הבחירות לנשיאות מצרים (2023)
| |||||||||||
| הבחירות לנשיאות מצרים (2023) | |||||||||||
| 10 בדצמבר–12 בדצמבר 2023 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | עבד אל-פתאח א-סיסי | פריד זהראן | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | עצמאי | המפלגה הפוליטית הסוציאל-דמוקרטית | |||||||||
| |||||||||||
| הבחירות לנשיאות מצרים | |||||||||||
| 2024 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | עבד אל-סנאד ימאמה | חזאם עומר | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | מפלגת הוופד החדשה | מפלגת העם הרפובליקנית | |||||||||
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של מצרים |
|
הבחירות לנשיאות מצרים 2023 הן בחירות לתפקיד נשיא מצרים שצפויות להתקיים ב-10 בדצמבר–12 בדצמבר 2023 הנשיא המכהן עבד אל-פתאח א-סיסי מתמודד בבחירות אלה מול 3 מתמודדים נוספים.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מ-8 ביוני 2014 מכהן א-סיסי כנשיא המדינה כאשר הכהונה הקצובה היית ל-4 אך זו שונתה וכעת היא עומד על 6 שנים, בבחירות שנערכו ב-2018 נבחר א-סיסי עם 97.11% מהקולות כאשר אחוזי ההצבעה היו נמוכים והגיעו ל-41% בלבד.
רבים מהמועמדים נגדו נפסלו או פרשו והבחירות נערכו אל מול מתמודד בודד שנחשב כפרו ממשלתי.
מערכת בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקה מצרית קובעת כי הליכי הבחירות לא יחלו מוקדם מ-120 ימים, לפני סיום כהונת הנשיא הנוכחית. כמו כן קובעת החוקה כי תוצאות הבחירות לא יפורסמו מאוחר מ-30 ימים לאחר הבחירות.
מועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועמדים הבאים נרשמו ואושרו על ידי ועדת הבחירות:
- חזאם עומר – יושב הראש של מפלגת העם הרפובליקנית הגיש את מועמדותו ב-13 באוקטובר.
- עבד אל-פתאח א-סיסי – הנשיא המכהן הגיש את מועמדותו ב-7 באוקטובר.
- עבד אל-סנאד ימאמה – יושב ראש מפלגת הוופד החדשה הגיש את מועמדותו ב-9 באוקטובר.
- פריד זהראן – יושב ראש המפלגה הפוליטית הסוציאל-דמוקרטית הגיש את מועמדותו ב-8 באוקטובר.
מועמדים אחרים שהצהירו כי יתמודדו אך טרם אושרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פואד בדרווי – חבר פרלמנט בעבר מטעם מפלגת הוופד החדשה.
- אחמד אל-פאדלי – יושב ראש מפלגת השלום הדמוקרטי.
מועמדים שפרשו או נפסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'מלה איסמעיל – יושבת ראש מפלגת החוקה המצרית, פרשה ב-11 באוקטובר.
- אחמד טנטאווי – חבר פרלמנט לשעבר מטעם מפלגת הכבוד המצרית, נפסל בטענה כי לא קיבל את מספר החתימות המינימלי.
טוהר הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תומכי האופוזציה במצרים טוענים כי הבחירות אינן חופשיות וניצחונו של א-סיסי מובטח. מספר טענות עלו, בהן כי מכשיר הטלפון של מועמד האופוזיציה אחמד טנטאווי נפרץ וכי תמוכיו נתקלים בקשיים בהשגת חתימות ובהשתתפות הוגנת בבחירות.[2]