הבחירות הכלליות באוגנדה 2016

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‹ 2011 אוגנדהאוגנדה 2021 ›
הבחירות הכלליות באוגנדה 2016
18 בפברואר 2016

 
מועמד יוורי מסווני קיזה בסיג'ה
מפלגה תנועת ההתנגדות הלאומית הפורום לשינוי דמוקרטי
הזוכה: יוורי מוסווני

הבחירות הכלליות באוגנדה התקיימו ב־18 בפברואר 2016. יום הבחירות הוכרז כחג לאומי.

בין המועמדים לנשיאות היו יוורי מוסווני הנשיא המכהן, שהיה בשלטון מאז 1986; מול קיזה בסיג'ה, שהתמודד נגד מוסווני במערכות הבחירות שנערכו ב-2001, ב-2006 וב-2011, והיה המועמד העיקרי נגד מוסווני. על פי ועדת הבחירות של אוגנדה, מוסווני נבחר מחדש עם 61% מהקולות לעומת 35% לבסיג'יה.

המועמדים לאופוזיציה טענו כי הבחירות נפגעו מהונאת בחירות נרחבת כתוצאה מאי סדרים בהצבעה ומעצרם החוזר ונשנה של פוליטיקאים באופוזיציה.[1] האיחוד האירופי וארצות הברית מתחו ביקורת על הבחירות בגלל חוסר השקיפות ומעצרים של מועמדים לנשיאות.[2] המשגיחים על הבחירות מחבר העמים הבריטי מתחו ביקורת על שימוש לרעה בסמכויות המדינה לטובת בעלי תפקידים.

מערכת בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא אוגנדה נבחר תוך שימוש בשיטת שני הסיבובים,[3] כאשר המועמדים נדרשים לקבל לפחות 50% מהקולות כדי להיבחר בסיבוב הראשון. פרק 142 לחוק הבחירות לנשיאות משנת 2000 קובע כי על המועמדים לנשיאות להיות אזרחיה של אוגנדה מלידה, בגילאי 35 עד 75,[4] כמו כן נדרשים המועמדים להיות בעלי שכל בריא ואסור שיהיה להם קשר רשמי עם ועדת הבחירות של אוגנדה.

מועמדים לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה מועמדים התמודדו לנשיאות. יוורי מוסווני התמודד על כהונתו השביעית בתפקיד. הוא התמנה לנשיא בשנת 1986 לאחר שניצח במלחמת הגרילה נגד הנשיא טיטו אוקלו. היריב העיקרי של מוסווני היה קיזה בסיג'ה, שהתמודד תחת ה-FDC והפסיד בשלוש מערכות הבחירות האחרונות נגד מוסווני. בסיג'ה היה הרופא האישי של מוסווני וקצין צבאי לשעבר.

אמאמה מבאבאזי (אנ'), לשעבר ראש ממשלת אוגנדה, התמודד גם נגד הנשיא המכהן תחת מפלגת Go Forward.

קמפיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עימות נשיאותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגנדה קיימה עימות נשיאותי ראשון אי פעם בטלוויזיה ב-15 בינואר 2016.[5] העימות נערך במלון סרנה (אנ') שבקמפלה והוגש על ידי מגיש חדשות היום של ה-BBC, אלן קסוג'ה ביחד עם עיתונאית מטעם רשת השידור KTN, ננסי קקונגירה.[6] בדיון הנשיאות השתתפו כל השואפים לנשיאות, למעט הנשיא המכהן יוורי מוסווני, שלא נכח.[7]

עימות נשיאותי שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העימות הנשיאותי השני נערך ב־13 בפברואר 2016 במלון סרנה. בניגוד לעימות הראשון, בדיון השתתף הנשיא מוסווני.[8] כל שמונת המועמדים לנשיאות התייצבו לעימות, אף על פי שג'וזף מביריזי הגיע לדיון באיחור. את העימות הנחה ד"ר שאקה ססאלי.

סקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוֹרֵך הסקר תאריך גודל הסקר יואורי מוסווני



NRM
קיזה בסיג'ה



FDC
אמאמה מבבאזי (אנ')



Go Fwd.
אחרים לא החליטו
מחקר העולם הבינלאומי 5–8 בדצמבר 2015 ~ 2000 59.9% 21% 1.9% 1.3% 16.1%
מחקר העולם הבינלאומי 19 בדצמבר 2015–10 בינואר 2016 ~ 2000 51% 32% 12% 5%
איפסוס אוגנדה 1–8 בפברואר 2016 ~ 2000 53% 28% - - -

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסווני הוכרז כמנצח ב-20 בפברואר 2016. תוצאות ועדת הבחירות הראו את הזכייה שלו עם 60.8% מהקולות מול 35.4% עבור בסיג'ה.[9] הוא הושבע בטקס בקמפלה ב-12 במאי 2016.[10]

נשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמד מפלגה הצבעות %
יוורי מוסבני התנועה להתנגדות הלאומית 5,971,872 60.62
קיצה בסיגייה הפורום לשינוי דמוקרטי 3,508,687 35.61
אמאמה מבאבאזי (אנ') קדימה 136,519 1.39
עבד בווניקה (אנ') מפלגת הפיתוח העממית 89,005 0.90
וננסיוס בריאמורבה (אנ') עצמאי 52,798 0.54
אמונה קיאליה עצמאי 42,833 0.43
בנון בירארו (אנ') מפלגת החקלאים באוגנדה 25,600 0.26
יוסף מביריזי עצמאי 24,498 0.25
הצבעות לא חוקיות/ריקות 477,319 -
סך הכול 10,329,131 100
מצביעים רשומים/אחוז הצבעה 15,277,198 67.61
מקור: EC

פרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגה הצבעות % מקומות ישיבה
ישיר נשים בעלי מוקבלות סך הכול +/– %
תנועת ההתנגדות הלאומית 199 84 10 293 +30
293 / 426 (69%)
הפורום לשינוי דמוקרטי 29 7 0 36 +2
36 / 426 (8%)
המפלגה הדמוקרטית 13 2 0 15 +3
15 / 426 (4%)
קונגרס העם באוגנדה 4 2 0 6 –4
6 / 426 (1%)
עצמאיים 44 17 5 66 +23
66 / 426 (15%)
כוח ההגנה העממי של אוגנדה - - - 10 10 0
10 / 426 (2%)
הצבעות לא חוקיות/ריקות - - - - - - -
סך הכול 100 289 112 25 426 +51 -
מצביעים רשומים/אחוז הצבעה 15,277,198 - - - - - -
מקור: EC

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דובר מפלגת התנגדות הלאומית, מייק קנדי סבלו (אנ'), הצהיר כי "נראה כי המסר שלנו כי אוגנדה צריכה לשמור על דרך יציבה, ולא להסתכן באופוזיציה שלא מנוסה ולא תתנסה, חדר לרוב המצביעים באוגנדה."[11]
  • מפלגת האופוזיציה הפורום לשינוי דמוקרטי פרסמה תוצאות בחירות משלה, ובכיר במפלגה צוטט על ידי רויטרס באומרו כי הסטטיסטיקה שלהם מראה "פערים גדולים" עם הנתונים של הממשלה.
  • ב־21 בפברואר קיזה בסיג'ה, שהיה במעצר בית, הצהיר "אני קורא לכולכם אזרחים למחות..."[12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Uganda's Opposition Leader Kizza Besigye Arrested After Alleging Fraud In Elections". International Business Times. נבדק ב-2016-02-24.
  2. ^ Secretary Kerry's Call with Ugandan President Yoweri Museveni, Readout, Office of the Spokesperson, Washington, DC. February 19, 2016‏.
  3. ^ Republic of Uganda IFES
  4. ^ "Presidential Electons [sic] Act 2000 | ULII". www.ulii.org. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2016-02-08.
  5. ^ "Uganda: All Set for Uganda's Presidential Debate, Museveni's Participation Unclear". allAfrica.com. נבדק ב-2016-02-08.
  6. ^ "Uganda: Museveni Avoids First Live Presidential Debate". allAfrica.com. נבדק ב-2016-02-08.
  7. ^ "Museveni a no-show at Uganda's first presidential debate". The Star, Kenya. נבדק ב-2016-02-08.
  8. ^ "Uganda's president attends first election debate – BBC News". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2016-02-13.
  9. ^ Edith Honan and Elias Biryabarema, "Uganda's Museveni wins election; opposition cries foul", Reuters, 20 February 2016.
  10. ^ Abu-Bakarr Jalloh, "Uganda's Museveni sworn in for a fifth term", Deutsche Welle, 12 May 2016.
  11. ^ Honan, Edith. "Uganda's Museveni set to extend 30-year rule, opposition cries foul". Reuters. נבדק ב-2016-02-20.
  12. ^ MUHUMUZA, RODNEY. "Uganda: Opposition leader urges protests over his detention". AP. נבדק ב-2016-02-21.