הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפתקים בהם השתמשו הבוחרים: פתק צהוב לבחירת ראש הרשות המקומית, פתק לבן לבחירות רשימה לרשות המקומית

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו ב-30 באוקטובר 2018 (כ"א בחשוון ה'תשע"ט). עמדו לבחירה מועצות העירייה, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות וכן ראשיהן של כל אלו. במקומות בהם אם אף לא אחד מן המועמדים לראשות הרשות המקומית עבר את רף 40% מקולות המצביעים, התקיים ב-13 בנובמבר 2018 סיבוב שני (לבחירה זו בלבד) בין שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.[1]

בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות נדרשו הבוחרים לבחירה כפולה בעיריות ומועצות מקומיות, ובחירה משולשת במועצות אזוריות - בפתק צהוב לראש הרשות, ובפתק לבן לרשימה למועצת הרשות ובמועצות אזוריות פתק כחול לוועד המקומי. מרבית הרשימות הן רשימות מקומיות, הפעילות רק במישור המוניציפלי, ומיעוטן רשימות מטעם המפלגות הפעילות גם במישור הארצי. על פי החוק, ראש רשות ומועצת רשות שנבחרו בבחירות יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום בחירת ראש הרשות.

הבחירות התקיימו ב-251 רשויות מקומיות,[2] בהן 197 מתוך 201 העיריות והמועצות המקומיות וכל 54 המועצות האזוריות. הבחירות לא התקיימו ב-4 רשויות מקומיות: בערים טייבה ובאקה אל-גרבייה ובמועצה המקומית ג'ת לא התקיימו בחירות משום שהן בחרו מועצות חדשות ב-2015. במועצה המקומית תל מונד לא היו בחירות בשל כהונת ועדה קרואה.[3] נוסף על כך, לא היו בחירות בשתי המועצות המקומיות התעשייתיות נאות חובב ומגדל תפן, שבהן על פי חוק כל חברי המועצה ממונים לתפקידם. רשות מקומית נוספת בה לא התקיימו בחירות היא "מנהלת שירותים אזרחיים" ששטח פעילותה הוא האזרחים הישראלים והנכסים שברשותם באזור H-2 שבחברון (שטח היישוב היהודי בחברון), מנהלה שהוקמה ב-2017 והבחירות בה צפויות להיערך, לכל המוקדם, ב-2021.[4]

ביולי 2018 פרסם שר הפנים, אריה דרעי, את מספר החברים שייבחרו בכל אחת מהמועצות של הרשויות המקומיות שבהן צפויות להיערך בחירות ב-30 באוקטובר 2018.[5]

בעקבות שינוי בחוק משנת 2014, יום הבחירות לרשויות המקומיות הוא יום שבתון, בדומה לנהוג ביום הבחירות לכנסת.[6][7]

מערכת הבחירות התאפיינה במספר שיא של נשים שהתמודדו על תפקידים בשלטון המקומי – 68 נשים הגישו מועמדות לראשות הרשות המקומית, לעומת 42 בבחירות הקודמות.[8]

בבחירות אלו נעשה שימוש נרחב במסרונים ושיחות טלפון במסגרת תעמולת הבחירות של המועמדים והרשימות.[9][10] כן נרשמו אירועי אלימות על רקע הבחירות במספר יישובים.[11]

לוח מודעות עם כרזות של מועמדי הבחירות המקומיות, 2018, לוד

תוכן עניינים

פנקס הבוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכות להשתתף בבחירות נתונה לכל אזרח ישראל או תושב קבע אשר ביום הבחירות מלאו לו 17 שנים לפחות, דהיינו מי שנולד עד ליום 7 בנובמבר 2001 (כ"א בחשוון ה'תשס"ב) ועד בכלל. זאת בניגוד לבחירות לכנסת, בהן נתונה הזכות רק לאזרחים ורק מגיל 18 שנים.

כל אדם רשאי להשתתף בבחירות ברשות מקומית אחת בלבד, בה היה רשום 40 ימים לפני הבחירות, ביום 20 בספטמבר 2018. אולם מי שהיה רשום בתקופת 18 החודשים שקדמו לבחירות, ברשות מקומית אחרת שבה התקיימו בחירות בתקופה זו, אינו יכול להשתתף בבחירות. החל מבחירות אלו יוכלו להצביע גם אסירים.[12]

מספר בעלי זכות הבחירה הגיע לשיא היסטורי של 6,653,808 איש.[2] שיעור ההצבעה הארצי עמד על כ-60%, עלייה של 9 נקודות האחוז לעומת הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות. 44 היישובים שבהם שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר היו יישובים ערבים ודרוזים. הערים הגדולות בישראל נמצאו בתחתית הרשימה - ירושלים עם 38.6% הצבעה ותל אביב-יפו עם 44.9%.[13]

על פי החוק, בחירות לרשויות המקומיות מתקיימות בכל חמש שנים, ביום ג' השלישי לחודש חשוון. אם השנה שלפני הבחירות הייתה מעוברת, הבחירות תתקיימנה ביום שלישי הראשון לחודש חשוון. מועד זה ניתן לשינוי רק בנסיבות מיוחדות המחייבות דחייה, ושינוי כאמור מחויב באישור שר הפנים.[14]

היערכויות ברמה הארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות המקומיות עסקו בעיקר בנושאים מקומיים ומרבית הרשימות שהתמודדו היו מקומיות ולא סיעות בת של מפלגות ארציות, אך היו נושאים שמשותפים לרבות מהרשויות המקומיות.

בבחירות אלו השתתפו לראשונה ארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן (המועצות המקומיות בוקעאתא, מג'דל שמס, מסעדה ועין קנייא) שנכבשו על ידי ישראל ב-1967 ומאז כיהנו בהם תושבים שקיבלו כתב מינוי. על מנת לאפשר את הבחירות מונו בינואר 2018 מועצות זמניות בארבעת היישובים.[15] לפי החוק[16] תושבי קבע רשאים להתמודד על מקום במועצה אך ראש הרשות חייב להיות אזרח ישראל, אזרחות שרוב הדרוזים ברמת הגולן נמנעו מלקבל. לפי הערכות שהתבררו כנכונות רוב האוכלוסייה הדרוזית החרימה את הבחירות.[17]

לראשונה התאפשרה הצבעה לרשויות המקומיות בבתי סוהר ובבתי מעצר.

מספר יוזמות ואמנות הועלו במהלך מערכת הבחירות:

ביולי 2018 ציין שר הפנים אריה דרעי כי הוא מבקש להציב מצלמות בקלפיות כדי למנוע זיופים.[24]

הגשת רשימות המועמדים למועצה ומועמדים לראש הרשות נערכה בימים 2627 בספטמבר 2018,[1] במסגרתה נרשמו 3,400 רשימות שהן 750 יותר מהכמות שהוגשה בבחירות ב-2013.[2]

מועצות אזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הבחירות היו קיימות 55 מועצות אזוריות והן רשויות מקומיות המורכבת משני רבדים שלטוניים, רובד מקומי ורובד אזורי. בתחומי המועצות האזוריות היו למעלה מ-1,130 יישובים.[25]

אל-בטוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית אל-בטוף (סיבוב שני)
ריאד ח'טיב עאהד רחאל
40.64% 59.36%
1857 קולות 2712 קולות

ראש מועצה אזורית אל-בטוף ​יאסר עומר לא התמודד בבחירות אלו. 3 מועמדים התמודדו על התפקיד אך אף לא אחד מן המתמודדים לראשות המועצה עבר את רף ה-40%, לכן התקיים סיבוב שני בין חבר המועצה עאהד רחאל (שקיבל 1700 קולות שהם 36.57%) וראש המועצה לשעבר ריאד ח'טיב (1839 קולות שהם 39.57%). סגן ראש המועצה, עטאף אבו חוסין מרומאנה קיבל 1109 קולות שהם 23.86% ולא עלה לסיבוב השני. בסיבוב השני זכה עאהד ראחל עם 59.36% מהקולות. אחוזי ההצבעה בשני הסיבובים היו גבוהים במיוחד עם 89.98% בסיבוב הראשון ו-88.84% בסיבוב השני.

למועצה נבחרו 8 חברים: 2 מואדי אל-חמאם ורומת אל-הייב, אחד מרומאנה ושלושה מעוזייר.(10)

אל קסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית אל קסום (סיבוב שני)
ג'בר אבו כף סלאמה אל אטרש
48.25% 51.75%
2315 קולות 2483 קולות

הבחירות במועצה אזורית אל קסום התקיימו יחד עם שאר המועצות אף על פי שבחירות למועצה התקיימו לראשונה ב-25 באפריל 2017, אז נבחר לראשות המועצה ג'בר אבו כף מאום בטין. לראשות המועצה התמודדו 6 מועמדים מול ראש המועצה המכהן שקיבל בסיבוב הראשון 1534 קולות (32.12% מהקולות): סלאמה אל אטרש ממולדה שהתמודד גם ב-2017 (אז קיבל 41% מהקולות)[26] וזכה ב-1736 קולות (36.35%) בסיבוב הראשון, ספאלדין אל סייד שזכה ב-854 קולות (17.88%), עבד אל בסט אלצאנע שזכה ב-483 קולות (10.11%), ג'אזי אבוכף שזכה ב-127 קולות (2.66%), חסאן אבו כף שזכה ב-28 קולות (0.59%) ואיוב אבו כף בן ה-26, צעיר המתמודדים על תפקיד ראש רשות בארץ, שזכה ב-14 קולות (0.29%).[2]

אף לא אחד מן המתמודדים עבר את רף ה-40%, לכן התקיים סיבוב שני בו התמודד ראש המועצה המכהן ג'בר אבו כף (32.12%) מול סלאמה אל אטרש (36.35%), האחרון ניצח ברוב של 51.75% (2,483 מול 2,315 קולות) וגבר על ראש המועצה המכהן.

אלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית אלונה
בבי בן יתח אריה שרון
44.64% 55.36%
504 קולות 625 קולות

ראש המועצה האזורית אלונה, אריה שרון, ניצח את בבי בן יתח[27] ברוב של 625 קולות (55.36%) מול 504 קולות. שני המתמודדים מתגוררים באביאל.

למליאת המועצה נבחרו 9 נציגים, 3 מכל אחד מ-3 יישובי המועצה.(14)

אשכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדי ירקוני,[28] אשר נבחר כראש מועצה אזורית אשכול ביוני 2015 בבחירות מיוחדות בגלל היבחרותו של חיים ילין לכנסת, נבחר לתקופת כהונה שנייה ברוב של 55.77% (3,531 קולות). מולו התמודד אפי מישוב ממושב אוהד.[29]

באר טוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית באר טוביה
דרור שור קובי אביבי
49.60% 50.40%
5512 קולות 5600 קולות

דרור שור מביצרון, המכהן כראש מועצה אזורית באר טוביה מאז שנת 2004, התמודד על תקופת כהונה נוספת והפסיד בהפרש של 88 קולות לקובי אביבי מכפר אחים ששימש כמזכיר המועצה למשך כ-16 שנה והתפטר מתפקידו לקראת הבחירות.[30]

בוסתן אל מרג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף לא אחד מן המתמודדים עבר את רף ה-40%, לכן יתקיים סיבוב שני בין ראש מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' המכהן, אחמד זועבי מכפר מצר (28.08%, 1,323 קולות) לבין סגן ראש המועצה, עבד אלכרים זועבי מנין (39.91%, 1,880 קולות). עוד התמודד אסמאעיל זועבי. בסיבוב השני זכה עבד אלכרים זועבי ברוב של 2551 קולות (53.37%) מול 2229 קולות.

למועצה נבחרו 7 נציגים: 1 מדחי, ו-2 נציגים מאחד מהיישובים האחרים במועצה - נין, כפר מצר וסולם.(10)

בני שמעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית בני שמעון סיגל מורן הודיעה על פרישתה מהתפקיד בו החזיקה מאז 2009.[31] לתפקיד נבחר ניר זמיר מקיבוץ להב,[32] לאחר שהשיג רוב של 53.77% (2,647 קולות) מול שגב כהן מבית קמה.[33] עוד הייתה אמורה להתמודד אושרית אל על מתאשור,[34] אך לבסוף פרשה מהמירוץ.

ברנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית ברנר דורון שידלוב, המכהן בתפקיד מאז 2012, היה המתמודד היחיד לראשות המועצה והוכרז כזוכה בבחירות.(14)

למועצה נבחרו 15 נציגים: 3 מבית אלעזרי, 2 ממושב בניה, 5 מגבעת ברנר, 1 מגיבתון, 3 מקדרון ונציגה שייצגה "אזור עודף" של יישובים קטנים (עו"ד שלומית אפרתי בקרמן המתגוררת בבסיס תל נוף).(14)

גדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית גדרות יוסי קנדלשיין[35] נבחר לתקופת כהונה נוספת ברוב של 48.15% (1,391 קולות). מולו התמודדו רענן לוי[36] וגילן ז'קונט ממושב עשרת.[37]

גולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית גולן (סיבוב שני)
מיכל רייקין חיים רוקח
47.68% 52.32%
3303 קולות 3625 קולות

ראש מועצה אזורית גולן אלי מלכה, המכהן בתפקיד מאז 2001, הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת.[38] התמודדו על התפקיד מיכל רייקין מקדמת צבי, מנהלת תוכנית צוערים לשלטון המקומי לשעבר,[39] מפקד עוצבת הגולן לשעבר אשכול שוקרון מקלע אלון,[40] גל גפני מרמות[41] וחיים רוקח מנוב.

אף לא אחד מן המתמודדים עבר את רף ה-40%, לכן התקיים סיבוב שני בין מיכל רייקין (33.57%) חיים רוקח (30.43%).

גוש עציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית גוש עציון המכהן שלמה נאמן מכרמי צור, שנבחר לתפקיד בבחירות מיוחדות בפברואר 2017, התמודד על תקופת כהונה נוספת.[42] מולו התמודדו משה סוויל מתקוע שהגיע למקום השני בבחירות המיוחדות וירון רוזנטל מכפר עציון המנהל את בית ספר שדה כפר עציון.[43][44]

אף לא אחד מן המתמודדים עבר את רף ה-40%, לכן התקיים סיבוב שני בין שלמה נאמן (34.22%), לבין משה סוויל (34.07%), כאשר בו שלמה נאמן השיג רוב של 55.79% (4,245 לעומת 3,364 קולות).

גזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה האזורית גזר
אורן אבלה שוקי רגב פטר וייס רותם ידלין
11.21% 7.20% 40.22% 41.37%
1534 קולות 986 קולות 5505 קולות 5662 קולות

ראש מועצה אזורית גזר פטר וייס, המכהן בתפקיד מאז 1994, נוצח על ידי רותם ידלין מכרמי יוסף שנתמכה על ידי תנועת מקומי (מפלגת מנהיגות מקומית),[45][39]. עוד התמודדו לתפקיד אורן אבלה[46] ושוקי רגב.[47]

28 נציגים מ-25 יישובים נבחרו למליאת המועצה.(9)

גן רווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה האזורית גן רווה
שלמה אלימלך שלמה שש תומר עזריה
50.66% 44.13% 5.21%
1535 קולות 1337 קולות 158 קולות

ראש מועצה אזורית גן רווה שלמה אלימלך, המכהן בתפקיד מאז 1991, התמודד על המשרה מול תומר עזריה, כלכלן ממושב גאליה ותא"ל במיל' שלמה שש מהיישוב הקהילתי אירוס.[48]

דרום השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כהונה של 5 קדנציות, ראש המועצה האזורית דרום השרון מוטי דלג'ו הודיע כי לא יתמודד בבחירות הבאות.[49] על התפקיד התמודדו 4 מועמדים: אושרת גני גונן מנווה ימין,[50][51] איציק אזרי ממתן,[50][51] זאב פתאל משדי חמד[52][51] ואל"ם במילואים דרור רופא מחגור.[51]

אושרת גני גונן נבחרה לתפקיד ברוב של 77.38% שהם 11,480 קולות.

הגלבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובד נור מעין חרוד איחוד, אשר נבחר ב-2015 בבחירות מיוחדות עקב היבחרותו של קודמו דני עטר כחבר הכנסת, נבחר ברוב של 55.37% לתקופת כהונה נוספת כראש מועצה אזורית הגלבוע. מולו התמודד מוטי כהן.[53]

הגליל העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית הגליל העליון גיורא זלץ מלהבות הבשן נבחר לקדנציה שנייה בתפקיד ברוב של 85.56%. מולו התמודד גד יעקב, אחיינו של יצחק רבין מההרחבה של קיבוץ מעיין ברוך.[54] לאורך הדרך נראה היה כי גם תא"ל במילואים מאיר (מייקה) מסטאי מההרחבה הקהילתית בקיבוץ שמיר יצטרף למירוץ אך זה הודיע לבסוף שאין בכוונתו להתמודד.[55]

הגליל התחתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה האזורית הגליל התחתון
אריאל בוקר אשר כהן בועז מועלם מושון גבאי ניצן פלג
12.92% 22.70% 13.37% 10.99% 40.03%
835 קולות 1467 קולות 864 קולות 710 קולות 2587 קולות

ראש מועצה אזורית גליל תחתון מוטי דותן המכהן הודיע על פרישה מהתפקיד.[56] על ראשות המועצה התמודדו חמישה: סגן ראש המועצה היוצאת, אשר כהן מגבעת אבני, מושון גבאי משרונה שהתמודד בשתי מערכות הבחירות הקודמות, ניצן פלג משדמות דבורה, אריאל בוקר משדה אילן וחבר המועצה בועז מועלם מארבל.

הערבה התיכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייל בלום ממושב עידן, המכהן כראש מועצה אזורית הערבה התיכונה מאז 2012, התמודד על תקופת כהונה נוספת[57] וניצח ברוב של 70.86% שהם 1199 קולות. מולו התמודדו אהרל'ה דבוראי[58] וברק אומגה,[59] שניהם ממושב פארן.

הר חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית הר חברון יוחאי דמרי מעתניאל נבחר לתקופת כהונה שנייה ברוב של 65.55% (1,939 קולות). מולו התמודדה שוש אדר משמעה.[60]

במליאת המועצה חברים כ-15 נציגים.

זבולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בחירות של דלית ספקטור המועמדת לראשות המועצה האזורית זבולון
שלט תמיכה במועמד איתמר שורקי

ראש המועצה האזורית המכהן, דב ישורון, החליט שלא להתמודד לקדנציה נוספת. התמודדו על ראשות מועצה אזורית זבולון ממלא מקום ראש המועצה, איתמר שורקי מכפר חסידים ב',[61] עמוס נצר מרמת יוחנן[62] ודלית ספקטור מנופית.[63]

אף לא אחד מן המתמודדים עבר את רף ה-40%, לכן יתקיים סיבוב שני בין איתמר שורקי (35.97%) ועמוס נצר (39.05%), בו השיג עמוס נצר רוב של 52.96% (3,109 לעומת 2,762 קולות).

חבל אילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר חנן גינת, המשמש כראש מועצה אזורית חבל אילות מאז נבחר בבחירות מיוחדות ביוני 2016, הוכרז כראש המועצה לאחר שהיה המועמד יחיד לתפקיד בבחירות אלו.(9)

למליאת המועצה נבחרו 13 נציגים, אחד לכל יישוב, למעט קיבוץ יטבתה המיוצג על ידי 2 נציגים בזכות גודלו היחסי.(9)

חבל יבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית חבל יבנה משה ליבר[64] נבחר לקדנציה שנייה בתפקיד ברוב של 60.10 שהם 1732 קולות. מולו התמודד אבי פוקס מבני דרום.[65]

חבל מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ראשות מועצה אזורית חבל מודיעין התמודדו ראש המועצה המכהן, שמעון סוסן, שנעצר באפריל 2018, לאחר תלונות שווא שהוגשו נגדו. לאחרונה הודיע המשטרה כי החקירה נסגרה כיוון שלא נמצאה כל עברה[66] ורוני אזרק מבית עריף.[67]

שמעון סוסן נבחר ברוב של 69.10% (7,502 קולות).

חוף אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר פרג'ון, המכהן כראש מועצה אזורית חוף אשקלון מאז 2007, התמודד על תקופת כהונה נוספת, אך לא ימשיך בתפקידו מאחר שלא השיג מספיק קולות בסיבוב הראשון. מולו התמודדו דודי סעדה ממושב מבקיעים, עו"ד איתמר רביבו מבאר גנים (התאחד עם רונן ליבנה)[68] ויריב קלרמן מיד מרדכי.[69]

אף לא אחד מהמתמודדים חצה את רף ה-40%, לכן נערך סיבוב שני בו התמודדו איתמר רביבו (39.32%) מול דודי סעדה (28%).

עקב ההסלמה בדרום, החליט שר הפנים לדחות את מועד הבחירות בסיבוב השני לראשות המועצה,[70] אשר התקיימו בסופו של דבר ב-20 בנובמבר ובהן ניצח איתמר רביבו ברוב של 52.57% (4363 לעומת 3,936 קולות).

חוף הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלטי בחירות לוועד המקומי ולמליאת המועצה בעתלית שבמועצה אזורית חוף הכרמל

ראש מועצה אזורית חוף הכרמל כרמל סלע החליט לפרוש מתפקידו אחרי 15 שנים בתפקיד.[71] אסיף איזק מקיבוץ החותרים[72] נבחר לראש המועצה לאחר שהשיג רוב של 75.40% (9,605 קולות) מול רותם שטיינר-יוסף ממגדים.[73] סגן ראש המועצה, אורן עוזרד מכרם מהר"ל, שהודיע אף הוא על התמודדות, פרש מהמירוץ כעבור ארבעה חודשים.[74][75] אושרי וקנין מעתלית שהודיע על התמודדות בתחילה, הודיע אף הוא על פרישתו מהמרוץ.[76]

חוף השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה האזורית חוף השרון אלי (אליהו) ברכה, המכהן בתפקיד מאז שנת 2009, התמודד כמועמד יחיד לכהונה נוספת.[77] עקב כך לא יתקיימו במועצה בחירות לראשותה.[78] בנוסף, ביישובים: גליל ים, שפיים, געש, יקום, בית יהושע, תל יצחק, ארסוף וארסוף קדם לא יתקיימו בחירות כלל ולא תפתחנה קלפיות משום שהייתה רק רשימה אחת שהתמודדה לוועד היישוב.

יואב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית יואב מטי צרפתי הרכבי התמודדה על כהונה שנייה בתפקיד כמועמדת יחידה.[79]

לב השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית לב השרון
אלי אטון עמיר ריטוב רונן סלטון
35.11% 42.48% 22.41%
4013 קולות 4855 קולות 2561 קולות

ראש מועצה אזורית לב השרון עמיר ריטוב[80] נבחר לתקופת כהונה נוספת, לאחר שגבר בהתמודדות על אלי אטון ממושב ניצני עוז[81] ורונן סלטון ממשמרת.[82]

לכיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני מורביה המכהן כראש מועצה אזורית לכיש מאז 2004 ממשיך לתקופת כהונה נוספת, לאחר שהשיג רוב של 66.55% (3,991 קולות) מול בועז שלמה ממושב שחר.[83] למליאת המועצה נבחרו 19 נציגים, נציג לכל אחד מ-19 יישובי המועצה.(9)

מבואות החרמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ראשות מועצה אזורית מבואות החרמון התמודדו ראש המועצה המכהן, בני בן מובחר[84] משדה אליעזר, שנבחר לקדנציה רביעית ברוב של 62.14% (2,508 קולות) מול יוסי סטמס.[85] צביקה פוגל ממשמר הירדן שהתמודד אף הוא לתפקיד הסיר את מועמדותו כחודשיים לפני הבחירות.[86]

מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית מגידו המכהן איציק חולבסקי מעין השופט[87] נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שהשיג רוב של 73.25% (3,740 קולות) מול שחם מיטלר מקיבוץ דליה.[88]

מגילות ים המלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת מועצה אזורית מגילות ים המלח אריה כהן, המכהן בתפקיד מ-2015, התמודד לראשות המועצה כמועמד יחיד.

מטה אשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית מטה אשר
משה דוידוביץ' נמרוד לנגר
66.07% 33.93%
8,859 קולות 4,549 קולות

יורם ישראלי, המכהן כראש מועצה אזורית מטה אשר מאז 2014, היה צפוי להתמודד על כהונה נוספת, אך חמישה ימים לפני מועד סגירת הרשימות, הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת. במקומו התמודד על התפקיד סגנו, משה דוידוביץ' מבוסתן הגליל,[89] שגם נבחר ברוב של 66.07% (8,859 קולות). מולו התמודד נמרוד לנגר מגשר הזיו.[90]

מטה בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה האזורית המכהן, אבי רואה, הודיע על פרישתו מהתפקיד.[91] סגן ראש המועצה, ישראל גנץ מפסגות[92] השיג רוב של 51.77% (13,286 קולות) מול מנכ"ל מועצת יש"ע שילה אדלר מעלי.[93] אביחי בוארון, ממפוני עמונה ותושב עמיחי[94] וחבר המליאה אפי שרון ממעלה מכמש לא התמודדו לבסוף על התפקיד.[95] שרון הודיע על תמיכתו בשילה אדלר.[96]

מטה יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית מטה יהודה משה דדון הודיע תחילה כי יתמודד בבחירות לקדנציה שלישית על אף שהוא הורחק מתפקידו מאז דצמבר 2015 בגלל חשד לפלילים[97] אך בספטמבר 2018, כחודש אחרי הודעת פרקליטות המדינה על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום, הוא פרש מהמירוץ.[98] על ראשות המועצה התמודדו מ"מ ראש המועצה, ניב ויזל מנתיב הל"ה,[99] סגן ראש המועצה לשעבר, יוסי משה ממושב זכריה[100] וערן אוחנה מצלפון.[101] מועמדים נוספים שפרשו מהמירוץ היו: שרונה בר-נס[102] שפרשה זמן קצר אחרי שהודיעה על התמודדותה[103]; וכן שלומי מגנזי מצור הדסה[104] שזכה לתמיכת מפלגת כולנו,[105] אך הודיע שהוא פורש וחובר לניב ויזל ביום האחרון להגשת המועמדויות.[106]

מנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית מנשה אילן שדה, המכהן בתפקיד מ-1992 היה המועמד היחיד לתפקיד והוא הוכרז כראש המועצה.

מעלה יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות למועצה אזורית מעלה יוסף
יוסי אדוני יוסי כמיסה צחי בן עיון שמעון גואטה
24.68% 5.47% 16.51% 53.33%
1462 קולות 324 קולות 978 קולות 3159 קולות

ראש מועצה אזורית מעלה יוסף שמעון גואטה התמודד על תקופת כהונה שנייה מול חבר המועצה יוסי אדוני מזרעית,[107] יוסי כמיסה[108] וצחי בן עיון מצוריאל.[109]

מרום הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית מרום הגליל עמית סופר[110] נבחר לקדנציה שלישית בתפקיד לאחר שהשיג רוב של 65.37% (5,094 קולות) מול אניטה יצחק מספסופה, האישה הראשונה שהתמודדה על תפקיד זה במועצה.[111]

מרחבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית מרחבים שי חג'ג' הוא, לראשונה במרחבים, מועמד יחיד לראשות המועצה.

משגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית משגב המכהן רון שני הודיע שלא יתמודד על כהונה נוספת בתפקיד.[112] על התפקיד התמודדו ענבר בזק מיובלים[113] ודני עברי מיודפת,[114] שהשיג רוב של 66.54% (9,940 מול 4,747 קולות).

נווה מדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית נווה מדבר
אברהים אל הואשלה סלאמה עדיסאן סלמאן אבו חמיד
57.42% 40.43% 2.15%
1707 קולות 1202 קולות 64 קולות

הבחירות במועצה אזורית נווה מדבר התקיימו יחד עם שאר הרשויות אף על פי שבחירות למועצה התקיימו לראשונה בתולדותיה ב-29 בנובמבר 2016, אז נבחר לראשות המועצה אברהים אל הואשלה מקסר א-סיר. אל הואשלה התמודד בחירות אלו מול סלאמה עדיסאן וסלמאן אבו חמיד, שניהם מביר הדאג', וניצח ברוב של 57.42% מהקולות.

למליאת המועצה נבחרו 3 חברים, נציג אחד לכל יישוב מהיישובים קסר א-סיר (ראש המועצה אל הואשלה), ביר הדאג' ואבו תלול.(9)

נחל שורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1999 אלי אסקוזידו הוא ראש מועצה אזורית נחל שורק זאת קדנציה חמישית ברציפות, ובארבע מערכות הבחירות האחרונות הוא היה מועמד מוסכם ולא התקיימו בחירות כלל.[115](14)

למליאת המועצה נבחרו 8 נציגים מ-7 יישובי המועצה: 2 מיד בנימין ו-1 מכל אחד מהיישובים האחרים.(14)

עמק הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית עמק הירדן עידן גרינבאום, שנבחר לתפקיד בבחירות מיוחדות ב-2016, התמודד על כהונה נוספת בתפקיד.[116] והשיג רוב של 83.28% (5,137 לעומת 1,031 קולות) מול תומר ארביטי מקיבוץ דגניה ב'.[117]

עמק המעיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית עמק המעיינות יורם קרין, המכהן מאז שנת 2009, ימשיך לתקופת כהונה נוספת, לאחר שהשיג רוב של 74.78% (4,604 לעומת 1,553 קולות) מול גיל פשחור מעין הנצי"ב.[118]

עמק חפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית עמק חפר
גלית שאול עפרה ברק רני אידן
55.17% 13.11% 31.72%
10,763 קולות 2558 קולות 6188 קולות
שלטי בחירות למועמדים לראשות מועצת עמק חפר,2018

מול רני אידן, ראש מועצה אזורית עמק חפר משנת 2006, התמודדו שתיים: עפרה ברק מכפר מונש שהתמודדה על התפקיד גם ב-2013 וד"ר גלית שאול מחוגלה מנכ"לית מרכז רקמן.[119][39]

עמק יזרעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית עמק יזרעאל
אייל בצר לימור רגב
54.36% 45.64%
10,055 קולות 8442 קולות

ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל אייל בצר מנהלל המכהן בתפקיד מאז 2007 התמודד שוב ומולו התמודדה יו"ר ועד מקומי נהלל לימור רגב.[120] בנוסף היה אמור להתמודד זיו ורהפטיג[121][122]מאחוזת ברק שהתמודד על התפקיד גם ב-2013, אבל פרש לפני הבחירות.

ערבות הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה, דוד אלחייני, התמודד לכהונה נוספת על ראשות מועצה אזורית ערבות הירדן. מולו התמודדו יוגב כרסנטי ממושב תומר ויונתן שוב[123] מיישוב חמדת.

רמת הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה אזורית רמת הנגב ערן דורון המכהן בתפקיד מאפריל 2017, אז הוכרז כראש המועצה לאחר שהתמודד כמועמד יחיד בבחירות המיוחדות על התפקיד בעקבות פטירת ראש המועצה, שמואל ריפמן,[124] התמודד על כהונה נוספת בתפקיד כמועמד יחיד והוכרז כראש המועצה.(9)

למליאת המועצה נבחרו 14 מנדטים, מתוכם 2 יישובים (מדרשת בן גוריון ורביבים) מיוצגים על ידי 3 חברי מועצה, 7 יישובים מיוצגים על ידי נציג אחד ונציג אחד המייצג "אזור עודף" של תושבי נקודות יישוב קטנות.(9)

שדות דן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש המועצה אזורית שדות דן (עד תחילת 2018: מועצה אזורית עמק לוד) עומד מאז 2014 דוד יפרח ממושב יגל שהתמודד כמועמד יחיד לקדנציה שנייה ונתמך על ידי כל ראשי הוועדים המקומיים במועצה.[125](10)

בבחירות בצפריה לוועד המקומי הושג תיקו 197 קולות בין שתי הרשימות לוועד המונה חמישה נציגים - "צפריה לכולם" ו"צפריה שלנו", והן הוכרעו על ידי הטלת מטבע לטובת צפריה שלנו.[126]

כפר חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר חב"ד נערכו בחירות לראשונה בתולדות הכפר כיוון שלראשונה מספר תושבי הכפר שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר החברים באגודה, נתון שהוביל לביטול זהות הוועדים בין ועד האגודה לוועד המקומי. רב הכפר וחברי הוועד הישן התנגדו להקמת ועד נוסף, בטענה שהדבר מנוגד לדעתו של הרבי מלובביץ' מנחם מנדל שניאורסון,[127] אך למרות ההתנגדות הוגשו רשימות נוספות.[128] בבחירות ל-6 הנציגים במליאה זכתה רשימת כפר חב"ד (כח) ב-3 מנדטים, רשימת "הלב שלך במועצה" (לב) בשני מנדטים ורשימת "המעשה הוא העיקר" (ה) במנדט אחד.(10)

על 9 המקומות בוועד המקומי התמודדו 3 רשימות.[129]

שדות נגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה אזורית שדות נגב, תמיר עידאן, התמודד על כהונה נוספת כמועמד יחיד והוכרז בראש המועצה.[130](9)

למליאת המועצה נבחרו 16 נציגים, אחד מכל יישוב במועצה.(9)

שומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית שומרון
יוסי דגן פול גולובנבסקי
80.80% 19.20%
13,130 קולות 3120 קולות

על ראשות מועצה אזורית שומרון התמודד ראש המועצה המכהן, יוסי דגן, שנבחר לתפקיד בבחירות מיוחדות באוגוסט 2015 בעקבות התפטרותו של קודמו גרשון מסיקה שהיה מעורב בפרשת השחיתות בישראל ביתנו וחתם על הסכם עד מדינה במאי 2015, הסכם שבעקבותיו התפטר מתפקידו.[131] מסיקה, שזכה לחסינות מתביעה בפרשה זו, הודיע במאי 2018 על כוונתו להתמודד שוב על תפקיד ראש המועצה,[132][133] אך לבסוף לא התמודד. ביוני 2018 הכריז פול גולובנבסקי מצופים על התמודדותו לתפקיד.[134] ב-15 ביוני חשף עמית סגל את כוונת דגן ומסיקה ללכת לבוררות אצל הרב שמואל אליהו על מנת שיקבע מי משניהם יתמודד לתפקיד ראש המועצה.[135] ב-17 ביולי פורסמה החלטתו של הרב אליהו בה הכריע לטובת דגן, פסיקה שבעקבותיה פרש מסיקה מהמירוץ.[136]

יוסל'ה שוחמכר, חבר הוועד המקומי של שערי תקווה, הודיע על מועמדותו לראשות הוועד המקומי.[137]

שער הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית שער הנגב
אופיר ליבשטיין נירה שפק
68.31% 31.69%
2723 קולות 1263 קולות

תושבי מועצה אזורית שער הנגב הצביעו לראשונה על זהות ראש המועצה, לאחר שמאז הקמת המועצה ב-1950 באופן קבוע עמד לבחירה מועמד יחיד ומוסכם. ראש המועצה המכהן מאז 2002, אלון שוסטר, החליט לא להתמודד על התפקיד.[31] על התפקיד התמודדו אופיר ליבשטיין ונירה שפק, שניהם תושבי קיבוץ כפר עזה.[138]

שפיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה האזורית שפיר
אברהם ויינברגר אדיר בניהו נעמן אשר אברג'ל תמר רחמים
14.23% 46.94% 32.85% 5.98%
851 קולות 2808 קולות 1965 קולות 358 קולות

ראש מועצה אזורית שפיר מאז 2002 אשר אברג'ל התמודד על כהונה נוספת בתפקיד. מולו התמודדו חברת המועצה לשעבר ועובדת המועצה לשעבר תמר רחמים,[139][140] אבי וינברגר ממושב שפיר,[139] ואדיר נעמן ממרכז שפירא.[141] שמעון מולאי פרש מהמירוץ לראשות המועצה במהלך חודש אוגוסט והצטרף לאדיר נעמן.[142]

תמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה אזורית תמר
דב ליטבינוף אורי פרי-גל
55.68% 44.32%
387 קולות 308 קולות

ראש מועצה אזורית תמר דב ליטבינוף, המכהן מאז 2004 התמודד על תקופת כהונה נוספת חרף החשדות נגדו בפרשת השחיתות בישראל ביתנו.[143] מולו התמודד אורי פרי-גל מנאות הכיכר ששימש בעבר כסגן ראש עיריית אילת.[144]

ב-3 מששת יישובי המועצה לא התקיימו בחירות לנציגי היישוב במליאה המועצה כיוון שרק רשימה אחת התמודדה למליאת המועצה: עין גדי, עין חצבה והר עמשא. בשלושה יישובים אלו גם לא התקיימו בחירות לוועדים המקומיים כיוון שהוגשה בהם רק רשימה אחד לוועד המקומי (בשאר היישובים לא התקיימו בחירות לוועד המקומי עקב זהות ועדים).[145]

עיריות ומועצות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית אבו גוש(4)
סלים גבר עיסא גבר קאזם איבראהים
41.69% 21.72% 36.60%
1,891 קולות 985 קולות 1,660 קולות

אבו גוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת אבו גוש עיסא ג'בר התמודד לתקופת כהונה שנייה, ומולו התמודדו סלים ג'אבר וראיד איברהים.[146]

במועצה 9 מושבים.

אבו סנאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית אבו סנאן (סיבוב ראשון)(10)
אמל זיאדה גאזי סעב נוהאד משלב פאוזי משלב
18.26% 18.89% 29.09% 33.75%
1,331 קולות 1,377 קולות 2,120 קולות 2,460 קולות


הבחירות לראשות מועצה מקומית אבו סנאן (סיבוב שני)(10)
נוהאד משלב פאוזי משלב
43.38% 56.62%
3,085 קולות 4,027 קולות

באבו סנאן התמודדו ארבעה מועמדים לראשות הרשות המקומית: ראש המועצה ניהאד משלב התמודד לעוד קדנציה מטעם חד"ש, כשמולו התמודדו פאוזי משלב, גאזי סעב ואמל זיאדה. אף מן המועמדים לא חצה את רף 40 האחוזים בסיבוב הראשון, לכן פאוזי משלב ונוהאד משלב התמודדו בסיבוב השני בו זכה פאוזי משלב ברוב הקולות.

אבן יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה, אבי הררי, המכהן משנת 2013 התמודד על כהונה נוספת כמועמד יחיד. תמכו במועמדותו 5,105 מצביעים שהם 94.57% אל מול 293 מתנגדים שהם 5.43%(5).

בישיבת ההזדהות לקראת הבחירות הזדהו כל 11 חברי המועצה עם סיעתו של הררי ולמעשה התאחדו עימו.[147] בבחירות למועצה התמודדו שתי רשימות: רשימת "לתת יותר" (לי) בראשות אבי הררי שאיגדה לתוכה את כל המפלגות שכיהנו במועצה היוצאת ורשימת בעד (קן) בראשות זהר אברמוב. בבחירות עצמן זכתה רשימת לתת לי בעשרה מנדטים לעומת מנדט אחד לרשימת בעד.

אום אל-פאחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אום אל-פאחם (סיבוב שני)
סמיר מחאמיד ח'אלד אגבאריה
54.17% 45.83%
12,778 קולות 10,810 קולות

ראש עיריית אום אל-פחם המכהן ח'אלד אגבאריה התמודד לתקופת כהונה נוספת. המועמדים הנוספים היו: סמיר מחמיד, עלי ג'בארין ברכאת, ראמז ג'בארין, תייסיר מחאמיד ועלי חליל ג'בארין. אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40% ולכן התקיים סיבוב שני בין ח'אלד אגבאריה (קיבל 26.58% בסיבוב הראשון) וסמיר מחאמיד (35.86%) שניצח בסיבוב השני.

אופקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית אופקים המכהן, איציק דנינו, אשר התמודד על קדנציה שנייה בתפקיד,[148] צפוי היה לקבל את תמיכת החרדים בעיר.[149] מולו התמודד גדעון סבגי.[150]

הבחירות לראשות עיריית אופקים(4)
איציק דנינו גדעון סבגי
81.95% 18.05%
11,743 קולות 2,587 קולות

למועצת העיר התמודדו הרשימות הבאות: הליכוד בראשות איציק דנינו, תנופה לאופקים בראשות גדעון סבגי, הקהילה התורנית, בראשות אברהם בן ציון דייטש, הבית היהודי בראשות עדי פלח, אופקים חדשים בראשות נורברט בוכובזה, שס בראשות סלומון עזרן, רשימת הצעירים אופקימים בראשות טל מגירה.[151]

אור יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אור יהודה(1)[152]
30 באוקטובר 2018
ליאת שוחט עוזי אהרון אפי גוטמן נגה חן
51.79% 39.58% 4.75% 3.89%
9,062 קולות 6,925 קולות 831 קולות 680 קולות

ראש העירייה המכהנת, ליאת שוחט, שנכנסה לתפקידה לאחר שנבחרה בבחירות מיוחדות במהלך הקדנציה התמודדה לכהונה נוספת.[153] מולה התמודדו סגנה עוזי אהרון, חבר מפלגת ש"ס שהתמודד ברשימה עצמאית,[154] אפי גוטמן[155] הנתמך על ידי מפלגת כולנו[156] וחברת המועצה ננה חן ראש רשימת "יום חדש" שהתמודדה לתפקיד גם ב-2013.[157]

בבחירות ניצחה ראש העירייה המכהנת ליאת שוחט עם 51% מקולות הבוחרים ונבחרה לקדנציה שנייה.

להלן הרשימות שהתמודדו למועצת העיר:

  • רשימת אור חדש בראשות ליאת שוחט
  • רשימת יחד פועלים למען האור
  • יום חדש בראשות ננה חן
  • מאמינים באור יהודה בראשות אברהם בורוכוב
  • אור יהודה ביתנו
  • הליכוד
  • נאמני הציבור
  • עיר לכולנו בראשות אפי גוטמן
  • קול העיר
  • רשימת עוזי אהרון
  • שס.

אור עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אור עקיבא(2)
30 באוקטובר 2018
ארקדי גדילוב יעקב אדרי נוח שמאילוב שמחה יוסיפוב
12.05% 41.64% 6.37% 39.94%
1,188 קולות 4,104 קולות 628 קולות 3,936 קולות

ראש עיריית אור עקיבא המכהן, יעקב אדרי, התמודד על כהונה שנייה ברציפות (וחמישית בסך הכל) לאחר שזכה בפריימריז מול ראש העירייה הקודם, שמחה יוסיפוב, והתמודד על תפקיד ראש העירייה מטעם הליכוד.[158] איציק פתיתו, אשר התמודד גם הוא, עתר לבית הדין של הליכוד נגד ההחלטה לפיה יוסיפוב הוא המועמד הרשמי[159] וב-23 ביולי הודיע אדרי רשמית על התמודדות נוספת לתפקיד מטעם הליכוד. בעקבות ההודעה פרש שבתאי מהמירוץ לראשות העיר[160] ויוסיפוב הודיע שיתמודד על ראשות העירייה בראש רשימה עצמאית אם הליכוד ימשוך את תמיכתו ממנו.[161] במהלך יולי הודיע שלום שבתאי כי הוא מסיר את מועמדותו לראשות העיר.[162] יוסיפוב הקים את רשימת "אור עקיבא אחת" והוא התמודד מטעמה לראשות העיר. כמו כן, התמודדו לתפקיד סגן ראש העירייה ארקדי גדילוב, יו"ר סיעת "התנופה" ועורך הדין נוח שמאילוב, נציגה הרשמי של מפלגת יש עתיד בעיר ויו"ר סיעת "באנו לשנות".

בין הרשימות שהתמודדו למועצה רשימת הליכוד, רשימת "יחד עם אור עקיבא" בראשות שלום שבתאי,"התנופה" בראשות ארקדי גדילוב, רשימת "גשר" בראשות חברת מועצת העיר ילנה זסלבסקי, "באנו לשנות" בראשות חבר מפלגת יש עתיד נוח שמאילוב, "אור עקיבא אחת" בראשות שמחה יוסיפוב, "אוהבים את אור עקיבא" בראשות יהודה דוידוב, ש"ס בראשות אלי אנקונינה, רשימת "עתיד בטוח" ורשימת "לשם שמיים".

אורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית אורנית
רחל כדורי ניר ברטל שלומי לנגר
1.62% 66.15% 32.23%
78 קולות 3185 קולות 1552 קולות

ראש מועצת אורנית שלומי לנגר המכהן מ-2008 התמודד על כהונה נוספת בראשות סיעת יחד.[163] מולו התמודדו ניר ברטל ראש סיעת אופק[164] ורחל כדורי ראש רשימת "קידום".[165]

במועצת היישוב 9 מושבים עליהם התמודדו 3 רשימות - רשימת אופק (אפ) בראשות ניר ברטל, קידום אורנית (נץ) בראשות רחלי כדורי ויחד (של) בראשות שלומי כדורי.

אזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית אזור(1)
אריה פכטר מזל שאול
67.05% 32.95%
3995 קולות 1963 קולות

ראש מועצת אזור אריה פכטר התמודד על כהונה שלישית בראשות רשימת "אזור אחת"[166] מול חברת המועצה ד"ר מזל שאול ראש רשימת "צעד גדול לאזור" ומנכ"לית עמותת כ"ן המעודדת בין השאר התמודדות נשים בבחירות המקומיות.[167] חבר המועצה, אוריאל תנעמי, ראש רשימת מחל הסיר את מועמדותו לתפקיד ראש המועצה וחבר לרשימתה של ד״ר מזל שאול - ״צעד גדול לאזור״.[168]

אילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אילת (סיבוב שני)
דובי כהן מאיר יצחק-הלוי
45.21% 54.79%
9043 קולות 10,961 קולות

ראש העירייה המכהן, מאיר יצחק-הלוי, (סיעת כיוון חדש) התמודד על קדנציה רביעית בראשות העיר. מולו התמודדו 8 מועמדים נוספים: עו"ד לימור להב[169] (עם "רשימת תקווה חדשה לאילת" אשר בראשותה), לימור להב הייתה המתמודדת האישה היחידה אשר רצה לראשות עיריית אילת וחברת המועצה היחידה אשר באופוזיציה, סטס דינקין ראש רשימת "אילת אחת" ויו"ר סניף ישראל ביתנו באילת,[170] דובי כהן (סיעת המהפך), שהתמודד בשנית על התפקיד,[171] חבר המועצה מומו ביטון,[172] יוסי בדש,[173] סיימון בן דוד,,[174] טל ליזרוביץ,[175] ורוברט סיבוני.[176] יצחק מויאל, שהכריז על התמודדות באוקטובר 2017, פרש מהמירוץ והצטרף כמספר 2 לרשימתה של לימור להב.[177][178]

אף לא אחד מן התתמודדים על ראשות העירייה חצה את רף ה-40%, אי-לכך יתמודד בסיבוב השני ראש העירייה המכהן, מאיר יצחק-הלוי (קיבל 38.24% מקולות המצביעים בסיבוב הראשון) מול דובי כהן (19.33% בסיבוב הראשון).

בין הרשימות למועצה רשימת "צעירי אילת" בראשות מתן בארי, רשימת מפלגת ש"ס ("אחדות") בראשות משה אלמקייס, "אילת אחת" בראשות סטס דינקין, אליה הצטרף משה בן זיקרי פעיל "עוצמה יהודית" ולהב"ה שהודיע בתחילה על ריצה עצמאית,[179] רשימת כיוון חדש של ראש העירייה המכהן, מאיר יצחק-הלוי, וסיעת המהפך של דובי כהן.

אכסאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית אכסאל עבד אלסלאם דראושה התמודד והפסיד מול מוחמד שלבי שנבחר ברוב של 52.24% (4,473 קולות)(3).

אליכין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית אליכין(4)
מוטי חי שרוני עזורי
26.81% 73.19%
549 קולות 1,499 קולות

ראש המועצה המקומית אליכין, מוטי חי, הודיע כי יתמודד לתקופת כהונה נוספת ויעמוד בראש רשימת "עתידנו בידינו" (נוף). עורך הדין שרוני עזורי הודיע אף הוא כי יתמודד ויעמוד בראש רשימת "יחד לדרך חדשה"[180] ובסיום הבחירות הביס את ראש המועצה המכהן ברוב של 73.19% מהבוחרים.(4)

בבחירות למועצה התמודדו 4 רשימות על 9 המקומות במועצה. רשימת "יחד לדרך חדשה" (ע) בראשות עזורי זכתה ב-5 מתוך 9 המושבים במועצה, הבית היהודי בראשות אבינועם מצובע (טב) זכתה בשני מנדטים ורשימות עתידנו בידינו (נף) וש"ס זכו במנדט אחד כל אחת.(4)

אלעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אלעד(5)
30 באוקטובר 2018
ברק צברי ישראל פרוש
43.93% 56.07%
7,153 קולות 9,129 קולות

ראש העירייה המכהן מטעם סיעת שלומי אמונים, ישראל פרוש, נבחר לקדנציה שנייה.[181][182]

סגן ראש העירייה, ברק צברי, יו"ר תנועת יש"י, התמודד על ראשות העיר, אף על פי שהודיע ב-18 באוקטובר על פרישה מהמרוץ.[183] ב-28 באוקטובר הכריזה סייעת ש"ס על תמיכה במועמדותו.[184]

ב-9 באוקטובר הודיע חבר המועצה אבי דיין, יו״ר איחוד הקהילות על התמודדות לראשות העירייה במשותף עם סיעת יחד, לאחר שבבחירות הקודמות התמודד מטעם ש"ס.[185]

בנוסף, התמודד לראשות העירייה המשנה לראש העירייה אלעד שי נתן, מטעם רשימת הבית שלנו.[186] בבוקר הבחירות הודיע על פרישתו מהמירוץ.[187]

ב-17 בספטמבר הודיעה סיעת דגל התורה כי יצחק פינדרוס הוא מועמדה לראשות העירייה.[188] במפלגתו טענו על הפרת הסכם מול אגודת ישראל לפיו בבחירות אלו תתמוך המפלגה במועמד מטעמם.[189] ב-10 באוקטובר הודיעה ש"ס על תמיכתה בפינדרוס זאת לאחר שאריה דרעי איים בתחילה כי יציב מועמד מטעמו.[190] לצורך התמודדותו של פינדרוס לראשות עיריית אלעד, הגיש ב-5 באוקטובר 2018 את התפטרותו ממועצת העיר ירושלים ומתפקידו כסגן ראש העירייה.[191] ב-17 באוקטובר, כשבועיים לפני הבחירות, פסל בית המשפט המחוזי בלוד את מועמדותו, בשל עתירה שהגיש עורך הדין יורם אברהמי, ובה נטען כי אלעד היא מקום מגוריו הארעי, ולא מקום מגוריו הקבוע.[192] ב-22 באוקטובר דחה בג"ץ את עתירתו של פינדרוס נגד החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, והותיר את פסילתו על כנה.[193] באותו ערב, תנועת ש"ס ותנועת דגל התורה פנו באמצעות עו"ד צבי אגמון לשר הפנים - ויו"ר ש"ס - אריה דרעי בבקשה לדחות את הבחירות כדי למצוא דרך לאשר את מועמדותו של פינדרוס.[194] ב-23 באוקטובר אישרה מליאת הכנסת את העברת סמכויותיו של שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי לדחיית הבחירות באלעד לשר צחי הנגבי מהליכוד. זאת משום שדרעי, שמפלגתו ביקשה לדחות את הבחירות בעיר אלעד, מצוי בניגוד עניינים ולא היה יכול לעסוק בנושא.[195] ב-25 באוקטובר דחה הנגבי את בקשת הדחייה.[196]

בבחירות אלו התמודדו לעיריית אלעד 10 רשימות על 15 נציגים במועצת העיר: רשימת הליכוד בראשות נצח כהן, רשימת בני תורה בראשות יצחק שמואלי,[197] הבית שלנו בראשות שי נתן, אלעד שלנו בראשות יצחק חלה, יש"י בראשות ברק צברי, אגודת ישראל בראשות ישראל פרוש, ש"ס בראשות ראש העירייה לשעבר, צוריאל ויקטור קריספל, המכהן כסגן ראש העירייה, איחוד הקהילות בראשות אברהם דיין, דגל התורה בראשות אברהם פנחס שטרן וגשר בראשות רפאל פולק.

אלפי מנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת אלפי מנשה
אורית מלכה שגיא שי רוזנצוויג שלומית ארצי שלמה קטן
25.95% 41.67% 20.08% 12.29%
1060 קולות 1702 קולות 820 קולות 502 קולות

ראש המועצה המכהן, שלמה קטן, התמודד מול חבר המועצה שי רוזנצוויג ראש סיעת עשייה,[198] אורית מלכה שגיא ראש רשימת "אנחנו" שכיהנה קודם לכן כחברת מועצה מטעם סיעת עשייה[199] ושלומית ארצי.[200]

למועצה התמודדו 4 רשימות בראשות ארבעת המתמודדות על ראשות המועצה: "אלפי מנשה 2000" (יש) בראשות שלמה קטן זכתה במנדט יחיד, "אנחנו" (חנ) בראשות אורית שגיא זכתה ב-2 מנדטים, "דרך חדשה" (כן) בראשות שלומית ארצי זכתה ב-2 מנדטים ו"עשייה" (עמ) בראשות שי רוזנצויג זכתה ב-4 מנדטים.

אלקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת אלקנה המכהן אסף מינצר התמודד על קדנציה שנייה בתפקיד בראש רשימת "אלקנה יותר"[201] וניצח ברוב של 87.38% (1,579 קולות) את ראובן חזי שקיבל 228 קולות.

על תשעת המקומות במליאת המועצה התמודדו 4 רשימות: רשימת "אלקנה יותר" (אי) שזכתה ב-5 מנדטים לעומת מנדט אחד בבחירות 2013, רשימת "אלקנה צעירה" (אץ)[202] שזכתה בשני מנדטים, רשימת "אלקנה שלנו" (אש) בראשות אפרת רוזנבלט חברת המועצה היוצאת שזכתה בשני מנדטים ורשימת "איחוד אלקנה" (זך) בראשות ראובן חזי שהתמודד גם לראשות המועצה שלא זכתה באף מנדט.

אעבלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית אעבלין(3)
30 באוקטובר 2018
אליאס פרעוני מאמון שיח' שריף חידר
28.79% 41.18% 30.03%
2,287 קולות 3,272 קולות 2,386 קולות

ראש מועצה מקומית אעבלין המכהן מאמון שיח', שנבחר לראשונה ב-2010, התמודד לתקופת כהונה נוספת וניצח כאשר גרף 40.9% מקולות הבוחרים.

15 רשימות התמודדו על 11 המקומות במליאת המועצה. רשימת אופק חדש זכתה ב-3 מנדטים, רשימת אלוחדה ב-2 מנדטים ו-6 רשימות נוספות (אלאתחאד אל קווי, אעבלין בלדי, אעבלין לכולם, חזית אעבלין הדמוקרטית, סיעת ההתחדשות ועבלין אוולן) זכו במנדט אחד כל אחת.

אפרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט חוצות באנגלית מטעם רשימת שומרי הסף אפרת

עודד רביבי, ראש מועצת אפרת מאז 2008 ןראש רשימת "אפרת מתחדשת", הודיע על התמודדות נוספת. מולו התמודד חבר המועצה אבי חדידה, ששימש כחבר סיעת "יחד" לפני הבחירות ועומד בבחירות אלו בראש רשימת "יותר לאפרת".[203] רביבי ניצח בבחירות ברוב של 56.04% (2,310 קולות) מול 43.19% (1885 קולות) לחדידה.

סיעת "יחד" בראשות דובי שפלר הצטרפה בבחירות אלו למפלגת הבית היהודי ותרוץ מטעמה למועצה כשהיא נשארת בשמה המקורי.[203][204] בנוסף, התמודדו רשימות תושבים חדשות בשם "שומרי הסף אפרת - Efrat Watch" בראשות אברהם בן-צבי,[205] אפרת שלי בראשות צורי דותן[206] ו"עתיד" בראשות מיכאל דהן.[207]

בבחירות עצמן קיבלה "אפרת מתחדשת" (ל) 4 מנדטים, אפרת שלי (אפ), יחד (י) ושומרי הסף אפרת (ף) קיבלו 2 מנדטים כל אחד, יותר לאפרת (כן) קיבלו מנדט אחד ורשימת עתיד לא זכתה באף מנדט.

אריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אריאל
30 באוקטובר 2018
אליהו שבירו אלי נובוסלסקי חיים שמואל סגל יוסי חן פבל פולב
40.63% 8.88% 4.44% 14.04% 32.01%
3599 קולות 787 קולות 393 קולות 1244 קולות 2836 קולות

ראש עיריית אריאל המכהן אליהו שבירו רץ לכהונה נוספת ומולו התמודדו חיים סגל,[208] רבש"ץ העיר אלי נובוסלסקי שיצא לחופשה ללא תשלום לצורך ההתמודדות,[209] חבר המועצה יוסי חן ("דרך חדשה לאריאל"),[210] ופבל פולב ראש רשימת אריאל ביתנו.[211] בין הרשימות שהתמודדו על 13 המקומות במועצת העיר הייתה רשימת "בשביל אריאל" בראשות קרן קופלר[212] והבית היהודי.

שבירו נבחר לכהונה נוספת עם כ-40% מקולות הבוחרים.

אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אשדוד(1)
אלי לחמני בוריס גיטרמן הלן גלבר יחיאל לסרי שמעון כצנלסון
24.25% 2.10% 7.24% 41.18% 25.23%
27,550 קולות 2406 קולות 8318 קולות 47,817 קולות 29,096 קולות

ד"ר יחיאל לסרי - המכהן כראש עיריית אשדוד מאז שנת 2008, נבחר לתקופת כהונה נוספת כראש עיר לאחר שזכה ברוב של 41 אחוז מהקולות.[213] לסרי קיבל את תמיכתם של מפלגת הליכוד ומפלגת ש"ס.[214] הבחירות באשדוד היו מלוות במהלומות בין החילונים והחרדים בעיר, כאשר מחאת השבת באשדוד נגד סגירת החנויות בעיר עמדה על הפרק. הקמפיין של המועמד אלי נכט, גרם להתפרצות השיח על הכפייה הדתית בכל הארץ, בסרטון שהופק על ידי סיעתו "עתיד אשדוד" יחד עם סניה ולדברג, בו נראה חרדי יושב בסלון של משפחה חילונית ומחלק להם הוראות. הבחירות היו מלוות בהמון האשמות ואף עתירה על אי סדרים בקלפיות לאחר תום הבחירות, על ידי המועמד לראשות העירייה, אלי לחמני, ומפלגתו.

על ראשות העירייה התמודדו בנוסף:

למועצה, שמספר חבריה עלה בבחירות אלו מ-27 ל-29, התמודדו הרשימות הבאות:

שם הרשימה אותיות ראש הרשימה הערה
אופק חדש ב אייצ’לותם מסלה [218]
אשדוד ביחד אב שמעון (סניה) כצנלסון [218]
אשדוד בתנופה חי יחיאל לסרי [219]
אשדודים רק יניב קקון [220]
אשדוד מאוחדת משה אלמושנינו [218]
אשדוד מתעוררת פה נאור ביטון [218]
אשדוד תנצח ת אלי לחמני [221]
דרך חדשה פז משה בוטרשוילי [218]
הלביאות א שרון מרק [222]
יהדות התורה ג יחיאל וינגרטן[223] [224]
יש אלטרנטיבה ץ אפרים מיכאלי [218]
עתיד אשדוד אלי נכט [225]
קהילת אשדוד ט בוריס גיטרמן [218]
קול הלב קנ איציק בן חמו רשימה מאוחדת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי שחברו ליחד - העם איתנו. בראש סניף האיחוד הלאומי בעיר עומדת שפרה זייני[226] אך הרב מאיר מאזוז, רבה של 'יחד' לא היה מעוניין שתהיה אישה ברשימה ולכן שובץ במקומה יוחאי וקנין במקום 3.[218]
קומנדו אשדוד נצ הלן גלבר [218]
שילוב ד דוד טלקר [218]
ש"ס שס אבי אמסלם [218]

אנשי מחאת השבת בעיר, המכנים עצמם "מחזירים את אשדוד", החליטו שלא להתמודד כרשימה עצמאית אלא יחברו לרשימת "אשדוד ביחד" בראשות שמעון כצנלסון.[227]

אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אשקלון(1)
30 באוקטובר 2018
אבי עייש איתי סהר איתמר שמעוני משה אטיאס תומר גלאם
6.16% 7.27% 39.72% 6.53% 40.32%
3,835 קולות 4,527 קולות 24,737 קולות 4,065 קולות 25,111 קולות

ראש העירייה בפועל, תומר גלאם, התמודד לראשות העיר[228] וניצח כשמולו התמודדו אבי עייש,[229] משה אטיאס,[230] ואיתי סהר. גם ראש העירייה הקודם, איתמר שמעוני, אשר נבחר בבחירות הקודמות והושעה מתפקידו בפברואר 2017 בעקבות הגשת כתב אישום כנגדו, התמודד לכהונה נוספת.[231]

רוני מהצרי, ריקי שי, דני רחמים, ויקטור בן עמי לא הגישו את מועמדותם.[232]

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות אלו מ-23 ל-25. הרשימות אשר הגישו את מועמדותן הן[232][233]:

שם אותיות ראש הרשימה עודפים הערה
אשקלון מאוחדת בראשות תומר גלאם כן תומר גלאם רק רשימה בראשות ראש העירייה בפועל.
אשקלון תנצח ד איתמר שמעוני מחל רשימה בראשות ראש העירייה המושעה.
צעירי אשקלון צא משה אטיאס זך
מופת ת איתי סהר
אשקלון מנצחת ע אבי עייש דף
הכח לגמלאים בראשות שרה זכריה זך שרה זכריה צא
בראשות הרב יעקב אביטן שסג יעקב אביטן
יוזמה ינ ברק חדריאן
הורים למען אשקלון רצ ינון ג'יבלי
הליכוד מחל מישל בוסקילה ד
אשקלון בתנופה – הבית החברתי חי דורון נקשרי ל ממייסדיה נמנה ראש העירייה לשעבר, בני וקנין.[234]
תכלית עכשיו רק יורם שפר כן
משפחה מיוחדת במועצה פ יורם גניש נר
אשקלון שלנו נ דני רחמים ו
עיר אחת בראשות רמי סופר דף רמי סופר ע
גב לתושב נר גבריאל טיגבו פ
קודם כל אשקלון ו אלכס סולטנוביץ' נ
אשקלון ביתנו ל סופיה ביילין חי
הבית היהודי באשקלון בראשות עמיחי סיבוני טב עמיחי סיבוני
זיו חדש לאשקלון – בראשות ישראל זיו א ישראל זיו
יד ביד נץ שמואל נמסזדה
עתיד באשקלון ץ יורי זמושצ'ק
מזור לאשקלון ים משה מזור

בנוסף, הוגשו שלוש רשימות שנפסלו: אור לאשקלון, אשקלון חזקה ושם טוב לאשקלון. רשימת אור לאשקלון ערערה על פסילתה.

באר יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת באר יעקב ניסים גוזלן ("באר יעקב בתנופה"), המכהן בתפקיד מאז 2003, התמודד פעם נוספת לתפקיד[235] וניצח כשגרף 48.48% (5,255 קולות)(4), כשמולו התמודדו יו"ר האופזיציה מוטי פרנקו[236] וחבר המועצה נועם ששון.[237]

בבחירות אלו מספר חברי המועצה הוא 13.

באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית באר שבע(3)[238]
30 באוקטובר 2018
רוביק דנילוביץ' משה ינאי פימה פיינבלום
92.14% 5.97% 1.89%
72,016 קולות 4,670 קולות 1,475 קולות

רוביק דנילוביץ', המכהן כראש עיריית באר שבע מאז 2008, נבחר לתקופת כהונה נוספת לאחר שזכה ברוב גדול של 92 אחוז מהקולות. מולו התמודדו יעקב אוחיון,[239] איש העסקים אפרים (פימה) פיינבלום[240] וחבר המועצה משה ינאי.[241] המועמד יהודה אלוש פרש מהמירוץ לראשות העירייה, אך התמודד למועצת העיר.[242]

בין הסיעות שהתמודדו הייתה "מפלגת המתים" בראשות עזריאל גהסי ששמה לה למטרה לטפל בהזנחה השוררת בבתי העלמין בבאר שבע.[243] לפי עצת רבנים וביניהם רב העיר, יעקב אוחיון החליט שלא להתמודד ברשימה עצמאית למועצה ובכך יחבור לסיעת ש"ס במועצת העיר.[244] רשימת הליכוד בראשות שמעון בוקר הודיעה שתתמודד עצמאית בבחירות אלו.[245] רשימה חדשה בשם "קול באר שבע", בראשות איציק דהאן, בנו של רב העיר המנוח מישאל דהאן, התמודדה מול ש"ס בבחירות.[246]

בועיינה-נוג'ידאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות למועצת בועיינה-נוג'ידאת(3)
ח'אלד סלימאן מוניר חמודה עיסא פוקרא פתא דלאשה
36.75% 52.35% 2.09% 8.81%
2,194 קולות 3,125 קולות 125 קולות 526 קולות

על ראשות מועצת בועיינה-נוג'ידאת התמודדו ארבעה, לאחר מותו של ראש המועצה הקודם סאלח סולימאן ב-28 במרץ 2018. את הבחירות ניצח מוניר חמודה ברוב של 52.28% (3,108 קולות).

בוקעאתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוקעאתא היא אחת מארבע המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן בהם כיהנו מאז כיבוש הגולן ב-1967 תושבים שקיבלו כתב מינוי. על מנת לאפשר בחירות דמוקרטיות מונתה בינואר 2018 מועצה זמנית בראשות יהודה כהן, ראש מועצת אלקנה לשעבר.[15]

שני מועמדים ושתי רשימות נרשמו בבחירות,[2] אך רשימה אחד פרשה לפני הבחירות. בעקבות זאת בוטלו הבחירות בפועל, עבאס אבו עוואד הוכרז כראש המועצה ורשימתו "בוקעתא בתג'מענא" (נץ) הוכרזה כרשימה הזוכה. עם בחירתה הייתה מועצת בוקעתא אמורה הייתה למנות 9 אישים אך בפועל מנתה 4 אישים כיוון שרק 4 מועמדים נותרו ברשימה היחידה שהתמודדה בפועל.(8)[247]

ביר אל-מכסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות למועצה מקומית ביר אל-מכסור(5)
30 באוקטובר 2018
ח'אלד חוג'יראת יאסר חוג'יראת פתחי חריב
57.17% 42.48% 0.35%
3,301 קולות 2,453 קולות 20 קולות

ראש המועצה המקומית המכהן של ביר אל-מכסור, מוחמד גדיר, לא התמודד לכהונה נוספת. ח'אלד חוג'יראת ניצח ברוב של 57.17% (3,249 קולות) מול יאסר חוג'יראת ופתחי חריב.

בית אל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת בית אל שי אלון התמודד בשנית לתפקיד וניצח ברוב של 84.09% (1,940 קולות) את יעל בן ישר, ששימשה בעבר כדוברת המועצה וקיבלה 367 קולות (15.91% מהקולות). זאת הפעם הראשונה בה אישה מציגה את מועמדותה לתפקיד זה.[248][249]

בבחירות למועצה התמודדו 5 רשימות: רשימת "יחד" (יח) שבמסגרתה התמודד שדרן הרדיו והיחצ"ן, קובי סלע,[250] רשימת "בית אל שלי" (שי) בראשות ראש המועצה שי אלון, רשימת "עלה נעלה" בראשות המועמדת לראשות המועצה יעל בן ישר, רשימת "תנופה לבית אל" בראשות מוסא כהן ורשימה "בית אל ג'" בראשות הדר גרני. בבחירות למועצה, בה חברים 9 נציגים, זכו רשימות "בית אל שלי" ו"תנופה לבית אל" ב-4 מנדטים כל אחת ורשימת "יחד" זכתה למנדט בודד.

בית אריה-עופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית בית אריה-עופרים
30 באוקטובר 2018
אבי נעים יהודה אלבוים
43.73% 56.27%
1276 קולות 1642 קולות

ראש מועצת בית אריה-עופרים אבי נעים, המכהן בתפקיד מאז 2004, התמודד מול יהודה אלבוים[251] והפסיד. גיל ליטוב, שהתמודד על התפקיד, הסיר ביולי 2018 את מועמדותו.[252]

בית ג'ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית בית ג'ן (סיבוב ראשון)
30 באוקטובר 2018
זיד יוסף אסעד חמד טאפש נזיה דבור סמיר זידאן ראדי נגם
27.66% 4.02% 25.74% 14.71% 27.87%
2152 קולות 313 קולות 2002 קולות 1144 קולות 2168 קולות

ראש מועצת בית ג'ן ביאן קבלאן לא התמודד על תקופת כהונה נוספת. על מקומו התמודדו חמישה ואף לא אחד מהם חצה את רף ה-40%, לכן נערך סיבוב שני בו ראדי נגם השיג רוב של 54.05% (3,940 קולות) מול זיד יוסף אסעד (45.95%, 3,349 קולות).

בית דגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה מקומית בית דגן רמי תנעמי התמודד על תקופת כהונה שנייה.[253] בנוסף, התמודדו לראשות המועצה אבנר ארביב ואליהו דדון שניצח בהתמודדות.

הבחירות למועצה מקומית בית דגן(1)
30 באוקטובר 2018
אליהו דדון אבנר ארביב רמי תנעמי
55.40% 2.04% 42.57%
2,232 קולות 82 קולות 1,715 קולות

הרשימות שהתמודדו למועצה הן "שגשוג" בראשות רחמים תנעמי, הבית היהודי בראשות אבנר ארביב, התנועה המקומית למען בית דגן, תנופה נטו ו"נמרצים" בראשות אליהו דדון.

בית שאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העירייה המכהן, רפי בן שטרית ("בית שאן החדשה"), הפסיד בהתמודדות על כהונה שנייה מול קודמו בתפקיד, ז'קי לוי, אשר כיהן עד היבחרו כחבר הכנסת וסגן שר הבינוי והשיכון מטעם הליכוד, מפלגה בה היה חבר בן שטרית עד שעבר לכולנו בנובמבר 2017.[254] לוי זכה ברוב של 63.26% (6,902 קולות)(3).

למועצה התמודדו רשימתו של ראש העיר, רפאל בן שטרית, "בית שאן החדשה", ורשימה משותפת של הליכוד בראשות ז'קי לוי והבית היהודי בראשות מוריס מיארה.[255][256] בנוסף, התמודדו למועצה רשימת שח"ר, רשימת "איתנו", רשימת "חנוך לנער" ורשימת "קסם" בראשות חבר המועצה יוסי סוויסה.

בית שמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית בית שמש(4)[257]
30 באוקטובר 2018
משה אבוטבול עליזה בלוך
49.40% 50.60%
21,931 קולות 22,464 קולות

עליזה בלוך היא ראש העירייה, לאחר שניצחה בהפרש של אחוז אחד מהקולות, ההכרעה נקבעה לאחר ספירת קולות החיילים, הנכים והאסירים.[258] בלוך התמודדה גם ב-2013 מטעם הבית היהודי, אך נאלצה לפרוש מהמירוץ לאחר שהמפלגה הסירה את תמיכתה במועמדותה.[259] ראש העירייה לשעבר, משה אבוטבול (סיעת ש"ס), התמודד על תקופת כהונה שלישית כראש עיר אך לא זכה במירב הקולות. אבוטבול ביקש להתמודד בתחילה ברשימה נפרדת מש"ס אלא שרשימת התומכים שהגיש נמצאה לא תקינה.[260] לבסוף הגיע לסיכום עם יהדות התורה, דבר שאיפשר לו להתמודד על ראשות העירייה כראש רשימת יהדות התורה. סיעת בני תורה הריצה תחילה את מלאכי כי טוב לראשות העיר, אך יומיים לפני הבחירות פרש, והמפלגה הודיעה על תמיכה באבוטבול.[261][262]

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות אלו מ-19 ל-21, וסה"כ התמודדו 11 רשימות בבחירות אלו. חסידות חב"ד הריצה את מועמדה ישראל מנדלסון ברשימת הבית היהודי[263] בעקבות פרישה משלומי אמונים.[264] דגל התורה רצה עם אגודת ישראל ברשימת יהדות התורה המאוחדת ג', ומפלגת בני תורה בראשות מלאכי כי טוב התמודדה למועצת העיר לראשונה בנפרד.[197]

בנוסף, התמודדו הרשימות הבאות: בית שמש שלנו בראשות ריצ'רד פרס, דור אחר בראשות מאיר בלעיש, הבית היהודי בראשות רינה הולנדר, עתיד העיר בראשות מרדכי כהן, כולנו בית שמש בראשות עמרם בוזגלו, הליכוד בראשות בראשות שלום אדרי, שבת אחים בראשות דויד עסיס, עיר מאוחדת בראשות עליזה בלוך וש"ס בראשות ישראל עזרי רמתי.

ביתר עילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית ביתר עילית
30 באוקטובר 2018
מאיר רובינשטיין חיים גוטליב יוסי חשין מנחם זיידה
73.69% 4.59% 8.47% 13.26%
14,019 קולות 873 קולות 1611 קולות 2522 קולות
מנחם זיידה המועמד לראשות העיר וראש רשימת "למעננו" בפגישה עם הרב מאיר מאזוז יו"ר יחד אלי ישי לקראת הבחירות.

בהתמודדות על ראשות עיריית ביתר עילית ניצח מאיר רובינשטיין, ראש העירייה המכהן, ברוב של 73.69% מהקולות,[265] וזו היא הקדנציה השלישית שלו בתפקיד מאז בחירתו ב-2007, מולו התמודדו מנחם זיידה, חיים גוטליב ויוסי חשין.[266]

בבחירות 2013 נבחרה למועצה מפלגה גדולה שהכילה את הרוב הגדול של הנציגים בעירייה. הרשימה כללה חסידים, ליטאים, נציגי ש"ס ומפלגת טוב. בבחירות 2018 חל פיצול בין המפלגות ואגודת ישראל, דגל התורה וש"ס ו"טוב" רצות כל אחת בנפרד. רובינשטיין עצמו התמודד רשמית ברשימה עצמאית בשם "ביתר מאוחדת" שלא הייתה אמורה להיכנס בפועל לעירייה כדי להרוויח מנדט נוסף.[267]

סך הכלל התמודדו לעיריית ביתר 10 רשימות בבחירות אלו על 17 נציגים במועצת העיר, עלייה מ-15 מנדטים בבחירות הקודמות.[266]:

שם אותיות ראש הרשימה מנדטים הערה
אנשים אב יעקי הרשקופ 1 הרשקופ הפסיד בפריימריז הפנימיים בחב"ד,[268] חבר נוסף ברשימה הוא יצחק (ישראל) פכטר שכיהן כחבר ברשימת 'טוב'.
אגודת ישראל ביתר ג בנימין הרשלר 6
ביתר מאוחדת י מאיר רובינשטיין 0 רשימה פיקטיבית בראשות ראש העירייה המכהן.[267]
למעננו ל מנחם זיידה 1 מפלגת יחד הודיעה על תמיכה ברשימת 'למעננו'
דגל התורה כן דודי זלץ 4 זלץ ניצח את סגן ראש העירייה, יצחק רביץ, בבחירות מקדימות בין הקהילות הליטאיות בעיר.[269]
קהילות הקודש נ משה כהנא וחיים רובינפלד 1 כהנא, המשמש כנציג חסידות חב"ד, נבחר לתפקיד בבחירות מקדימות בהם ניצח את יקי הרשקופ.[270]
בני תורה עץ יאיר (מאיר שרגא) ליכטמן 0 רשימה חדשה למועצת העיר.[197]
הישר והטוב בדרך התורה רת יוסי חשין 0 חשין התמודד גם לראשות העיר.
ש"ס שס יהודה עוביידי 4
התושב במרכז ת חיים גוטליב 0 גוטליב התמודד גם לראשות העיר.

בני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית בני ברק(1)
30 באוקטובר 2018
אברהם קאהן אברהם רובינשטיין ניר אריאל
8.03% 82.39% 9.58%
6,193 קולות 63,530 קולות 7,383 קולות

בהתמודדות על ראשות עיריית בני ברק זכה ברוב של 82 אחוז מהקולות הרב אברהם רובינשטיין, נציג "הרשימה התורתית המשותפת" (שמה המקומי של סיעת יהדות התורה) רובינשטיין יחליף את קודמו בתפקיד, הרב חנוך זייברט. מולו התמודדו אריאל ניר מטעם רשימת יחד[271] ואברהם קאהן מטעם רשימת בני תורה.

על 27 המקומות במועצת העיר בני ברק (עלייה מ-25 מושבים בבחירות הקודמות) התמודדו 6 רשימות:[271] רשימת "הרשימה התורתית המרכזית" (הם המקומי של יהדות התורה) (ג) בראשות הרב אברהם רובינשטיין, סיעת ש"ס בראשות אליהו דדון וסיעת בני תורה (עץ) בראשות אברהם קאהן, 4 מפלגות שיוצגו במועצה היוצאת. בנוסף, התמודדו רשימת הליכוד בראשות יעקב וידר יו"ר הליכוד בבני ברק שמשמש גם כראש המטה החרדי בליכוד ורשימת הבית היהודי בראשות שלמה גורי. שתי הרשימות התמודדו ללא הצלחה ב-2013, ונעשו מגעים להתמודדות משותפת[272] אך בסופו של דבר הוחלט על ריצה נפרדת. בנוסף, התמודדה רשימה מטעם מפלגת יחד בראשות אריאל ניר שמנהיגה הרוחני הרב מאיר מאזוז מתגורר בעיר. הרשימת התמודדה בשם "יחד שבטי ישראל" והאותיות "הן", זכר למפלגת הן ההיסטורית שהתמודדה בעבר בעיר תחת הנהגת הרב מאזוז.[273]

בבחירות עצמן זכתה "הרשימה התורתית המרכזית" ב-16 מנדטים לעומת 18 בבחירות 2013, ש"ס עלו מ-5 ל-6 מנדטים, בני תורה עלו מ-2 מנדטים ל-3. רשימות יחד והליכוד זכו במנדט אחד כל אחת, ורשימת הבית היהודי לא עברה את אחוז החסימה.

בני עי"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת בני עי"ש המכהן, אריה גרלה, מהליכוד התמודד על כהונה שנייה בתפקיד[274] וניצח ברוב של 80.10% (3,144 קולות) את ברוך אברהם ראש רשימת "בני עי"ש ביתנו"(4).

למועצת היישוב בלבד התמודדו הרב חיים טיראן זנדני בראש רשימת הצב"י ורשימת כולנו למען בני עיי"ש בראשות עזרי אשר.

בנימינה-גבעת עדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה בנימינה-גבעת עדה איתי ויסברג, שנבחר לתפקיד ב-2017 בעקבות פטירת ראש המועצה הקודם, התמודד על כהונה נוספת וניצח כשגרף 48.41% מקולות הבוחרים (3,278 קולות)(2). מולו התמודד מוטי קירמאיר, שהיה ראש המועצה במשך 17 שנים (1981–1998)[159] ותומך בניתוק הקשר בין בנימינה לגבעת עדה.[275] מועמד נוסף היה ברוך אורן.[276]

על 13 המושבים במועצה (עלייה מ-11 מושבים בבחירות הקודמות), התמודדו הרשימות של המועמדים לראשות, ובנוסף, רשימת תלם - תושבים למען המושבות,[277] רשימת הבית היהודי בראשות אהרון שיאחי, "קול המושבות" ורשימת "גבעת עדה אחת" המורכבת מתושבי גבעת עדה.[278]

בסמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת בסמ"ה(1)
30 באוקטובר 2018
ג'מאל אגבאריה לאית כבהה מוחמד כבהא מוסטפא בדראן ראאיד כבהא
22.25% 4.44% 11.82% 14.66% 46.82%
1,278 קולות 255 קולות 679 קולות 842 קולות 2,689 קולות

ראש המועצה המקומית המכהן של בסמ"ה, ראאיד כבהא, התמודד על כהונה נוספת וניצח כשגרף 46.83% מקולות המצביעים.

בסמת טבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת בסמת טבעון(10) (סיבוב שני)
ראיד זובידאת מוניר זובידאת
54.29% 45.71%
2,323 קולות 1,956 קולות

על ראשות מועצה מקומית בסמת טבעון התמודדו חמישה מועמדים - ראש המועצה המכהן, מוניר זובידאת, ראש המועצה הקודם, מוחמד זובידאת, ראיד זובידאת, סאמר זובידאת ועלי סעדי. בסיבוב הראשון אף מועמד לא חצה את רף ה-40% ולכן מוניר זובידאת (33.04% מהקולות) וראיד זובידאת (32.83%) יתמודדו בסיבוב השני.

מספר החברים במועצה בבחירות אלו הוא 11.

בענה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת בענה(8)
אבראהים תיתי אחמד בדראן מוסטפא חסארמה סאלח עלי עבאס תיתי עלי ח'ליל
1.68% 0.22% 25.80% 2.39% 26.98% 42.92%
83 קולות 11 קולות 1,272 קולות 118 קולות 1,330 קולות 2,116 קולות

ראש מועצת בענה עבאס תיתי התמודד לתקופת כהונה נוספת, אך הפסיד בסיבוב הראשון כשמולו התמודדו חמישה, ביניהם המנצח עלי ח'ליל שגרף 42.92% מקולות הבוחרים.

בת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית בת ים (סיבוב שני)
צביקה ברוט יוסי בכר
63.22% 36.78%
24,511 קולות 14,259 קולות

יוסי בכר הוא ראש עיריית בת ים מאז 2014, אז מונה כמחליפו של שלמה לחיאני בעקבות הגשת כתב אישום כנגדו. בכר התמודד לקדנציה נוספת. בנוסף אליו הודיעו כי ימודדו ירון לוי מיש עתיד,[279] אורי בוסקילה מהבית היהודי,[280] צביקה ברוט נציג הליכוד,[281] צביקה רובין,[282] קטי פיאסצקי ממרצ.[283] ואלי יריב.[284]

אף מתמודד לא עבר את רף ה-40%, לכן יוסי בכר (35.43% מהקולות) וצביקה ברוט (30.46%) יתמודדו בסיבוב השני.

גבעת זאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת גבעת זאב
30 באוקטובר 2018
יוסי אברהמי נחשון זאדא ענבל כרמלי
57.78% 5.07% 37.15%
4841 קולות 425 קולות 3113 קולות

ראש מועצת גבעת זאב יוסי אברהמי, המכהן בתפקיד מ-2008, התמודד על כהונה שלישית בתפקיד. מולו התמודדו ענבל כרמלי מרשימת "תושבים מובילים אחר"ת" וחבר המועצה נחשון זדה.[285]

מספר המושבים במועצת העיר יעלה בבחירות אלו מ-11 ל-13. בראש רשימת דגל התורה למועצה יעמוד איציק ברנר שעבר לגבעת זאב מירושלים, שם שימש כמנהל דגל התורה בעיר.[286] בעקבות המינוי פרשה קבוצה מדגל התורה בראשות קיווי ויין והקימה רשימה נפרדת בשם "תכל'ס" שהתמודדה בשיתוף פעולה עם מפלגת יחד בראשות אוריאל רבני.[287] רשימת הבית היהודי בראשות אילנה דרור, ורשימת ש"ס.

גבעת שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית גבעת שמואל(1)
30 באוקטובר 2018
גל לנצנר יוסי ברודני נעמי עיני-פלדמן רונית לב
9.28% 60.04% 2.40% 28.28%
1,075 קולות 6,695 קולות 278 קולות 3,277 קולות

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני (סיעת "גבעת שמואל אחת"), שנבחר כמועמד יחיד ב-2013, התמודד הפעם מול רו"ח גל לנצ’נר ראש רשימת “גבעת שמואל מתחדשת”,[288] רונית לב, עוזרת שר הביטחון לשעבר (רשימת "גבעת שמואל שלנו") ונעמי עיני-פלדמן, מי שכיהנה כחברת המועצה היחידה באופוזיציה בחמש השנים האחרונות[289] (רשימת "כח ביחד").

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות אלו מ-13 ל-15. הרשימות שתתמודדנה בנוסף לרשימות המועמדים לראשות הן רשימה מטעם מפלגת ש"ס בראשות משה קייקוב,[290] רשימת הבית היהודי[291] ורשימת ‘חופש לעתיד‘ אשר שמה דגש על זכויות החילונים בעיר[292] ורשימת מחוברים למען גבעת שמואל.

גבעתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, אשר נבחר בבחירות הקודמות ב-2013, התמודד כמועמד יחיד על תקופת כהונה נוספת בראש רשימת "גבעתיים שלנו" וזכה לתמיכת מפלגת העבודה,[293] קיבל את אמונם של 85.74% מהמצביעים (19,380 קולות)(1). אלי סמוכה[294] שקל להתמודד מולו, אך לא השיג מספיק חתימות.[295] גם הזמר משה דץ שקל להתמודד אך בהמשך הודיע שלא יתמודד על התפקיד.[296]

למועצת העיר רצו 9 רשימות.[297]

מפלגת מחל, בראשות טלי ארגמן, חברת המועצה. רשימת הגמלאים בראשות בני רייך, מפלגת מרצ בראשות ויוי וולפסון שהתאחדה עם "גבעתיים חופשית", התארגנות תושבים המקדמת חופש דת לצד חופש מדת, והן תרוצנה תחת רשימה משותפת למועצה.[298] למועצה התמודדה גם רשימת צעירים בשם "גבעתיים מתחדשת" בראשות סיון גולדברג,[299] ורשימת הבת של מפלגת "יש עתיד, "יש עתיד בגבעתיים".

ג'דיידה-מכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית ג'דיידה-מכר (סיבוב ראשון)(10)
30 באוקטובר 2018
ויסאם עריד סוהיל מלחם עאדל כיאל עומר כיאל
33.32% 31.43% 6.92% 28.32%
3,841 קולות 3,623 קולות 798 קולות 3,265 קולות

ראש מועצת ג'דיידה-מכר מוחמד שאמי לא התמודד לתקופת כהונה נוספת. לאחר שאף לא אחד מן המתמודדים חצה את הרף של 40%, נערך סיבוב שני בו סוהיל מלחם השיג רוב של 52.46% (5,779 לעומת 5,256 קולות) מול ויסאם עריד(10).

גדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת גדרה(4)
30 באוקטובר 2018
יואל גמליאל סהר רווח סהר פינטו
49.58% 11.60% 38.82%
6,563 קולות 1,535 קולות 5,139 קולות

ראש מועצת גדרה מאז 2008, יואל גמליאל, התמודד בפעם השלישית לראשות המועצה. יריביו האחרים בבחירות המקומיות במועצה הם המשפטן סהר פינטו, וסהר רווח, פעיל מקומי בגדרה.

בין הרשימות שהתמודדו למועצה הבית היהודי בראשות יקותיאל תנעמי[300] וסיעת "גשר" בראשות שלום אזרד.

ג'וליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת ג'וליס המכהן סלמאן עאמר נעצר ב-2016 בחשד לרצח של הקבלן מוניר נבואני ונכון ליולי 2018 הוא מצוי במעצר עד תום ההליכים.[301] המועמדים שהתמודדו בסיבוב הראשון על ראשות המועצה היו סאמר הנו,[302] אמיר אבו חלא,[303] וסאם נבואני, סלים טריף, עאדל עאמר, פהים הנו וקאסם הנו. אף מתמודד לא חצה את רף ה-40%, ולכן וסאם נבואני (24.97% מקולות הבוחרים) וקאסם הנו (15.80%) התמודדו בסיבוב השני, בו ניצח וסאם נבואני ברוב של 58.57% (2,432 לעומת 1,720 קולות)(10).

במליאת המועצה 9 מושבים העומדים לבחירה.

ג'לג'וליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת ג'לג'וליה(3)
30 באוקטובר 2018
דרוויש ראבי עבדול האדי ח'רוב פאיק עודה
51.29% 6.89% 41.82%
2,942 קולות 395 קולות 2,399 קולות

ראש מועצת ג'לג'וליה פאיק עודה לא ימשיך לכהונה נוספת, לאחר שהפסיד מול דרוויש ראבי.

גן יבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת גן יבנה(7)
30 באוקטובר 2018
דרור אהרון חיים שוחמי מוטי יוסף
55.68% 15.24% 29.07%
6,200 קולות 1,697 קולות 3,238 קולות

ראש מועצה מקומית גן יבנה דרור אהרון מסיעת דרור לגן יבנה, המכהן ברציפות מאז 2003, התמודד על כהונה רביעית בראש סיעתו.[304] מולו התמודדו עורך הדין מוטי יוסף[305] וחיים שוחמי. לחברות במועצה התמודדה רשימת "עוצמה למועצה" בראשות הרב אלירם שרביט ורשימת הליכוד שבראשה ירון נסים.

גני תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית גני תקווה
30 באוקטובר 2018
יניב שחר ליזי דלריצ'ה
35.91% 64.09%
3,220 קולות 5,746 קולות

ראש מועצה מקומית גני תקווה מאז 2013 ליזי דלריצ'ה התמודדה על כהונה שנייה, ונתמכת על ידי מפלגת יש עתיד.[306] מולה התמודד יניב שחר.

על 13 המושבים במועצה התמודדו הרשימות הבאות:

  • רשימת "את" בראשות ליזי דלהריצ'יה
  • יש תקווה
  • כח לשנות בראשות יניב שחר
  • מאמינים באחדות
  • רשימת מי בראשות מיכאל לין.

ג'סר א-זרקא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת ג'סר א-זרקא(3)
30 באוקטובר 2018
מוראד עמאש עז-אלדין עמאש סאמי גרבאן
59.73% 36.15% 4.12%
4,448 קולות 2,692 קולות 307 קולות

ראש מועצת ג'סר א-זרקא מוראד עמאש המכהן מאז 2013 התמודד לכהונה נוספת,[307] מולו התמודדו ראש המועצה לשעבר ד"ר עז-אלדין עמאש[308] וסאמי גרבאן.

ג'ש (גוש חלב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת ג'ש (גוש חלב)(10)
30 באוקטובר 2018
אליאס אליאס חנא אליאס עלם עלם
39.68% 20.48% 39.83%
765 קולות 395 קולות 768 קולות

ראש מועצת ג'ש (גוש חלב) אליאס אליאס המכהן 20 שנה בתפקיד התמודד לכהונה נוספת. מולו התמודדו חנא אליאס, רכז ההסתדרות בצפת, אף אחד מהמתמודדים לא קיבל 40%.

בסיבוב השני אליאס אליאס השיג רוב של 51.62% (1,033 קולות) מול עלם עלם (48.38%, 968 קולות)(10).

דבורייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת דבורייה(3)
30 באוקטובר 2018
ג'אודת מסאלחה זוהיר יוספיה מאג'ד מסאלחה ריפעת עזאיזה
14.22% 43.56% 3.89% 38.33%
898 קולות 2,752 קולות 246 קולות 2,421 קולות

ראש מועצת דבורייה זוהיר יוספיה ימשיך בכהונה נוספת.

דייר אל-אסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחמד דבאח, המכהן כראש מועצת דיר אל-אסד, התמודד לתקופת כהונה שנייה. בסיבוב הראשון השיג 2,258 קולות (30.48%) והתמודד בסיבוב השני מול חוסין ח'טיב שהשיג 1,671 קולות (22.55%) היות שאף מועמד אחר לא השיג לפחות 40% מהקולות. מועמדים נוספים בסיבוב הראשון היו מוחמד מוסא, נימר חוסין וקאסם אסדי.

בסיבוב השני ניצח אחמד דבאח את חוסין ח'טיב ברוב של 57.90% (4,093 מול 2,976 קולות)(10).

דייר חנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאסם סאלם יכהן כראש מועצת דיר חנא לאחר שזכה ב-3,474 קולות (50.58%) מול סעיד חוסיין (3,395 קולות, 49.42%)(2).

דימונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית דימונה(3)
30 באוקטובר 2018
בני ביטון יצחק ג'קי אדרי נסים פרץ
51.60% 1.83% 46.57%
9,216 קולות 327 קולות 8,319 קולות

באפריל 2018 נחקר ראש עיריית דימונה בני ביטון ביחידת להב 433 בחשד להטרדה מינית נגד ממלאת מקומו לשעבר אילנה אזולאי. באוגוסט 2018 המשטרה סגרה את התיק מחוסר אשמה. ביטון התמודד על תקופת כהונה שנייה וגם אזולאי הודיעה כי תתמודד,[309] אך בסופו של דבר לא התמודדה. מועמדים נוספים לראשות העירייה היו: נסים פרץ[310] ויצחק ג'קי אדרי. במועצת העירייה חברים כ-15 נציגים.

דלית אל-כרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת דלית אל-כרמל(2)
30 באוקטובר 2018
מרזוק קדור פרח חלבי רפיק חלבי
3.10% 39.83% 57.07%
336 קולות 4,323 קולות 6,194 קולות

ראש מועצת דלית אל-כרמל המכהן רפיק חלבי התמודד על כהונה שנייה מול פרח חלבי שנתמך על ידי תנועת סווא המקומית ומול מרזוק קדור. במועצה יש תשעה מושבים לחברי המועצה.[311][312] למועצה התמודדו רשימת בוקרא (בתמיכת מפלגת העבודה), אלופאא, רשימת התקווה (בתמיכת מפלגת הבית היהודי), אלבלד אגלא ועוד.

הוד השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית הוד השרון (סיבוב שני)
יפעת קריב אמיר כוכבי
30.58% 69.42%
6949 קולות 15,776 קולות

ראש העירייה המכהן, חי אדיב, הודיע כי אין בכוונתו להתמודד על קדנציה רביעית.[313] על התפקיד התמודדו 8 מועמדים: נוה גור ("דרך העיר"),[314] משה חנוכה, נדב דואני,[315] חברת הכנסת לשעבר יפעת קריב, יואב רוזן, יגאל הררי, כנרת כהן[316] ואמיר כוכבי ראש סיעת קצב. אביבה גוטרמן שהודיעה על התמודדותה פרשה מהמירוץ וחברה לקריב.[317]

אף לא אחד מבין שמונת המתמודדים על ראשות העירייה חצה את רף ה-40%, אי לכך התקיים סיבוב שני בין אמיר כוכבי (8344 קולות, 29.29%) לבין יפעת קריב (5452 קולות, 19.14%). לקראת הסיבוב בשני הודיעה בצעד חריג מפלגת העבודה, שתמכה בקריב בסיבוב הראשון, על הסרת תמיכת המפלגה ממנה עקב קמפיין שלילי של קריב נגד כוכבי שהואשם בהיותו איש שמאל.[318]

בנוסף, התמודדו למועצה רשימה בראשות חיים שאבי ויגאל שמעון ורשימת הליכוד בראשות ארנון אברמוב.[316] מרצ ויש עתיד התמודדו תחת רשימה משותפת בראשות אמיר כוכבי.[319]

הר אדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית הר אדר
30 באוקטובר 2018
חן פיליפוביץ' חיים מנדל שקד
45.59% 54.41%
997 קולות 1190 קולות

ראש מועצת הר אדר המכהן, חן פיליפוביץ', התמודד בבחירות מול חיים מנדל שקד, יו"ר האופוזיציה.[320] ב-5 ביוני נעצר פיליפוביץ' בחשד להטרדה מינית של עובדת ושוחרר למעצר בית של שבוע, כשהוא טוען שמדובר בטענה שקרית שהופרכה והוגשה על מנת לפגוע בו בבחירות.[321] ב-15 באוקטובר נסגר התיק נגדו בגלל היעדר אשמה.

במועצה 9 מושבים, בדומה למספרם בבחירות הקודמות.

הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית הרצליה(1)
30 באוקטובר 2018
איל פביאן מאיה כץ מישל מורג משה פדלון
8.32% 35.91% 5.56% 50.18%
3,513 קולות 15,168 קולות 2,365 קולות 21,198 קולות
רשימות למועצת הרצליה[322]
שם הרשימה אותיות ראש הרשימה מנדטים
גשר ג אלעד צדיקוב 1
דרך החינוך זך אורן אוריאלי 1
דרך חדשה חד דנה אורן-ינאי 1
הבית היהודי טב צבי וייס 1
הליכוד הרצליה מחל יוסי קוממי 1
הדרך שלנו מם מישל מורג 0
מרצ התנועה הירוקה מרצ עופר לוי 3
100% הרצליה ע ירון עולמי 1
יש עתיד בהרצליה פה יריב פישר 2
חזון וניסיון ף משה פדלון 4
קהילה, צעירים וסביבה נטו צנ מאיה כץ 4
הרצליה למען תושביה ץ שמואל סעדיה 0
החופש לבחור רק איל פביאן 1
ש"ס שס משה ועקנין 1

ראש עיריית הרצליה המכהן, משה פדלון, הציע עצמו לקדנציה נוספת.[323] מולו התמודדו סגנית ומ"מ ראש העירייה מאיה כץ,[324][325] איל פביאן ומישל מורג.[326][322] תחילה יוסי פרי הציע את עצמו לראשות העיר,[327] אך לבסוף לא הגיש את מועמדותו.[328]

מועצת העיר הרצליה מונה כ-19 חברות וחברים.[329] לאחר הבחירות המועצה תגדיל את מספר חבריה ל-21 מאחר שהרצליה חצתה את רף מאה אלף התושבים.[330] כמו כן, נשקלת האפשרות לאיחוד הסיעות הדתיות במועצת העיר לכדי רשימה אחת,[331] שבראשה יעמוד נציג הבית היהודי צבי וייס.[332] התמודדה רשימה חדשה בשם "דרך החינוך" בראשות אורן אוריאלי מתמקדת בשיפור מערכת החינוך בעיר.[333][334] מרצ בראשות עופר לוי והתנועה הירוקה בראשות דרור בן-עמי החליטו על התמודדות למועצת העיר תחת רשימה משותפת.[335][336] סגנית ראש העירייה עפרה בל מסיעת יש עתיד, הודיעה על חבירה לראש העירייה פדלון ולסיעתו 'חזון וניסיון'.[337] לאחר ישיבת מועצה בה הוחלפו האשמות קשים בין פדלון לכץ בנוגע לעתירה שהגישה כץ לוועדת הבחירות כנגד פדלון בעניין תליית שלטים,[338] הודיעו טובה רפאל (מסיעת "יש עתיד") ועו"ד איריס אתגר (מסיעת "הכי טוב להרצליה") כי הן מזדהות עם סיעתה של כץ.[339] בכך הפכה סיעתה של כץ לגדולה ביותר מבין המועצה המכהנת עם 5 חברים, כחודשיים לפני הבחירות.[340]

כחלק מקמפיין הבחירות של איל פביאן, הוא הבטיח כי יקיים נישואים אזרחיים בבניין העירייה.[341]

מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, שמשון שושני הצטרף לרשימת "קהילה, צעירים וסביבה נטו" בראשות מאיה כץ.[342][343] חבר המועצה יוסי קוממי נבחר לראשות רשימת הליכוד למועצת העיר, במקום השני נבחר עומרי קורן, בנה של חברת הכנסת נורית קורן.[344] עו"ד בן ארויה שנבחר בפריימריז למקום השלישי ברשימה בחר להסיר את עצמו עקב מחלוקת עם קוממי העומד בראשה.[345] בן ארויה חתם הסכם רוטציה עם אבי ברדה שמוצב במקום השני ברשימת ש"ס למועצת העיר.[346] טל בורשטיין, כוכב העבר של מכבי תל אביב,[347] וכוכב מאסטר שף יהודה עמר, הצטרפו לרשימת 'חזון וניסיון' של ראש העירייה פדלון.[348]

בכניסה לקלפי בהרצליה, בית הספר בן צבי

לאחר שהמטה של ראש העירייה פדלון תלו שלטים על מבנים שמשמשים את העירייה,[349] עתרה סיעת "קהילה, צעירים וסביבה נטו" בראשות מאיה כץ, בפעם השנייה לוועדת הבחירות המרכזית כנגד ראש העירייה פדלון על שלטי תעמולה שניתלו בעיר בניגוד לחוק הוועדה קבעה כי יוסרו כל שלטי הבחירות הלא חוקיים ברחבי העיר, כולל אלה של כץ עצמה.[350] לאחר מכן, ראש העירייה פדלון הגיש עתירה לוועדת הבחירות המרכזית נגד מאיה כץ וסיעתה "קהילה, צעירים וסביבה נטו" בטענה לחמש עבירות שביצעו. השופט מצא את רוב הטענות נגד כץ כנכונות.[351]

מתוצאות משאל בחירות שנערך באתר "צומת השרון הרצליה" עולה כי לדעת רוב התושבים הנושא החשוב ביותר בו צריך לטפל בעיר הוא החינוך ואחריו נושא תוכנית המתאר של העיר.[352]

פתקי הצבעה בבחירות לעיריית הרצליה

ראש העירייה הנבחר היה משה פדלון עם 49.89% מהקולות שהמשיך לקדנציה שנייה, מאיה כץ קיבלה 35.91% מהקולות, איל פיביאן 8.32% ומישל מורג 5.89%. אחוז הצבעה בעיר היה מתחת מהממוצע הארצי ועמד על 52.51% עם 43,944 בפועל מתוך 83,682 בעלי זכות בחירה. זאת עלייה משמעותית מהבחירות הקודמות בהם אחוז ההצבעה עמד על רק 41%.[353] סיעת חזון וניסיון וסיעת קהילה צעירים וסביבה נטו קיבלו ארבעה מנדטים כל אחת, מרצ והתנועה הירוקה שלושה מנדטים, יש עתיד שני מנדטים. שאר הסיעות: החופש לבחור, הליכוד, מאה אחוז הרצליה, דרך החינוך, דרך חדשה, הבית היהודי, ש"ס וגשר קיבלו מנדט אחד לכל סיעה.[354] רשימת "הדרך שלנו" של מישל מורג ו־"הרצליה למען תושביה" של שמואל סעדיה לא עברו את אחוז החסימה.[355]

זכרון יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת זכרון יעקב(7)
30 באוקטובר 2018
אלי אבוטבול זיו דשא צחי ברוך
43.30% 50.01% 6.69%
5,154 קולות 5,952 קולות 796 קולות

זיו דשא, ראש המועצה המקומית המכהן של זכרון יעקב, התמודד לקדנציה נוספת.[356] ראש המועצה הקודם, אלי אבוטבול, שהתפטר מתפקידו במהלך הקדנציה בשל העמדתו לדין הודיע על התמודדותו לתפקיד.[357] מתמודד נוסף היה חבר המועצה צחי ברוך בראשות רשימת "אנו זכרונים".[358]

הרשימות שהתמודדו למועצה הן: "אנו זכרונים (צחי ברוך)", "הרשימה המאוחדת נאמני תורה למען זכרון יעקב", הבית היהודי, תנועת אור, סיעת זיכרון שבלב (אלי אבוטבול), "התנועה למען זיכרון נקייה", "דרך חדשה", "למען המושבה" (זיו דשא) ו"לשם שינוי".

זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת זמר גאנם דיאב התמודד על כהונה נוספת, אך לא ימשיך בתפקידו מאחר שלא השיג את מספר הקולות הנדרש על מנת לעבור לסיבוב השני, בו התמודדו רמי זידאן (1,135 קולות, 28.40%) ותמים חרזאללה (1,081 קולות, 27.05%). בנוסף התמודדו בסיבוב הראשון בלאל דקה וגאנם נאיף.

בסיבוב השני השיג תמים חרזאללה רוב של 52.60% (2,112 מול 1,903 קולות)(10).

זרזיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת זרזיר (סיבוב שני)
חסן הייב אמיר מזאריב
44.47% 55.53%
1966 קולות 2455 קולות

ראש מועצת זרזיר עטאף גריפאת התמודד על כהונה נוספת, אך לא ימשיך בתפקידו מאחר שלא השיג את מספר הקולות הנדרש על מנת לעבור לסיבוב השני, בו יתמודדו אמיר מזאריב (1546 קולות, 33.67%) וחסן הייב (1402 קולות, 30.54%). בנוסף התמודדו בסיבוב הראשון סאלח גריפאת, עאדל גריפאת ועבד מזאריב.

חדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית חדרה(3)
30 באוקטובר 2018
אוהד מרחב גד אריאלי יניב דרי יצחק צור צביקה גנדלמן שירלי עודד-דורן
13.43% 21.49% 18.41% 2.32% 41.38% 2.99%
5,514 קולות 8,823 קולות 7,559 קולות 951 קולות 16,992 קולות 1,226 קולות
שלטי בחירות על גבי בתים בחדרה

בחדרה התמודד ראש העירייה המכהן, צביקה גנדלמן, על רקע חקירה פלילית המתנהלת נגדו[359] שהחלה בחודש יוני 2018. לאחר שהודח על ידי מפלגת יש עתיד מחברות בה, התמודד גנדלמן בראש סיעת "חדרה בתנופה". בנוסף, התמודדה שירלי עודד-דורן בראש רשימת ("שקיפות"), חברי המועצה יניב דרי,[360] יו"ר האופוזיציה אוהד מרחב[361] (רשימת "רוב העיר") וכן איקי צור, בעבר מנכ"ל העירייה ("לטובת חדרה"),[362] הודיעו כי יתמודדו על תפקיד ראשות העירייה. בנוסף, מפלגת הליכוד הודיעה כי מי שיהיה מועמדה לראשות העירייה הוא גדי אריאלי, אשר היה בעבר מנכ"ל הליכוד וכיום מכהן כמנכ"ל מכון היצוא הישראלי.[363]

למועצת העיר התמודדו: רשימת “שקיפות” בראשות שירלי עודד-דורן, סיעת הליכוד, סיעת "הצעירים" בראשות אמיר ימין, הבית היהודי בראשות אלי בוסקילה, התנועה החברתית הירוקה בראשות חדווה יחזקאלי אליה חבר סדי בן דוד שהקים תחילה רשימת גמלאים, רשימת זהות יהודית, שס בראשות בועז ביטון, רשימת "חדרה ביתנו" בראשות רומן גישר, רשימת "העיר של כולנו" בראשות ניר בן חיים שתזכה לתמיכת מפלגת כולנו,[364] רשימת "מחוברים" בראשות יניב דרי,[365][159] רשימת "יחד למען חדרה" בראשות טל אליהו, רשימת "יחד למען אולגה" בראשות צ'יקו וקנין[366] ורשימת "חדרתיים" בראשות עוגן יוחננוב.[367] בנוסף, התמודדה רשימת "עידן חדש" המורכבת מישראלים יוצאי אתיופיה[368]

בבחירות שנערכו ב-30 באוקטובר 2018 זכה צביקה גנדלמן בראשות העירייה עם מעל 40% הצבעה, בבחירות למועצת העיר שנערכו, סיעת 'מחוברים' בראשות יניב דרי זכתה בשלושה מנדטים, סיעת כולנו בראשות ניר בן חיים זכתה גם כן בשלושה מנדטים, מפלגתו של ראש העיר, צביקה גנדלמן, 'חדרה בתנופה', זכתה בשני מנדטים בלבד, סיעת הליכוד בראשות גדי אריאלי זכתה בשני מנדטים, מפלגת ישראל בתינו בראשות רומן גישר גם זכתה בשני מנדטים, מפלגת זהות יהודית בראשות מלכיאל אלבז זכתה בשני מנדטים, מפלגת ש"ס בראשות בועז ביטון זכתה בשני מנדטים, מפלגת 'יחד למען חדרה' בראשות טל אליהו זכתה בשני מנדטים, מפלגת הירוקים בראשות חדווה יחזקאלי זכתה במושב אחד וכן גם מפלגת עידן חדש לישראלים יוצאי אתיופיה שזכתה במושב אחד, מפלגתו של צ'יקו ועקנין זכתה במושב אחד.

בשל חציית כמות האוכלוסייה את קו המאה אלף, גדל בשניים מספר חברי מועצת העיר ל-21.

חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית חולון(1)
30 באוקטובר 2018
אילן גזית מוטי ששון מורן ישראל מיקאל בוזגלו קרן גונן שי קינן
2.49% 41.28% 13.26% 9.60% 3.99% 29.38%
1,816 קולות 30,104 קולות 9,666 קולות 6,999 קולות 2,911 קולות 21,423 קולות

ראש עיריית חולון מוטי ששון, המכהן מאז 1993, הודיע על התמודדות נוספת מטעם מפלגת העבודה. בנוסף אליו הכריזו כי יתמודדו ד"ר קרן גונן,[369] מורן ישראל ראש סיעת הצעירים ומייסד מפלגת זה מקומי,[370] חבר המועצה שי קינן מהליכוד שהתמודד ברשימה עצמאית ובתמיכת הליכוד,[371][372] מיקאל בוזגלו,[373] ואילן גזית, נציג יש עתיד.[374]

מספר המושבים העומדים לבחירה במועצת העיר הוא 27.

חורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר מוחמד אלנבארי, המכהן כראש מועצת חורה מאז 2005, לא התמודד לכהונה נוספת. חאבס אלעטאונה נבחר לראשות המועצה לאחר שגבר ברוב של 55.73% על עלי אבו אל קיעאן (3,551 מול 2,821 קולות)(7).

חורפיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופיד מרעי, אשר מכהן כראש מועצת חורפיש מאז 2016, הודיע כי לא יתמודד לתקופת כהונה נוספת.[375] רפיק מרעי נבחר לאחר שהשיג רוב של 53.43% מול סאלח פארס (2,182 מול 1,902 קולות)(3).

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית חיפה(2)[376]
30 באוקטובר 2018
עינת קליש-רותם ישראל סביון יונה יהב מנדי זלצמן אביהו האן
56.21% 1.27% 37.12% 2.19% 3.20%
66,486 קולות 1,506 קולות 43,907 קולות 2,585 קולות 3,787 קולות
שלטי בחירות של המועמדת עינת קליש

עינת קליש-רותם ראש רשימת חיים בחיפה נבחרה לראשות העירייה ברוב של 56 אחוז,[377] יונה יהב, שכיהן כראש עיריית חיפה מאז 2003, התמודד על תקופת כהונה נוספת אך לא זכה מאחר שקיבל רק 37 אחוז מהקולות. לסיעתו של יהב חבר שי אבוחצירה.[378] המועמדים הנוספים היו: אביהו האן ראש רשימת "הירוקים של חיפה", ישראל סביון, ומנכ"ל נמל חיפה מנדי זלצמן שהתמודד ברשימת "חיפה מתעוררת".[379]

בתחילת ספטמבר הסיר גיל גולדרייך את מועמדותו לראשות העירייה והודיע כי יתמוך בעינת קליש-רותם.[380]

מפלגת העבודה הודיעה כי תפצל את תמיכתה בין עינת קליש-רותם לבין ישראל סביון[381] ומפלגת כולנו הודיעה כי תתמוך ביונה יהב לראשות העיר.[382]

ב-17 באוקטובר פסל בית המשפט את מועמדותה של רותם קליש לראשות העירייה ואת מועמדות המפלגה, מכיוון שמפלגת העבודה חתמה לה ולסביון במקביל. לעומת זאת, סביון לא נפסל, בשל חתימה נוספת שהייתה לו. ערעורה על ההחלטה לא התקבל,[383] אולם המועמדת ביחד עם מפלגת העבודה עתרו לבג"ץ[384] שקיבל את העתירה ב-22 באוקטובר, וביטל את פסילתה של קליש.[385]

ב-28 באוקטובר פרש דוד עציוני מהמירוץ וחתם על הסכם שיתוף פעולה עם עינת קליש-רותם.[386]

על 31 המושבים במועצת העיר התמודדו מספר רשימות, בהן:

  • רשימת "צעירי חיפה ברשות יונה יהב" בראשות יונה יהב ראש עיריית חיפה המכהן, בהסכם משולב שנחתם עם סגנו שי אבוחצירא וסיעת יש עתיד-צעירי חיפה, לריצה משותפת בבחירות לראשות ולמועצת העיר. בנוסף ברשימה מ"מ וסגנית ראש העירייה חדווה אלמוג, וחברי המועצה עו"ד אורי גרינברגר, סופי נקש ויוסי שלום.
  • רשימת "חיים בחיפה" בראשות עינת קליש רותם אשר חתמה על הסכם איחוד עם מפלגת העבודה, במסגרתו צורפו לרשימה נציגי מפלגת העבודה נעמה לזימי, שבבחירות הקודמות רצה ברשימת העבודה אך לא נכנסה למועצה, וניר שובר.[387] לרשימה הצטרפה חברת המועצה סיגל ציוני המשמשת בתפקידה כיום מטעם סיעתו של יהב.[388] הרשימה נפסלה על ידי משרד הפנים,[383] אך התקיים דיון בבג"ץ שביטל את הפסילה.[384]
  • רשימת "הליכוד" בראשות סגן ראש העירייה שמשון עידו.[389]
  • רשימת "הבית היהודי" בראשות יואב רמתי[390]
  • רשימת "החזית החיפאית" (חד"ש) בראשות רג'א זעתרה.
  • רשימת בל"ד בראשות ג'מאל חמיס
  • רשימת "עוצמה" המורכבת מתושבי קריית חיים.[391]
  • רשימת "חיפה בעלייה" בראשות יוליה שטראים הרצה בבחירות אלה בנפרד מהרשימה מטעם מפלגת ישראל ביתנו עמה רצה עד עתה. הרשימה נפסלה על ידי משרד הפנים.[392]
  • רשימה "חיפה ביתנו" מטעם מפלגת ישראל ביתנו[393] בראשות לזר קפלון.
  • רשימה בראשות חבר מועצת העיר רמי לוי
  • רשימת "שדולת הגמלאים" שזכתה למושב אחד בבחירות 2013.
  • רשימת מרצ שבראשה יעמוד הרב הקונסרבטיבי דובי חיון שהקים קודם לכן רשימה חדשה בשם "חיפה שווה". תבור להט שאמור היה להוביל את רשימת מרצ שובץ במקום השני וגליה לבני זמיר מחיפה שווה שובצה במקום השלישי ברשימה.[394]
  • רשימת "חיפה בשבילנו" שבראשה עומדת שרית גולן-שטיינברג (בבחירות הקודמות נבחרה מטעם סיעתו של יעקב בורובסקי),[395][396]
  • רשימת "חיפהנא" בראשות אניס ארמלי.[397]
  • רשימת "נכים ומנצחים" שהקים גיל גולדרייך.
  • רשימת "מקומי בחיפה" (משויכת למפלגת מנהיגות מקומית) בראשות חבר המועצה בועז גור.[398]
  • רשימת אגודת ישראל
  • רשימת דגל לתושב מטעם דגל התורה בהובלת הרב מיכי אלפר
  • רשימת ש"ס - היו"ר נתי חייק הוצב במקום השני, אחרי נציגו של הרב שי פרי.[399]
  • רשימה מטעם מפלגת כולנו בראשות אלעד אטיאס.[400]
  • רשימת "לב השכונות", רשימה חדשה בראשות טלי משולם-איטח שהייתה חברת מועצה מטעם סיעת חיים בחיפה בראשותה של עינת קליש רותם. הצהירה על תמיכתה בקליש רותם[401]
  • רשימת "אכפת לי מתושבי חיפה" בראשות צביקה ברבי.
  • רשימת נוע נוע לחיים בראשות אלכס אברמוב.[402]
  • רשימת "קול התושבים" המורכבת מיוצאי אתיופיה.

בחירות אלו הן הראשונות בהן התמודדו למועצת העיר בשלוש רשימות חרדיות.

חצור הגלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה מקומית חצור הגלילית שמעון סויסה נבחר לכהונה שלישית ברוב של 51.93% (2,806 קולות)(7), זאת על רקע סגירה במרץ 2018 של תיק חקירה נגדו בחשד לשוחד בנימוק של חוסר אשמה.[403] מולו התמודד קודמו בתפקיד שאול כמיסה.[404] חבר המועצה מיכאל קבסה התמודד גם הוא על התפקיד אך פרש מהמירוץ והודיע שיתמקד בהתמודדות למועצה בראש רשימת חצור יחד.[405]

במועצת חצור 11 מושבים העומדים לבחירה.

חריש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת חריש(3)[406]
30 באוקטובר 2018
אריק מויאל גבי קדוש יצחק קשת
26.50% 12.07% 61.43%
727 קולות 331 קולות 1,685 קולות

ראש מועצה מקומית חריש יצחק קשת התמודד על תקופת כהונה נוספת. מולו התמודדו אריק מויאל וראש עיריית אילת לשעבר גבי קדוש. שלושה מועמדים נוספים, נתן חבני, שלמה קליין מהבית היהודי ומרדכי אדרי מכולנו התמודדו על התפקיד אך פרשו מהמירוץ, כאשר מרדכי אדרי הודיע כי הוא תומך באריק מויאל ואף צורף כמספר 2 לרשימתו של אריק מויאל למועצה.

הרשימות שהתמודדו למועצה הן: אחדות חריש בראשות גבי קדוש, יחד למען חריש, בית טב לחריש בתמיכת מפלגת הבית היהודי, "נשים פורצות דרך", הליכוד בראשות יצחק קשת, חריש בהתחדשות, הרשימה הליברלית, לב חריש, חריש בדרך חדשה בראשות אריק מויאל ורשימת שס.

טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית טבריה(7)
30 באוקטובר 2018
דודיק אזולאי יוסף בן-דוד יניב כהן ציון פיניאן רון קובי
24.26% 24.39% 0.98% 5.00% 45.38%
5,348 קולות 5,377 קולות 215 קולות 1,103 קולות 10,006 קולות

ראש העירייה המכהן, יוסף בן דוד, הצהיר שיתמודד לקדנציה נוספת. מולו התמודדו יו"ר האופוזיציה העירונית ויו"ר הליכוד בטבריה חבר הכנסת לשעבר ציון פיניאן, שהתמודד על התפקיד גם ב-2013, רון קובי,[407] שהתמודד לראשות העירייה אף הוא ב-2013 אך לא עבר את אחוז החסימה למועצה, חבר המועצה דודיק אזולאי, יניב כהן[408] ואופיר נחמני[409] ומקסים דדון. ראש העירייה לשעבר, בנימין קריתי, הודיע על התמודדות אך בהמשך הסיר את מועמדותו מסיבות אישיות והודיע על תמיכה ביוסף בן דוד.[410]

מבין הרשימות למועצה התמודדה רשימה חדשה בשם רוח צעירה לטבריה. דב קוק.[411]

טובא-זנגרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויסאם פאיז עומר נבחר לראשות המועצה המקומית טובא-זנגרייה, לאחר שהשיג רוב של 53.17% (1,944 מול 1,712 קולות) על פני ראש המועצה המכהן חוסיין הייב(3).

טורעאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות למועצת טורעאן(3)
30 באוקטובר 2018
דחלה מוחמד מאזן עדוי מחמוד נסאר עימאד דחלה
0.58% 47.10% 12.98% 39.34%
51 קולות 4,125 קולות 1,137 קולות 3433 קולות

ראש המועצה המקומית המכהן של טורעאן, עימאד דחלה, התמודד אך לא ימשיך לכהונה נוספת, לאחר שהמועמד מאזן עדוי גבר עליו בהתמודדות עם 47%.

טירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית טירה(5)
30 באוקטובר 2018
מאמון עבד אלחי מוחמד מנצור עומר סולטאן
52.40% 46.66% 0.94%
8,198 קולות 7,301 קולות 147 קולות

ראש עיריית טירה עו"ד מאמון עבד אלחי, המכהן משנת 2008, ממשיך לתקופת כהונה שלישית. מולו התמודדו רו"ח מוחמד מנצור זו הפעם השלישית ברצף לרשות העיר וכן עו"ד/רו"ח עומר סולטאן אשר התמודד לראשונה לראשות העיר.

טירת כרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית טירת כרמל (סיבוב ראשון)
אפרת דוד ששון אריה טל אריה פרג'ון דוד שחר כפיר עובדיה שוש בינר צמרת
13.47% 35.65% 17.72% 5.55% 23.91% 3.72%
1602 קולות 4241 קולות 2108 קולות 660 קולות 2844 קולות 442 קולות

ראש העיר, אריה טל, התמודד על קדנציה חמישית (לא רצופה) בתפקיד ראש העיר[412] מטעם סיעת הליכוד. מולו התמודדו שוש בינר צמרת, בתו של ראש העירייה לשעבר, ראובן בינר (1983-1993)[413] וחברי המועצה דוד שחר[414] (סיעת "חי"), אפרת דוד ששון שהתמודדה מטעם "כוח 1" (התנועה אותה הקימה ב-2013) ו"מקומי" (מותג של מפלגת מנהיגות מקומית) ובתמיכת מפלגת כולנו,[415][416] כפיר עובדיה, ראש רשימת ש"ס בעיר[417] ומוריס בנימין.[418] בנוסף, התמודד ראש העירייה הקודם, אריה פרג'ון, מטעם הבית היהודי.[419]

בתום הסיבוב הראשון אף לא אחד מן המתמודדים עבר את רף ה-40%, ולפיכך התקיים סיבוב שני בו ניצח ראש העירייה המכהן, אריה טל, את כפיר עובדיה ברוב של 53.48% (5,852 מול 5,091 קולות).

סגן ראש העירייה, מיכאל כהן, התמודד על מקום במועצת העיר מטעם סיעת עוצמה.[420] למועצת העיר התמודדה גם רשימות "לב", מטעם כולל "חלב חיטים"[421] ורשימת צעירי טירת הכרמל בראשות לילך ארגמן.

טמרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית טמרה, ד"ר סוהיל דיאב, המכהן מאז 2013, התמודד על תקופת כהונה נוספת. מולו התמודדו מוסא אבו רומי שכיהן כראש העירייה בשנים 1998–2003 מטעם התנועה האיסלאמית, וד"ר אחמד חיגאזי שכיהן כממלא מקום ראש העירייה בשנים 1998–2008 מסיעת חזית טמרה הדמוקרטית, המהנדס מוסטפא אבו רומי ומחמוד כנעאן מטעם חד"ש ומק"י.

בסיבוב הראשון אף מועמד לא חצה את רף ה-40%, ולפיכך ניערך סיבוב שני בין סוהיל דיאב (32.92%, 6,717 קולות) לבין מוסא אבו רומי (28.59%, 5,835 קולות)(10).

בסיבוב השני גבר ד"ר סוהיל דיאב (ברוב של 50.54%) מול מוסא אבו רומי .

יאנוח-ג'ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לראשות המועצה המקומית יאנוח-ג'ת גבר מועדאד סעד ברוב של 51.94% (2,225 קולות) על מעד'א חסבאני(7), אשר מכהן כראש המועצה לאחר בחירתו ב-2013.

יבנאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת יבנאל(10) (סיבוב שני)
שניר אריש רוני כהן
76.16% 23.84%
1,195 קולות 374 קולות

ראש המועצה המקומית המכהן של יבנאל, רוני כהן, התמודד על תקופת כהונה נוספת. מולו התמודדו שניר אריש ואלון עמרוסי, האחרון התמודד גם בבחירות הקודמות. כן התמודדו ארז קריתי, גלעד קרמר,[422] עמיאל אטיאס ומוריס אריש.

רוני כהן (28.57%, 598 קולות) יתמודד מול שניר אריש (30.96%, 648 קולות) בסיבוב השני, זאת לאחר שאף לא אחד מן המתמודדים עבר את רף ה-40%.

בסיבוב השני קיבל שניר אריש 75.16% (1,195 קולות) ונבחר לראש הרשות(10).

יבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית יבנה(1)
30 באוקטובר 2018
מאיר בן הרוש מאיר שטרית צבי גוב-ארי רועי גבאי
8.39% 20.37% 58.38% 12.86%
1,878 קולות 4,562 קולות 13,072 קולות 2,880 קולות

צבי גוב-ארי, ראש סיעת "יבנה שלנו", המכהן כראש עיריית יבנה מאז 1998, התמודד לתקופת כהונה נוספת.[423] מנגד מאיר שטרית, שכיהן כראש המועצה וכראש העירייה בין 1973 ל-1987, ומאוחר יותר שימש כחבר הכנסת ושר, הודיע שישוב ויתמודד על ראשות העיר,[424] בראש רשימת "מקומי יבנה". כמו כן, התמודדו מאיר בן-הרוש ראש סיעת "יבנה בתנופה"[425] וחבר המועצה רועי גבאי, ראש רשימת "יבנה במרכז".[426]

מספר המנדטים במועצת העיר לא ישתנה ויעמוד על 15.[427] בין הרשימות שהתמודדו הייתה רשימת יחד בראשות חבר המועצה יצחק מוסאי ששימש כחבר מועצה מטעם הרשימה העצמאית "חי" (בני תורה) ובעבר גם כנציג מטעם ש"ס[428] ו"יבנאים" בראשות אלי מזוז שנבחר גם לנציג הבית היהודי בבחירות המקומיות[429]

יהוד-מונוסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית יהוד - נווה אפרים (סיבוב ראשון)
30 באוקטובר 2018
אמנון סעד יוסי בן-דוד יעלה מקליס ליאור גלבוע מרדכי חבר נתן בז'ה
16.04% 28.13% 34.96% 11.47% 2.11% 7.28%
2385 קולות 4182 קולות 5198 קולות 1706 קולות 314 קולות 1083 קולות

המירוץ לראשות עיריית יהוד-מונוסון החל עם שמונה מועמדים: ראש העירייה המכהנת, יעלה מקליס; קודמה בתפקיד, יוסי בן-דוד, שנגדו עומד כתב אישום בעבירת מרמה, הפרת אמונים ועבירת מס[430]; מוטי חבר; חבר המועצה נתן בז'ה,[431] שכיהן בעבר כסגנו של בן-דוד; יובב (ג'וני) גוניקמן[432]; חבר המועצה אמנון סעד מסיעת "יעד", שהתמודד בעבר על התפקיד וזוכה בבחירות אלו לתמיכת יש עתיד[433][306]; עמיר שבתאי[434] וליאור גלבוע.[435]

כחודש לפני הבחירות, פרשו מהמירוץ שניים: יובב גוניקמן, מועמדה של יש עתיד. גוניקמן נימק את פרישתו בסיבות אישיות, והעביר תמיכתו לאמנון סעד (עקב כך זכה סעד לתמיכת יש עתיד); ועמיר שבתאי, שהחליט להתמקד במירוץ למועצת העיר.

ראש העירייה המכהנת, יעלה מקליס, התמודדה מול קודמה יוסי בן-דוד בסיבוב השני, זאת לאחר שאף לא אחד מן המתמודדים עבר את רף ה-40%. מקליס ניצחה ברוב של 55.67% (6,863 לעומת 5,464 קולות).

במועצת העיר 15 מושבים. בין הרשימות שהתמודדו: רשימת קולנו נוה המייצגת את רובע נווה מונוסון,[436] הליכוד בראשות אורי מיטלמן, הבית היהודי בראשות שמעון בונפיל, ש"ס, רשימת "יהוד אחרת" בראשות עו"ד רונן נגאר, רשימת "לצידך" בראשות חבר המועצה ורדי בושרי, רשימת "יהוד הירוקה" בראשות חבר המועצה הדר מימון ורשימת "יחד שבטי ישראל" בראשות חבר המועצה לשעבר זקי וג'ימה.

נוה מונוסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע נוה מונוסון, שהיה בעבר יישוב עצמאי, מוגדר מאז 2006 כ"רובע עירוני סטטוטורי" ומתקיימות בו בחירות בפתק שלישי למנהלת המקומית בה 9 חברים. רשימת קולנו נוה, שהייתה המתמודדת היחידה בבחירות בעבר, התמודדה שוב בבחירות אלו.[436] קולנו נווה הינה רשימת המועמדים היחידה למנהלת, ונערכו כשלושה חודשים לפני הבחירות פריימריז כפולים: אחד לרשימת המועמדים למנהלת המקומית, והשני לרשימת המועמדים למועצת העיר.

יסוד המעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה יסוד המעלה אילן אור ממשיך בתקופת כהונה שנייה[437] לאחר שגבר על עודד מזרחי[438] ברוב של 57.83% (570 קולות)(7).

יפיע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית יפיע(2)
30 באוקטובר 2018
אבראהים סרחאן חוסיין ח'טיב מאהר ח'ליליה עבדאללה חוסיניה עימראן כנאנה
7.92% 3.57% 47.52% 1.71% 39.28%
814 קולות 367 קולות 4,883 קולות 176 קולות 4,036 קולות

עימראן כנאנה, המכהן כראש המועצה המקומית יפיע מזה כעשור, התמודד מטעם מפלגת חד"ש על תקופת כהונה נוספת,[439] אך הפסיד למועמד מאהר ח'ליליה.

יקנעם עילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית יקנעם עילית סימון אלפסי ימשיך לכהונה נוספת, לאחר שגבר על חבר המועצה רונן שפירא[440] ברוב של 72.94% (7,226 קולות)(3).

למועצת העיר התמודדו רשימות הליכוד,[441] "יקנעם פלוס" בראשות רומן פרס, רשימת "הדרך", רשימת "גב לתושב " ורשימת "מקומי ביקנעם" (מותג של מפלגת מנהיגות מקומית) בראשות אילנה פינטו. [4]

ירוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית ירוחם(3)
אילן אלמקייס טל אוחנה נילי אהרון
8.52% 58.90% 32.58%
463 קולות 3,200 קולות 1,770 קולות

ראש מועצה מקומית ירוחם, מיכאל ביטון, המכהן משנת 2010 לא התמודד לקדנציה שלישית.[442] על ראשות המועצה התמודדו סגנית וממלאת מקום ראש המועצה, טל אוחנה, שעומדת בראש רשימת "ירוחם אחת" המאחדת את מפלגות כולנו והבית היהודי,[443][444][445] נילי אהרון נציגת הליכוד[443][444] ואילן אלמקייס שיעמוד בראש רשימה עצמאית לאחר שהתמודד על התפקיד ב-2014 מטעם הליכוד וב-2010 באופן עצמאי.[446]

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית ירושלים (סיבוב ראשון)(10)
30 באוקטובר 2018
זאב אלקין עופר ברקוביץ' יוסי דייטש משה ליאון אבי סלמן
19.99% 29.40% 17.01% 32.76% 0.85%
49,681 קולות 73,079 קולות 42,289 קולות 81,426 קולות 2,110 קולות
הבחירות לראשות עיריית ירושלים(10) (סיבוב שני)
עופר ברקוביץ משה ליאון
49.15% 50.85%
108,979 קולות 112,744 קולות

ראש העירייה המכהן, ניר ברקת, הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת מאחר שבכוונתו להתמודד לרשימת מפלגת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.[447]

על ראשות העירייה התמודדו:

פתקי הצבעה בסיבוב השני בבחירות לראש עיריית ירושלים – עופר ברקוביץ מול משה ליאון

בתום הסיבוב הראשון אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40% ולכן נערך סיבוב שני ב-13 בנובמבר, בו התמודדו משה ליאון שקיבל בסיבוב הראשון 33 אחוז מהקולות, ועופר ברקוביץ' שקיבל 29 אחוז מהקולות. בסיבוב השני זכה משה ליאון ל-50.85% (הפרש של מספר אלפי קולות), ונבחר לראשות עירית ירושלים.

מועמדים שפרשו:

  • רחל עזריה, חברת הכנסת אשר כיהנה בעבר כסגנית ראש העיר.[448] פרשה מהתמודדות בימים האחרונים להגשת מועמדות, והודיעה על תמיכתה באלקין כדי למנוע ניצחון של מועמד חרדי.[449]
  • עזיז אבו סארה, תושב מזרח ירושלים שביקש להתמודד ותכנן לעתור לבג"ץ לשם כך מאחר שאינו אזרח ישראלי.[450] פרש מההתמודדות לאחר שהתבשר כי מעמד התושב שלו עשוי להישלל, ועקב לחצים מצד החברה הפלסטינית.[451]
  • היועץ המשפטי של עיריית ירושלים לשעבר, יוסי חביליו. הודיע כי יתמוך בברקוביץ'.[452]
  • חבר הכנסת נחמן שי.
  • חיים אפשטיין, סגן ראש העירייה ונציג מפלגת בני תורה המייצגת את הפלג הירושלמי. התמודד בבחירות 2013 וזכה ל-4% מהקולות. ב-23 באוקטובר הודיעה סיעת בני תורה כי תתמוך באלקין.

על מקום במועצת העיר, בה 31 מושבים (מספר המנדטים המקסימלי) התמודדו 19 רשימות:

שם הרשימה ראש הרשימה אות מספר המנדטים[453] מידע נוסף
"ירושלים שלנו" משה ליאון לא עברה את אחוז החסימה מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר. התמודד גם לראשות העירייה וזכה. יצר תקדים בעיר, בו ראש העירייה לא נבחר כחבר מועצה ונוסף כחבר ה-32.
"אגודת ישראל" יוסי דייטש ג 3
"דגל התורה" אליעזר ראוכברגר דת 6
"ירושלים ביתנו" איליה ליפצקר לא עברה את אחוז החסימה סיעת בת של ישראל ביתנו
"ירושלים תצליח - ירושלמים" זאב אלקין 2 שר לאיכות הסביבה ירושלים ומורשת ומועמד לראשות העיר.[454] לאחר שהפסיד במירוץ לראשות העיר, בחר לוותר על כהונה כחבר מועצה.
"התעוררות בירושלים" עופר ברקוביץ הת 7 מועמד לראשות העיר.
"הבית היהודי" חגית משה טב 2 [455] רצה במשותף עם מפלגת האיחוד הלאומי[456]
"הליכוד" אלישע פלג מחל 1
"מצילים את ירושלים" יוסי חביליו 1 לשעבר היועץ המשפטי של עיריית ירושלים
"מרצ" לורה ורטון מרצ 1 [457]
"ש"ס" צביקה כהן שס 5 [458]
"מעורב ירושלמי" אביתר אלבאז לא עברה את אחוז החסימה יושב ראש ארגון אלו"ן.[459][299]
"מאוחדים" אריה קינג ק 2 איחוד בין "ירושלים מאוחדת" בראשות אריה קינג, המשנה לראש העיר, דב קלמנוביץ', שעמד בראש רשימת הבית היהודי בבחירות 2013, והרב יהונתן יוסף (אנ') נציג מפלגת יחד.[460]
"בני תורה" חיים אפשטין עץ 1 [461]
"ירושלים עירי" רמדאן (רמצ'אן) דַּבָּש לא עברה את אחוז החסימה מוכתר צור באהר ויו"ר המנהל הקהילתי, רץ בראש מפלגה ערבית שתדאג לשפר את השירותים במזרח ירושלים.[462][463]
"צעירי ירושלים" יקיר ג'רסי לא עברה את אחוז החסימה [464]
"פסגת זאב על המפה" יעל ענתבי פז לא עברה את אחוז החסימה מתמודדת בשם שכונת פסגת זאב, הייתה חברה במועצת העיר מאז 2008
"בדרך לפסגה" נחמיה אסף נ לא עברה את אחוז החסימה רשימה חדשה המבקשת לייצג את פסגת זאב.[465]
"למען השכונות" אבי שלום לא עברה את אחוז החסימה בעבר יו"ר המינהל הקהילתי בפסגת זאב.[466]

ירכא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית ירכא, והיב חביש, ממשיך לכהונה נוספת, לאחר שגבר ברוב של 51.27% (5,195 קולות) על חאתם עטאללה(5).

ביום הבחירות עקב קטטות והשלכת רימון הלם נסגרו 2 קלפיות במועצה.[467]

כאבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת כאבול (סיבוב ראשון)
30 באוקטובר 2018
אסעד מורשד חסן בוקאעי נאדר טאהא סאלח ריאן
25.75% 23.01% 25.56% 25.68%
1846 קולות 1649 קולות 1832 קולות 1841 קולות

הבחירות לראשות המועצה המקומית כאבול הוכרעו בסיבוב השני, בו ניצח ראש המועצה המכהן סאלח ריאן את אסעד מורשד ברוב של 51.59% (3,662 מול 3,436 קולות).

כאוכב אבו אל-היג'א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית המכהן של כאוכב אבו אל-היג'א, זאהר סאלח, נבחר לכהונה נוספת, לאחר שהשיג רוב של 65.78% (1,509 קולות) מול זיאד אבו אל היג'א(2).

כוכב יאיר צור יגאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר המועצה יובל ארד, ראש סיעת גל,[468] נבחר לראשות מועצת כוכב יאיר צור יגאל לאחר שגבר ברוב של 60.42% (3,199 קולות) על ראש המועצה המכהן, שימי אליאל, ראש סיעת "קהילה אחת"(5).

כסייפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלם אבו רביעה, המכהן כראש מועצה מקומית כסייפה מאז 2000, לא ימשיך לתקופת כהונה נוספת לאחר שנוצח בידי עבד אל עזיז נסאסרה שהשיג רוב של 56.39% (4,218 קולות)(3).

כסרא-סמיע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת כסרא-סמיע נביה אסעד לא התמודד לתקופת כהונה נוספת. יאסר ג'דבאן היה מתמודד יחיד וזכה לאמונם של 96.67% מקולות הבוחרים(7).

כעביה-טבאש-חג'אג'רה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת כעביה-טבאש-חג'אג'רה(10) (סיבוב שני)
ראפע חג'אג'רה חסן כעביה
53.85% 46.15%
1,834 קולות 1,572 קולות

ראש מועצת כעביה-טבאש-חג'אג'רה זידאן כעביה לא התמודד לכהונה נוספת. חסן כעביה (1,278 קולות, 37.23%) וראפע חג'אג'רה (1,091 קולות, 31.78%) התמודדו בסיבוב השני היות שאף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40%. מתמודד נוסף בסיבוב הראשון היה יאסר טבאש (1,064 קולות, 30.99%).

כפר ברא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית המכהן של כפר ברא, מחמוד עאסי, ממשיך לכהונה נוספת, לאחר שהשיג רוב של 53% (1,173 קולות) מול טארק ריאן(1).

כפר ורדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה מקומית כפר ורדים סיון יחיאלי הודיע כי לא יתמודד לאחר שתי תקופות כהונה. המתמודדים הידועים נכון ל-22 ביולי 2018 היו: עופר חלה, יורם איילון, קרן דרוקמן אדיב, עופר כהן ואייל שמואלי.[469][470]

אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40%, לפיכך התמודדו בסיבוב השני אייל שמואלי (26.37%, 788 קולות) ועופר כהן (25.10%, 750 קולות). אייל שמואלי ניצח ברוב של 52.16% (1,351 מול 1,239 קולות).

כפר יאסיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאדי זידאן, שהתמודד לראשות המועצה המקומית ללא רשימה,[471] ניצח ברוב של 52.54% (3,585 קולות) את ראש המועצה המכהן עוני תומא(5).

כפר יונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית כפר יונה(4)[472]
30 באוקטובר 2018
אפרים דרעי שושי כחלון-כידור אלברט טייב
37.30% 47.10% 15.60%
4,059 קולות 5,126 קולות 1,698 קולות

ראש העיר, אפרים דרעי, המכהן בתפקיד ברציפות מאז 1977, התמודד על כהונה נוספת. מולו התמודדו אלברט טייב, שהכריז על כך כבר בספטמבר 2017,[473] ויו"ר האופוזיציה העירונית שושי כחלון-כידור, שהתמודדה על התפקיד גם ב-2013.[474] הרשימות שהתמודדו היו: הליכוד, הבית היהודי, רשימת יש יום חדש (שושי כחלון כידור), כפר יונה אחת (אפי דרעי), שס-חי, בשביל הכפר ( אלברט טייב), בוחרים חינוך ואחדות ישראל.

כפר כמא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית של כפר כמא, זכריא נאבסו, ימשיך לתקופת כהונה שנייה ברצף, לאחר שניצח את המועמד אסמעיל לבי ברוב של 62.33% (1,357 קולות)(3).

כפר כנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת כפר כנא(10) (סיבוב שני)
עיז אלדין אמארה יוסף עואודה
5.44% 94.56%
73 קולות 1,269 קולות

ראש המועצה המקומית של כפר כנא, מוג'אהד עואודה, לא התמודד לכהונה נוספת. מבין המתמודדים עלו לסיבוב השני יוסף עואודה (30.53%, 4,087 קולות) ועיז אלדין אמארה (23.94%, 3,205 קולות), בעוד המתמודדים הנוספים היו ואסל טאהא (22.41%), עבד אלחכים טאהא (21.14%) ועירפאן ח'טיב (1.98%).

כפר מנדא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת כפר מנדא המכהן, טאהא זידאן, לא התמודד לכהונה נוספת. מואנס עבד אל חלים נבחר לראש המועצה המקומית לאחר שהשיג רוב של 50.11% (5,866 קולות) מול המועמד עלי זידאן(3).

כפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבוב הראשון בבחירות לראשות עיריית כפר סבא
30 באוקטובר 2018
עילאי הרסגור הנדין הדר לביא יובל לוי יוסי סדבון רפי סער צביקה צרפתי מירית שקד ברק
11.15% 17.51% 15.44% 19.60% 27.41% 6.8% 2.1%
5175 קולות 8136 קולות 7170 קולות 9101 קולות 12,726 קולות 3156 קולות 975 קולות
המועמד לראשות עיריית כפר סבא עילאי הרסגור-הנדין, בהפגנה למען תחבורה ציבורית כחלק מהקמפיין.

יהודה בן חמו, אשר נבחר כראש עיריית כפר סבא בבחירות הקודמות, התפטר בפברואר 2018 עקב כתב אישום שהוגש כנגדו ובמקומו מונה צביקה צרפתי שהתמודד על המשך כהונתו.[475] המועמדים היו יובל לוי, ראש סיעת תפו"ח,[476] עילאי הרסגור-הנדין שהתמודד מטעם מפלגת מרצ,[477] הדר לביא, מירית שקד-ברק, יוסי סדבון ורפי סער (המציע לספח לעיר את הוד השרון[478] וזכה לתמיכת מפלגת העבודה[479]).

בתחילת יולי פרש אברהם שיינפיין מהמירוץ והצטרף לרשימתו של יובל לוי.[480] שאולי דור פרש בתחילת אוגוסט והצטרף לצביקה צרפתי.[481] בסוף אוגוסט יאיר אברהם הסיר את מועמדותו לראשות העיר, אך התמודד למועצה עם רשימתו "קול החינוך".[482]

בבחירות למועצה התמודדו רשימות "אור" בראשות מנשה אליאס וש"ס בראשות שמעון פרץ תחת רשימה אחת.[483]

לאחר הסיבוב הראשון אף מועמד לא חצה את רף ה-40% ולפיכך התקיים סיבוב שני בו ניצח רפי סער את יוסי סדבון ברוב של 53.2% (20,010 לעומת 17,605 קולות).

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות אלו מ-19 ל-21.

כפר קאסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר ימשיך לתקופת כהונה נוספת, לאחר שהשיג רוב של 54.74% (7,570 קולות) מול המועמד אשרף עיסא(1).

כפר קרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת כפר קרע (סיבוב שני)
פראס בדחי חסן עתאמנה
51.94% 48.06%
5600 קולות 5182 קולות

על ראשות מועצת כפר קרע הודיעו על מועמדותם לתפקיד יותר מעשרים מועמדים, בהם ראש המועצה המכהן, חסן עתאמנה, ושתי מועמדות - ברווין עזב מחאמיד וויקטוריה זחאלקה,[484] כאשר בסופו של דבר רק 8 מתוכם התמודדו בקלפי על ראשות המועצה.

לאחר שאף לא אחד מן המועמדים חצה את רף ה-40%, יתמודד בסיבוב השני חסן עתאמנה (37.32%, 3,984 קולות) מול פראס בדחי (25.13%, 2,683 קולות).

מספר החברים במועצת כפר קרע בבחירות אלו הוא 13.

כפר שמריהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת כפר שמריהו(1)
אמירה זוכוביצקי-ברוך אניק זבליק סרג' קורשיא
19.43% 27.41% 53.16%
212 קולות 299 קולות 580 קולות

בבחירות 2008 ו-2013 לא התקיימו בחירות במועצה מקומית כפר שמריהו עקב התמודדות מועמד יחיד, דרור אלוני, ורשימה אחת (רשימת כפר שמריהו) שהוכרזו כראש המועצה וחבריה,[485] אך בבחירות אלו, לאחר הודעתו של אלוני שלא יתמודד, הכריזו שלושה מועמדים על כוונתם להתמודד: בהם חברת המועצה אניק זבליק, אמירה זוחוביצקי-ברוך וסרג' קורשיא.

כפר תבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת כפר תבור(3)
אלי גבאי חנה לוי-אטלי עודד הלפרן שקד גולדמן
18.21% 2.02% 47.96% 31.81%
459 קולות 51 קולות 1,209 קולות 802 קולות

ראש המועצה יוסף דולה הודיע שלא יתמודד שוב. על ראשות המועצה התמודדו שקד גולדמן, עודד הלפרין (רשימת "עתיד מסחה"), אלי גבאי, חנה לוי-אטלי[486] ואיריס הרינג.[487]

כרמיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית כרמיאל(3)
30 באוקטובר 2018
גיורא צ'שקין משה קונינסקי רותם בזרנו רותם ינאי רינה גרינברג
6.16% 43.17% 5.82% 24.61% 20.24%
1,387 קולות 9,713 קולות 1,309 קולות 5,538 קולות 4,555 קולות

ראש העירייה המכהן מזה 30 שנה, עדי אלדר, הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת.[447] על ראשות העירייה התמודדו :משה קונינסקי,[488] גיורא צ'שקין,[489] רותם בז'רנו,[490][491] רותם ינאי מהבית היהודי[492] ורינה גרינברג מישראל ביתנו.[493]
רותם בז'ירנו שהיה חבר בסיעת "מהפך" בראשות משה קונינסקי, הודח על ידי יושב ראש האופוזיציה וסיעת "המהפך" (לימים נקראה "רק") ,משה קונינסקי, באוקטובר 2016,[494] לבחירות 2018 התמודד בז'רנו בתור יו"ר סיעת "דף חדש".[495]

למועצת העיר התמודדה רשימה יהודית-ערבית בשם "קשת כרמיאל צדק חברתי".[496]

להבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת להבים (סיבוב שני) (11)
יוסי ניסן כפיר מימון
63.33% 36.67%
2098 קולות 1215 קולות

ראש מועצת להבים הוותיק אלי לוי פרש ולא המשיך במועצה.[497] על תפקיד ראש המועצה התמודדו חבר המועצה יוסי ניסן (להבים שלנו),[498]היזם כפיר מימון (להבים מצוינת),[499] שלומי שטרית (מתלהבים מחדש), קובי נודלמן (יעדים),[500] רונית דמרי-עייאש (אופק ללהבים).[501] לימור לוגסי הסירה מועמדות.

בתום הסיבוב הראשון אף מועמד לא חצה את רף ה-40%, לפיכך בסיבוב השני התמודד יוסי ניסן (30.33%, 1,082 קולות) מול כפיר מימון (23.07%, 823 קולות). בסיבוב השני זכה ניסן ברוב של 63.33%.

לוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית לוד(4)
30 באוקטובר 2018
יאיר רביבו משה בונפיל פכרידין שראיעה
72.70% 12.44% 14.86%
20,652 קולות 3,535 קולות 4,222 קולות
מטה הבחירות של יאיר רביבו והליכוד בלוד.

ראש העירייה המכהן וראש רשימת הליכוד, יאיר רביבו, התמודד על קדנציה שנייה בתפקיד[502] וזכה ברוב של 72 אחוז מהקולות.[503] ב-7 בספטמבר 2018 הכריז משה בונפיל חבר מועצת העיר וראש רשימת מגדלור (סיעת בת של מפלגת העבודה) על החלטתו להתמודד על ראשות העירייה. ב-27 בספטמבר החליט פכרידין שראיעה, ראש רשימת אללד בלדנא ואיש הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, להגיש את מועמדותו לראשות העירייה והיה לערבי הראשון בהיסטוריה שהתמודד לראשות עיריית לוד.[504] חבר המועצה לשעבר זאב אוריאל, שהכריז על מועמדות כבר בספטמבר 2017, פרש מהתמודדות לראשות העירייה ואיחד את סיעתו עם זו של בונפיל.[505]

על 19 המקומות במועצת העיר התמודדו 13 רשימות. בין השאר, רשימת הליכוד בראשות יאיר רביבו, רשימת הבית היהודי שבראשה עמד בשנית יוסי הרוש,[506] רשימת ש"ס בראשות עו"ד מאיר אסולין. רשימת מגדלור-מתחילים מבפנים בראשות חבר מועצת העיר משה בונפיל שהתאחד עם רשימתו של זאב אוריאל.[505] רשימה שסימנה קן בראשות מיכל חן סופיר שפרשה מרשימת הליכוד לאחר שהגיעה למקום נמוך בפריימריז לרשימה,[507] רשימת עשייה באמונה בראשות סגן ראש העירייה לשעבר, הרב אליהו ממן, רשימת תקוה ללוד בראשות חברת המועצה לשעבר רותי חדד,[508] ורשימת לוקחים אחריות בראשות שימי אדזיאשוילי. בנוסף, התמודדו רשימת יש עתיד לכולנו בראשות רפי יקותיאל וד"ר רחל שפירו, רשימת לוד ביתנו בראשותה של אלוירה קוליחמן, ורשימת אנחנו יחד בראשות טל לינוי, המייצגות את שכונת גני אביב.[509] פעיל השכונות אלירן לוי שהתמודד ברשימה עצמאית הודיע ב-16 באוגוסט על פרישה מהתמודדות ותמיכה ברביבו ובליכוד.[510] הרשימה הערבית המאוחדת בראשות פרג' אבן פרג' שכוללת את רשימות אל-נידא אל ערבי ורשימת אל נאדהדה (התקומה), המייצגות את התושבים הערבים בעיר,[511]רשימת אללד בלדנא.

ראש העירייה לשעבר, בני רגב, שהודח ב-2011 מתפקידו והורשע בהמשך בעבירה של קבלת שוחד מדודי אפל הודיע שיתמודד למועצה. מועמדותו גררה דרישה לפסילתה מצד התנועה לאיכות השלטון[512][513] ובסופו של דבר הוא לא הגיש מועמדות לבחירה.

לקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומי לקיה סאלם אבו עאיש לא התמודד לכהונה נוספת. בסיבוב הראשון אף מתמודד לא חצה את רף ה-40%, לפיכך בסיבוב השני יתמודד אחמד אלאסד (35.43%, 2,104 קולות) מול איברהים נסאסרה (28.8%, 1,710 קולות), בו ניצח אחמד אלאסד ברוב של 52.1% (3,060 לעומת 2,813 קולות).

מבשרת ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית המכהן של מבשרת ציון, יורם שמעון, התמודד על תקופת כהונה שנייה כמועמד יחיד[514] וזכה לתמיכתם של 90.02% מהמצביעים(1).

בבחירות למועצת הרשות המונה כ-15 חברים, התמודדו מספר רשימות ובהן רשימתו של שמעון "חי",רשימת "כן" בהובלת עורך הדין מוטי חזיזה, רשימת "מבשרת ציון אחת" בהנהגת הפעילים החברתיים דובי כדורי ושי בנימין, רשימת "סיעה דתית מאוחדת" המשותפת לש"ס ולבית היהודי ומפלגת "שלכם" בהנהגת רוני שטייניץ הנתמכת על ידי יש עתיד.

מג'ד אל-כרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית המכהן של מג'ד אל-כרום, סלים סליבי, ממשיך לכהונה נוספת לאחר שהשיג רוב של 64.33% (5.985 קולות) מול מוחמד ח'טיב(2).

מגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת מגדל(6)
30 באוקטובר 2018
יאיר חורי יוסף בן אודיז נתנאל אלפסי רוברט קנדי אמרוסי
19.07% 9.00% 49.73% 22.19%
214 קולות 101 קולות 558 קולות 249 קולות

ראש המועצה המקומית המכהן של מגדל, ישראל שושן אמרוסי, לא התמודד לתקופת כהונה נוספת.

מגדל העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העירייה המכהן, אלי ברדה, ממשיך לתקופת כהונה נוספת לאחר שהשיג את רוב הקולות (56.97%, 7,820 קולות) מול יקי בן חיים מרשימת "מגדל העמק החדשה"(4).

על 15 מקומות במועצת העיר התמודדו הרשימות הבאות: רשימת יחד,[515] רשימת תנופה בראשות אלגריה בן-קסוס,[516] רשימת "אופק-עבודה" מטעם מפלגת העבודה שבראשה עומד עמוס גלאם,,[517][517] רשימת ש"ס, רשימת "מגדל העמק ביתנו"(מטעם "ישראל ביתנו"), הליכוד בראשות אלי ברדה, כולנו הירוקים בראשות יקי בן חיים, למען אחי בראשות דורון אלחרר ו"הבית" בראשות חן שאול.

מג'דל שמס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת מג'דל שמס(7)
30 באוקטובר 2018
דולאן אבו סאלח טארק אל ספדי מונג'ד אבו סאלח ראמז אבו סאלח
95.59% 2.94% 0.37% 1.10%
260 קולות 8 קולות 1 קולות 3 קולות

מג'דל שמס היא אחת מארבע המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן בהם כיהנו מאז כיבוש הגולן ב-1967 תושבים שקיבלו כתב מינוי. על מנת לאפשר בחירות דמוקרטיות מונתה בינואר 2018 מועצה זמנית בראשות שי וינר.[15]

לראשות המועצה נרשמו 4 מתמודדים ו-5 רשימות נרשמו כמתמודדות על 11 המקומות במליאת המועצה.[2] בעקבות החרם שהוכרז על ההצבעה בבחירות על ידי ראשי הדרוזים בגולן שיעור ההצבעה שנרשם עמד על 277 קולות שהם 3.39% בלבד. לראשות המועצה נבחר דולאן אבו סאלח שקיבל 260 מתוך 272 הקולות לראשות המועצה (95.59% מהקולות). רשימתו "מג'דלנא" (מ) זכתה ב-254 קולות ובכל 11 המושבים במועצה. הרשימות האחרות - "שוויון דימוקרטי" (אמת), הליכוד (מחל) ו"מוסתקבל בלדנא באידינא" (קן) זכו ב-7, 6 ו-5 קולות בלבד בהתאמה.

מודיעין-מכבים-רעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס, המכהן מאז 2008, היה מועמד יחיד בבחירות לראשות העיר[518] וזכה לתמיכת 90.64% מן המצביעים(4).

על 19 המושבים במועצת העיר התמודדו[518]:

רשימת "חיים במודיעין" בראשות חיים ביבס, המהווה את הסיעה הגדולה ביותר במועצה היוצאת עם 6 מושבים.

  • "אילן למודיעין" בראשות אילן בן-סעדון.[519]
  • "הבית היהודי" בראשות עמיעד טאוב שהחליף את מיכאל חרל"פ.
  • "שחר עושים חינוך" בראשות מויש לוי.
  • "יש עתיד" בראשות שחר מי-און.
  • רשימת "גשר – מחוברים לתושבים" בראשות ברוך בוחניק,[520]
  • "מודיעין חופשית" בראשות אבי אלבז.[521]
  • רשימות הצעירים "הדור הבא" בראשות אלעד שמעונוביץ.[522]
  • "המירב למודיעין" בראשות מירב פלג.[523]
  • "עוצמה למודיעין" בראשות ג'קי פינטו.

בנוסף צפויות להתקיים בחירות לוועד הרובע העירוני של מכבים-רעות ובו 9 מושבים.

רשימת "אנחנו הצעירים" בראשות אור גרינפלד פרשה מהמירוץ זמן קצר לפני הגשת רשימות המועמדים, והצטרפה לרשימת "שחר עושים חינוך" בראשות מויש לוי.

מודיעין עילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית מודיעין עילית
30 באוקטובר 2018
יעקב אשר גוטרמן שמואל אלישוב
88.78% 11.22%
21,118 קולות 2670 קולות

יעקב אשר גוטרמן, המכהן כראש עיריית מודיעין עילית משנת 2000, התמודד שוב כנציג דגל התורה, נגדו התמודד שמואל אלישיב מנכ"ל עיתון הפלס כנציג תנועת בני תורה.

על 17 המקומות במועצת העיר התמודדו 5 רשימות.

  • "יהדות התורה" בראשות ראש העירייה המכהן, יעקב גוטרמן.
  • "שס" בראשות אבנר עמר.
  • "בני תורה" בראשות שמואל אלישוב.
  • "האיחוד - שע"י קהילות הספרדים" בראשות גולן חסידי.
  • "תושבים למען מודיעין עילית" בראשות עקיבא ולנשטיין.

מזכרת בתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת מזכרת בתיה מאיר דהן (סיעת לב), אשר התמודד על קדנציה שלישית, הפסיד לגבי גאון (סיעת מש"ב)[524] שזכה ברוב של 63.76% (4,791 קולות) מול 36.24% (2,723 קולות)(6).3 מועמדים נוספים הודיעו על התמודדות אך פרשו במהלך המירוץ: חבר המועצה אהוד אביר לב (סיעת מגיע לכם יותר), סגן ראש המועצה יצחק פסטרנק (דרך חדשה), וג'קי חלימי.[525]

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות אלו מ-11 ל-13. יערה ישורון, מייסדת ויו"ר "הורים עובדים לשינוי", חברת מועצה מטעם סיעת מש"ב, הודיעה על הקמת רשימה חדשה בראשותה שתתמודד למועצה,[526] בשם "מזכרת מתעוררת". שירי גונן, חברת מועצה מטעם סיעת לב, התמודדת אף היא בראשות רשימה חדשה בשם "ביחד".[527]

שם סימן ראש הרשימה מנדטים
מל"י - מגיע לכם יותר זך אהוד אביר לב 2
ביחד חי שירי גונן 0
משב כן גבי גאון 6
לב - למען ביתנו לב מאיר דהן 3
מזכרת מתעוררת ער יערה ישורון 2

מזרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית המכהן של מזרעה, פואד עווד, ממשיך לתקופת כהונה נוספת, לאחר שהשיג רוב של 65.65% (1,634 קולות) מול המועמד קאסם עווד(6).

מטולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית מטולה(5)
30 באוקטובר 2018
דוד אזולאי ליאור בז רוית סנדלר-יפה
66.97% 23.90% 9.13%
653 קולות 233 קולות 89 קולות

ראש מועצה מקומית מטולה דוד אזולאי, המכהן מאז נבחר בבחירות מיוחדות ב-2015 בעקבות פטירת קודמו הרצל בוקר, התמודד על כהונה נוספת בתפקיד. מולו התמודדו סגנית ראש המועצה רוית סנדלר-יפה[528] וחבר המועצה לשעבר ליאור בז.[529]

במליאת המועצה 7 מושבים העומדים לבחירה.[530]

מיתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת מיתר (סיבוב שני)
שמעון מזוז שמעון פרץ
51.73% 48.27%
2237 קולות 2087 קולות

אבנר בן-גרא, המכהן כראש מועצה מקומית מיתר מאז 2009, התמודד לתקופת כהונה שלישית אולם הודח בסיבוב הראשון. מולו התמודדו חדווה שקד מטעם מפלגת יש עתיד,[531] שמעון מזוז[532] ושמעון פרץ.[533]

אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40%, לפיכך נערך סיבוב השני בו התמודדו שמעון פרץ (36.39%, 1,655 קולות) ושמעון מזוז (23.5%, 1,069 קולות).

מסעדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעדה היא אחת מארבע המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן בהם כיהנו מאז כיבוש הגולן ב-1967 תושבים שקיבלו כתב מינוי. על מנת לאפשר בחירות דמוקרטיות מונתה בינואר 2018 מועצה זמנית בראשות יוסי ברון.[15]

בבחירות אלו נרשמו שלושה מתמודדים לראשות המועצה ו-4 רשימות מתמודדות למליאת המועצה שאמורה הייתה למנות 9 מושבים בעת היבחרה.[2] סמוך לקיום הבחירות פרשו כל המועמדים והרשימות והבחירות בוטלו, ובהתאם לחוק צפויה להתמנות בהמשך ועדה ממונה.[534]

מע'אר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת מע'אר (סיבוב שני)
זיאד דגש פריד גאנם
48.19% 51.81%
5521 קולות 5935 קולות

ראש המועצה המקומית של מע'אר, זיאד דגש, קיבל 29.29% (3,744 קולות) והתמודד בסיבוב השני מול פריד גאנם (34.49%, 4,409 קולות), זאת לאחר שאף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40%.

מעיליא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית המכהן של מעיליא חאתם עראף, ממשיך בכהונה נוספת, לאחר שהשיג רוב של 61.24% (1,332 קולות) מול יוסף גבריס(6).

מעלה אדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני כשריאל, המכהן כראש עיריית מעלה אדומים מאז 1992, התמודד כמועמד יחיד לראשות העיר[535] וזכה ל-12802 קולות שהם 79.27% מהמצביעים.

על 15 המושבים במועצת העיר התמודדו חמש רשימות. כשריאל עמד בראש רשימת "כחול לבן" (לב) שקיבלה 7 מנדטים, "מעלה ביתנו" (ל) בראשות בוריס גרוסמן קיבלה 5 מנדטים, מפלגות "יחד" והבית היהודי (טב) התמודדו למועצה תחת רשימה אחת בראשות אייל פישלר שהחליף את נוריאל גץ שנפטר ב-2017[536] שקיבלה שני מנדטים וש"ס בראשות יחיאל וקנין קיבלה מנדט אחד.[535] רשימה מטעם דגל התורה (ג) בראשות הרב משה בר-חנון, התמודדה זו הפעם השניה, ולא זכתה באף מנדט. רשימה נוספת בשם "הדרך החדשה לשינוי" שקלה להתמודד אך לבסוף לא הגישה מועמדות.[537]

מעלה אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת מעלה אפרים שלמה ללוש התמודד כמועמד יחיד לכהונה נוספת. במועצה לא התקיימו בחירות כיוון שהוגשה רק מועמדות אחת לראשות המועצה והוגשה רק רשימת מועמדים אחת ולכן, ללוש ורשימתו הוכרזו כזוכים בבחירות.

מעלה עירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחמוד ג'בארין ניצח 55.63% (4.732 קולות)(2).

מעלות תרשיחא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת מעלות תרשיחא (סיבוב שני)
ארקדי פומרנץ שלמה בוחבוט
64.59% 35.41%
7495 קולות 4109 קולות

ראש העירייה, שלמה בוחבוט (רשימת מת"ש - מעלות תרשיחא שלנו), המכהן ברציפות 42 שנה, התמודד פעם נוספת על תפקיד ראש העיר. מולו התמודדו חברי המועצה ארקדי פומרנץ (מעלות תרשיחא ביתנו),[538] מוטי בן דוד ועו"ד יוסי ברדא שפרש ממת"ש במהלך הקדנציה.[539][540]

אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40%, לפיכך נתקיים סיבוב שני בין ראש העירייה, שלמה בוחבוט (29.87%, 3,623 קולות) לבין ארקדי פומרנץ (32.28%, 3,916 קולות).

מפלגת יש עתיד תציג רשימה למועצת העיר בראשות שלומית פריבר.[541] רשימת הברית הלאומית דמוקרטית למען תרשיחא בראשות חבר מועצת העיר נחלה טנוס מנסה לצור איחוד של כל הרשימות הערביות[542] ומפלגת הבית היהודי בראשות מיקי אטיאס.[543]

מצפה רמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית מצפה רמון(6)
30 באוקטובר 2018
גיל אטלי פלורה שושן רוני מרום
20.51% 18.16% 61.33%
487 קולות 431 קולות 1,456 קולות

ראש מועצה מקומית מצפה רמון רוני מרום התמודד בהצלחה על כהונה שנייה[544] מול גיל אטלי שייצג את התנועה הירוקה[545][546] ומול ראש המועצה הקודמת, פלורה שושן.

על 9 המקומות במליאת המועצה התמודדו 6 רשימות. אחדות (חי), יוזמה ושינוי (רם) ו"כולנו מצפאים" (כ) קיבלו 2 מנדטים כל אחת וישראל ביתנו (ל) "מצפה אחת "בראשות פלורה שושן (אמת) ו"מצפה למצפאים" (נ) קיבלו מנדט אחד כל אחד.

משהד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית המכהן של משהד, מוחמד חסן, לא התמודד לתקופת כהונה נוספת. בסיבוב הראשון אף מתמודד לא חצה את רף ה-40%, לפיכך נערך סיבוב שני בו התמודד וג'יה סלימאן (29.72%, 1,500 קולות) מול עבד אלפתאח חסן (27.56%, 1,391 קולות). עוד התמודדו חוסיין סלימאן (17.87%) וראיד ערפאת (24.85%).

בסיבוב השני השיג וג'יה סלימאן רוב של 95.96% (617 מול 26 קולות).

נהריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית נהריה(6)
30 באוקטובר 2018
אורן סודאי ג'קי סבג רונן מרלי
18.45% 22.47% 59.08%
6,000 קולות 7,308 קולות 19,211 קולות

ג'קי סבג, המכהן כראש עיריית נהריה מאז 1989, התמודד לתקופת כהונה נוספת.[547] מולו התמודד רונן מרלי, שאיחד תחתיו גם את אייל וייזר שלפני כן הצהיר על מועמדותו בשיתוף עם שרית מולכו[548] וכמו כן אורן סודאי.[549]

נחף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית המכהן של נחף, עומר איסמעיל, התמודד לכהונה נוספת, אך לא ימשיך בה מאחר שלא השיג את מספר הקולות הדרוש בסיבוב הראשון. כמו כן, אף לא אחד מבין שבעת המתמודדים חצה את רף ה-40% ולפיכך נערך סיבוב שני, בו התמודדו עבד אל באסט קיס (21.07%, 1,542 קולות) ומוחמד זורי (17.72%, 1,297 קולות), עבד אל באסט קיס ניצח ברוב של 88.93% (3094 מול 385 קולות).

נס ציונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית נס ציונה(6)
30 באוקטובר 2018
שמואל בוקסר שחר רובין
59.66% 40.34%
12,871 קולות 8,702 קולות

לאחר כ-25 שנים שבהן ניצח בבחירות באחוזי בחירה גבוהים מאוד (100% ב-2013), החליט ראש עיריית נס ציונה המכהן, יוסי שבו, שלא להתמודד בבחירות הקרובות, והודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים בסוף כהונתו. בהתמודדות השיג שמואל בוקסר (רשימת "טוב") רוב של 59.66% (12,382 קולות) מול שחר רובין (סיעת לב).

מתמודדים שפרשו: אריאל אלמוג אשר התמודד למועצה עם רשימת "נס ציונה 1", והודיע על תמיכתו בשמואל בוקסר לראשות העיר.

בין הרשימות שהתמודדו למועצת העיר: רשימה משותפת של הבית היהודי בראשות יצחק כהן והליכוד בראשות אלי קעטבי,[550] רשימת "נס ציונה נטו" בראשות עו"ד שאול רומנו ששימש בעבר כסגנו של יוסי שבו, ורשימת "נס ציונה ירוקה" בראשות נאור ירושלמי.

נצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית נצרת עלי סלאם (אבו מאהר) ממשיך בתקופת כהונה שנייה בתפקיד, לאחר שהשיג רוב של 62.50% (29,498 קולות) מול וליד עפיפי(6).[551]

נצרת עילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונן פלוט, שנבחר לראשות עיריית נצרת עילית בבחירות מיוחדות ב-2016, התמודד על כהונה נוספת כמועמד יחיד[552] וזכה לתמיכתם של 98.61% מקולות המצביעים(7). פלוט התמודד בראש רשימת "נצרת עילית החדשה".

בין הרשימות שהתמודדו על 17 המושבים במועצה הייתה רשימה חדשה בשם "חזית יהודית מאוחדת", הכוללת את כמעט כלל הגופים הדתיים בעיר, בראשות מנחם גנדל.[553] מועמד דתי אשר רץ ברשימה נפרדת ועצמאית הוא נוריאל כהן.[554]

נשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית נשר(6)
30 באוקטובר 2018
אבי בינמו יחיאל אדרי רועי לוי שלומי זנו
8.40% 15.17% 64.41% 12.01%
902 קולות 1,628 קולות 6,913 קולות 1,289 קולות

ראש העירייה המכהן, אבי בינמו הצהיר בתחילה כי מסיבות בריאותיות לא יתמודד שוב, אבל חזר בו[555] במהלך חודש אוגוסט והתמודד לתקופה כהונה שנייה במסגרת רשימתו "נשר הכי טוב שיש". יחיאל אדרי, איש מפלגת העבודה ולשעבר סגנו של בינמו, רועי לוי מסיעת יש עתיד[556] ושלומי זינו (ראש סיעת נשר בתנופה במועצה היוצאת שהתמודד בבחירות אלו בראש רשימת הליכוד),[557] התמודדו על ראשות העיר. חגי טנדלר, שהודיע על התמודדות לתפקיד פרש מהמרוץ מספר ימים לאחר מכן.[558]

רשימת ש"ס התמודדה למועצת העיר בלבד.

נתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, המכהן מאז 1989, ממשיך בתפקידו לאחר שהשיג רוב של 63.97% (11,310 קולות) מול משה בנימין פרץ, יו"ר רשימת "דרך ארץ"(7).

הרשימות שהתמודדו למועצת העיר הן: שס"ג בראשות יעקב מעלימי, "אחדות ביחד" "כולנו נתיבות" בראשות ירון סמימי,[559] "נתיבות ביתנו" בראשות איליה אטינגר ורשימת קהילות בראשות שלום רוחם[560] ועמי בלחדב, הליכוד ודרך ארץ.

נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית נתניה(4)
30 באוקטובר 2018
הרצל קרן יוני שטבון מרים פיירברג עופר אורנשטיין אפרים אליעזר בולמש
5.92% 26.83% 48.42% 11.08% 7.74%
4,949 קולות 22,425 קולות 40,469 קולות 9,261 קולות 6,470 קולות

ראש העירייה המכהנת, מרים פיירברג, מכהנת בתפקיד ברציפות מאז 1998. במרץ 2017 המליצה משטרת ישראל על הגשת כתב אישום נגדה, אך באוגוסט 2018 פורסם כי בכוונת הפרקליטות לסגור את התיק נגדה.[561] ראש העירייה המכהנת התמודדה מטעם מפלגתה, "נתניה אחת". מתמודדים נוספים לראשות העירייה היו: יושב ראש האופוזיציה בעירייה, הרצל קרן, העומד בראש סיעת "עוצמה לנתניה", סגן ראש העירייה לשעבר, אפרים בולמש מטעם מפלגת העבודה[562] (נקראת בקלפי "נתניה חופשית באמת"), חבר הכנסת לשעבר יוני שטבון, יליד העיר שחזר לגור בה ב-2017 ובנו של הקרדיולוג ד"ר ישראל שטבון, חבר המועצה היוצאת מטעם הבית היהודי,[563] אברהם (ארכדי) פוגץ', חסיד חב"ד העומד בראש רשימת "ברית ישראל"[564] ועופר אורנשטיין ראש רשימת "למען נתניה".[565] יהודה זפרני הסיר את מועמדותו ב-22 באוגוסט.[566] מנכ"ל מועצת העיר לשעבר, מוטי הוד הסיר את מועמדותו לראשות העירייה ולמועצה לפני המועד הסופי להגשת מועמדות.

על מקום במועצה מתמודדות רשימות רבות. בראש רשימת הליכוד למועצת העיר, הנתמכת גם על ידי ראש העיר, פיירברג, אף על פי שזו רצה ברשימה נפרדת ("נתניה אחת"), יעמוד אלון אלרואי, בעבר חבר מועצת העיר.[567] בנוסף מתמודדות בין השאר רשימת "נתניה שלנו" בראשות יוני ג'ורנו, רשימת "הבית היהודי" בראשות דניאל בשארי, "פעימה חדשה" בראשות טלי מולנר,[568] רשימת "מקומי בנתניה" (רשימה מטעם מפלגת מנהיגות מקומית) בראשות חבר המועצה דניאל מהרט שתייצג ישראלים יוצאי אתיופיה,[569] רשימת "נתניה ביתנו" בראשות ד"ר גרש פישמן אשר תאחד לתוכה את סיעות "ישראל ביתנו" ו"רימונים",[570] "כולנו" בראשות שדרן הרדיו אהרון אורגד ורשימת "החדשים" בראשות אמיר סיני.[571]

לוחות מודעות עם כרזות של מועמדי הבחירות המקומיות, 2018, נתניה

סאג'ור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה המקומית סאג'ור(6)
30 באוקטובר 2018
ג'בר חמוד חאתם גאנם סאמח אבראהים
45.98% 45.63% 8.38%
1,311 קולות 1,301 קולות 239 קולות

ראש המועצה המקומית המכהן של סאג'ור, ג'בר חמוד, ימשיך לתקופת כהונה נוספת, לאחר שגבר על המועמד חאתם גאנם ב-10 קולות בלבד.

סביון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטי לנדאו, ראש המועצה המקומית המכהן של סביון, התמודד על תקופת כהונה שנייה[572] בראש רשימת "סביון לתושביה" והשיג רוב של 65.79% (1,454 קולות) מול דפנה שפיגלמן, ראש רשימת "בעד סביון". למועצה בלבד מתמודדות הרשימות "סביון שלנו" ו"עתיד סביון"(4).

סח'נין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן גנאים, המכהן כראש עיריית סח'נין מאז 2008, הודח מתפקידו לאחר שהמועמד ספואת אבו ריא גבר עליו ברוב של 52.52% (10,320 קולות)(6).

ע'ג'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה מקומית ע'ג'ר (רג'ר), הנמצאת בחלקה בשטח לבנון, לא תתקיים מערכת בחירות של ממש בהמשך לנוהג שקיים במועצה מאז כיבושה על ידי ישראל ותחילת הבחירות שם, לפיה מוגשת לבחירה רשימה אחת ומועמד אחד לראשות המועצה(7). בתחילה עמד בראש המועצה, סלמאן חטיב, ששימש מוכתר הכפר בימי השלטון הסורי, עד שהוחלף ב-2003 על ידי אחיינו אחמד פתאלי, שהוכרז לאחרונה כראש המועצה ב-2013.[573][574]

עומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית עומר(6)
30 באוקטובר 2018
סימה כחלון פיני בדש
49.10% 50.90%
2,361 קולות 2,448 קולות

פיני בדש, המכהן כראש המועצה המקומית עומר מאז 1990, ממשיך לתקופת כהונה נוספת לאחר שהשיג רוב מול סימה כחלון.[575]

עיילבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמיר אבו זייד יכהן כראש המועצה המקומית עיילבון, לאחר שהשיג רוב של 60.68% (2,310 קולות) מול ראש המועצה המכהן, ג'ריס מטר(6).

עילוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיבוב הראשון בבחירות לראשות מועצת עילוט אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40%, לפיכך היה אמור להתקיים סיבוב שני בין ראש המועצה המכהן אבראהים אבו ראס (38.81%, 1,686 קולות) לבין חסן עלי (28.43%, 1,235 קולות). עוד התמודדו אבראהים אבו זוייד (18.53%) וסאלח עבוד (14.23%). לקראת הסיבוב השני פרש עלי מההתמודדות ואבו ראס נותר מועמד יחיד.

עין מאהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה מקומית עין מאהל וליד אבו ליל לא התמודד לכהונה נוספת. אחמד חביבאללה נבחר ברוב של 51.38% (4,348 קולות) מול נואף אבו ליל(5).

עין קנייא[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין קנייא היא אחת מארבע המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן בהם כיהנו מאז כיבוש הגולן ב-1967 תושבים שקיבלו כתב מינוי. על מנת לאפשר בחירות דמוקרטיות מונתה בינואר 2018 מועצה זמנית בראשות דני רוטשטיין.[15]

על ראשות המועצה התמודדו בתחילה 5 מועמדים ו-5 רשימות התמודדו על 7 המקומות במועצה.[2] בין השאר, התמודדה לראשות המועצה סמירה רדא עמראן, שהיא גם האשה הדרוזית הראשונה שהתמודדה על ראשות רשות מקומית בישראל.[576] 9 ימים לפני הבחירות הכריזו ראשי הדרוזים על חרם על מי שיצביע בבחירות ו-3 מועמדים ורשימות פרשו מהמירוץ. סך הכל הצביעו למועצה 21 קולות בלבד מתוך 1,618 בעלי זכות בחירה (1.3%), 20 מתוך הקולות (95.24%) ניתנו לואיל מוגרבי, שהיה לראש המועצה הנבחר הראשון בעין קנייא, וקול אחד (4.76%) ניתן לסמירה רדא עמראן. שני המתמודדים לראשות שנותרו היו גם היחידים שהתמודדו על מקום במועצה ובנסיבות אלו נבחרו שניהם כחברי המועצה היחידים.[577][578]

עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלטי בחירות בעיר עכו

שמעון לנקרי, המכהן כראש עיריית עכו מאז 2003, נבחר כמועמד יחיד לראשות העירייה, אשר זכה לתמיכת 85% מקולות המצביעים(7).

פרט לרשימת "פז" של לנקרי התמודדו למועצה גם רשימה מטעם מפלגת ש"ס, הבית היהודי בראשות רפאל לוזון שממשיכים באיחוד עם האיחוד הלאומי וכעת גם מטעם מפלגת כולנו, הליכוד, רשימת "מאמינים בעכו", ועוד 2 רשימות מהמגזר הערבי.

עמנואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה מקומית עמנואל היה צפוי להיבחר על ידי ועדת רבנים המשותפת לכלל הקהילות במועצה החרדית, שיהיה ככל הנראה נציג יהדות התורה, או נציג אחר שיבחר מטעם ש"ס וזאת על רקע כתב האישום שהוגש בסוף אוגוסט, כנגד ראש המועצה המכהן, עזרא גרשי מש"ס, באשמת שוחד בחירות.[579] בפועל הגיש גרשי את מועמדותו כשמולו אליהו גפני נציג אגודת ישראל, דוד נוריאן ומשה חגיאל. מאוחר יותר פרשו חלק מהמועמדים ובבחירות ניצח אליהו גפני את משה חגיאל ברוב של 93.94% (1,379 קולות).

בנוסף לרשימות ש"ס, יהדות התורה והרשימות של הקהילות המקומיות "טללי אורות" ו"תורת עמנואל" המכהנות במועצה היוצאת צפויה להתמודד גם רשימה מטעם מפלגת יחד על תשעת המקומות במועצה הנכנסת (עלייה של שני מושבים מהמועצה היוצאת).[579]

עספיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה המקומית עספיא(6)
30 באוקטובר 2018
בהיג' מנסור וג'יה כיוף כמאל מלאק
43.59% 25.45% 30.97%
3,330 קולות 1,944 קולות 2,366 קולות

בבחירות למועצה מקומית עספיא התמודדו שלושה על ראשות המועצה: ראש המועצה המכהן, וג'יה כיוף[580][581] וכמאל מלאק[582] ובהיג' מנסור שהשיג את מספר הקולות הגדול יותר (43.55%) ונבחר לראש המועצה.

15 רשימות התמודדו על 11 המושבים במועצה, כאשר 11 מהרשימות הצליחו לזכות במנדט אחד כל אחת ו-4 רשימות לא זכו באף מנדט. בין הרשימות שזכו במנדט רשימת "ניו עספיא" (עספיא החדשה) בראשות סמירה עזאם (ע), שהיא הרשימה הראשונה בתולדות עספיא שבראשה עומדת אישה והראשונה שכללה רק נשים ברשימתה.[583][584]

במקביל להכנות לבחירות הייתה עספיא המועצה המקומית היחידה, נכון לסוף יולי, שלא מונה לה ממונה בחירות.[585] לבסוף מונה מנהל בחירות והבחירות התקיימו כסדרן.

עפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית עפולה(6)
30 באוקטובר 2018
אבי אלקבץ אילן וקנין יצחק מירון
48.71% 6.16% 45.13%
11,959 קולות 1,513 קולות 11,081 קולות

ראש עיריית עפולה המכהן יצחק מירון התמודד על התפקיד בתמיכת הרשימה החרדית,[586] מולו התמודד קודמו אבי אלקבץ (סיעת עפולה אחת) אותו ניצח ב-2013 בסיבוב השני[587] ומול ואילן וקנין.[588]

על 17 המקומות במועצת העיר (עלייה מ-15 בבחירות הקודמות) התמודדו, בין השאר, רשימת הליכוד בראשות כפיר סרוסי,[589] רשימת שס"ג, רשימת "עוצמה" בראשות שלמה מליחי שהודח מראשות הליכוד,[590] רשימת "באנו לשנות בראשות חברת מפלגת יש עתיד נגה שרון,[591] רשימת "העפולאים" בראשות ראובן יוקלר,[592] רשימת "הבית היהודי",[593] רשימה בראשות איתי כהן שתעסוק בנושא חינוך[594] ורשימה בראשות דני דסטה שתייצג ישראלים יוצאי אתיופיה בעיר.[595]

עראבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית עראבה(7)
אחמד נסאר מוניב בדארנה עאדל עאסלה עומר ואכד
35.18% 6.14% 13.25% 45.42%
4,811 קולות 840 קולות 1,812 קולות 6,211 קולות

ראש עיריית עראבה המכהן, עלי עאסלה, לא הורשה להתמודד לקדנציה נוספת, לאחר שהוטל עליו קלון בגין נהיגה בפסילת רישיון.[596]

ערד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית ערד(5)
30 באוקטובר 2018
אורון קליימן משה אדרי ניסן בן חמו
3.47% 33.12% 63.41%
492 קולות 4,696 קולות 8,991 קולות

ראש עיריית ערד המכהן, ניסן בן חמו, (סיעת עתיד חדש לערד) נבחר לתפקידו בבחירות מיוחדות ב-2015 ונבחר שוב לתפקיד ב-2018 לאחר שקיבל 63 אחוז מהקולות. מולו התמודדו משה אדרי מטעם הליכוד, שקיבל את תמיכת אנשי חסידות גור[597] וחבר המועצה לשעבר אורון קליימן (רשימת "עם כל הלב לערד").[598]

על 15 המקומות במועצת העיר התמודדו, בין השאר, רשימת עם כל הלב לערד בראשות אורון דב קלימן, רשימת חזית דתית בערד בראשות משה קווס, רשימת ערד ביתנו בראשות אלכסיי ספוז'ניקוב, רשימת הליכוד בראשות משה אדרי, רשימת עתיד חדש לערד בראשות ראש העירייה, ניסן בן חמו, רשימת קידמה לערד בראשות גאורגי גבריאל ריזינשוילי.

ערערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת ערערה (סיבוב שני)
מודר יונס עוני מרזוק
50.87% 49.13%
5351 קולות 5168 קולות

בערערה היו שבעה מתמודדים על ראשות המועצה, ביניהם ראש המועצה המכהן מודר יונס שהשיג 31.30% מקולות הבוחרים (3,252 קולות); מכיוון שכמוהו גם אף מתמודד אחר לא חצה את רף ה-40% נערך סיבוב שני מול עוני מרזוק (18.07%, 1,877 קולות).

ערערה-בנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית ערערה-בנגב נאיף אבו עראר ימשיך לכוהנה נוספת, לאחר שגבר ברוב של 60.24% (3,558 קולות) על המועמד נמר אבו עראר(4).

פוריידיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצה מקומית פוריידיס המכהן אחמד בריה, שכיהן בתפקידו משנת 2016, אז נבחר בבחירות מיוחדות לאחר מותו של ראש המועצה הקודם יונס מרעי ("אבו כמאל"), הודח מתפקידו על ידי בנו של יונס אימן מרעי שהפסיד לבריה ב-2016 והפעם השיג רוב של 55.28% (4,437 קולות)(6).[599]

11 מושבי מליאת המועצה התחלקו בין 7 מ-10 הרשימות שהתמודדו בבחירות. רשימות "אלעדל ואלאסלח" (אל) בראשות מוחמד מרענה ו"אלעילם ואלאימאן" (עא) בראשות אחמד בריה זכו ב-3 מושבים כל אחת, ורשימות "אלאיכלאס" (ט), "אלבר ואלתקוא" (נ), "אלנהדה ואלחק" (ק) ו"אלנור" (ר) זכו במנדט כל אחת. רשימות "אלבלד בלדנא" (ו), אלוועד אלסאדק (ץ) ו"סיעת הליכוד בכנסת" (ל) לא זכו באף מנדט.(10). רשימתו של מרעי לא נבחרה למועצה והוא נחשב כל פי חוק לחבר המועצה ה-12.

פסוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(5)הבחירות לראשות מועצה מקומית פסוטה
אדגאר דכואר ג'ריס ג'ריס ויקטור אשקר
75.27% 0.65% 24.08%
1,610 קולות 14 קולות 515 קולות

ראש המועצה המקומית פסוטה אדגאר דכואר ימשיך לכהונה נוספת לאחר שהשיג רוב של 75.27% (1,610 קולות).

פקיעין (בוקייעה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה המקומית פקיעין(5)
30 באוקטובר 2018
איאד עבאס דאהר ח'יר סויד סויד ראמז אחמד
4.50% 21.53% 43.74% 30.24%
170 קולות 813 קולות 1,652 קולות 1,142 קולות

ראש המועצה המקומית פקיעין סויד סויד ממשיך לכהונה נוספת, לאחר שהשיג בבחירות 43.87% מקולות הבוחרים.

פרדס חנה-כרכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת פרדס חנה-כרכור (סיבוב שני)
אלדד בר כוכבא הגר פרי יגור
46.02% 53.98%
5600 קולות 5182 קולות

ראש המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, אלדד בר כוכבא, אשר התמנה בנובמבר 2017 בעקבות התפטרותו של חיים געש, התמודד לתקופת כהונה נוספת.[600] מולו התמודדו הגר פרי יגור (סיעת ביחד עם העבודה),[601] יואב קעטבי,[602] אייל כגן,[159] יוני חכימי[603] ויצחק לב.

אף לא אחד מהמתמודדים לראשות המועצה חצה את רף ה-40%, לפיכך נערך סיבוב שני בין אלדד בר כוכבא (37.11, 6,786 קולות) לבין הגר פרי יגור (32%, 5,852 קולות).

הרשימות שהתמודדו למועצה היו:

  • הרשימה בעצמאית בראשות אלדד בר כוכבא
  • הרשימה החברתית מעודה אפרים
  • חייבים לשנות בראשות יואב קעטבי
  • תנועת מטרה
  • הבית היהודי
  • המושבה שלנו
  • עתיד ביתנו בתמיכת ישראל ביתנו
  • טוב במושבה
  • מרצ
  • מושבה אחת בראשות יוני חכימי
  • לב בראשות יצחק לב
  • אזרחים ותיקים פח"כ
  • הרשימה הדתית המאוחדת (שס)
  • בשבילנו בראשות הגר פרי יגור
  • הקשב לתושב

פרדסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית פרדסיה טל גורקי ממשיך בתקופת כהונה שנייה, אחרי שהשיג רוב של 59.59% (2,072 קולות) מול תומר יפת(7).[604]

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית פתח תקווה(4)
30 באוקטובר 2018
אורי דרשן הכהן איציק ברוורמן איתי שונשיין גנאדי בורשבסקי רמי גרינברג
1.07% 36.19% 10.91% 7.15% 44.68%
1,122 קולות 37,876 קולות 11,421 קולות 7,489 קולות 46,763 קולות
פתקי הצבעה בבחירות לעיריית פתח תקווה

ראש עיריית פתח תקווה איציק ברוורמן הודיע כי יתמודד על קדנציה שנייה. בנוסף, התמודדו רמי גרינברג,[605] גנאדי בורשבסקי,[606] איתי שונשיין,[607] טל גרופר[608] ועו"ד אורי דרשן הכהן.[609] ליאור אקרמן, שהודיע על התמודדותו פרש בפברואר מהמירוץ מסיבות אישיות.[610] כמו כן, יעקב שטרכמן שהודיע על התמודדותו לראשות העירייה הסיר אותה באוגוסט 2018 והודיע על תמיכה ברמי גרינברג.[611] גם חיים בשארי הודיע כי הוא מסיר את מועמדותו לראשות העירייה ותומך בברוורמן.[612]

בבחירות למועצה, שמספר חבריה עולה מ-27 ל-29, מתמודדות בין השאר סיעת אכפ"ת של ראש העירייה המכהן איציק ברוורמן, סיעת הבית היהודי בראשות איציק דעי,[613] סיעת "מחוברים" בראשות סגן ראש העירייה, איתי שונשיין (ומספר 2, סגנית ראש העירייה, אורנה דוידאי, שחברה אליו לאחר שבבחירות הקודמות הייתה מספר 2 של ראש העירייה, איציק ברוורמן), סיעת "התחדשות"[614] של רמי גרינברג, סיעת יש עתיד בראשות עו"ד רון כץ, יהדות התורה (בהובלת אליהו ברוכי מדגל התורה וישראל פרידמן מהסיעה המרכזית), ש"ס[615] וסיעת "ביחד" (הסיעה הגדולה במועצה היוצאת). ראש העירייה לשעבר, אורי אהד, התמודד בראש רשימה משותפת עם איציק ישראל שנקראה "קול פתח תקווה".[616][617][618] רשימות חדשות נוספות הן "מצטיינים עם גנאדי" בראשות גנאדי בורשבסקי,[619] "איתנו" בראשות חיים באשרי,[620] "הווה" בראשות אתי פרל, רשימת "אנחנו" בראשות אבנר מוכתר.[618] ורשימת הצעירים "תכל'ס" בראשות אלחנן פלהיימר.[621]

רשימת מרצ בראשות סגנית ראש העירייה לשעבר, מוניקה כהן, הייתה אמורה להתמודד,[622][618] אך החליטה שלא להתמודד בעקבות החלטה של ההנהגה הארצית.[623]

ביום הבחירות הקלפי בתיכון הרב תחומי בפתח תקווה נסגרה זמנית עקב חשד לזיוף, לאחר שאדם שהגיע להצביע גילה כי כבר הצביעו בשמו.[624]

צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית צפת (סיבוב שני)
נחמן גלבך שוקי אוחנה
38.11% 61.89%
5673 קולות 9213 קולות

אילן שוחט, המכהן כראש עיריית צפת מאז דצמבר 2008, התמודד לתקופת כהונה נוספת לאחר שהפרקליטות הודיעה על סגירת תיק החקירה מולו.[625] מולו התמודדו חבר המועצה אליעזר לזר מאגודת ישראל[626] ברשימה עצמאית, קודמו של שוחט בתפקיד ישי מימון שהתמודד מטעם מפלגת כולנו[627] וחבר המועצה שוקי אוחנה מטעם הליכוד.[628] כמו כן, התמודד נחמן גלבך (חסיד צאנז) מטעם אגודת ישראל[629] ויזכה לתמיכת חב"ד.[630]

הרב שלמה חדד יו"ר תנועת "מחוברים", שהגיע למקום השני בבחירות לראשות העירייה ב-2013 עם קרוב ל-30% מקולות הבוחר, הודיע בתחילה על התמודדותו לתפקיד ראש העיר[631] אך פרש ביולי מהמירוץ והצטרף לאוחנה.[632] שמעון אואקי התמודד גם הוא על ראשות העירייה אך בחודש אוקטובר הודיע שהוא מסיר את מועמדותו ותומך באליעזר לזר אך ממשיך לרוץ ברשימה עצמאית למועצה[633]

אף לא אחד מן המועמדים חצה את רף ה-40%, לפיכך התקיים סיבוב שני בין שוקי אוחנה (36.55%, 5,716 קולות) לבין נחמן גלבך (25.39%, 3,971 קולות). ראש העירייה המכהן אילן שוחט לא עלה לסיבוב השני. בסיבוב השני ניצח שוקי אוחנה ברוב של 61.89% (9,213 מול 5,673 קולות).

למועצת העיר מתמודדות הרשימות הבאות:

  • רשימת ויקי אלקבץ
  • יהדות התורה - אגודת ישראל בראשות נחמך גלבך
  • רשימת חב"ד
  • רשימת "יוחאי עזרא יקי ביטון אלישבע שלי באים לעבוד"
  • האיחוד הלאומי תקומה
  • כולנו למען צפת בראשות ישי מימון
  • צפת ביתנו מטעם ישראל ביתנו בראשות אילן שוחט
  • רשימת הליכוד בראשות שוקי אוחנה
  • רשימת איתנו
  • רשימת ריסט - צפת חדשה בראשות אליעזר לזר
  • רשימת ש"ס
  • רשימת למען תורה וגמילות חסדים

קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת קדומים חננאל דורני, המכהן בתפקיד מאז 2007, שהיה צפוי להיות מועמד יחיד לראשות המועצה[634] ממשיך בתפקידו לאחר שהשיג רוב של 69.04% (1,307 קולות) מול רואה החשבון רואי מסורי שהכריז על מועמדותו ב-4 בספטמבר 2018.[635]

מספר חברי מועצת העיר בבחירות אלו עומד על 9.

קדימה-צורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת קדימה-צורן (סיבוב שני)
יצחק גולברי קרן גרין
48.82% 51.18%
4830 קולות 5064 קולות

על ראשות המועצה המקומית קדימה-צורן התמודדו ארבעה מועמדים: ראש המועצה הקודם שביט מס, קודמו בתפקיד יצחק גולברי (רשימת גל),[636] וחברי המועצה תומר יעקב[637] וקרן גרין.[638] יצחק גולברי וקרן גרין התמודדו בסיבוב השני.

קלנסווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית קלנסווה (סיבוב ראשון)
30 באוקטובר 2018
אברהים קאדי אחמד נאטור אחמד קשקוש חאלד סלאמה כוסאי תכרורי עבד אל באסט סלאמה
20.60% 4.86% 25.19% 11.18% 9.01% 29.16%
1988 קולות 469 קולות 2431 קולות 1079 קולות 869 קולות 2814 קולות

ראש המועצה המקומית קלנסווה עבד אל באסט סלאמה יתמודד בסיבוב השני לתקופת כהונה נוספת, זאת לאחר שהשיג רק 29.16% (2,814 קולות); מולו התמודד אחמד קשקוש (25.19%, 2,431 קולות).

עבד אל באסט סלאמה השיג רוב של 53.14% בסיבוב השני (4,937 מול 4,353 קולות).

קצרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית קצרין(6)
דימי אפרצב ויקי בדריאן
50.49% 49.51%
1,899 קולות 1,862 קולות

לראשות המועצה המקומית קצרין מתמודדים ראש המועצה, דימי אפרצב, ראש רשימת "הקצרינעים",[639] ודוברת המועצה לשעבר ויקי בדריאן,[640] ראש רשימת "קצרין תנצח".

קריית אונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית קריית אונו(1)
גיל מיכלס ישראל גל ליאת ארבל שי דבורה
20.16% 54.56% 20.44% 4.84%
3,483 קולות 9,427 קולות 3,532 קולות 837 קולות

ישראל גל, ראש עיריית קריית אונו, התמודד על תקופת כהונה שנייה. מולו התמודדו ליאת ארבל,[641] גיל מיכלס שזכה לתמיכת מפלגת יש עתיד[306][642] ושי דבורה.[643]

בין הרשימות שהתמודדו למועצה הייתה רשימת "מחל" (הליכוד) בראשות רפי גרגס, ומרצ.

קריית ארבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית קריית ארבע
30 באוקטובר 2018
אליהו ליבמן אליעזר רודריג מלאכי לוינגר
52.94% 7.67% 39.39%
1809 קולות 262 קולות 1346 קולות

על ראשות מועצת קריית ארבע מתמודדים שלושה[644]: ראש המועצה מלאכי לוינגר, המכהן בתפקיד מאז 2008, חבר המועצה אליעזר רודריג מסיעת "קרייה מאוחדת" וקצין הביטחון של שכונת העיר העתיקה בחברון אליהו ליבמן.[645] סגן ראש המועצה המכהן, ישראל ברמסון, הכריז על מועמדותו, אך פרש באמצע המירוץ והודיע על תמיכתו במועמדותו של אליהו ליבמן.

קריית אתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב פרץ, המכהן בתפקיד ראש העירייה מאז שנת 1996, התמודד על כהונה נוספת כמתמודד יחיד. הוא נבחר ברוב של 77.95% לעומת 22.05% שהצביעו נגד הבחירה (פתק ירוק)(6).

למועצת העיר התמודדו מספר רשימות: מפלגת העבודה בראשות אריה נחום,[646] שהחליף את יורם צברי שעמד עד אז בראש הסיעה במועצת העיר, ובחר שלא להתמודד פעם נוספת,[647] רשימת "הבית היהודי" בראשות אריה מייזלס, רשימת "נץ" בראשות ציון אסולין, רשימת "יהדות התורה" בראשות סימון מושאשווילי, רשימת ש"ס בראשות שמעון חזן ותנועת צעירי קריית אתא בראשות שלומי כלפון.

3 רשימות חדשות הצטרפו להתמודדות למועצת העיר: הילה שלם, שהייתה חברת מועצה אחרי הבחירות בשנת 2008, התמודדה ברשימת "הילה שלם והצעירים",[648] רשימת "עשייה וערכים" בראשות עופר מועלם ורשימת "אנחנו כאן" בראשות יניב יעקובוב.

קריית ביאליק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה בחירות של אלי דוקורסקי

ראש העירייה, אלי דוקורסקי, התמודד כמתמודד יחיד על קדנציה שלישית בתפקיד ראש העירייה (שם סיעתו שונה מ"כולנו קריית ביאליק" לסיעת "חי")[649] וזכה לתמיכתם של 94.53% מקולות המצביעים(6), לאחר שדודו שמריהו חבר מרכז הליכוד אשר הכריז על מועמדותו,[650] הודיע על פרישתו מהמירוץ.[651]

הרשימות שהתמודדו למועצה בלבד הן: "ביאליק ביתנו" בראשות נחום רצ'בסקי, "ביאליק נטו" בראשות סגן ראש העירייה, יוסי אזריאל, "אופק חדש לביאליק" בראשות יעקב בוחבוט,[652] ורשימת"לב ביאליק" בראשות ירון סלמן שהתאחדה עם סיעת "מנהיגות חדשה לביאליק". במסגרת הרשימה יוצב סלמן במקום הראשון ורפי ורטהיים במקום השני ברשימה.[653] עוד מתמודדות רשימת "צעירי קריית ביאליק" בראשות שני אוצ'קובסקי והדס צור, אליהם חבר בן אסבן שנכנס למועצת העיר במקום יוסי דואק שפרש, לאחר שהיה חבר בסיעתו.[654] גם סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז הציג רשימה בשם "התנועה החברתית בקרית ביאליק",[655] אותה הקים בעבר, אך כיום אין הוא מתכוון להתמודד במסגרתה.

מספר המושבים במועצת העיר זו הוא 15, בדומה למספרם במועצה היוצאת.

קריית גת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית קריית גת(6)
30 באוקטובר 2018
אבירם דהרי אילן חזן יקיר שינדלר שי זולדן
50.34% 4.43% 30.24% 15.00%
14,412 קולות 1,267 קולות 8,857 קולות 4,295 קולות

אבירם דהרי, המכהן כראש עיריית קריית גת מאז 2003, נבחר לתקופת כהונה נוספת[656] לאחר שזכה ברוב של 50 אחוז מסך הקולות.[657] מולו התמודדו חבר מועצת העיר אילן חזן,[658] חבר מועצת העיר ויושב ראש תנועת התעוררות שי זולדן[659] וחבר מועצת העיר יקיר שינדלר.

ח"כ מיקי זוהר שקל להתמודד על ראשות העיר, אך החליט לבסוף שלא לאחר שיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.[660]

ב-17 באוקטובר 2018 הסיר פליקס פרטוק את מועמדותו לראשות העיר.

15 רשימות מתמודדות למועצת העיר: רשימה בראשות יגאל וינברג,[661] רשימה בראשות חבר המועצה דוד בן לולו[662] תנועת אלטרנטיבה בראשות אלכס פולבנוב, תנועת התעוררות בראשות שי זולדן, קריית גת מנצחת בראשות כפיר סויסה, יחד בראשות יגאל וינברגר, עוז בראשות שולמית סהלו, המלחמה בשחיתות בראשות קוקו יעקב פחימה, כולנו בראשות אהובה נאור, ליכוד בראשות יהודה כהן, קריית גת ביתנו בראשות יעקב אפריימוב, קריית גת מאוזנת בראשות ארתור נייאזוב, קריית גת מאוחדת בראשות אילן חזן, רשימה מאוחדת לשס ואגודת ישראל שסימנה שסג בראשות עמי ביטון, קריית גת תצליח בראשות יקיר שינדלר, תדמית בראשות ראש העירייה, אבירם דהרי.

מספר המושבים במועצת העיר הוא 17 בדומה למספרם במועצה היוצאת.

קריית טבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית קריית טבעון (סיבוב שני)
עידו גרינבלום רות קלנר-עקרון
54.67% 45.33%
3931 קולות 3260 קולות

ראש המועצה המקומית קריית טבעון, דוד אריאלי, הודיע כי לא יתמודד לקדנציה שלישית בקרית טבעון מאחר שבכוונתו להתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה בכנסת.[663] אלון נבות, שכיהן כראש המועצה בין השנים 20052008 הודיע כי יתמודד לתפקיד.[664] מתמודדים נוספים הם עידו גרינבלום שנתמך על ידי מפלגת העבודה,[665] אבי מסאס,[666] אורי דרוקר שנתמך על ידי מפלגת כולנו,[667] יפתח גלעדי,[668] שמוליק שמחון ראש סיעת "אני טבעוני",[669] רות קלנר-עקרון,[670] שרון רופא אופיר,[671] צביקה אקרמן[672] ועלי ברוק.[673]

אף לא אחד מבין המתמודדים לראשות המועצה חצה את רף ה-40%, לכן נערך סיבוב שני בו התמודדו רות קלנר-עקרון (31.05%, 2,655 קולות) ועידו גרינבלום (25.60%, 2,189 קולות).

בין הרשימות שהתמודדו למועצה הייתה רשימת מרצ בראשות שרה גרינצווייג.

קריית ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית קריית ים המכהן דוד אבן צור (סיעת "חי" שהתמודדה מטעם הליכוד) ימשיך בתקופת כהונה נוספת לאחר שברוב של 82.34% (13,567 קולות) גבר על סגן ראש העירייה לשעבר, שלומי טל (רשימת "בוחרים נכון")(2)[674] (שנתמך על ידי מפלגת כולנו[675]). הפעיל החברתי אמיר ווסקו הודיע על התמודדותו,[676] אך לבסוף לא התמודד לראשות העיר. חבר מועצת העיר מורדי פיזיצקי אשר החל בקמפיין לראשות העיר, פרש מהמירוץ והחליט להצטרף לרשימתו של שלומי טל.[677]

הרשימות שהתמודדו למועצת העיר בלבד הן: "קריית ים בתנופה" בראשות ג'נו פלס, "משנים כיוון" בראשות אלי כהן,[678]רשימה משותפת לבית היהודי ולש"ס הנקראת "התנועה החברתית המאוחדת" בראשות בנימין אברקי, ורשימת "קריית ים ביתנו" בראשות אדם אמילוב, מטעם מפלגת ישראל ביתנו.

מספר המושבים במועצת העיר זו הוא 15, בדומה למספרם במועצה היוצאת.

קריית יערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ניסיונות ריצה של מספר מתמודדים לראשות מועצת קריית יערים (טלז סטון)[679] הגיעו לישורת האחרונה ראש המועצה אברהם רוזנטל, המכהן בתפקיד משנת 1996, שהודיע כי יתמודד עצמאית עם רשימת "כן לקריה",[680] ויצחק רביץ, שעבר ליישוב מביתר עילית, והתעתד לרוץ תחת תמיכת מפלגת דגל התורה, שהעבירה את תמיכתה מרוזנטל אל רביץ.[681] לבסוף, לאחר משא ומתן בין דגל התורה לרוזנטל, הוחלט למנות את רביץ כסגנו של רוזנטל, וכי רוזנטל יפרוש מתפקידו לאחר כשנה.[682]

בשל העובדה כי רשימת "איחוד הקהילות למען טלז סטון" העצמאית בראשות הרב דב בקשט, שלה 3 מושבים במועצה היוצאת, לא הגישה את מועמדותה למועצה, לא התקיימו ביישוב בחירות לראשות המועצה וראש המועצה ורשימתו הוכרזו כזוכים בבחירות(4). ב-9 בנובמבר 2018, בטרם נכנס מחדש לתפקיד ראש המועצה, נפטר רוזנטל בביתו מדום לב[683] וזהות מחליפו הקבוע תיקבע על פי חוק בבחירות מיוחדות שייערכו ב־9 בינואר 2019.

קריית מוצקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית קריית מוצקין(5)
אבי רוטמן חיים צורי צבי (ציקי) אבישר
6.26% 59.09% 34.65%
1,234 קולות 11,640 קולות 6,825 קולות

ראש העירייה, חיים צורי, המכהן בתפקיד מאז שנת 1993 התמודד על קדנציה נוספת במסגרת רשימת "מוצקין נטו". מולו מתמודדים צבי (ציקי) אבישר, יו"ר תנועת "רוח חדשה במוצקין"[684] ואבי רוטמן ("מוצקין של כולנו"), חבר מועצת העיר שהתמודד על ראשות העירייה גם בשנת 2008.[685]

מאיר דהן, חבר מועצת העיר מטעם סיעת אחדות ישראל התמודד במסגרת סיעת מוצקין נטו של צורי, במסגרת איחוד סיעות.[686] למועצת העיר בלבד התמודדה סיעת לב בראשות אברהם בומה ברח"ד, סיעת ש"ס,[687] הבית היהודי בראשות נחום מזוז וסיעת "בר ביקורת ואיכות שלטון" בראשות יוסי פדידה.

בעקבות עתירת המתמודד ציקי אבישר אסרה ועדת הבחירות האזורית על בכירים בעירייה לקחת חלק במערכת הבחירות בעיר.[688]

קריית מלאכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית קריית מלאכי(1)
30 באוקטובר 2018
אליהו (ללו) זוהר חיים ויצמן
61.89% 38.11%
7,024 קולות 4,326 קולות

ראש העירייה המכהן, אליהו (ללו) זוהר ("הבית היהודי"), נבחר לכהונה שנייה בתפקיד לאחר שזכה ברוב של 61.89% (7,025 קולות). התמודד מולו מנכ"ל העירייה לשעבר חיים ויצמן.[689] ב-21 ביוני 2018 הודיע ראש העירייה לשעבר מוטי מלכה כי יתמודד לראשות העיר, מלכה כיהן כראש העירייה ב-2003 אך נאלץ לפרוש מתפקידו ב-2013 בעקבות עסקת טיעון שבה הודה והורשע בביצוע עבירות הטרדה מינית בנשים הפרת אמונים ובעבירות על חוק תכנון ובנייה[595],[690]ב-27 באוגוסט מלכה פרש מהתמודדות לראשות העיר.[691] חבר המועצה לשעבר אפרים משעל שקל להתמודד לראשות העיר[692]אך לבסוף הודיע כי יתמודד במסגרת רשימה משותפת של חב"ד וש"ס למועצת העיר.

על חברות במועצת העיר מתמודדות 10 רשימות על 13 מושבים. הרשימות שהתמודדו הן: רשימה משותפת של ש"ס וחב"ד בראשות בצלאל [צאלי] מזרחי ומישל טפירו,[693] הליכוד בראשות נדב ויצמן,[694] רשימת קרית-מלאכי אחרת בראשות חיים ויצמן, רשימת חי בראשות יוסף חורי, רשימת הבית היהודי בראשות ראש העירייה, אליהו זוהר, רשימת איחוד של הקהילה האתיופית ומפלגת העבודה בראשות יוסי סולימני.[695]רשימת צעירים 2018 בראשות אליאור עמר, רשימת הכח לתושבים בראשות שלמה מלכה, רשימת התקווה לעידן חדש בראשות שי סיום, רשימה בראשות להב שיטרית. ברשימת חב"ד אירע פיצול וחיים שטיינר מי שהוביל את הרשימה בשתי הקדנציות הקודמות וכיהן כסגן ראש העירייה מטעמה הודח מראשות הרשימה ועבר לרשימתו של חיים ויצמן שהתמודד על ראשות העיר.

קריית עקרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצה מקומית קריית עקרון(5)
30 באוקטובר 2018
בצלאל דוד דוד אבו חובב צברי
26.84% 23.14% 50.02%
1,515 קולות 1,306 קולות 2,823 קולות

ראש המועצה המקומית קריית עקרון המכהן, חובב צברי, התמודד מול חבר המועצה הרב בצלאל דוד מתנועת לב, שהתמודד אף הוא ב-2013[696] וחבר המועצה וסגן ראש המועצה לשעבר, דוד אבו.[697] ראש המועצה הקודם אריק חדד שהפסיד ב-2013 ("עקרון אחת") התמודד למועצה בלבד.[698]

קריית שמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית קריית שמונה (סיבוב שני)
אביחי שטרן ניסים מלכה
63.39% 36.61%
6906 קולות 3989 קולות

על ראשות עיריית קריית שמונה התמודד ראש העירייה המכהן, ניסים מלכה, כנציג הליכוד לאחר שערר שהוגש לליכוד בנושא קביעת מועמדי המפלגה נדחה.[699][700] מולו התמודדו חבר המועצה יורם מלול שחבר למפלגת כולנו והתמודד בשנית,[701] חבר המועצה אביחי שטרן[702] שהתמודד לראשונה על ראשות העירייה,[703] ד"ר אביבה זריהן-ויצמן[704] וסגן ראש העירייה, יגאל בוזגלו.[705]

בין המתמודדים על 13 המקומות במועצה היו: רשימת הבית היהודי בראשות אריה אקרמן[706] ורשימה בראשות אופיר יחזקאלי.[707]

יעקב בן ציון ששימש ראש האופוזיציה במועצה במשך שתי קדנציות הודיע בתחילה על התמודדותו אבל פרש[708] והודיע שיתמוך באביחי שטרן שהיה מספר 2 שלו. מישל בן שימול התמודד גם הוא לראשות המועצה אך עם הצטרפותו של אביחי שטרן למרוץ הסיר את מועמדותו והצטרף לשטרן כמספר 2 ברשימה.[709]

בתום הסיבוב הראשון אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40% ולכן נערך סיבוב שני, בו התמודדו אביחי שטרן שקיבל 38 אחוז מהקולות וראש העירייה המכהן, ניסים מלכה, שקיבל 28 אחוז מהקולות.[710]

קרני שומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל להב, ראש המועצה המכהן, ממשיך לתקופת כהונה שנייה, לאחר שהשיג רוב של 75.95% (2,662 קולות) מול רותי שפיצר, כמנהלת המתנ"ס המקומי לשעבר פעילה חברתית וציבורית (סיעת "התחדשות").

למועצה התמודדה גם סיעת "דורות".

ראמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית ראמה המכהן, שאוקי לטיף, התמודד כמועמד יחיד וזכה לתמיכה של 87.61% (3,687 קולות)(5).

ראש העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית ראש העין (סיבוב שני)
רז שגיא שלום בן משה
48.51% 51.49%
11,381 קולות 12,081 קולות

ראש העירייה המכהן, שלום בן משה, הודיע כי הוא מתמודד לכהונה נוספת. מולו הכריזו על התמודדותם עוד שישה: רז שגיא,[711] סגן ראש העירייה לשעבר, בני בית אור,[712] איתי ונה[713] (בהמשך הסיר מועמדותו וחבר לבית אור[714]), ישי אדוארד,[715] יוכבד פנחסי-אדיב[716] ומ"מ וסגן ראש העירייה, חנוך עוז, ראש רשימת "יחד כולנו ליכוד".[717]

אף לא אחד מבין המתמודדים חצה את רף ה-40%, לפיכך נערך סיבוב שני בין ראש העירייה המכהן, שלום בן משה (28%, 7,376 קולות), לבין רז שגיא (21.80%, 5,742 קולות).

למועצת העיר מתמודדות סיעת ח.ש.ב בראשות בנימין עודני, מרצ-מקומי בראשות עומר שכטר, יש עתיד בראשות אילן אפלבוים, סיעה בראשות אביתר עמרם, סיעת ש"ס בראשות יעקב אדמוני, סיעה בראשות בני אנניה, סיעה "יחד כולנו ליכוד" המשותפת לסיעת יחד (מפלגת כולנו) בראשות רזיאל אחרק והליכוד בראשות חנוך עוז שהתמודד על ראשות העיר,[718][717] וסיעה בראשות אורנה צאיג.[719]

ראש פינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת ראש פינה (סיבוב שני)
אהרון ברנזון מוטי חטיאל
44.31% 55.69%
717 קולות 901 קולות

ראש מועצת ראש פינה היוצא אביהוד רסקי לא התמודד לקדנציה נוספת ועל התפקיד מתמודדים ארבעה: ראש המועצה לשעבר וראש סיעת "גיא אוני" אהרון ברנזון, ניר קבלו, מוטי חטיאל, עמיר ילוז.[720] מתמודד נוסף, אלי ירדני,[721] פרש מהמירוץ והודיע על תמיכתו באהרון ברנזון.

אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40%, לפיכך נערך סיבוב שני בו התמודד אהרון ברנזון (28.98%, 515 קולות) מול מוטי חטיאל (34.38%, 611 קולות).

מספר חברי המועצה בבחירות אלו עלה מ-7 ל-9 מושבים.

ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית ראשון לציון (סיבוב שני)
דב צור רז קינסטליך
47.37% 52.63%
33,768 קולות 37,525 קולות

ראש העירייה המכהן, דב צור (סיעת רק ראשון), הודיע בינואר 2018 על כוונתו להתמודד בשלישית על ראשות עיריית ראשון לציון על רקע חשדות לפלילים שבהם נחקר.[722] עוד מתמודדים חבר המועצה דורון אוזן (סיעת הצעירים והסביבה),[723] רז קינסטליך (סיעת הירוקים+הצעירים), חברת המועצה ליאל אבן-זהר (סיעת דרך חדשה עם הירוקים של ראשון) שהתמודדה על התפקיד גם ב-2013, יו"ר האופוזיציה במועצת העיר אסף דעבול,[724] והעיתונאי רותם אברוצקי אלמוג שהודיע לאחר מכן על פרישה וחבירה לרשימתה של ליאל אבן-זהר.[725][726] כמו כן, מוטי עג'מי הודיע על כוונתו להתמודד[727] ברשימת "ראשון אחת". חברת הכנסת לשעבר אנסטסיה מיכאלי הודיעה על רצונה להתמודד בבחירות מטעם ישראל ביתנו.

בתום הסיבוב הראשון אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40% [728]ולכן נערך סיבוב שני, בו התמודדו דב צור שקיבל 31 אחוז מהקולות ורז קינסטליך שקיבל 21 אחוז מהקולות.

בין הרשימות שהתמודדו על 29 המושבים במועצה היו: רשימת יש עתיד בראשות איתי מתיתיהו[729] ורשימה דתית חדשה בשם "מאמינים בראשון" בראשות שמואל ג'מיל.[730] סיעת "אחדות" בראשות טל נאור התמודדה אף היא. הסיעה הביעה תמיכה ברז קינסטליך במרוץ לראשות העיר. סיעת הליכוד - מחל ראשון לציון בראשות רו"ח יוסי חממי.

רהט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית רהט(7)
30 באוקטובר 2018
טלאל אל קרינאוי מאגד אבו בלאל סופיאן אל קרינאוי פאיז אבו צהבאן פייצל אלהזייל
33.76% 2.51% 0.41% 42.42% 20.89%
9,439 קולות 701 קולות 116 קולות 11,862 קולות 5,842 קולות

טלאל אל קרינאוי, ראש העירייה המכהן, הודיע על התמודדות לקדנציה נוספת. על התפקיד מתמודדים עוד ארבעה: פאיז אבו צהבאן ראש העירייה לשעבר, פייצל אלהזייל, סופיאן אלקרינאוי, מאגד אבו בלאל.

למועצת העיר מתמודדות 11 רשימות על 17 מקומות. רשימת אלאחוה ואלמוסאואה בראשות טלאל אלקרינאוי, רשימת אלוחדה ואלסלאם בראשות אלרמילי יוסף, רשימת רהט לכולם בראשות אבו בלאל מאגד, רשימת אלווסט בראשות אלנסאסרה חסן, רשימת אלאסלאח ואלתע'ייר בראשות פייצל אלהזייל, רשימת תאחלף אלכיר בראשות אבו צהבאן פאיז, רשימת אלהודא ואלסלאם בראשות עלי כתנאני, רשימת סואעד אלופאק בראשות סהיבאן סמי, רשימת אלנהדא ואלאכלאס בראשות אבו מדע'ם עטא, רשימת סאוות אלחק בראשות אבו לטיף רבחי, רשימת סאוות שבאב בראשות אל קרינאוי סופיאן.

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמים מלול, המכהן כראש עיריית רחובות מאז מרץ 2009 מטעם הליכוד, נבחר לתקופת כהונה נוספת עם תמיכה של 63.16% (35,262 קולות)(5),[731][732] אולם סיעתו התפצלה לשתי סיעות.[733][734]

מספר חברי מועצת העיר עלה מ-23 ל-25.[735] לראש רשימת הבית היהודי נבחר אמיתי כהן ונציג חסידות חב"ד שוריין למקום השלישי ברשימה בתמורה לתמיכת החסידות ברשימה,[736] סיעת שס"ד בראשות אבנר אקוע (האות ד' שייכת לדגל התורה) המשותפת למפלגת ש"ס ודגל התורה התמודדה שוב[737] ואגודת ישראל בראשות פנחס הומינר מחסידות קרעטשניף התמודדה בנפרד ברשימה החסידית חברתית.[738] רשימות נוספות שהתמודדו הן סיעת "רחובותי" בראשות סגן ראש העירייה, מתן דיל, יש עתיד עם רשימת החינוך בראש בראשות זוהר בלום, הליכוד בראשות ראש העירייה, רחמים מלול, מפלגת העבודה התאחדה עם צעירי מפלגת הליכוד ברשימת לב למען תושבי רחובות בראשות יניב מרקוביץ, ורחובות חופשית של מרצ בראשות איטל בציר אלשיך. כמו כן, התמודדה הרשימה "כיכר העיר עוז" בראשות שאול צגהון.

ריינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה המקומית ריינה(2)
30 באוקטובר 2018
ג'מיל בסול ח'אלד טאטור ח'אלד טאטור תיסיר בסול
40.77% 26.36% 18.77% 14.11%
3,856 קולות 2,493 קולות 1,775 קולות 1,335 קולות

ראש מועצה מקומית ריינה חאלד טאטור הודיע שלא יתמודד על קדנציה שנייה בתפקיד על רקע כתב אישום שהוגש נגדו על עבירות של סחיטה באיומים, מרמה והפרת אמונים.[739]

רכסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה מקומית רכסים עברה בעשורים שקדמו לבחירות תהליך התחרדות שבעקבותיו רוב מוחלט של חברי המועצה המכהנים כיום הם חרדים המיוצגים ברשימת "שי" המשותפת למפלגות דגל התורה וש"ס (במועצה שנבחרה ב-2013 יושב נציג יחיד מטעם הליכוד). זהות מועמדה לראשות המועצה נקבע בהסכם רוטציה בין המפלגות, ולפי הסכם זה נציג ש"ס אמור להתמודד על תפקיד ראש המועצה במקומו של ראש המועצה המכהן יצחק רייך נציג דגל התורה.[740][741]

בסוף חודש ספטמבר הוסכם סופית כי ראש המועצה המקומית הבא יהיה ראש העירייה לשעבר, דן כהן, והוסכם על הגשת רשימה אחת משותפת לכל המפלגות ולפיכך לא יתקיימו בחירות ברכסים וכהן והרשימה יוכרזו כזוכים(7).[742]

מספר המנדטים במועצה עולה בבחירות אלו מ-9 ל-11.

רמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית רמלה(4)
מיכאל וידל עדי שטרנברג
61.24% 38.76%
19,638 קולות 12,428 קולות

ראש העירייה המכהן, מיכאל וידל, איש הליכוד, נבחר שוב לאחר שזכה ב61 אחוז מהקולות.[743] בכך ימשיך את תפקידו שהתחיל בבחירות מיוחדות שהתקיימו ב-21 ביוני 2017 לאחר התפטרותו של יואל לביא. מולו התמודדו עדי שטרנברג מרשימת רמלה שלנו, שהגיע למקום שני בבחירות המיוחדות, ונתמך בבחירות אלו על ידי מפלגת מנהיגות מקומית, ואבנר חלדרוב ראש רשימת "אחדות".[744]

מספר חברי המועצה הנבחרים עלה בבחירות אלו מ-17 ל-19. בין הרשימות שהתמודדו: "עולמ"י החדשה" בראשות אברהם דז'ורייב,[745] הליכוד בראשות מיכאל וידל, ש"ס בראשות מאור אשש, "רמלה שלנו" בראשות עדי שטרנברג, "אחדות" בראשות אבנר חלדרוב הבית היהודי בראשות הראל שהם, רמלה אחרת בראשות רונן רוטשטיין, רמלה ביתנו בראשות מיכאל מיכאלוב, נאמני התורה בראשות הרב מיכאל דרעי יו"ר ש"ס לשעבר, רשימת הקידמה והשוויון בראשות עו"ד מוסא סאבא, הרשימה הערבית משותפת, דור חדש בראשות סגן ראש העירייה, רונן מושייב.

ליעד אילני המועמד לראשות עיריית רמת-גן בכנס השקת קמפיין הבחירות שלו ב-29.01.18

רמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית רמת גן (סיבוב ראשון)
30 באוקטובר 2018
אביהוא בן משה בנימין גטר גלעד שריר ישראל זינגר כרמל שאמה ליעד אילני
11.91% 0.24% 11.06% 27.47% 28.10% 21.21%
7095 קולות 143 קולות 6588 קולות 16364 קולות 16737 קולות 12633 קולות
חוג בית של גלעד שריר המתמודד על ראשות עיריית רמת גן בשיכון ותיקים בעיר.

ראש העירייה המכהן, ישראל זינגר, הודיע שיתמודד שוב בבחירות בראש רשימת "זינגר לרמת גן", בצל חקירות המשטרה והחשדות נגדו שהתנהלו בתחילת הקמפיין והודעה על סגירתם ניתנה על ידי פרקליטות המדינה ב-29 ביולי 2018. בנוסף, התמודדו בבחירות לראשות העירייה חבר המועצה ליעד אילני ("רמת-גן שלנו"), סגני ראש העירייה לשעבר, אביהוא בן משה ("הרמתגנים עם אביהוא") וגלעד שריר ("יש עתיד"), חבר המועצה לשעבר בני גטר ("תפנית בלב"),[746] וכן חבר הכנסת והשגריר לשעבר כרמל שאמה הכהן[747] ("רמת גן אחת"). מתמודדים נוספים - אריה מזרחי (הירוקים בר"ג), אילן ביטון מטעם הליכוד[748] ושלומי הראל (עידן חדש ברמת גן) - הסירו את מועמדותם בשלהי ספטמבר, כאשר אריה מזרחי הצהיר על תמיכה בכרמל שאמה לראשות העיר, ואילו שלומי הראל הכריז על תמיכה בזינגר.[749]

מערכת הבחירות הסוערת הייתה מלווה בהשמצות רבות, והפצה של מידע שקרי רב. בתום הסיבוב הראשון אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40% ולכן נערך סיבוב שני, בו התמודדו כרמל שאמה שקיבל 28 אחוז מהקולות, וישראל זינגר שקיבל 27 אחוז מהקולות.[750] הסיבוב השני הסתיים בניצחונו של כרמל שאמה הכהן שהשיג רוב של 55.79% (25,836 מול 20,477 קולות).

על 25 המקומות במועצת העיר התמודדו 19 רשימות, כאשר בראש 9 מהן עמדו המועמדים לראשות העירייה הנזכרים לעיל. בנוסף, רשימת "מנהיגות אחרת" בראשות חיה מנע[751] התאחדה עם רשימת "הרמתגנים" בראשות אביהוא בן משה, ששימש בבחירות הקודמות כראש רשימת הבית היהודי ברמת גן, והחליט לרוץ עצמאית לראשות העירייה ולמועצה ברשימה שתשלב דתיים וחילוניים. בעקבות הריצה העצמאית של בן-משה, הקים יו"ר סניף הבית היהודי ברמת גן וחבר המועצה חיים גלרמן רשימה דתית-חרדית עם ש"ס ("הסיעה הדתית המאוחדת") שבראשה עמד מנחם דוד מש"ס.[752] חבר המועצה עו"ד רועי ברזילי התמודד בראשות "רשימת הצעירים" [5]. כמו כן, התמודדה גם רשימת "רמת גני" המורכבת ממועמדים צעירים[151] התומכים בישראל זינגר, ראש העירייה המכהן, ורשימת "רמת גן בראש - הרשימה החברתית" בראשות יאיר דמארי, יו"ר החברה העירונית "מפעלי בית עמנואל",[753] אשר נתמכת על ידי ראש העירייה לשעבר, צבי בר. רמי פדלון, נציג "העבודה" במועצת העיר, התמודד אף הוא ברשימה עצמאית ("רמת גן מתחדשת"), בנפרד מרשימת "העבודה", שהתמודדה אף היא בראשות משה בן-מיור. "מרצ" התמודדה אף היא למועצת העיר בראשות סגן ראש העירייה, צחי זליכה. חבר מועצת העיר הוותיק אלי מוסרי התמודד בראשות רשימתו "תנופה ירוקה", איצ'ה שחם התמודד בראשות רשימת הגמלאים ("כח לאזרחים ותיקים"), וצבי שירין התמודד למועצת העיר ברשימת "צבי שירין איש חזק לרמת גן נקיה".

תוצאות הבחירות הביאו למועצה שבה מיוצגות 13 רשימות שונות, כאשר לאף אחת מהן אין יותר מאשר 3 מושבים: "רמת גן שלנו", "רמת גן אחת" ו-"זינגר לרמת גן" זכו ב-3 מושבים כל אחת, "הרמתגנים עם אביהוא", "יש עתיד", "הליכוד", "מרצ", "רשימת הצעירים" ו"הסיעה הדתית" ב-2 מושבים כל אחת, ואילו "רמת גן בראש", "רמת גני", "כח לאזרחים ותיקים" ו"תנופה ירוקה" זכו במושב אחד כל אחת.

רמת השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית רמת השרון (סיבוב ראשון)
30 באוקטובר 2018
רוני בלקין רמי בר לב אבירם גרובר אילן כהן טל עזגד
31.7% 21.54% 39.97% 5.17% 1.61%
7,026 קולות 4,775 קולות 8,860 קולות 1,146 קולות 357 קולות

ראש עיריית רמת השרון המכהן אבירם גרובר מסיעת "בית" מתמודד לקדנציה נוספת.[754] מולו מתמודד רוני בלקין ראש רשימת רמת השרון 1 (שאביו שימש כראש המועצה קרוב לעשור).[755]

לראשות העירייה התמודדו בנוסף המועמדים הבאים:

  • רמי בר לב, ראש רשימת "ראש חזק לרמת השרון";[756]
  • חבר המועצה לשעבר אילן כהן, ראש רשימת "התחדשות";,[757][754]
  • חבר המועצה טל עזגד, ראש רשימת "כולנו - הירוקים".[758][754]

עידן למדן ממרצ הסיר את התמודדותו לראשות העיר.[759]

בתום הסיבוב הראשון אף לא אחד מן המתמודדים חצה את רף ה-40% ולכן נערך סיבוב שני, בו התמודדו אבי גרובר שקיבל 39 אחוז מהקולות אך חסרו לו חמישה קולות כדי לחצות את הרף ולזכות כבר בסיבוב הראשון,[760] ורוני בלקין שקיבל 31 אחוז מהקולות. בסיבוב השני השיג אבירם גרובר רוב של 53.97% (10,755 מול 9,171 קולות).

ראש העירייה לשעבר, יצחק רוכברגר, שהורשע בפלילים, הודיע במאי 2018 על כוונתו לשוב ולהתמודד על ראשות העיר.[761] לאחר הגשת המועמדות פסל מנהל הבחירות את התמודדות של רוכברגר מכיוון שלא חלף די זמן מאז ריצוי עונשו וערעור על הפסילה שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.[762]

מספר חברי המועצה הנבחרים עולה בבחירות אלו מ-15 ל-17. בין המתמודדים על מקום במועצה "רמת השרון חופשית", "סיעת השכונות"[763] וסיעת "בית" בראשות ראש העירייה, אבירם גרובר. מרצ ומפלגת הירוקים שיתפו פעולה והתמודדו למועצת העיר תחת רשימה משותפת.[764]

ראש העיר וסגנו ממשיכים יחד
ראש עיריית רמת השרון אבירם גרובר יחד עם יעקב קורצקי

למועצת העיר התמודדו הרשימות הבאות:

שם סימן ראש הרשימה
מסורת של עשייה אח יעקב קורצקי
יחדיו - רמת שרונים אוהבים זך שמואל גריידי
רמת השרון חופשית חפ צחי שריב
התחדשות יד אילן כהן
כולנו - הירוקים כן טל עזגד
בית לי אבירם גרובר
רמת השרון החילונית, מרצ וירוקים מרצ עידן למדן
רמת השרון שלנו עם גיא קלנר
ראש חזק לרמת השרון רם רמי בר לב
רמת השרון 1 רק רוני בלקין
סיעת השכונות ש לירן זילברמן

רמת ישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה המקומית רמת ישי(2)
30 באוקטובר 2018
יונתן הירשפלד ניר חבקין ליבי אלקריף עופר בן אליעזר
25.63% 17.60% 15.07% 41.71%
1,012 קולות 695 קולות 595 קולות 1,647 קולות

ראש מועצת רמת ישי עופר בן אליעזר, המכהן מאז 2008, התמודד על תקופת כהונה נוספת.[765] לצידו התמודדו ניר חבקין, קודמו בתפקיד,[766] יונתן הירשפלד, מסיעת "מחר", בתמיכתה של מפלגת כולנו,[767] גיא זקס חבר המועצה מסיעת "עתיד רמת ישי"[768] וליבי אלקריף[769] מרשימת "כרי"ש" (כולנו רמת ישי).

אסף אוברלנדר התמודד בראש סיעה שהקים בשם תות (תושבים ותוצאות).[770]

רעננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית רעננה (סיבוב שני)
איתן גינזבורג חיים ברוידא
41.74% 58.26%
13,021 קולות 18,172 קולות

ב-15 במרץ 2018 נבחר איתן גינזבורג לראש עיריית רעננה, לאחר התפטרותו של זאב בילסקי. בנוסף אליו, התמודדו על ראשות העירייה ניר קריסטל,[771] חיים ברוידא, ארז ברט, יקי ודמני,[772] רונית וינטראוב[773] ורחלי בן ארי סקעת[774] אשר התמודדה ברשימה עצמאית לאחר שהפסידה את מקומה כראש סיעת הליכוד בעיר.[775] איתן גליק, שהכריז ראשון על התמודדותו לראשות העיר, פרש מהמירוץ ב-17 במאי וירוץ בראש רשימת יש עתיד למועצה.[776] סימה פרי פרשה מהמירוץ בתחילת יולי.[777]

אף לא אחד מבין המתמודדים על ראשות העירייה חצה את רף ה-40%, לפיכך ייערך סיבוב שני בו יתמודד ראש העירייה המכהן, איתן גינזבורג (27.77%, 10,435 קולות), מול חיים ברוידא (33.20%, 12,475 קולות).

למועצה התמודדו הרשימות הבאות:

שם אותיות ראש הרשימה הערה
רעננה מכל הלב וי יקי ודמני [778]
התנועה החברתית נץ רחלי בן ארי סקעת [778]
הרשימה הדתית המאוחדת טב אריה פרידמן איחוד בין רשימת 'הבית היהודי' בראשות אריה פרידמן ורשימת 'מאמינים ברעננה' בראשות אלי אלוש.[778]
מרצ רעננה חופשית מרצ רונית וינטראוב ראש הרשימה מועמדת גם לראשות העירייה.
חל"ק – חברה למען קהילה קנ ערן לוי .[779]
עלינו רעננה – יחד צ יוסף סלאמה רשימת עולים שהתמודדה לראשונה.[780]
הליכוד רעננה מחל אילן כהן [778]
לב לב איתן גינזבורג רשימתו של ראש העירייה המכהן.[778]
רעננים ק ניר קריסטל [778]
חיים ברעננה חנ חיים ברוידא [778]
באמונה שץ חיים גולדמן [778]
יש עתיד ברעננה (פה) פה איתן גליק ראש הרשימה היה מועמד לראשות העירייה, אך הסיר את מועמדותו.

שבלי - אום אל-גנם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת שבלי - אום אל-גנם (סיבוב שני)
מוניר שיבלי נעים שיבלי
51.28% 48.72%
1743 קולות 1656 קולות

נעים שיבלי, המכהן כראש המועצה המקומית שבלי - אום אל-גנם, הודח בסיבוב הראשון לאחר שזכה רק ב-29.08% מקולות הבוחרים.

אף מועמד אחר לא חצה את רף ה-40%, לכן נערך סיבוב שני בו היה אמור להתמודד מוניר שיבלי (36.37%, 1,257 קולות) מול חאתם שיבלי (31.31%, 1,082 קולות), אך האחרון פרש ולכן התמודד במקומו נעים שיבלי שקיבל בסיבוב הראשון 29.08% (1,005 קולות).

שגב-שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית שגב שלום עאמר אבו מעמר ימשיך בתפקידו לאחר שהשיג רוב של 58.94% (2,459 קולות) מן סמיר בן סעיד(6).

על 11 מקומות במועצה התמודדו הרשימות אלאתפאק, תגמוע שגב שלום, שגב שלום המאוחדת, צעירי שגב שלום ויחד לקראת העתיד.

שדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון דוידי, המכהן כראש עיריית שדרות מאז הבחירות הקודמות בשנת 2013, התמודד לתקופת כהונה נוספת והשיג רוב של 65.89% (8,734 קולות)(6). חבר הכנסת עמיר פרץ, תושב העיר, הריץ מולו את אמיר פינטו לראשות העיר.[781] פרדריק גרניט פרש מהתמודדות לראשות העירייה, אבל נשאר להתמודד למועצת העיר. כמו כן, מולו התכוונו להתמודד חבר המועצה הרצל שאובי מסיעת "עוצמה לשדרות" שהתמודד בעבר שלוש פעמים,[782] שמעון פרץ גזבר העירייה לשעבר[783] ואנטולי נחשונוב, מי שהיה סגנו של דוידי.[784]

בין הרשימות שהתמודדו על 15 המקומות במועצה הייתה רשימת "עוצמה לשדרות". הרשימה הורכבה מהרצל שאובי, נציג דגל התורה, שהתמודד גם על ראשות העיר, אחיו משה שאובי נציג כולנו ושלישית מדלן טוויטו, המייצגת קבוצת של מאוכזבי ש"ס. זהו מקרה ראשון בו חרדית התמודדה ברשימה בה כלולים גם נציגי דגל התורה.[785][786] רשימה נוספת היא רשימה בראשות אלירן ג'רבי.[787]

שוהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה המקומית שוהם(1)
30 באוקטובר 2018
איתן פטיגרו גלעד רבינוביץ הילה דוד יוסי לוי יעקב עמנואל
63.73% 21.88% 1.99% 10.16% 2.24%
7,217 קולות 2,478 קולות 225 קולות 1,151 קולות 254 קולות

ראש מועצה מקומית שוהם המכהן גיל ליבנה הודיע על פרישה מראשות המועצה לאחר 15 שנים בתפקיד.[788] על התפקיד התמודדו יוסי לוי מרשימת "שוהם עושים עם הלב", איתן פטיגרו מרשימת שוהם שלנו, סגן ראש המועצה, גלעד רבינוביץ, מרשימה "שוהם בתנופה"[789]

שלומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות המועצה המקומית שלומי
גבריאל נעמן דוד דר יששכר בובליל שיפרה ווקנין
44.91% 36.22% 6.23% 12.65%
1,644 קולות 1,326 קולות 228 קולות 463 קולות

ראש מועצה מקומית שלומי גבריאל נעמן ימשיך לתקופת כהונה נוספת, לאחר שהשיג 44.98% מקולות הבוחרים. מולו התמודדו דודו דר,[790] יששכר בובליל ושיפרה ווקנין. אור מרוני הייתה אמורה להתמודד,[791] אך לא התמודדה לבסוף.

שעב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות מועצת שעב (סיבוב שני)
מחמוד בוקאעי עלי ח'ואלד
52.84% 47.16%
2344 קולות 2092 קולות

ראש המועצה המקומית שעב שחיבר פייסל לא התמודד לתקופת כהונה נוספת. אף לא אחד מבין ששת המתמודדים לתפקיד עבר את רף ה-40%, לכן התקיים סיבוב שני בו התמודדו מחמוד בוקאעי (39.82%, 1,767 קולות) ועלי ח'ואלד (23.26%, 1,032 קולות).

שפרעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

(5)הבחירות לראשות עיריית שפרעם
אמין ענבתאוי יחיא ספורי נאהד ח'אזם עורסאן יאסין
17.76% 1.49% 36.39% 44.37%
3,972 קולות 333 קולות 8,140 קולות 9,925 קולות

לראשות עיריית שפרעם התמודדו ארבעה מועמדים, מתוכם שלושה שכיהנו בעבר בתפקיד: אמין ענבתאוי ראש העירייה המכהן, נאהד ח'אזם שכיהן בין השנים 2008–2013 ועורסאן יאסין שכיהן בין השנים 1998 - 2008. מתמודד נוסף היה יחיא ספורי.[792]

תל אביב-יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו(4)
נתן אלנתן אסף הראל אסף זמיר רון חולדאי
6.87% 12.12% 34.16% 46.85%
13,381 קולות 23,606 קולות 66,501 קולות 91,203 קולות

רון חולדאי, המכהן כראש עיריית תל אביב-יפו מאז 1998, נבחר לתקופת כהונה נוספת בתמיכת העבודה[793] ברוב של 46 אחוז מהקולות. מולו התמודדו יו"ר סיעת רוב העיר וסגן ראש העיר, אסף זמיר[794] הקומיקאי והתסריטאי אסף הראל ויו"ר מפלגת ש"ס בעיר נתן אלנתן.[795]

בין הרשימות שהתמודדו על מקום במועצה:

תל שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית תל שבע טואמן אבו רקייק לא התמודד לתקופת כהונה נוספת. אף לא אחד מבין שלושת המתמודדים לא חצה את רף ה-40%, לכן היה אמור להתקיים סיבוב שני בין עומאר אבו רקייק (39.41%, 2,915 קולות) ומוסא אלאעסם (34.11%, 2,523 קולות). המועמד השלישי היה מוסלח אבו עסא (קיבל 26.48%). בפועל פרש אלאעסם לפני הסיבוב השני ואבו רקייק נותר מועמד יחיד לתפקיד.[318] בסיבוב השני זכתה אבו רקייק בתמיכה של 1285 קולות (98.02%) מול 26 מתנגדים. שיעור ההצבעה ירד מ-78.86% בסיבוב הראשון ל-13.59% בסיבוב השני.(11)

6 רשימות התמודדו על 13 המקומות במליאת המועצה. רשימות "אלמוסתקבל שיוויון ושינוי" (או) בראשות מוסא אלאעסם ו"אלרסאלה לשינוי" (ם) בראשות עומאר אבו רקייק זכו ב-4 מנדטים כל אחד, קאדמון ללתע'ייר (קע) בראשות מוסלח אבו עסא זכתה ב-3 מנדטים, רשימות "אלנהדה" (ד) ו"בלדי" (ץ) זכו במנדט אחד כל אחת ו"הרשימה הנאמנה" (נ) לא נבחרה למועצה.(11)

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 7998: אור יהודה, 2986; אזור, 2988; אשדוד, 2991; אשקלון, 2993; בית דגן, 2996; בני ברק, 2997; בסמ"ה, 3000; גבעת שמואל, 3002; גבעתיים, 3004; הרצליה, 3006; חולון, 3008; יבנה, 3011; כפר ברא, 3014; כפר שמריהו, 3016; כפר קאסם, 3017; מבשרת ציון, 3020; קריית אונו, 3022; קריית מלאכי; שוהם, 3026.

2. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 7999: אור עקיבא, 3030; בנימינה-גבעת עדה, 3032; דלית אל־כרמל, 3034; דייר חנא, 3037; חיפה, 3039; יפיע, 3042; כאוכב אבו אל־היג'א, 3045; מג'ד אל־כרום, 3047; מעלה עירון, 3049; קריית ים, 3051; ריינה, 3053; רמת ישי, 3055; שלומי, 3057.

3. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8000: אכסאל, 3062; אעבלין, 3064; באר שבע, 3066; בועיינה-נוג'ידאת, 3069; בית שאן, 3071; ג'לג'וליה, 3073; ג'סר א-זרקא, 3075; דבוריה, 3077; דימונה, 3080; חדרה, 3082; חורפיש, 3085; חריש, 3087; טובא זנגריה, 3089; טורעאן, 3091; יקנעם עילית, 3093; ירוחם, 3095; כסיפה, 3097; כפר כמא, 3099; כפר מנדא, 3101; כפר תבור, 3103; כרמיאל, 3105.

4. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8003: אבו גוש, 3162; אופקים, 3164; אליכין, 3166; באר יעקב, 3168; בית שמש, 3170; בני עי"ש, 3172; גדרה, 3174; גני תקווה, 3176; כפר יונה, 3178; לוד, 3180; מגדל העמק, 3182; מודיעין-מכבים-רעות, 3184; נתניה, 3187; סביון, 3190; ערערה-בנגב, 3192; פתח תקווה, 3194; קריית יערים, 3197; רמלה, 3198; תל אביב-יפו, 3200.

5. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8004: אבן יהודה, 3206; אלעד, 3207; ביא אל-מכסור, 3210; טירה, 3212; ירכא, 3214; כוכב יאיר, 3216; כפר יאסיף, 3218; מטולה, 3220; עין מאהל, 3222; ערד, 3224; פסוטה, 3226; פקיעין (בוקעייה), 3228; קריית מוצקין, 3230; קריית עקרון, 3232; ראמה, 3234; רחובות, 3236; שפרעם, 3238.

6. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8005: מגדל, 3242; מזכרת בתיה, 3243; מזרעה, 3245; מעיליא, 3247; מצפה רמון, 3249; נהריה, 3251; נס ציונה, 3253; נצרת, 3255; נשר, 3258; סאג'ור, 3260; סחנין, 3262; עומר, 3264; עיילבון, 3266; עיספיא, 3268; עפולה, 3270; פוריידיס, 3273; קצרין, 3275; קריית אתא, 3277; קריית ביאליק, 3279; קריית גת, 3281; שגב-שלום, 3284; שדרות, 3286.

7. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8006: גן יבנה, 3288; זכרון יעקב, 3290; חורה, 3292; חצור הגלילית, 3294; טבריה, 3296; יאנוח-ג'ת, 3294; יסוד המעלה, 3300; כסרא-סמיע, 3302; מג'דל שמס, 3303; נצרת עילית, 3305; עג'ר, 3307; עכו, 3308; עראבה, 3310; פרדסיה, 3312; רהט, 3314; רכסים, 3316.

8. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8007: ‫בוקעאתא‬, 3326; ‫בענה‬, 3326.

9. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8013: אשכול 3636 באר טוביה, 3637; גזר, 3638; הגלבוע, 3640; הגליל התחתון, 3641; הערבה התיכונה, 3642; חבל איילות, 3643; חבל מודיעין, 3644; לב השרון, 3645; לכיש, 3646; מבואות החרמון, 3647; מגידו, 3648; מטה אשר, 3649; מעלה יוסף, 3650; מרחבים, 3652; משגב, 3653; נווה מדבר, 3654; עמק הירדן, 3655; עמק המעיינות, 3656; עמק חפר, 3657; רמת נגב, 3659; שדות נגב, 3660; שער הנגב, 3661.

10. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8014: אבו סנאן, 3664; בסמת טבעון, 3666; ג'דיידה-מכר, 3668; ג'ולס, 3671; ג'ש (גוש חלב), 3674; דייר אל-אסד, 3676; זמר, 3678; טמרה, 3681; יבנאל, 3684; ירושלים, 3687; כעביה-טבאש-חג'אג'רה, 3690; כפר ורדים, 3693; כפר כנא, 3695; פוריידיס (הודעה מתוקנת), 3697.

11. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8017: אל בטוף, 3744; אל קסום, 3744; בוסתן אל מרג', 3745; בני שמעון, 3746; דרום השרון, 3747; גליל עליון, 3749; חבל יבנה, 3750; חוף אשקלון, 3751; יואב, 3752; מטה יהודה, 3753; מרום הגליל, 3755; עמק יזרעאל, 3757; שדות דן, 3759; שפיר, 3760; תמר, 3761.

12. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8019: אילת, 3792; להבים, 3794; מיתר, 3797; מגאר, 3799; מעלות-תרשיחא, 3801; משהד, 3804; נחף, 3806; עילוט, 3809; פרדס חנה-כרכור, 3811; צפת, 3813; קדימה-צורן, 3816; קרית טבעון, 3818; קרית שמונה, 3821; ראש פינה, 3824; רעננה, 3826; שעב, 3828; תל שבע, 3831.

13. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8024: שבלי-אום אל–גנם, 4000; אום אל–פחם, 4002; בית ג'ן, 4005; בת ים, 4007; טירת כרמל, 4010; יהוד-מונוסון, 4013; כאבול, 4015; כפר סבא, 4018; כפר קרע, 4020; לקיה, 4023; ערערה, 4025; קלנסווה, 4028; ראשון לציון, 4031; הוד השרון, 4034; זרזיר, 4037; ראש העין, 4039; רמת גן, 4042; רמת השרון, 4045.

14. ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8025: אלונה, 4052; ברנר, 4052; גדרות, 4054; גולן, 4055; גן רווה, 4056; זבולון, 4057; חוף הכרמל, 4058; חוף השרון, 4060; מנשה, 4061; נחל שורק, 4063.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקור תקשורתי
סיכום הבחירות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 לוח זמנים לבחירות 2018, באתר משרד הפנים
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 הודעה לתקשורת - נתונים על המועמדים לבחירות 2018, באתר של משרד הפנים, 14 באוקטובר 2018
  3. ^ סיסו ימשיך במועצת תל מונד ולא יתמודד לראשות העיר קריית ים, 26 בפברואר 2018, באתר Mynet קריות.
  4. ^ עדו בן פורת, נחתם צו המנהלת לישוב היהודי בחברון, באתר ערוץ 7, 31 באוגוסט 2017
  5. ^ הודעה בדבר קביעת מספר חברי המועצה בעיריות ובמועצות המקומיות, י"פ 7883 מ-18 ביולי 2018
  6. ^ צבי זרחיה, לכו להצביע: שבתון גם ביום הבחירות לרשויות המקומיות, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2014
  7. ^ חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 44) ,התשע"ד-2014, ספר החוקים 2457, 3 ביולי 2014
  8. ^ אמיר אלון, אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מספר שיא של מתמודדות בבחירות המקומיות: "נשים יותר קשובות לשטח", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018
  9. ^ ספאם כשר: למה ואיך המועמדים לרשויות המקומיות מטרידים את כל המדינה בהודעות סמס, באתר גלובס
  10. ^ ענבר טויזר, הודעות ושיחות מטרידות: "תעמולה פסולה, מיותרת ומטרידה", באתר ynet, 30 באוקטובר 2018
  11. ^ אלי אשכנזי‏, "חוששים לצאת מהבית": האלימות ביישובים הערביים אחרי הבחירות, באתר וואלה! NEWS‏, 04 בנובמבר 2018
  12. ^ אושר סופית: לאפשר לאסירים להצביע בבחירות המקומיות, באתר הכנסת, 20 בפברואר 2017
  13. ^ אסף צבי, ‏ההצבעה בבחירות המקומיות: הערבים והדרוזים מובילים, הערים הגדולות בתחתית, באתר דבר ראשון, 2 בנובמבר 2018
  14. ^ בחירות ברשויות המקומיות, משרד הפנים
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 גיא ורון כתב בצפון, ‏בחירות מקומיות גם אצל הדרוזים בגולן, באתר ‏mako‏‏, ‏7 בינואר 2018‏
  16. ^ חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965
  17. ^ Nour Samaha, Syrians in Golan Heights to boycott municipal election by Israel, Al Jazeera, ‏21 June 2018 (באנגלית)
  18. ^ אילנה קוריאל, בחירות ירוקות? רק 3 רשויות מקומיות הביעו עניין, באתר ynet, 2 ביולי 2018
  19. ^ מיה איידן, "עושות את זה יחד": המיזם להעלאת ייצוג הנשים ברשויות המקומיות, 12 ביולי 2018, באתר 2018.
  20. ^ מורן אזולאי, אושר בכנסת: יותר נשים ברשימה, יותר תקציב, באתר ynet, 23 ביוני 2014
  21. ^ פרסום האמנה, בדף הפייסבוק של העמותה.
  22. ^ ערים שקופות! אילו מועמדים לראשות העיר מבטיחים לחשוף יומן?, בבלוג 100 ימים של שקיפות, 10 באפריל 2018
  23. ^ אילנה קוריאל, 52% מהישראלים: תחום הסביבה ישפיע על בחירת ראש עיר, באתר ynet, 8 באוגוסט 2018
  24. ^ טל שניידר, ‏דרעי: להציב מצלמות בקלפיות בבחירות לעיריות כדי למנוע זיוף, באתר גלובס, 17 ביולי 2018
  25. ^ בחירות במועצות האזוריות, משרד הפנים
  26. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצה ולראשות המועצה 2017, 4 במאי 2017, באתר מועצה אזורית אל קסום.
  27. ^ F icon.svg בבי לראשות מועצה אזורית אלונה, ברשת החברתית פייסבוק
  28. ^ F icon.svg גדי ירקוני, ברשת החברתית פייסבוק
  29. ^ F icon.svg משהו חדש מתחיל באשכול-אפי מישוב, ברשת החברתית פייסבוק
  30. ^ חן קינן, "אתמודד על ראשות המועצה", באתר "המקור", 2 באפריל 2018
  31. ^ 31.0 31.1 נחמן גלבוע, בלי אלון שוסטר וסיגל מורן: במועצות האזוריות כבר מתכוננים לשנת הבחירות, 30 באוקטובר 2017, באתר מיינט קיבוץ.
  32. ^ F icon.svg ניר זמיר לראשות מועצה אזורית בני-שמעון, ברשת החברתית פייסבוק
  33. ^ F icon.svg שגב כהן לראשות מועצת בני שמעון, ברשת החברתית פייסבוק
  34. ^ יעקב סיטרוק דהן, אושרית אל על לראשות מועצת בני שמעון, 11 באפריל 2018, באתר שבע.
  35. ^ F icon.svg יוסי קנדלשיין, ברשת החברתית פייסבוק
  36. ^ אתר הקמפיין של רענן לוי
  37. ^ אתר הקמפיין של גילן ז'קונט.
  38. ^ מערכת שישי בגולן, אלי מלכה: “מודה על הזכות”, 15 במרץ 2018, באתר שישי בגולן.
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 טלי חרותי-סבר"את אשה, ואת לא מספיק אשכנזייה": מה הסיכוי של שלוש נשים במירוץ לראשות המועצות?, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2018
  40. ^ יערה רותם, אשכול שוקרון מתמודד לראשות המועצה בגולן, 4 ביוני 2018, באתר שישי בגולן.
  41. ^ דנה הראל, "בא מתוך האנשים", שישי בגולן, 6 ביולי 2018, עמ' 30-32.
  42. ^ "ממשיכים בעשייה": שלמה נאמן פותח מסע בחירות, באתר "סרוגים", 6 בספטמבר 2018
  43. ^ עטרה גרמן, ‏הבחירות בגוש עציון: אלו המועמדים הרלוונטיים, באתר "סרוגים", 8 ביוני 2018
  44. ^ קרני עם-עד, האם