הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1950)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו לראשונה במדינת ישראל ב־14 בנובמבר 1950. בבחירות אלו שיטת הבחירות הייתה דומה לשיטת הבחירות לכנסת, ואחוז ההצבעה עמד על כ־80%[1]. לאחר לחץ של מפלגת השלטון מפא"י, גיל הבחירה הורד מ־21 ל־18[2]. מפא"י התמודדה בשם "רשימת ההסתדרות", זאת למרות התנגדותה של מפ"ם. בבחירות אלו כלל המפלגות הדתיות התמודדו במסגרת החזית הדתית המאוחדת. בבחירות אלו הציונים הכלליים גדלו באופן משמעותי ביחס לכוחם הארצי[2].

עד הבחירות כל ראשי העיריות המכהנים כיהנו מתוקף החלטות המנדט הבריטי טרם הקמת המדינה[2]. בבחירות אלו המפלגות הדומיננטיות היו המפלגות הארציות, אך בחלק מן הערים התמודדו גם רשימות מקומיות[3].

הבחירות ברשויות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירושלים התקיימו הבחירות על 21 מושבי המועצה. הסיעה הגדולה ביותר הייתה מפא"י שהובלה על ידי יצחק בן-צבי וראש העירייה המכהן דניאל אוסטר וקיבלה כ־5 מושבים. למרות זאת ולאור הקמת קואליציה של הימין והדתיים, שלמה זלמן שרגאי נבחר לעמוד בראשות העיר. באותן הבחירות החזית הדתית המאוחדת ומפלגת המרכז קיבלו כארבעה מושבים לכל רשימה, החירות והמפלגה הפרוגרסיבית – 2 לכל אחת, מפ"ם ופאג"י – מושב אחד לכל רשימה. מפלגות נוספות קיבלו כשני מושבים, ואילו המפלגה הקומוניסטית הישראלית לא נכנסו למועצה.

בעיר תל אביב-יפו היו אלו הבחירות הראשונות המשותפות לתת אביב וליפו שסופחה אליה. בבחירות אלו ניצח ראש העירייה ישראל רוקח, חבר תנועת הציונים הכלליים שכיהן כראש העיר עוד משנת 1936.

בחיפה הושלמה בחירתו של אבא חושי (חבר מפא"י) לתפקיד ראש העיר רק בינואר 1951, יותר מחודשיים לאחר הבחירות.

בפתח תקווה התמודדו מספר רב של מפלגות תנועת העבודה על 17 מושבי המועצה, אך לבסוף הושג תיקו בין הציונים הכלליים (בהובלת יוסף ספיר) למפא"י בהובלת פנחס רשיש שבסופו של דבר נבחר לתפקיד ראש העיר.

בראשון לציון נבחר אריה שפטל ממפא"י לתפקיד ראש העיר לאחר שרשימתו קיבלה כארבעה מושבים מתוך 15 מושבי המועצה. שפטל הצליח לגבש קואליציה עם מפ"ם ובכל להדיח את ראש העיר המכהן אליקום אוסטשינסקי. בסופו של דבר, שפטל התפטר לאחר שנהוחצי מסיבות בריאותיות.

בכפר סבא מפא"י קיבלה כ־5 מושבים, מפ"ם – 3, הפועל המזרחי – 2 והציונים הכללים קיבלו כמושב אחד.

בבני ברק הסיעה הגדולה ביותר הייתה הסיעה הדתית המאוחדת. סיעה זו קיבלה כשישה מושבים מתוך 13, והקימה קואליציה ביחד עם סיעות הימין. זאת כשראש העיר הנוכחי יצחק גרשטנקורן המשיך בתפקידו. מפא"י ומפ"ם (4 מושבים בסך הכל) נשארו באופוזיציה.

בטבריה משה צחר נבחר לראשות העיר מטעם מפא"י שקיבלה כחמישה מתוך תשעת מושבי המועצה.

בלוד התקיימו בחירות על כ־11 מושבים שמתוכם מפא"י זכתה בחמישה ומנהיגה פסח לב נבחר לראשות העיר. רשימות הפרוגרסיבית וחירות כלל לא נבחרו למועצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלישראל מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל

195019551959196519691973197819831989199319982003200820132018