הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2003)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו בפעם השתים עשרה ב-28 באוקטובר 2003.

מערכת הבחירות ביישובים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו גוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמד סלים גבר (54.11%) ניצח את המועמד יוסף איברהים (45.89%) בבחירות לראשות העיר. בבחירות למועצת העיר, רשימתו של איברהים זכתה ביותר קולות אך למספר מנדטים שווה כמו זאת של גבר (4 מנדטים כל אחד). רשימה נוספת זכתה במנדט אחד.

הרכב מועצת העיר:

  • אבו גוש המאוחדת- בראשות יוסף איברהים- 4 מנדטים
  • הפיתוח והשוויון- בראשות סלים גבר- 4 מנדטים
  • הרשימה לשינוי וקידום- מנדט אחד

אבן יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב-גונדר בדימוס, עמוס עזאני (69.85%) גבר על המועמדת שמולו, קרן כצמן (30.15%) ואחרי שהמועמד אברהם הררי, פרש מהתמודדות לראשות העיר.

הרכב מועצת העיר:

  • בדרך אחרת עם עמוס עזאני- 4 מנדטים
  • קרן כצמן לראשות המועצה (כן)- 2 מנדטים
  • הליכוד בראשות אברהם הררי- 2 מנדטים
  • אבן יהודה שלנו (המפד"ל)- מנדט אחד

רשימות שינוי, ש"ס ואבן יהודה אחת לא עברו את אחוז החסימה.

אום אל-פאחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמד האשם מחאג'נה (75.06%) גבר על המועמד סעיד אגבאריה (24.94%) ואחרי שהמועמד יוסף מחאמיד פרש יחד עם רשימתו. בנוסף, רשימותיהם של שני המתמודדים לא עברו את אחוז החסימה.

הרכב מועצת העיר:

  • אלקותלה אלאסלאמיה- 11 מנדטים
  • אלתחאלוף אלווטני אל בלדי- 4 מנדטים

רשימות אלאימאן (האשם מחאג'נה), בל"ד (סעיד אגבאריה) לא עברו את אחוז החסימה. רשימות אום אל-פאחם אל מוסתקבל ותחאלף אלמוסתקלין (יוסף מחאמיד) פרשו מהתמודדות וקיבלו 0 קולות.

אופקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן, יאיר חזן (40.37%) שהתמודד ברשימה עצמאית (בתמיכת הליכוד) הפסיד ליו"ר הליכוד בעיר, אבי אסרף (43.06%). בנוסף התמודד עוד מועמד, יעקב עבאדה (16.58%). במועצת העיר הרשימה שזכתה להכי הרבה קולות הייתה רשימת הקהילה התורנית (דגל התורה) לעומת רשימתו של יאיר חזן (שירדה מהשנייה בגודלה לשלישית בגודלה) ולעומת רשימת הליכוד (שזכתה למנדט בודד והייתה הרשימה השישית בגודלה). רשימתו של המועמד יעקב עבאדה לא עברה את אחוז החסימה וזכתה להכי מעט קולות.

הרכב מועצת העיר:

  • הקהילה התורנית- למען אחי (דגל התורה)- 2 מנדטים
  • אופקים ביתנו- 2 מנדטים
  • אופקים בתנופה בראשות יאיר חזן- 2 מנדטים
  • ש"ס- 2 מנדטים
  • אופקים אחרת- מנדט אחד
  • הליכוד בראשות אבי אסרף- מנדט אחד
  • מפד"ל- מנדט אחד
  • קהילה- מנדט אחד
  • יחד- מנדט אחד

הרשימות אור באופק, מהפך, אופק חדש ושילוב (יעקב עבאדה) לא עברו את אחוז החסימה.

אורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה התקיימו בחירות גם במספר יישובים ביהודה ושומרון וביניהם גם אורנית.

צבי מה-יפית (45.23%) זכה בבחירות לראשות העיר לאחר קרב צמוד עם דב רוזן (44.40%) שהוכרע ב-20 קולות בלבד. בנוסף התמודדו גם שמעון אדרי (6.47%) ורוני שמר (3.90%).

הרכב מועצת העיר:

  • אורנית מה-יפית (צבי מה-יפית)- 4 מנדטים
  • רשימת דב רוזן- 4 מנדטים
  • רשימת אדרי שמעון- מנדט אחד

רשימת יחד (רוני שמר) לא עברה את אחוז החסימה.

אזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן, אמנון זך (48.51%) זכה שוב בבחירות לראשות העיר לאחר שקיבל תמיכה רחבה ממפלגות השמאל בארץ ומהרשימה החרדית בעיר. מולו התמודדו יו"ר הליכוד בעיר, אוריאל תנעמי (25.03%), ציון חוה (14.73%) ונבון קצב (11.73%).

הרכב מועצת העיר:

אליכין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן ויו"ר "אליכין עצמאית", גדעון חממי (54.52%) ניצח את המועמד השני, יו"ר הליכוד בעיר, זרח יהודה (45.48%) ולאחר שהמועמד דוד חממי פרש מהתמודדות לראשות העיר.

הרכב מועצת העיר:

רשימת יחד (דוד חממי) לא עברה את אחוז החסימה.

באר יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמד הליכוד, ניסים גוזלן (66.67%) ניצח בבחירות לראשות העיר. מולו התמודדו יוסף אומיד מרשימת "יש דרך אחרת" (32.66%) ויו"ר החזית החרדית, אברהם בוסקילה (0.67%).

הרכב מועצת העיר:

באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העירייה המכהן יעקב טרנר זכה לכהונה נוספת לאחר שקיבל כ-48% מהקולות. יריביו העיקריים היו אנדריי אוזן מרשימת הליכוד (16.7%) וצבי פוגל מרשימת באר שבע בראש (15.4%). בבחירות למועצה זכתה רשימתו של טרנר ב-4 מנדטים, רשימתו של פוגל ב-2 מנדטים ורשימת הליכוד של אוזן ב-2 מנדטים. הדתיים שרצו במשותף קיבלו 4 מנדטים, "באר שבע ביתנו" זכתה ב-3 מנדטים ושלוש רשימות קטנות זכו כל אחד במנדט אחד. רשימתו של רוביק דנילוביץ', (שכיום מכהן כראש העירייה) זכתה להישג מכובד כאשר קיבלה 7 מנדטים.

עוד התמודדו לראשות העיר: יו"ר באר שבע ביתנו, משה בורוכוב (7.91%), חבר המועצה זכריה אוהב שלום (5.11%), יוסף שכטמן (3.51%) ויעל מגן (2.82%).

הרכב מועצת העיר:

  • קדימה באר שבע בראשות רוביק דנילוביץ'- 7 מנדטים
  • באר שבע אחת בראשות יעקב טרנר- 4 מנדטים (בתמיכת מפלגת העבודה)
  • האיחוד הדתי (ש"ס-מפד"ל- יהדות התורה)- 4 מנדטים
  • באר שבע ביתנו (משה בורוכוב)- 3 מנדטים
  • הליכוד (אנדריי אוזן)- 2 מנדטים
  • באר שבע בראש- שינוי בראשות צביקה פוגל- 2 מנדטים
  • באר שבע שלנו- מנדט אחד
  • נתיב הדרום (זכריה אוהב שלום)- מנדט אחד
  • צעד לעתיד- מנדט אחד

הרשימות אלטרנטיבה (יוסף שכטמן), חידוש (יעל מגן), מחנה הצדק (מרצ), שח"ר, התקווה החדשה ונחל 2003 לא עברו את אחוז החסימה.

בני עי"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן, מרק בסין (60.92%) זכה בבחירות לראשות העיר והמשיך לכהונה שנייה. מולו התמודדו יצחק בן יצחק מהליכוד (24.16%) ובוריס גורמן (14.91%).

הרכב מועצת העיר:

  • ביתנו האחד בני עי"ש (ישראל ביתנו) (מרק בסין)- 5 מנדטים
  • הליכוד (יצחק בן יצחק)- 2 מנדטים
  • קידום (בוריס גורמן)- מנדט אחד
  • ש"ס- מנדט אחד

גבעתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן מאז 1993, אפרים (אפי) שטנצלר (55.88%) נבחר לקדנציה נוספת בעיר (ממנה פרש ב-2006). מולו התמודדו יוסף זרזבסקי (23.64%) וטליה ארגמן (20.48%).

הרכב מועצת העיר:

  • העבודה בראשות אפי שטנצלר- 5 מנדטים
  • הליכוד בראשות טליה ארגמן- 3 מנדטים
  • מאמינים בגבעתיים (המפד"ל)- 2 מנדטים
  • יהיה טוב בגבעתיים (יוסף זרזבסקי)- 2 מנדטים
  • גבעתיים נטו- 2 מנדטים
  • שינוי- מנדט אחד
  • מרצ- מנדט אחד
  • צעירי גבעתיים- מנדט אחד

הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשת העירייה המכהנת יעל גרמן ניצחה בסיבוב הראשון עם כ-56% מקולות הבוחרים. המועמד המרכזי מולה היה יהודה אוריאלי שקיבל 23% מההצבעות. עוד התמודדו: דניאל פלטי (5.49%), אורית רשפי (5.03%), עוזי לב צור (5.01%), הראל ניסנוב (3.62%) ויוסי גבעתי (1.56%).

הרכב מועצת העיר:

  • הרצליה שלנו בראשות יעל גרמן – 6 מנדטים (נתמכה על ידי מרצ)
  • מפד"ל-יהדות התורה – 2 מנדטים
  • מערב הרצליה- 2 מנדטים
  • להרצליה מגיע יותר בראשות יהודה אריאלי- 2 מנדטים
  • ש"ס- 2 מנדטים
  • הזריחה והירוקים- מנדט אחד
  • העבודה המתחדשת- מנדט אחד
  • שינוי- מנדט אחד
  • הליכוד (עוזי לב צור)- מנדט אחד
  • עתיד- מנדט אחד

הרשימות ועדי הורים בהרצליה (הראל ניסנוב), הרצליה למען תושביה, הרצליה חוזרת להוביל (דניאל פלטי), אורית רשפי לראשות עיריית הרצליה ורשימת "גבעתי היתרון בניסיון" לא עברו את אחוז החסימה.

חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן ומועמד מפלגת העבודה, מוטי ששון (58.54%) נבחר לקדנציה נוספת בעיר לאחר שניצח את מועמד הליכוד יואל ישורון (41.46%)

הרכב מועצת העיר:

  • אמת בראשות מוטי ששון– 7 מנדטים
  • ש"ס – 5 מנדטים
  • הליכוד (יואל ישורון) – 4 מנדטים
  • חולון ביתנו – 2 מנדטים
  • שינוי – 2 מנדטים
  • רשימת עמוס ירושלמי- מנדט אחד
  • מרצ- מנדט אחד
  • הירוקים- מנדט אחד
  • המפד"ל- מנדט אחד
  • המחנה החברתי- מנדט אחד (נתמכה על ידי עם אחד)

רשימת חולון בראשות משה רום (ראש העיר בין השנים 1989-1993) לא עברה את אחוז החסימה.

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיפה נבחר מועמד שינוי יונה יהב, עם כ-51.8% מההצבעות. יהב היה לראש העיר הראשון שנולד בחיפה ושאינו מטעם מפלגת העבודה. מולו התחרה מועמד הליכוד שמואל ארד שגרף 42% מהקולות, המועמד החרדי יהודה אריה בליטנטל (כ-3%) ושמעון אוחיון (כ-1.5%).

הרכב מועצת העיר:

הרשימות אלטלנה (שמעון אוחיון), הירוקים, אור לשכונות ו"פוש" לא עברו את אחוז החסימה.

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לראשות העיר המועמדים המרכזיים היו המועמד החרדי מטעם יהדות התורה אורי לופוליאנסקי והמועמד החילוני ניר ברקת מטעם סיעת "ירושלים תצליח". בסופו של דבר לופוליאנסקי זכה בכ-99,000 קולות (51%) לעומת 74,500 (42.7%) שהצביעו לברקת. מועמדים שוליים יותר היו יגאל עמדי מהליכוד, לריסה גרשטיין מישראל ביתנו ורוני אלוני. מועמדים אלו קיבלו כאחוזים בודדים של תמיכה.

המועצה הנבחרת:

  • יהדות התורה – 9
  • ירושלים תצליח – 6
  • ש"ס – 5
  • המפד"ל – 4
  • מרצ – 3
  • שינוי – 2
  • הליכוד – 2
  • רשימות העבודה ועם אחד לא עברו את אחוז החסימה.

כפר ורדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון מוסקוביץ' (54.47%) מרשימת רם בתנופה גבר על שני המועמדים האחרים, חנן חן (35.53%) וראובן מלאך (10%).

הרכב מועצת העיר:

  • רם בתנופה (רון מוסקוביץ')- 4 מנדטים
  • תומ"ר- תושבים מרוצים- 3 מנדטים
  • יחד (חנן חן)- 2 מנדטים

רשימת יותר (ראובן מלאך) לא עברה את אחוז החסימה.

כפר יונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המקומית מאז 1977, אפי דרעי (42.11%) גבר על ששת המועמדים האחרים שהתמודדו מולו וזכה בבחירות לראשות העיר. מול דרעי התמודדו: ישראלה רוזן (21.40%), יצחק דב (18.42%), אבישי ברעם (10.88%), רפאל אליה (2.96%), חיים מור (2.83%) ואהרון חלפון (1.39%).

הרכב מועצת העיר:

  • כפר יונה אחת בראשות אפי דרעי- 3 מנדטים
  • בראשות אבי בן סימון (ע)- 2 מנדטים
  • רשימה מקומית בראשות ישראלה רוזן- 2 מנדטים
  • שינוי (אבישי ברעם)- מנדט אחד
  • דרך חדשה (יצחק דב)- מנדט אחד
  • ש"ס- מנדט אחד
  • התנועה לרווחת התושבים- מנדט אחד

רשימות המפד"ל, חיים חדשים בכפר (חיים מור, בתמיכת עם אחד), הליכוד (אהרון חלפון) והאיחוד הלאומי (רפאל אליה).

מגדל העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן ויו"ר הליכוד, אליהו ברדה (57.54%) זכה והמשיך לכהונה נוספת. מולו התמודדו גולן משעלי משינוי (22.48%), עמוס גלם מ"יחד- עם אחד" (16.59%) ואליעזר סעדה ממפלגת העבודה (3.39%).

הרכב מועצת העיר:

הרשימות העבודה (אליעזר סעדה), תנועת חי, וביחד חילונים דתיים לא עברו את אחוז החסימה.

מעלות תרשיחא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן מאז 1976, שלמה בוחבוט (59.61%) ניצח את דן צייזלר (25.35%) ואת ליאור לסרי (15.04%) בבחירות על ראשות העיר.

הרכב מועצת העיר:

  • מעלות תרשיחא שלנו בראשות שלמה בוחבוט- 5 מנדטים
  • יחד- 2 מנדטים
  • חזית דתית מעלות (מפד"ל-ש"ס)- 2 מנדטים
  • בל"ד- 2 מנדטים
  • מעלות ביתנו- 2 מנדטים
  • תנופה (דן צייזלר)- מנדט אחד

הרשימות אלטרנטיבה (ליאור לסרי), אחווה ושיתוף, התנועה לשינוי ושיקום, תרשיחא אלמוסתקבל, שינוי-תפנית במעלות תרשיחא ומד"ע לא עברו את אחוז החסימה.

נהריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן מאז 1989, ז'קי סבג (45.74%) נוצח על ידי רון פרומר (53.06%). בנוסף התמודד על ראשות העיר גם איל אלי (1.21%). ב-2005 פסק בית המשפט המחוזי בחיפה על בחירות חוזרות, לאחר שנקבע שההסכמים של פרומר עם כמה מהסיעות טרום הבחירות היו בלתי חוקיים.

הרכב מועצת העיר:

  • נהריה נטו בראשות רון פרומר- 6 מנדטים
  • נהריה 1 בראשות ז'קי סבג- 5 מנדטים
  • שינוי לנהריה- מנדט אחד
  • הליכוד- מנדט אחד
  • אור- מנדט אחד (בתמיכת דגל התורה)
  • נהריה שלנו- מנדט אחד
  • צל"ש- מנדט אחד
  • ש"ס- מנדט אחד

הרשימות יד לנהריה ויחד נהריה שבלב (איל אלי) לא עברו את אחוז החסימה.

נצרת עילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן, מנחם אריאב (48.02%) זכה לכהונה נוספת, שביעית במספר. מולו התמודדו רונן פלוט (38.37%), נסים אקוקה (13.61%) והמתמודד ראיד גטאס פרש מהתמודדות.

הרכב מועצת העיר:

הרשימות נצרת עילית מאוחדת, ביחד, סיעת דו-קיום, שותפות, ש"ס וסיעת אלעדלה לא עברו את אחוז החסימה.

נשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן ויו"ר הליכוד, דוד עמר (70.23%) ניצח את המועמד אברהם בינמו (29.77%) בבחירות לראשות העיר. כל הרשימות שהתמודדו על מושב במועצת העיר עברו את אחוז החסימה ונכנסו למועצת העיר.

הרכב מועצת העיר:

סביון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן, רוממיה הלוי-סגל (82.14%) ניצח בפער גדול את המתמודדת שמולו, ראש המועצה לשעבר, מרשה כספי (17.86%). ראש המועצה המכהן נכון לשנת 2021, מוטי לנדאו נבחר לראשונה כחבר מועצה בבחירות אלה (מטעם סיעת תנופה).

הרכב מועצת העיר:

  • סביון שלנו (רוממיה הלוי-סגל)- 3 מנדטים
  • עתיד (מושיק ליפץ)- 2 מנדטים
  • תנופה- 2 מנדטים
  • יש איחוד- מנדט אחד
  • נאמני סביון (מרשה כספי)- מנדט אחד

כל הרשימות שהתמודדו עברו את אחוז החסימה.

עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שראש העיר המכהן באותה תקופה, שמריהו בירן החליט לא להתמודד, נרשמו להתמודדות על ראשות העיר 6 מועמדים. 3 מהם פרשו עוד לפני יום הבחירות (ישראל בן עזרא, זאב נוימן ואשר סרגה). ביום הבחירות ראש העיר כיום, שמעון לנקרי (47.10%) ניצח בהפרש זעום של כ-100 קולות את משה דוידוביץ' (46.56%). עוד התמודד אהרן לחיאני (6.33%).

הרכב מועצת העיר:

  • זה הסיכוי לשינוי (שמעון לנקרי)- 3 מנדטים
  • עכו החדשה בראשות זאב נוימן- 2 מנדטים
  • אלמוסתקבל- 2 מנדטים
  • אלופאק אל עבאי- 2 מנדטים
  • ש"ס- 2 מנדטים
  • העבודה (משה דוידוביץ')- 2 מנדטים
  • האיחוד העכואי- מנדט אחד
  • תקוותינו- מנדט אחד
  • יעד (אהרן לחיאני)- מנדט אחד
  • האיחוד הדתי- תקומה לעכו- מנדט אחד

הרשימות הליכוד, נץ (ישראל בן עזרא), צל"ש- צעירים למען שינוי, המפד"ל ועתיד לעכו לא עברו את אחוז החסימה.

פרדסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר מאז 1972, יצחק ימיני (79.63) ניצח את המתמודד משה אודיז (20.37%). בנוסף, כל הרשימות שהתמודד על מושב במועצה עברו את אחוז החסימה וזכו למנדט אחד לפחות.

הרכב מועצת העיר:

  • הרשימה המקומית למען פרדסיה אחת (יצחק ימיני)- 4 מנדטים
  • עתיד- 2 מנדטים
  • המפד"ל- מנדט אחד
  • הליכוד (משה אודיז)- מנדט אחד
  • מסורת- מנדט אחד

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן יצחק אוחיון נבחר לאחר שזכה ב-60.90% מקולות הבוחרים. למקום השני הגיע מועמד הליכוד, רפי דהן (17.69%). עוד התמודדו: יעקב פלהיימר (15.82%) ושרה אורן (5.59%).

מועצת העיר:

  • שיא לפתח תקווה (שינוי, הירוקים ומפלגת העבודה) בראשות אורי אהד – 5 מנדטים
  • פתח תקווה אחת בראשות איציק אוחיון – 4 מנדטים
  • ש"ס בראשות סיני גלבוע – 3 מנדטים
  • מפד"ל בראשות פלטיאל איזנטל – 3 מנדטים
  • הליכוד בראשות רפי דהן – 2 מנדטים
  • ישראל ביתנו בראשות גנאדי בורשובסקי – 2 מנדטים
  • יחד שבטי ישראל (ישי) בראשות בני זהבי והרב אברהם סבג – 2 מנדטים
  • יהדות התורה המאוחדת – אגודת ישראל – דגל התורה בראשות שלמה אריה קורלנסקי – מנדט אחד
  • עיר חופשית-מרצ בראשות שרה אורן - מנדט אחד
  • עם אחד בראשות שרה הפטל – מנדט אחד
  • התושב במרכז בראשות יעקב פלהיימר – מנדט אחד

הרשימות קול התושבים, סיעה עצמאית, למען פתח תקווה, 12 המתנדבים, למען עתיד והתנועה לפורום השכונות לא עברו את אחוז החסימה.

קריית מלאכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן, ליאור קצב (13.29%) הפסיד למוטי מלכה (58.39%). עוד התמודדו: יוסי סולימני (11.10%), חיים ויצמן (10.22%) ואברהם (בבר) אזולאי (7%).

הרכב מועצת העיר:

  • הליכוד- חב"ד (מוטי מלכה)- 3 מנדטים
  • אחדות ישראל- 2 מנדטים
  • התקווה למועצת העיר- 2 מנדטים
  • נאמני הקריה- 2 מנדטים
  • ש"ס- 2 מנדטים
  • עם אחד (אברהם אזולאי)- מנדט אחד
  • העבודה (יוסי סולימני)- מנדט אחד

הרשימות קריית מלאכי אחרת (חיים ויצמן), קריית מלאכי אחת-המפד"ל (ליאור קצב), מגן הקריה והמהפך לא עברו את אחוז החסימה.

קריית עקרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן, אריק חדד (45.48%) הפסיד לשולי סולימאן מהליכוד (54.52%).

הרכב מועצת העיר:

  • עקרון אחת בראשות אריק חדד- 3 מנדטים (בתמיכת מפלגת העבודה)
  • הליכוד (שולי סולימאן)- 2 מנדטים
  • עתיד לקריית עקרון- 2 מנדטים
  • ש"ס- מנדט אחד
  • המפד"ל- מנדט אחד

כל הרשימות שהתמודדו עברו את אחוז החסימה.

ראש פינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה המכהן מאז שנת 2000, אביהוד רסקי (76.64%) נבחר לכהונה נוספת לאחר זכה במרבית קולות הבוחרים. מולו התמודדו ראש המועצה המכהן (נכון לשנת 2021) מוטי חטיאל (17.43%) ועוזי בלום (5.93%).

הרכב מועצת העיר:

  • ראש פינה אחת (אביהוד רסקי)- 4 מנדטים
  • גיא אוני (מוטי חטיאל)- 2 מנדטים
  • נשות ראש פינה- מנדט אחד

רשימת יחד (עוזי בלום) לא עברה את אחוז החסימה.

תל אביב-יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר המכהן רון חולדאי נבחר לכהונה נוספת לאחר שזכה ב-63% מהקולות.

הרכב מועצת העיר:

לאחר הבחירות כל הסיעות הצטרפו לקואליציה של חולדאי, מלבד שינוי ו"זכות הציבור לדעת".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלישראל מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל

195019551959196519691973197819831989199319982003200820132018