הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2008)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו בפעם השלוש עשרה ב-11 בנובמבר 2008. אחוז ההצבעה בבחירות עמד על כ-40%[1].

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשדוד התרחש מהפך כאשר המועמד יחיאל לסרי נבחר להחליף את ראש העיר המכהן צבי צילקר בהפרש של כ-12% כאשר אחוז ההצבעה עמד על כ-55%[2]. הסיעות הגדולות במועצת העיר היו ישראל ביתנו (5), ש"ס (4), סיעתו של לסרי (4) וסיעתו של צילקר (3).

באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות אלו גבר המועמד רוביק דנילוביץ' (60%) על ראש העיר המכהן יעקב טרנר (30%) ועל יוסי שלי מהליכוד (9%). בבחירות למועצה זכתה רשימתו של רוביק דנילוביץ' ב-8 מנדטים, רשימתו של טרנר ב-2 מנדטים, רשימה דתית ב-3 מנדטים, מפלגת ש"ס – 3 מנדטים, הליכוד – מנדט אחד, ישראל ביתנו 3 מנדטים וחמש רשימות מקומיות זכו יחד ב-7 מנדטים.

בית שאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לראשות העירייה התמודדו כחמישה מועמדים: ראש העיר מטעם הליכוד ז’קי לוי, מועמד קדימה מרדכי יצחק, מועמד ש"ס שמעון נגר והמועמדים העצמאיים אפרים כהן ורפאל בן שטרית. לוי ניצח בבחירות עם כ-47% מהקולות. בן שטרית קיבל כ-24%, יצחק-11%, נגר וכהן-9% לכל אחד. מועצת העיר הורכבה מסיעות הליכוד (4 מושבים), "חנוך לנער" (3) ותנועת בית שאן החדשה (2). שאר הסיעות (מפד"ל, קדימה, "ביחד" וש״ס קיבלו כמושב אחד.

דימונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדימונה התמודד ראש העיר המכהן מטעם ישראל ביתנו מאיר כהן מול ניסים פרץ מהעבודה ובני ביטון מהליכוד. כהן ניצח עוד בסיבוב הראשון עם כ-61% לעומת פרץ (25%) וביטון (14%).

הרכב מועצת העיר:

  • ישראל ביתנו – 5
  • האיחוד הדתי מפד"ל–יהדות התורה – 2
  • הליכוד – 1
  • יחד – 2
  • ש"ס – 2
  • יד ביד – 1
  • תנופה לספורט – 1
  • העבודה – 1

חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחולון ניצח ראש העיר המכהן מטעם מפלגת העבודה מוטי ששון עם כ-75% מקולות הבוחרים. רשימתו זכתה בכ-10 מתוך 23 מושבי מועצת העיר. שער הסיעות היו ש"ס (5), "מצטיינים בחינוך", הליכוד, ישראל ביתנו ו"רשימת עמוס ירושלמי" (2). רשימת חולון אחת ורשימתו של אילן לוי קיבלו כמושב אחד לכל רשימה.

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות אלו המועמדים המרכזיים היו ראש העיר המכהן יונה יהב וניצב בדימוס יעקב בורובסקי. לאחר קרב צמוד, יהב ניצח והמשיך לכהונה שנייה (47% לעומת 37%).

הרכב מועצת העיר:

לאחר הבחירות רוב הסיעות הצטרפו לקואליציה של יהב, מלבד חד"ש, בל"ד, שינוי, מהפך בחיפה והירוקים.

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירושלים התחרו כארבעה מועמדים: המועמד העצמאי ניר ברקת (שהפסיד בבחירות 2003), מועמד יהדות התורה מאיר פרוש, ארקדי גאידמק מטעם מפלגת צדק חברתי ומועמד עלה ירוק דן בירון. בסופו של דבר ברקת ניצח עם כ-53% מהקולות, לעומת פרוש (42%), גאידמק (3.5%) ובירון (0.5%). מפלגות צדק חברתי, עלה ירוק והירוקים לא עברו את אחוז החסימה.

אחוז ההצבעה בבחירות עמד על כ-43[3].

הרכב מועצת העיר הנבחרת:

  • יהדות התורה – 8
  • ירושלים תצליח – 6
  • ש"ס – 4
  • מרצ – 3
  • המפד"ל–איחוד לאומי – 3
  • התעוררותירושלמים – 2
  • ישראל ביתנו – 2
  • הליכוד – 1
  • למען ירושלים – 1
  • פסגת זאב על המפה – 1

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות אלו התמודדו ראש העיר איציק אוחיון, אורי אהד, גנאדי בורשובסקי (ישראל ביתנו), חיים בשארי (הליכוד) וחיים כהן (רשימה עצמאית). בסופו של דבר, אוחיון ניצח בפעם השלישית (ראש העיר הראשון בעיר המגיע להישג זה) וזכה ל-55%, אהד זכה ל-29%, בורשובסקי זכה לכ-8%, בשארי זכה לכ-3%, וכהן זכה גם הוא לכ-3%.

הרכב מועצת העיר הנבחרת:

  • שיא בראשות אורי אהד – 4 מנדטים
  • פתח תקווה אחת בראשות איציק אוחיון – 4 מנדטים
  • ש"ס בראשות הרב אוריאל בוסו – 3 מנדטי
  • מפד"ל – 3 מנדטים
  • ישראל ביתנו – 2 מנדטים
  • אכפ"ת - 2 מנדטים
  • יחד שבטי ישראל (ישי) – 2 מנדטים
  • הליכוד – מנדט אחד
  • יהדות התורה – מנדט אחד
  • חבר – מנדט אחד
  • מרצ – מנדט אחד
  • גיל צעיר – מנדט אחד
  • הירוקים – מנדט אחד
  • מאמינים בפתח תקווה – מנדט אחד

ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מרוץ צמוד, הצליח דב צור לנצח את ראש העיר המכהן מאיר ניצן ברוב של כ-52% אל מול 48%. לאחר פרסום התוצאות ניצן פרסם כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים (בסופו של דבר הוא כיהן כראש הוועדה הקרואה בלוד)[4].

הרכב המועצה הנבחרת:

  • רק ראשון לציון בהנהגת דב צור – 4
  • קדימה–מפד"ל בהובלת מאיר ניצן – 4
  • פז – 4
  • הירוקים – 3
  • ישראל ביתנו – 2
  • הליכוד – 2
  • ש"ס – 2
  • זך – 2
  • החזית הדתית – 1
  • ראשון המתחדשת – 1
  • חי – 1
  • "של-שלמה לוי" – 1

המפד״ל, יהדות התורה ומרצ לא עברו את אחוז החסימה.

רמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמדים הבולטים בעיר היו וישראל זינגר וראש העיר המכהן צבי בר. בבחירות עצמן בר ניצח עם כ-56% לעומת 25% שהצביעו לזינגר. הרכב המועצה הנבחרת:

  • רמת גן בראש בהובלת צבי בר– 6
  • הליכוד – 3
  • מפלגת הירוקים – 3
  • העבודה – 2
  • הרשימה הדתית המאוחדת – 2
  • כח לגמלאים – 2
  • זינגר לרמת גן – 2
  • לב-רשימת הצעירים – 1
  • ש"ס – 1
  • תנופה ירוקה לרמת גן – 2
  • החיים בירוק – 1

תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמדים הבולטים בבחירות אלו היו ראש העיר המכהן מטעם סיעת "תל אביב-יפו" רון חולדאי, מול מועמד "עיר לכולנו" וחבר הכנסת דב חנין. בסופו של דבר חולדאי ניצח עם 51% מהמצביעים, לעומת 34% שהצביעו לחנין. מועמד הירוקים פאר ויסנר קיבל כ-4%. לאחר הבחירות חנין החליט להישאר בתפקידו כחבר כנסת ולא לכהן במועצת העיר[5].

בבחירות היו זכאים להצביע כ-315,000 תושבים שמתוכם הצביעו כ-35.5%[6].

הרכב מועצת העיר הנבחרת:

קואליציית חולדאי (21 חברים)

אופוזיציה (10 חברים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלישראל מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל

195019551959196519691973197819831989199319982003200820132018