הבעיה שכולנו חיים איתה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | נורמן רוקוול |
| תאריך יצירה |
1964  |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
150 ס״מ |
| גובה |
91 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
NRM.1975.01 (מוזיאון נורמן רוקוול) |
| מיקום |
מוזיאון נורמן רוקוול סטוקברידג' מסצ'וסטס |
  | |
הבעיה שכולנו חיים איתה (באנגלית: The Problem We All Live With) הוא ציור מעשה ידי האמן האמריקאי נורמן רוקוול משנת 1964. בציור נראית ילדה קטנה הולכת לבית הספר, מוקפת בארבעה נציגים של שלטון החוק, שניים מקדימה ושניים מאחור. ברקע נראה קיר מלוכלך מעגבניות שהושלכו לעבר הילדה בת השש, בדרכה לכיתה א'. הציור, המוצג במוזיאון ע"ש נורמן רוקוול בסטוקברידג' שבמסצ'וסטס,[1] נחשב לדימוי אייקוני של התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח.
הציור, שמן על בד בגובה 36 אינץ' (91 סנטימטרים) וברוחב 58 אינץ' (150 סנטימטרים),[2] מבוסס על סצנה מציאותית. הוא מתאר את רובי ברידג'ס, ילדה אפרו-אמריקאית בת שש, בדרכה לבית הספר היסודי ע"ש ויליאם פרנץ – בית ספר ציבורי שכל תלמידיו לבנים – ב-14 בנובמבר 1960, במהלך משבר האינטגרציה בבתי הספר בניו אורלינס (על רקע פסק דין בראון נגד מועצת החינוך). בגלל איומים על חייה, היא מלווה בארבעה סגני מרשלים; הציור ממוסגר כך שראשיהם נחתכים בכתפיים.[3][4] הילדה חולפת על פני קיר שהושחת בגרפיטי גזעני: על הקיר נכתבה המילה Nigger (כינוי גנאי אתני המופנה בדרך כלל כלפי אנשים שחורים, בעיקר אפרו-אמריקאים) והאותיות "KKK". בתמונה נראית גם עגבנייה מרוסקת ומנותצת שנזרקה על הקיר. המפגינים הלבנים אינם נראים לעין, שכן הצופה מביט בזירה מנקודת מבטם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציור פורסם במקור כתמונת אמצע ב-14 בינואר 1964 במגזין "לוק".[2] רוקוול סיים את חוזהו בעיתון "סאטרדיי איבנינג פוסט" בשנה הקודמת בגלל תסכול מהגבולות שהמגזין הציב לביטוי הנושאים הפוליטיים והחברתיים שאותם ביקש לצייר. המגזין "לוק" הציע לו חירות אמנותית לנושאים החברתיים שבהם הביע עניין, כולל זכויות אזרח ושילוב גזעי.[3] רוקוול בחן נושאים דומים בציוריו כמו ציורו "צדק דרומי" (רצח במיסיסיפי) ו-"הילדים החדשים בשכונה" ; [5] ציוריו אלה והציור "הבעיה שכולנו חיים איתה" מציבים אנשים אפרו אמריקאים במרכז, כגיבורים יחידים, במקום כמשקיפים, כחלק מסצינות קבוצתיות, או בתפקידי עבדים.[6] [7] כמו הציור "הילדים החדשים בשכונה", הציור "הבעיה שכולנו חיים איתה" מתאר גיבורה ילדה שחורה. כמו הציור "צדק דרומי", רוקוול השתמש בניגודים חזקים בהירים-כהים כדי לקדם את הנושא הגזעי דרך הציור. [8]
בעוד שנושא הציור היה בהשראת רובי ברידג'ס, רוקוול השתמש בנערה מקומית, לינדה גאן, כמודל לציורו. [9] הוא נעזר גם בבת דודתה, אניטה גאן.[10]
את אחד מהמרשלים דגמן לציור, ויליאם אובנהין.
לאחר פרסום העבודה קיבל רוקוול מכתבי נאצה רבים שבהם הואשם "בבגידה בגזע הלבן".[10]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הצעת רובי ברידג'ס, הנשיא ברק אובמה תלה את הציור בבית הלבן, במסדרון מחוץ לחדר הסגלגל, מיולי עד אוקטובר 2011. ההיסטוריון לאמנות ויליאם קלוס כתב, "מילת ה-N שם [=Nigger] – בהחלט עוצרת אותך. יש סיבה מציאותית לציור הגרפיטי כמטושטש, [אבל] זה גם ממש באמצע הציור. זהו ציור שלא ניתן היה לתלות ולו לזמן קצר במרחבים הציבוריים [של הבית הלבן]. אני די בטוח בזה".[11]
הציור שימש את עורך דינו של או. ג'יי. סימפסון במהלך משפטו. העו"ד ג'וני קוקראן קיווה לעורר את אהדתם של המושבעים, שהיו בעיקר שחורים, בכך שהוא כלל "משהו שמתאר את ההיסטוריה האפרו-אמריקאית". [12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Solomon, Deborah (2013). American Mirror: The Life and Art of Norman Rockwell. New York: Farrar, Straus and Giroux. pp. 378. ISBN 9780374113094.
- ^ 1 2 ""The Problem We All Live With," Norman Rockwell, 1963. Oil on canvas, 36" x 58". Illustration for "Look," January 14, 1964. Norman Rockwell Museum Collection. ©NRELC, Niles, IL". Norman Rockwell Museum. נבדק ב-2011-08-26.
- ^ 1 2 Halpern, Richard (2006). Norman Rockwell: the underside of innocence. University of Chicago Press. pp. 124–31.
- ^ Greene, Bob (4 בספטמבר 2011). "America's glory in a civil rights painting". CNN.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "O say, can you see". The Economist. 25 בדצמבר 1993 – 7 בינואר 1994.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Grant, Daniel (24 ביולי 1989). "Exhibit Offers Clues to Rockwell's Sentiments". Christian Science Monitor.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Exile on Main Street". The Economist. 2 בדצמבר 1999.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Claridge, Laura P (2001). Norman Rockwell: A Life. Random House.
- ^ https://www.nrm.org/2019/10/remembering-lynda-jean-gunn/
- ^ 1 2 Carson, Tom (19 בפברואר 2020). "The true story of the awakening of Norman Rockwell". Vox (באנגלית). נבדק ב-27 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gerstein, Josh (24 באוגוסט 2011). "Norman Rockwell painting sends rare White House message on race". Politico. p. 1, 2.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bernstein, Richard, "Shedding Light on How Simpson's Lawyers Won", The New York Times, October 16, 1996.