הברוטליסט
![]() | |
כרזת הסרט | |
בימוי |
בריידי קורבט ![]() |
---|---|
הופק בידי |
בריידי קורבט, D. J. Gugenheim ![]() |
תסריט |
Mona Fastvold, בריידי קורבט ![]() |
עריכה |
דוד יאנצ'ו ![]() |
שחקנים ראשיים |
אדריאן ברודי אמה ליירד סטייסי מרטין איסק דה בנקולה אלסנדרו ניבולה ג'ונתן הייד אריאן לאבד ג'ו אלווין פליסיטי ג'ונס גאי פירס Peter Polycarpou בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ![]() |
מוזיקה |
דניאל בלומברג ![]() |
צילום |
לול קרוולי ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
חברת הפקה |
Brookstreet Pictures ![]() |
חברה מפיצה |
UIP Duna, A24 ![]() |
הקרנת בכורה |
1 בספטמבר 2024 (פסטיבל הסרטים של ונציה)![]() ![]() |
משך הקרנה | 215 דקות |
שפת הסרט |
אנגלית ![]() |
סוגה |
סרט דרמה ![]() |
תקציב | 10 מיליון דולר |
פרסים |
פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה ![]() |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
הברוטליסט (באנגלית: The Brutalist) הוא סרט דרמה היסטורית אפי משנת 2024 בבימויו של בריידי קורבט, שגם כתב את התסריט יחד עם מונה פאסטוולד. הסרט הוא קופרודוקציה בינלאומית בין ארצות הברית, בריטניה והונגריה. מככבים בו אדריאן ברודי, פליסיטי ג'ונס, ג'ו אלווין, אלסנדרו ניבולה, ג'ונתן הייד וגאי פירס.
הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה ה-81 ב-1 בספטמבר 2024, שם זכה בפרס אריה הכסף לבימוי הטוב ביותר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק 1: חידת ההגעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדריכל היהודי-הונגרי לאסלו תות' ששרד את השואה מהגר לארצות הברית, כשהוא מותיר אחריו את אשתו ואחייניתו היתומה, מהן הופרד בכוח. באמריקה לאסלו מתארח אצל בן דודו אטילה המתגורר בפילדלפיה. בן הדוד מנהל חנות רהיטים, ומעסיק את לאסלו, אדריכל בוגר הבאוהאוס, עד שיימצא עבודה של קבע.
השניים מוזמנים לשפץ את ספרייתו של התעשיין העשיר הריסון לי ואן ביורן. את ההזמנה מבצע בנו הארי, והיא נערכת כהפתעה ללא ידיעתו של הריסון. כשהוא נקלע במפתיע לאזור השיפוץ הוא זועם על הפעולה שבוצעה שלא בהסכמתו ומגרש את השניים, והארי מסרב לשלם להם בתואנה שגרמו נזקים.
אטילה דורש מלאסלו לעזוב את ביתו עקב כישלון הפרויקט המשותף והאשמות כוזבות של אשתו כי לאסלו מטריד אותה. לאסלו עובר להתגורר בבית מחסה שם נמצא גם גורדון, אב חד הורי עימו הספיק להתיידד. הוא עובד בעבודות מזדמנות ומתחיל להשתמש בהרואין.
הריסון מגיע לבקר את לאסלו ומספר לו שקהילת האדריכלים שיבחה את העיצוב המודרני שלו, וכי הוא חקר אודותיו וגילה על עברו המפואר. הוא משלם לו ומזמין אותו למסיבת חנוכת הספרייה. במסיבה לאסלו מספר על שאיפותיו להשאיר חותם בעולם האמנות, והריסון מצידו מזמין אותו לנהל פרויקט בנייה של מרכז קהילתי נרחב לזכרה של אימו המנוחה.
לאסלו עובר להתגורר באתר הבנייה ומתחיל לפקח עליה. הוא מעסיק בפרויקט את גורדון, ושניהם מתגוררים יחד וממשיכים בהתמכרותם להירואין. במקביל עמל עורך הדין של הריסון לזרז את הליך הגירת אשתו ואחייניתו של לאסלו לאמריקה, ומסיים אותו בהצלחה כאשר מתקבלת מהן תמונה שמוכיחה את הקשר בין המשפחתי בין השלושה.
חלק 2: הגרעין הקשה של היופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאסלו ממתין לאשתו ארז'בט ואחייניתו סופיה בתחנת הרכבת, ומגלה כי בשל הרעב במלחמה ארז'בט סובלת מאוסטאופורוזיס ומרותקת לכיסא גלגלים. משפחת ואן ביורן מקבלת את פני הבאות בארוחה, במהלכה הריסון מתנהג בשתלטנות כלפי לאסלו למורת רוחה של ארז'בט.
הבנייה ממשיכה כשלאסלו מתעמת עם מתכננים אחרים שהריסון מזמין ומתעקש לשמר את תוכנית הבנייה בדיוק לפי חזונו, כשהוא מסכים גם לוותר על שכרו לשם כך. הארי מגלה עניין בסופיה, מתלונן בפני לאסלו על כך שאינה מדברת, ומבזה אותו כשהוא מתרעם. בהמשך הארי ניגש לסופיה, תוקף אותה לכאורה, לפני שלאסלו מספיק להזהיר אותה באותו הערב להתרחק ממנו.
רכבת שיורדת מהפסים גורמת לנזק כלכלי והוצאות משפטיות, והריסון הזועם מחליט לבטל את הפרויקט. לאסלו ומשפחתו עוברים לניו יורק, שם הוא עובד במשרד אדריכלים בעוד ארז'בט כותבת טורים בעיתונים.
שנים אחר כך הריסון יוצר קשר עם לאסלו ומבקש להמשיך את הבנייה. סופיה נשואה לבעל יהודי ומצפה לילד, והזוג מודיע ללאסלו וארז'בט כי הם מתכוונים לעבור לירושלים ולהתגורר שם. ארז'בט אינה מרוצה מחזרתו של לאסלו לעבודה, וטוענת שהיחס של הריסון אליו היה מחפיר, ושהוא לא מתייחס לפרויקט ברצינות של לאסלו.
כשהם נמצאים יחד במכרות באיטליה במטרה לרכוש שיש, הריסון אונס את לאסלו ומשפיל אותו. כאשר הם חוזרים לאתר מצבו של לאסלו הפגוע ממשיך להתדרדר, הוא הופך לתוקפני, סהרורי ובלתי נשלט, ואף מפטר את גורדון. לילה אחד ארז'בט כמעט נהרגת כשלאסלו מטפל בהתקף כאב שלה באמצעות ההירואין שלו, וכשהיא מחלימה היא מבקשת שיעברו לגור בירושלים לצד סופיה ומשפחתה, בקשה אליה לאסלו נעתר.
לילה אחד ארז'בט מופיעה בביתו של הריסון, מכנה אותו אנס בפני משפחתו וחברים ומאשימה אותו ביחסו לבעלה. הארי תוקף אותה באלימות והריסון מנסה לבטל את דבריה, אבל האורחים ממהרים לעזוב. הריסון נמלט ונעלם בתוך שלד המרכז הקהילתי שבנייתו טרם הסתיימה.
אפילוג: הביאנלה הראשונה לאדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980 מתקיימת בוונציה רטרוספקטיבה על יצירתו של לאסלו, כעת מובל בכיסא גלגלים ואלמן מאשתו. סופיה ובתה המתבגרת מלוות אותו לאירוע, וסופיה נושאת נאום בו היא מספרת כי המרכז הקהילתי הושלם לאחר עשור, ומתארת כיצד יצירתו של לאסלו הושפעה מהמאורעות שחוו הוא ואשתו בשואה, וכיצד ניסה לתת להם ביטוי בעבודת הבנייה שלו. היא מסיימת כשהיא מצטטת אותו: "לא משנה מה אחרים יספרו לך, מה שחשוב הוא היעד, לא המסע".
הסרט אינו מבוסס על סיפור אמיתי, אך הוא שואב השראה מאלמנטים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים באותה תקופה בארצות הברית ובאירופה.[1][2]
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדריאן ברודי – לאסלו תות', אדריכל וניצול שואה יהודי-הונגרי המהגר לאמריקה[3]
- פליסיטי ג'ונס – ארז'בט תות', אשתו של לאסלו[3]
- גאי פירס – הריסון לי ואן בורן, תעשיין עשיר שהופך ללקוח החשוב ביותר של לסלו[3]
- ג'ו אלווין – הארי לי ואן בורן, בנו הצעיר של הריסון
- סטייסי מרטין – מגי ואן בורן, אחותו התאומה של הארי
- אלסנדרו ניבולה – אטילה, בן דודו של לאסלו בעל חנות רהיטים בפילדלפיה[3]
- ג'ונתן הייד
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקור היו הצילומים אמורים להתחיל ב-2020, אך הם נדחו בעקבות מגפת הקורונה.[4] תחילה נדחו לינואר 2021,[5] אחר כך לאוגוסט 2021, ואז לסוף האביב 2022.[4] בראיון אמר קורבט כי הצילומים נדחו מספר פעמים בגלל מגפת הקורונה, כמו גם בגלל שהיו הריונות ומקרי מוות במשפחות השחקנים והצוות של הסרט בינתיים.[6]
לבסוף החלו הצילומים בבודפשט בבמרץ 2023,[7] אחר כך עברה ההפקה לעיר קרארה בטוסקנה ב-29 באפריל 2023.[8] צילומי הסרט הסתיימו ב-5 במאי 2023.[9]
הסרט נעשה בתקציב של כ-10 מיליון דולר בלבד, פחות מעשירית מעלות סרט אולפנים גדול.[10] קורבט השקיע 7 שנים בניסיון לגייס מימון לסרט, אך נתקל בקשיים חוזרים ונשנים, כולל מגבלות הקורונה והמלחמה באוקראינה, מה שאילץ אותו לשנות את אתרי הצילום. לבסוף, הסרט צולם בהונגריה, והפוסט-פרודקשן נערך בבריטניה כדי לנצל הטבות מס. קורבט עבד שנים רבות על הסרט כמעט ללא שכר, כדי להבטיח שכל תקציב הסרט יושקע על המסך.[11] הסרט צולם במשך 33 ימים.[12]
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט נרכש על ידי חברת ההפצה A24 לאחר ההקרנה בפסטיבל הסרטים של ונציה וצפוי לצאת לבתי הקולנוע ב-20 בדצמבר 2024.[13]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר Rotten Tomatoes הסרט קיבל 98 אחוזי טריות, המבוססים על 43 ביקורות. באתר Metacritic עומד על ציון ממוצע משוקלל של 89, המבוסס על 19 מבקרים.
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה בשלושה פרסים בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-82: סרט הדרמה הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר בדרמה.[14] בנוסף, הסרט זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה, וכן בפרסים נוספים כמו פרס Arca CinemaGiovani, פרס FIPRESCI, פרס Premio CinemaSara ופרס UNIMED למגוון תרבותי.[13]
פרס | תאריך | קטגוריה | עבור | תוצאה | מקור |
---|---|---|---|---|---|
פרס גות'הם | 2 בדצמבר 2024 | ההופעה הראשית הטובה ביותר | אדריאן ברודי | מועמדות | [15] |
הופעת המשנה הטובה ביותר | גאי פירס | מועמדות | |||
פרס איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס | 8 בדצמבר 2024 | הסרט הטוב ביותר | "הברוטליסט" | ![]() |
[16] |
הצילום הטוב ביותר | לול קראולי | ![]() | |||
עיצוב ההפקה הטוב ביותר | ג'ודי בקר | זכייה | |||
פרס איגוד המבקרים האמריקני | 4 בינואר 2025 | השחקן הטוב ביותר | אדריאן ברודי | ![]() |
[17] |
שחקן המשנה הטוב ביותר | גאי פירס | ![]() | |||
הצילום הטוב ביותר | לול קראולי | ![]() | |||
פרס גלובוס הזהב | 5 בינואר 2025 | הסרט הטוב ביותר - דרמה | "הברוטליסט" | זכייה | [18] |
השחקן הטוב ביותר בסרט - דרמה | אדריאן ברודי | זכייה | |||
שחקן המשנה הטוב ביותר בסרט | גאי פירס | מועמדות | |||
שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט | פליסיטי ג'ונס | מועמדות | |||
הבמאי הטוב ביותר | בריידי קורבט | זכייה | |||
התסריט הטוב ביותר | בריידי קורבט ומונה פאסטוולד | מועמדות | |||
הפסקול המקורי הטוב ביותר | דניאל בלומברג | מועמדות | |||
פרס סטלייט | 26 בינואר 2025 | הסרט הטוב ביותר – דרמה | "הברוטליסט" | זכייה | [19] |
הבמאי הטוב ביותר | בריידי קורבט | זכייה | |||
השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע - דרמה | אדריאן ברודי | מועמדות | |||
השחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה | גאי פירס | זכייה | |||
השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה | פליסיטי ג'ונס | מועמדות | |||
התסריט המקורי הטוב ביותר | בריידי קורבט ומונה פאסטוולד | מועמדות | |||
הצילום הטוב ביותר | לול קראולי | מועמדות | |||
עריכת הסרט הטובה ביותר | דויד יאנצ'ו | מועמדות | |||
עיצוב ההפקה הטוב ביותר | ג'ודי בקר (מעצבת הפקה); פטרישיה קוצ'יה ומרצ'דש נגיווארדי (מעצבות תפאורה) | מועמדות | |||
הפסקול המקורי הטוב ביותר | דניאל בלומברג | מועמדות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הברוטליסט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הברוטליסט", באתר AllMovie (באנגלית)
"הברוטליסט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הברוטליסט", באתר Metacritic (באנגלית)
"הברוטליסט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיר בוגן, "הברוטליסט": זה הסרט הכי פרו-ציוני שתראו השנה - והוא בדרך לאוסקר, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
- אבנר שביט, ״הברוטליסט״ הוא סרט כל כך אנושי ומלא השראה, שאם AI יצפה בו הוא ישתחווה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Andrew Lapin, Starring Adrien Brody, ‘The Brutalist’ is based on postwar Jewish architects in the US, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ אבנר שביט, ״הברוטליסט״ הוא סרט כל כך אנושי ומלא השראה, שאם AI יצפה בו הוא ישתחווה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2024
- ^ 1 2 3 4 אמיר בוגן, "הברוטליסט": זה הסרט הכי פרו-ציוני שתראו השנה - והוא בדרך לאוסקר, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 Eye For Film: Alessandro Nivola in conversation on The Many Saints Of Newark, his upcoming projects, and the influence of Gay Talese, www.eyeforfilm.co.uk
- ^ The Brutalist, Production List | Film & Television Industry Alliance, 2020-11-16
- ^ The Sync Report | Brady Corbet, Audioboom
- ^ Brady Corbet’s ‘The Brutalist’ FINALLY Starts Production, World of Reel, 2019-08-19
- ^ Redazione, Ciak si gira! Carrara attrice protagonista di un nuovo film americano: The Brutalist, www.lagazzettadimassaecarrara.it
- ^ Imgur, Gemma Hoff's Instagram story from May 5, 2023: "Last shoot day of The Brutalist! What an adventure we'll never forget." | "The Brutalist" Call Sheet | Shooting Day 34 | Friday, 5 May 2023, Imgur
- ^
אי־פי, כך, אולי, עשויים כמה מאות מכרסמים לשנות את עתיד הקולנוע, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2024
- ^ Brent Lang, How Brady Corbet Made ‘The Brutalist,’ a 3.5-Hour Historical Epic, for $10 Million: ‘Every Single Cent Was on Screen’, Variety, 2024-10-03
- ^ Rafa Sales Ross, ‘The Brutalist’ Cinematographer Lol Crawley Praises ‘Pragmatic’ Brady Corbet: ‘He’ll Cut His Cloth and Find a Way Through It’, Variety, 2025-02-05 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Anthony D'Alessandro, ‘The Brutalist’ Filmmaker Brady Corbet Says Making 70mm 3 1/2-Hour Epic For Under $10 Million Meant “Educating People On The Ground”, Deadline, 2024-10-08
- ^ אמיר בוגן, "הברוטליסט", "אמיליה פרז" ו"שוגון" שלטו: גלובוס הזהב 2025, באתר ynet, 6 בינואר 2025
- ^ Clayton Davis, ‘A Different Man’ Takes Best Feature at Gotham Awards: Full Winners List, Variety, 2024-12-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Leo Barraclough, Jacques Audiard’s ‘Emilia Pérez’ Wins Best Film, Director, Screenwriter and Actress at European Film Awards, Variety, 2024-12-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Andrés Buenahora, National Society of Film Critics Award Winners: ‘Nickel Boys’ and ‘A Real Pain’ Among Top Honorees, Variety, 2025-01-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Lisa Respers France, See who won at the Golden Globe Awards, CNN, 2025-01-06 (באנגלית)
- ^ I. P. A. Admin, IPA Reveals Winners for the 29th Satellite Awards | International Press Academy (באנגלית אמריקאית)
פרס סטלייט לסרט הטוב ביותר | ||
---|---|---|
דרמה (1996–2009, 2018–הווה) |
פארגו (1996) • טיטניק (1997) • הקו האדום (1998) • המקור (1999) • טראפיק (2000) • בחדר המיטות (2001) • הרחק מגן עדן (2002) • באמריקה (2003) • מלון רואנדה (2004) • הר ברוקבק (2005) • השתולים (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • סיפורו של רחוב ביל (2018) • פורד נגד פרארי (2019) • ארץ נוודים (2020) • בלפסט (2021) • אהבה בשחקים: מאווריק (2022) • אופנהיימר (2023) • הברוטליסט (2024) | |
מוזיקלי או קומדיה (1996–2009, 2018–הווה) |
אוויטה (1996) • הכי טוב שיש (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • להיות ג'ון מלקוביץ' (1999) • האחות בטי (2000) • מולין רוז' (2001) • החתונה היוונית שלי (2002) • אבודים בטוקיו (2003) • דרכים צדדיות (2004) • הולך בדרכי (2005) • נערות החלומות (2006) • ג'ונו (2007) • חופשייה ומאושרת (2008) • Nine (2009) • האקסים של החברה שלי (2010) • כוכב נולד (2018) • היו זמנים בהוליווד (2019) • הבמה של ראדה (2020) • טיק, טיק... בום! (2021) • הכול בכל מקום בבת אחת (2022) • נשארים לחג (2023) • אנורה (2024) | |
סרט קולנוע (2010–2017) |
הרשת החברתית (2010) • היורשים (2011) • אופטימיות היא שם המשחק (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • לה לה לנד / מנצ'סטר ליד הים (2016) • ארץ אלוהים / שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) | |
סרט עצמאי | שחור על לבן (2018) |