הברוטליסט

הברוטליסט
The Brutalist
	כרזת הסרט
בימוי	בריידי קורבט
הופק בידי	בריידי קורבט, D. J. Gugenheim
תסריט	מונה פאסטוולד, בריידי קורבט
עריכה	דוד יאנצ'ו
שחקנים ראשיים	אדריאן ברודי; אמה ליירד; סטייסי מרטין; איסק דה בנקולה; אלסנדרו ניבולה; ג'ונתן הייד; אריאן לאבד; ג'ו אלווין; Raffey Cassidy; פליסיטי ג'ונס; גאי פירס; Peter Polycarpou
מוזיקה	דניאל בלומברג
צילום	לול קרוולי
מדינה	ארצות הברית, הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	Brookstreet Pictures
חברה מפיצה	UIP Duna, A24
הקרנת בכורה	1 בספטמבר 2024 (פסטיבל הסרטים של ונציה); 20 בדצמבר 2024; 20 בפברואר 2025
משך הקרנה	215 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה, סרט היסטורי
מקום התרחשות	ניו יורק, פנסילבניה
תקציב	10 מיליון דולר
הכנסות	48 מיליון דולר
פרסים	פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה; פרס אמנדה לסרט הזר הטוב ביותר ;
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

הברוטליסט (באנגלית: The Brutalist) הוא סרט דרמה היסטורית אפי מ-2024 בבימויו של בריידי קורבט, שגם כתב את התסריט יחד עם מונה פאסטוולד. הסרט הוא קופרודוקציה בינלאומית בין ארצות הברית, בריטניה והונגריה. מככבים בו אדריאן ברודי, פליסיטי ג'ונס, ג'ו אלווין, אלסנדרו ניבולה, ג'ונתן הייד וגאי פירס.

הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה ה-81 ב-1 בספטמבר 2024, שם זכה בפרס אריה הכסף לבימוי הטוב ביותר.

עלילה

חלק 1: חידת ההגעה

האדריכל היהודי-הונגרי לאסלו טוט ששרד את השואה מהגר לארצות הברית, כשהוא מותיר אחריו את אשתו ואחייניתו היתומה, מהן הופרד בכוח. באמריקה לאסלו מתארח אצל בן דודו אטילה המתגורר בפילדלפיה. בן הדוד מנהל חנות רהיטים, ומעסיק את לאסלו, אדריכל בוגר אסכולת הבאוהאוס, עד שימצא עבודה של קבע.

השניים מוזמנים לשפץ את ספרייתו של התעשיין העשיר הריסון לי ואן ביורן. את העבודה מזמין בנו הארי, העושה זאת כהפתעה, ללא ידיעת הריסון האב. כשואן ביורן מגיע במפתיע ונחשף לשיפוץ, הוא זועם על המיזם שבוצע שלא בהסכמתו, מגרש את השניים, כאשר הארי מסרב לשלם להם את שכרם בתואנה שגרמו נזקים. אטילה דורש מלאסלו לעזוב את ביתו בעקבות כישלון הפרויקט המשותף ומוסיף גם האשמות כוזבות של אשתו כי לאסלו מטריד אותה.

לאסלו עובר להתגורר בבית מחסה שם נמצא גם גורדון, אב חד הורי עימו הספיק להתיידד. הוא עובד בעבודות מזדמנות ומתחיל להשתמש בהרואין.

יום אחד מגיע הריסון לבקר את לאסלו ומספר לו שקהילת האדריכלים שיבחה את העיצוב המודרני שלו, ושהוא חקר אודותיו וגילה על עברו המקצועי המפואר. הוא משלם את שכרו ומזמין אותו לחנוכת הספרייה. במסיבה לאסלו מתאר את שאיפתו להשאיר חותם בעולם האדריכלות, והריסון מזמינו לנהל פרויקט בנייה של מרכז קהילתי גדול לזכר אימו המנוחה.

לאסלו עובר להתגורר באתר הבנייה ומתחיל לפקח על העבודה. הוא מעסיק בפרויקט את גורדון, ושניהם מתגוררים יחד וממשיכים בהתמכרותם להירואין. במקביל עמל עורך הדין של הריסון על זירוז הליך הגירת אשתו ואחייניתו של לאסלו לאמריקה, ומסיים אותו בהצלחה אחרי שקיבל מהן תמונה המוכיחה את קשרי המשפחה בין השלושה.

חלק 2: הגרעין הקשה של היופי

לאסלו ממתין לאשתו ארז'בט ואחייניתו סופיה בתחנת הרכבת, ומגלה שכתוצאה מהרעב שסבלה במלחמה ארז'בט לקתה באוסטאופורוזיס והיא מרותקת לכיסא גלגלים. משפחת ואן ביורן מקבלת את פני הבאות בארוחה, במהלכה הריסון מתנהג בשתלטנות כלפי לאסלו למורת רוח אשתו ארז'בט - המתקראת אליזבת באמריקה.

הבנייה ממשיכה כשלאסלו מתעמת עם מתכננים אחרים שהריסון מזמין ומתעקש לשמר את תוכנית הבנייה בדיוק לפי חזונו, כשהוא מסכים לוותר על חלק משכרו לשם כך. הארי מגלה עניין בסופיה, מתלונן בפני לאסלו על כך שאינה מדברת, ומתרעם עליו בגסות. בהמשך הארי ניגש לסופיה ותוקף אותה לכאורה, בטרם הספיק לאסלו להזהירה באותו ערב שתתרחק ממנו.

רכבת אספקת חמרי בנייה של ואן ביורן יורדת מהפסים, גורמת לנזק כלכלי כבד והוצאות משפטיות, והריסון הזועם נאלץ להפסיק את הפרויקט. לאסלו ומשפחתו עוברים לניו יורק, שם הוא עובד כשרטט במשרד אדריכלים בעוד ארז'בט כותבת טורים בעיתונים.

שנים אחר כך הריסון יוצר קשר עם לאסלו ומבקש להמשיך את הבנייה. סופיה נישאת ליהודי ומצפה לילד, והזוג מודיע ללאסלו וארז'בט כי הם מתכוונים לעבור לירושלים ולהתגורר שם. ארז'בט אינה מרוצה מחזרתו של לאסלו לעבודה, וטוענת שהיחס של הריסון אליו היה מחפיר, ושהוא לא מתייחס לפרויקט ברצינות של לאסלו.

כשהם נמצאים יחד במכרות באיטליה במטרה לרכוש שיש, הריסון אונס את לאסלו ומשפיל אותו. כשהם חוזרים לאתר מצבו של לאסלו הפגוע ממשיך להתדרדר, הוא הופך לתוקפני, סהרורי ובלתי נשלט, ואף מפטר את גורדון. לילה אחד ארז'בט כמעט מתה כשלאסלו מטפל בהתקף כאב שלה באמצעות ההירואין שלו. כשהיא מחלימה היא מבקשת שיעברו לגור בירושלים לצד סופיה ומשפחתה, ולאסלו נעתר לבקשתה.

לילה אחד ארז'בט מופיעה בביתו של הריסון, מכנה אותו אנס בפני משפחתו וחברים ומאשימה אותו בהתעמרות בבעלה. הארי תוקף אותה באלימות, הריסון מנסה להכחיש את דבריה, אך האורחים עוזבים. הריסון נמלט ונעלם בין עמודי שלד המרכז הקהילתי שבנייתו לא הסתיימה.

אפילוג: הביאנלה הראשונה לאדריכלות

ב-1980 מתקיימת בוונציה רטרוספקטיבה על יצירתו של לאסלו, שמובל בכיסא גלגלים, אחרי שהתאלמן מאשתו. סופיה ובתה המתבגרת מלוות אותו לאירוע, שם סופיה נושאת נאום בו היא מספרת כי המרכז הקהילתי הושלם לאחר עשור, ומתארת כיצד יצירתו של לאסלו הושפעה מהמאורעות שחוו הוא ואשתו בשואה, וכיצד ניסה לתת להם ביטוי בעבודתו. היא מסיימת כשהיא מצטטת אותו: "לא משנה מה אחרים יספרו לך, מה שחשוב הוא היעד הסופי, לא המסע לשם".

הסרט אינו מבוסס על סיפור אמיתי, אך הוא שואב השראה מאלמנטים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים של התקופה בארצות הברית ובאירופה.^[2]^[3]

שחקנים

אדריאן ברודי – לאסלו טוט, אדריכל ניצול שואה, יהודי-הונגרי, המהגר לאמריקה^[4]
פליסיטי ג'ונס – ארז'בט טוט, אשתו של לאסלו^[4]
גאי פירס – הריסון לי ואן בורן, תעשיין עשיר שהופך ללקוח החשוב ביותר של לסלו^[4]
ג'ו אלווין – הארי לי ואן בורן, בנו הצעיר של הריסון
סטייסי מרטין – מגי ואן בורן, אחותו התאומה של הארי
אלסנדרו ניבולה – אטילה, בן דודו של לאסלו בעל חנות רהיטים בפילדלפיה^[4]
ג'ונתן הייד - לסלי וודרו, קבלן הבניין שנשכר על ידי הריסון לעבודה

הפקה

במקור היו הצילומים אמורים להתחיל ב-2020, אך הם נדחו בעקבות מגפת הקורונה.^[5] תחילה נדחו לינואר 2021,^[6] אחר כך לאוגוסט 2021, ואז לסוף האביב 2022.^[5] בראיון אמר קורבט כי הצילומים נדחו מספר פעמים בגלל מגפת הקורונה, כמו גם בגלל שהיו הריונות ומקרי מוות במשפחות השחקנים והצוות של הסרט בינתיים.^[7]

לבסוף החלו הצילומים בבודפשט במרץ 2023,^[8] אחר כך עברה ההפקה לעיר קרארה בטוסקנה ב-29 באפריל 2023.^[9] צילומי הסרט הסתיימו ב-5 במאי 2023.^[10]

הסרט נעשה בתקציב של כ-10 מיליון דולר בלבד, פחות מעשירית מעלות סרט אולפנים גדול.^[11] קורבט השקיע 7 שנים בניסיון לגייס מימון לסרט, אך נתקל בקשיים חוזרים ונשנים, כולל מגבלות הקורונה והמלחמה באוקראינה, מה שאילץ אותו לשנות את אתרי הצילום. לבסוף, הסרט צולם בהונגריה, והפוסט-פרודקשן נערך בבריטניה כדי לנצל הטבות מס. קורבט עבד שנים רבות על הסרט כמעט ללא שכר, כדי להבטיח שכל תקציב הסרט יושקע על המסך.^[12] הסרט צולם במשך 33 ימים.^[13]

עיצוב

על פי המעצבת האמנותית בסרט, ג'ודי בקר (אנ'), עיצוב המכון של ואן ביורן, שמתכנן הגיבור, נועד להיות מבנה בטון מונוליטי שניצב על גבי גבעה. הוא היה צריך להיות רדיקלי, כיאה לאדריכל שיכול לומר בבוטות לפטרונו, "לא היית מוכן למה שראית - זה מובן".^[14] בקר אמרה שהיא הושפעה בעיצוב המודל ששימש כבנין בסרט מהאדריכלים הברוטליסטים, היהודי-הונגרי מרסל ברויאר שהחל לפעול באסכולת הבאוהוז ועבר לברוטליזם, והיפני, טדאו אנדו שתכנן, בין היתר, את כנסיית האור.^[14] יוצרו שני דגמים; אחד בגובה שני רגל ועשוי מקרטון, אותו מציג טוט לוואן ביורן, והשני מיניאטורה, בגובה של כשלושה מטרים ובאורך מטר וחצי. במערכה השלישית, ככל שהתקרבנו עם המצלמה למכון, אוחדו לסצנה מיקומים אמיתיים שונים, כולל מאגר המים יוזף גרובר בגבעת גלרט (אנ') בבודפשט, וסילו בטון.^[14]

הפצה

הסרט נרכש על ידי חברת ההפצה A24 לאחר ההקרנה בפסטיבל הסרטים של ונציה ויצא לבתי הקולנוע ב-20 בדצמבר 2024.^[15]

ביקורות

באתר Rotten Tomatoes קיבל הסרט 94 אחוזי טריות, המבוססים על 298 ביקורות. באתר Metacritic הוא עומד על ציון ממוצע משוקלל של 89, המבוסס על 19 מבקרים.

פרסים ומועמדויות

הסרט זכה בשלושה פרסים בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-82: סרט הדרמה הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר בדרמה.^[16] בנוסף, הסרט זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה, וכן בפרסים נוספים כמו פרס Arca CinemaGiovani, פרס FIPRESCI, פרס Premio CinemaSara ופרס UNIMED למגוון תרבותי.^[15]

פרס	תאריך	קטגוריה	עבור	תוצאה	מקור
פרס גות'הם	2 בדצמבר 2024	ההופעה הראשית הטובה ביותר	אדריאן ברודי	מועמדות	^[17]
פרס גות'הם	2 בדצמבר 2024	הופעת המשנה הטובה ביותר	גאי פירס	מועמדות	^[17]
פרס איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס	8 בדצמבר 2024	הסרט הטוב ביותר	"הברוטליסט"	מקום שני	^[18]
		הצילום הטוב ביותר	לול קראולי	מקום שני
		עיצוב ההפקה הטוב ביותר	ג'ודי בקר	זכייה
פרס איגוד המבקרים האמריקני	4 בינואר 2025	השחקן הטוב ביותר	אדריאן ברודי	מקום שני	^[19]
		שחקן המשנה הטוב ביותר	גאי פירס	מקום שני
		הצילום הטוב ביותר	לול קראולי	מקום שני
פרס גלובוס הזהב	5 בינואר 2025	הסרט הטוב ביותר - דרמה	"הברוטליסט"	זכייה	^[20]
		השחקן הטוב ביותר בסרט - דרמה	אדריאן ברודי	זכייה
		שחקן המשנה הטוב ביותר בסרט	גאי פירס	מועמדות
		שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט	פליסיטי ג'ונס	מועמדות
		הבמאי הטוב ביותר	בריידי קורבט	זכייה
		התסריט הטוב ביותר	בריידי קורבט ומונה פאסטוולד	מועמדות
		הפסקול המקורי הטוב ביותר	דניאל בלומברג	מועמדות
פרס סטלייט	26 בינואר 2025	הסרט הטוב ביותר – דרמה	"הברוטליסט"	זכייה	^[21]
		הבמאי הטוב ביותר	בריידי קורבט	זכייה
		השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע - דרמה	אדריאן ברודי	מועמדות
		השחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה	גאי פירס	זכייה
		השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה	פליסיטי ג'ונס	מועמדות
		התסריט המקורי הטוב ביותר	בריידי קורבט ומונה פאסטוולד	מועמדות
		הצילום הטוב ביותר	לול קראולי	מועמדות
		עריכת הסרט הטובה ביותר	דויד יאנצ'ו	מועמדות
		עיצוב ההפקה הטוב ביותר	ג'ודי בקר (מעצבת הפקה); פטרישיה קוצ'יה ומרצ'דש נגיווארדי (מעצבות תפאורה)	מועמדות
		הפסקול המקורי הטוב ביותר	דניאל בלומברג	מועמדות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הברוטליסט בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של הברוטליסט (באנגלית)
"הברוטליסט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הברוטליסט", באתר AllMovie (באנגלית)
"הברוטליסט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הברוטליסט", באתר Metacritic (באנגלית)
"הברוטליסט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

ביקורות

אמיר בוגן, "הברוטליסט": זה הסרט הכי פרו-ציוני שתראו השנה - והוא בדרך לאוסקר, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
אבנר שביט, ‏״הברוטליסט״ הוא סרט כל כך אנושי ומלא השראה, שאם AI יצפה בו הוא ישתחווה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2024
אורון שמיר, "הברוטליסט": יצירת מופת אמריקאית על חיי אמן וחווית המהגר היהודי, באתר הארץ, 20 בפברואר 2025
נעמה ריבה, "הברוטליסט" וגיבורו הארכיטקט ניצול השואה מצליחים להרגיז אדריכלים, באתר הארץ, 24 בפברואר 2025

הערות שוליים

^ The Brutalist, Box Office Mojo
^ Andrew Lapin, Starring Adrien Brody, ‘The Brutalist’ is based on postwar Jewish architects in the US, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
^ אבנר שביט, ‏״הברוטליסט״ הוא סרט כל כך אנושי ומלא השראה, שאם AI יצפה בו הוא ישתחווה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2024
^ ¹ ² ³ ⁴ אמיר בוגן, "הברוטליסט": זה הסרט הכי פרו-ציוני שתראו השנה - והוא בדרך לאוסקר, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
^ ¹ ² Eye For Film: Alessandro Nivola in conversation on The Many Saints Of Newark, his upcoming projects, and the influence of Gay Talese, www.eyeforfilm.co.uk
^ The Brutalist, Production List | Film & Television Industry Alliance, ‏2020-11-16
^ The Sync Report | Brady Corbet, Audioboom
^ Brady Corbet’s ‘The Brutalist’ FINALLY Starts Production, World of Reel, ‏2019-08-19
^ Redazione, Ciak si gira! Carrara attrice protagonista di un nuovo film americano: The Brutalist, www.lagazzettadimassaecarrara.it
^ Imgur, Gemma Hoff's Instagram story from May 5, 2023: "Last shoot day of The Brutalist! What an adventure we'll never forget." | "The Brutalist" Call Sheet | Shooting Day 34 | Friday, 5 May 2023, Imgur
^ אי־פי, כך, אולי, עשויים כמה מאות מכרסמים לשנות את עתיד הקולנוע, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2024
^ Brent Lang, How Brady Corbet Made ‘The Brutalist,’ a 3.5-Hour Historical Epic, for $10 Million: ‘Every Single Cent Was on Screen’, Variety, ‏2024-10-03
^ Rafa Sales Ross, ‘The Brutalist’ Cinematographer Lol Crawley Praises ‘Pragmatic’ Brady Corbet: ‘He’ll Cut His Cloth and Find a Way Through It’, Variety, ‏2025-02-05 (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² ³ Thomas Page, How ‘The Brutalist’ built architect László Tóth — inside and out, CNN, December 19, 2024
^ ¹ ² Anthony D'Alessandro, ‘The Brutalist’ Filmmaker Brady Corbet Says Making 70mm 3 1/2-Hour Epic For Under $10 Million Meant “Educating People On The Ground”, Deadline, ‏2024-10-08
^ אמיר בוגן, "הברוטליסט", "אמיליה פרז" ו"שוגון" שלטו: גלובוס הזהב 2025, באתר ynet, 6 בינואר 2025
^ Clayton Davis, ‘A Different Man’ Takes Best Feature at Gotham Awards: Full Winners List, Variety, ‏2024-12-03 (באנגלית אמריקאית)
^ Leo Barraclough, Jacques Audiard’s ‘Emilia Pérez’ Wins Best Film, Director, Screenwriter and Actress at European Film Awards, Variety, ‏2024-12-07 (באנגלית אמריקאית)
^ Andrés Buenahora, National Society of Film Critics Award Winners: ‘Nickel Boys’ and ‘A Real Pain’ Among Top Honorees, Variety, ‏2025-01-04 (באנגלית אמריקאית)
^ Lisa Respers France, See who won at the Golden Globe Awards, CNN, ‏2025-01-06 (באנגלית)
^ I. P. A. Admin, IPA Reveals Winners for the 29th Satellite Awards | International Press Academy (באנגלית אמריקאית)

[1] The Brutalist, Box Office Mojo

[2] Andrew Lapin, Starring Adrien Brody, ‘The Brutalist’ is based on postwar Jewish architects in the US, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)

[3] אבנר שביט, ‏״הברוטליסט״ הוא סרט כל כך אנושי ומלא השראה, שאם AI יצפה בו הוא ישתחווה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2024

[:2-4] ¹ ² ³ ⁴ אמיר בוגן, "הברוטליסט": זה הסרט הכי פרו-ציוני שתראו השנה - והוא בדרך לאוסקר, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024

[:0-5] ¹ ² Eye For Film: Alessandro Nivola in conversation on The Many Saints Of Newark, his upcoming projects, and the influence of Gay Talese, www.eyeforfilm.co.uk

[6] The Brutalist, Production List | Film & Television Industry Alliance, ‏2020-11-16

[7] The Sync Report | Brady Corbet, Audioboom

[8] Brady Corbet’s ‘The Brutalist’ FINALLY Starts Production, World of Reel, ‏2019-08-19

[9] Redazione, Ciak si gira! Carrara attrice protagonista di un nuovo film americano: The Brutalist, www.lagazzettadimassaecarrara.it

[10] Imgur, Gemma Hoff's Instagram story from May 5, 2023: "Last shoot day of The Brutalist! What an adventure we'll never forget." | "The Brutalist" Call Sheet | Shooting Day 34 | Friday, 5 May 2023, Imgur

[11] אי־פי, כך, אולי, עשויים כמה מאות מכרסמים לשנות את עתיד הקולנוע, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2024

[12] Brent Lang, How Brady Corbet Made ‘The Brutalist,’ a 3.5-Hour Historical Epic, for $10 Million: ‘Every Single Cent Was on Screen’, Variety, ‏2024-10-03

[13] Rafa Sales Ross, ‘The Brutalist’ Cinematographer Lol Crawley Praises ‘Pragmatic’ Brady Corbet: ‘He’ll Cut His Cloth and Find a Way Through It’, Variety, ‏2025-02-05 (באנגלית אמריקאית)

[CNN-14] ¹ ² ³ Thomas Page, How ‘The Brutalist’ built architect László Tóth — inside and out, CNN, December 19, 2024

[:1-15] ¹ ² Anthony D'Alessandro, ‘The Brutalist’ Filmmaker Brady Corbet Says Making 70mm 3 1/2-Hour Epic For Under $10 Million Meant “Educating People On The Ground”, Deadline, ‏2024-10-08

[16] אמיר בוגן, "הברוטליסט", "אמיליה פרז" ו"שוגון" שלטו: גלובוס הזהב 2025, באתר ynet, 6 בינואר 2025

[17] Clayton Davis, ‘A Different Man’ Takes Best Feature at Gotham Awards: Full Winners List, Variety, ‏2024-12-03 (באנגלית אמריקאית)

[18] Leo Barraclough, Jacques Audiard’s ‘Emilia Pérez’ Wins Best Film, Director, Screenwriter and Actress at European Film Awards, Variety, ‏2024-12-07 (באנגלית אמריקאית)

[19] Andrés Buenahora, National Society of Film Critics Award Winners: ‘Nickel Boys’ and ‘A Real Pain’ Among Top Honorees, Variety, ‏2025-01-04 (באנגלית אמריקאית)

[20] Lisa Respers France, See who won at the Golden Globe Awards, CNN, ‏2025-01-06 (באנגלית)

[21] I. P. A. Admin, IPA Reveals Winners for the 29th Satellite Awards | International Press Academy (באנגלית אמריקאית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר – דרמה
1951–1960	מקום תחת השמש (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • חופי הכרך (1954) • קדמת עדן (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • הנועזים (1958) • בן חור (1959) • ספרטקוס (1960)
1961–1980	תותחי נברון (1961) • לורנס איש ערב (1962) • הקרדינל (1963) • בקט (1964) • דוקטור ז'יוואגו (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אריה בחורף (1968) • אן של אלף הימים (1969) • סיפור אהבה (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • מגרש השדים (1973) • צ'יינהטאון (1974) • קן הקוקייה (1975) • רוקי (1976) • נקודת מפנה (1977) • אקספרס של חצות (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981–2000	האגם המוזהב (1981) • אי.טי. – חבר מכוכב אחר (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • נולד בארבעה ביולי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • באגסי (1991) • ניחוח אישה (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • להציל את טוראי ריאן (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001–2020	נפלאות התבונה (2001) • השעות (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • הטייס (2004) • הר ברוקבק (2005) בבל (2006) • כפרה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • אווטאר (2009) • הרשת החברתית (2010) • היורשים (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • התבגרות (2014) • האיש שנולד מחדש (2015) • אור ירח (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • רפסודיה בוהמית (2018) • 1917 (2019) • ארץ נוודים (2020)
2021–היום	כוחו של הכלב (2021) • הפייבלמנים (2022) • אופנהיימר (2023) • הברוטליסט (2024) • המנט (2025)

פרס סטלייט לסרט הטוב ביותר
דרמה (1996–2009, 2018–הווה)	פארגו (1996) ‏•‏‏ טיטניק (1997) ‏•‏‏ הקו האדום (1998) ‏•‏‏ המקור (1999) ‏•‏‏ טראפיק (2000) ‏•‏‏ בחדר המיטות (2001) ‏•‏‏ הרחק מגן עדן (2002) ‏•‏‏ באמריקה (2003) ‏•‏‏ מלון רואנדה (2004) ‏•‏‏ הר ברוקבק (2005) ‏•‏‏ השתולים (2006) ‏•‏‏ ארץ קשוחה (2007) ‏•‏‏ נער החידות ממומביי (2008) ‏•‏‏ מטען הכאב (2009) ‏•‏‏ סיפורו של רחוב ביל (2018) ‏•‏‏ פורד נגד פרארי (2019) ‏•‏‏ ארץ נוודים (2020) ‏•‏‏ בלפסט (2021) ‏•‏‏ אהבה בשחקים: מאווריק (2022) ‏•‏‏ אופנהיימר (2023) ‏•‏‏ הברוטליסט (2024)
מוזיקלי או קומדיה (1996–2009, 2018–הווה)	אוויטה (1996) ‏•‏‏ הכי טוב שיש (1997) ‏•‏‏ שייקספיר מאוהב (1998) ‏•‏‏ להיות ג'ון מלקוביץ' (1999) ‏•‏‏ האחות בטי (2000) ‏•‏‏ מולין רוז' (2001) ‏•‏‏ החתונה היוונית שלי (2002) ‏•‏‏ אבודים בטוקיו (2003) ‏•‏‏ דרכים צדדיות (2004) ‏•‏‏ הולך בדרכי (2005) ‏•‏‏ נערות החלומות (2006) ‏•‏‏ ג'ונו (2007) ‏•‏‏ חופשייה ומאושרת (2008) ‏•‏‏ Nine‏ (2009) ‏•‏‏ האקסים של החברה שלי (2010) ‏•‏‏ כוכב נולד (2018) ‏•‏‏ היו זמנים בהוליווד (2019) ‏•‏‏ הבמה של ראדה (2020) ‏•‏‏ טיק, טיק... בום! (2021) ‏•‏‏ הכול בכל מקום בבת אחת (2022) ‏•‏‏ נשארים לחג (2023) ‏•‏‏ אנורה (2024)
סרט קולנוע (2010–2017)	הרשת החברתית (2010) ‏•‏‏ היורשים (2011) ‏•‏‏ אופטימיות היא שם המשחק (2012) ‏•‏‏ 12 שנים של עבדות (2013) ‏•‏‏ בירדמן (2014) ‏•‏‏ ספוטלייט (2015) ‏•‏‏ לה לה לנד / מנצ'סטר ליד הים (2016) ‏•‏‏ ארץ אלוהים / שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017)
סרט עצמאי	שחור על לבן (2018)