הברית האדומה-ירוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הברית האדומה-ירוקה
Enhedslisten – De Rød-Grønne
Enhedslisten logo (2017–present).svg
מדינה דנמרק
מנהיגים מאי וילאדסן
תקופת הפעילות 2 בדצמבר 1989 – הווה (33 שנים)
אידאולוגיות

סוציאליזם

אירוסקפטיות

סוציאל - דמוקרטיה
שיא כוחה 14 מושבים (2015)
שפל כוחה 4 מושבים (2007)
נוצרה מתוך

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית (דנמרק)

קורס משותף

שמאל סוציאליסטי

מפלגת הפועלים הקומוניסטית
מטה Studiestræde עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית שמאל רדיקלי
ארגונים בינלאומיים השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק
צבעים רשמיים אדום
www.enhedslisten.dk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הברית האדומה-ירוקהדנית: Enhedslisten – De Rød-Grønne) או רשימת האחדות, היא מפלגה בדנמרק הנחשבת למפלגה השמאלנית ביותר בפולקטינג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה נוסדה ב-1989 כאיחוד של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית, "קורס משותף"[דרושה הבהרה] ו"שמאל סוציאליסטי". ב-1994 מפלגת הפועלים הקומוניסטית הצטרפה למפלגה ונטמעה בה. במקור התוכנית הייתה לאחד את המפלגות הללו לצד הירוקים, אך זה לא קרה.[1]

לפני בחירות 2007, המפלגה צירפה את אסמא עבד אל-חמיד, מוסלמית שהזדהתה כפמיניסטית, דמוקרטית וסוציאליסטית.[2] היא זוכה לתמיכה של כמה אימאמים, אחרים (כולל חברים בחיזב יוט תחריר) התנגדו לה. עובדות אלו, וחלק מהצהרותיה בנוגע לפוליטיקה ודת, הפכו אותה למטרה לביקורת מסוימת בכל הקשת הפוליטית, בעיקר מצד מפלגת העם הדנית. כמה אנשי שמאל ציינו את מועמדותה כסיבה להסרת תמיכתם מהמפלגה. רשת אנטי-דתית נוצרה בתוך המפלגה במטרה מוצהרת להפוך את המפלגה למפלגה אתאיסטית בלבד, על בסיס מטריאליסטי-מרקסיסטי. במהלך הקמפיין היו כמה ספקולציות אם מועמדותה תמשוך או תדחה מצביעים. תוצאות הבחירות היו 2.2% למפלגה, ירידה מ-3.4% בבחירות לפרלמנט ב-2005. אף על פי שלא נבחרה, עבדול-חמיד טענה כי היא משכה מצביעים למפלגה. בבחירות לפרלמנט 2011, המפלגה קיבלה 6.7% מהקולות ושילשה את ייצוגה מ-4 מושבים ל-12 מושבים.

כחלק מקואליציית "הגוש האדום" הנוטה לשמאל עם הסוציאל-דמוקרטים, הברית האדומה-הירוקה קיבלה את תקציב המדינה פעמיים והייתה באופוזיציה פעמיים בתקופה שבין 2011 ל-2015. בשום שלב, לעומת זאת, הם לא התנגדו ישירות לממשלה. בבחירות הכלליות של 2015, המפלגה קיבלה 7.8% מהקולות והגדילה את ייצוגה מ-12 מושבים ל-14 מושבים.

עד 2016, הברית האדומה-הירוקה מעולם לא התמודדה ישירות בבחירות לפרלמנט האירופי והעדיפה לתמוך בתנועת העם נגד האיחוד האירופי. בהחלטה היסטורית בפגישה השנתית של המפלגה במאי 2016, הרוב החליט להתמודד ישירות בבחירות 2019 לפרלמנט האירופי.

בבחירות 2019, המפלגה נחלשה מעט וקיבלה 6.9% מהקולות ו-13 מושבים, מושב אחד פחות מהבחירות הקודמות.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה שמה דגש רב על המאבק באי- שוויון חברתי ובעוני, והיא בעד חיזוק והרחבת מדינת הרווחה. המפלגה מאמינה שיש מקום בחברה לכל צורות הגיוון, כולל מין, מוגבלות ורקע אתני. היא גם דוגלת במגזר ציבורי גדול יותר, בין היתר, לשיפור איכות החיים של עובדי המגזר הציבורי. המפלגה מאמינה שאנשים צריכים להיות חופשיים לבחור מתי הם רוצים לקבל השכלה ומתנגדת לשכר לימוד שלדעתם פוגע בהזדמנויות לכולם לרכוש השכלה. המפלגה לא רואה באבטלה שווה לעצלות ומבקשת לבטל את המקבילה הדנית לשכר עבודה.[3]

מדיניות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה היא אנטי קפיטליסטית נחרצת והתבלטה במיוחד כמתנגדת לתמחור העברה, לפיו חברות רב לאומיות ממזערות את הסכום שהן משלמות במס על ידי ייחוס רווחיהן למדינות עם שיעורי מס נמוכים יותר. בתגובה למיתון הגדול, הברית האדומה-הירוקה דחקה בפיקוח קפדני יותר על הלוואות, הנהגת מס טובין, והלאמה של בנקים וחברות משכנתאות. עוד היא סבורה כי יש להרחיב את המגזר הציבורי, להעלות את שכרם של העובדים בשכר הנמוך ביותר ולהאריך את תקופת דמי האבטלה המבוססת על ביטוח לארבע שנים לפחות. במקביל, יש לתת לתלמידים מענק חינוך ממלכתי גבוה יותר. לכל הפחות, יש להעלות את כל ההטבות ל-13,500 קרונות לחודש לפני מיסים.

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה דוגלת במדיניות חוץ המבוססת על כיבוד זכויות אדם, שלדעתה לא קיבלה עדיפות ראויה בעבר. היא גם מציעה תמיכה רבה יותר במדינות מתפתחות באמצעות הכפלת סיוע החוץ, וקמפיינים ליציאת דנמרק מנאט"ו. במרץ 2019, המפלגה הודיעה כי לא תפעל עוד למשאל עם ליציאה מהאיחוד האירופי, והצביעה על הברקזיט הממחיש את הצורך בבהירות לפני שניתן לשקול נסיגה.

המפלגה פועלת מתוך אמונה בסיסית ששלום עדיף על מלחמה, והתנגדה מלכתחילה להשתתפות דנמרק במלחמות בעיראק ובאפגניסטן. עיקרון זה הוגש תיגר ב-2011, כאשר הקבוצה הפרלמנטרית של המפלגה הצביעה בעד השתתפות דנית בפעולה הצבאית שאושרה על ידי האו"ם בלוב על בסיס היותה פעולה הומניטרית. עם זאת, ההחלטה הובילה לתגובת נגד משמעותית, ותמיכת המפלגה נסוגה לאחר שהחלה ההתערבות הצבאית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הברית האדומה-ירוקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ enhedslisten, enhedslisten historie, enhedslisten, ‏25 February 2015
  2. ^ Ian Traynor, Feminist, socialist, devout Muslim: woman who has thrown Denmark into turmoil, the guardian, ‏Wed 16 May 2007 02.50 BST
  3. ^ enhedslisten, "Ulighed og fattigdom", enhedslisten, ‏25 February 2015