הברית החופשית של הירוקים האירופאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הברית החופשית של הירוקים האירופאים
Logo greens-efa.png
מנהיג דניאל כהן-בנדיט
שנת ייסוד 1999
אידאולוגיות איכות הסביבה, סוציאליזם, פרו-אירופיות
מיקום במפה הפוליטית שמאל
www.greens-efa.eu
דניאל כהן-בנדיט, יושב ראש המפלגה הנוכחי
מדינות בעלות חברי פרלמנט של המפלגה בפרלמנט האירופי:

██ מדינות בעלות יותר מחבר פרלמנט אחד

██ מדינות בעלות חבר פרלמנט אחד

הברית החופשית של הירוקים האירופאיםאנגלית: The Greens/European Free Alliance, Greens/EFA, בגרמנית: Fraktion der Grünen/Freie Europäische Allianz, Grüne/EFA, בצרפתית: Fraktion der Grünen/Freie Europäische Allianz, Grüne/EFA) היא מפלגת שמאל אירופית הדוגלת בפוליטיקה ירוקה הכוללת שמירה על איכות הסביבה. בנוסף, המפלגה מחזיקה בעמדות סוציאליסטיות וחתירה לאינטגרציה אירופאית. נכון להיום, המפלגה היא הרביעית בגודלה בפרלמנט האירופי. המפלגה נוסדה בשנת 1999 כרשימת גג של שתי מפלגות: המפלגה האירופית הירוקה והברית הרדיקלית האירופית.[1][2][3][4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של הברית החופשית של הירוקים האירופאים, הוא במפלגת "הקבוצה הטכנית של עצמאים", מפלגה בעלת עמדות הטרוגניות, שהייתה למעשה ברית של מועמדים עצמאיים שרצו לפרלמנט האירופי, מפלגה זו הוקמה לקראת בחירות 1979, והייתה פעילה עד שנת 1984. באותה השנה, עברו מרבית חברי הקבוצה למפלגה חדשה בשם "הקשת בענן" - אשר הייתה גם היא מפלגה חסרת אחידות אידאולוגית, אם כי הייתה מזוהה יותר עם השמאל. רשימה זו לא האריכה ימים, ובשנת 1989 התפצלה לשתי רשימות: חבריה בעלי האוריינטציה הסביבתיות הקימו את המפלגה האירופית הירוקה (EGP), ושאר חברי הקבוצה המשיכו לרוץ תחת מפלגת הקשת בענן. אלו אשר נשארו בקשת בענן, שינו את שמם לקראת בחירות 1994 תחת השם הברית הרדיקלית האירופית. בשנת 1999, לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו באותה השנה, לאחר כעשור של פיצול, התאחדו מחדש שתי המפלגות (המפלגה האירופית הירוקה והברית הרדיקלית האירופית) תחת "הברית החופשית של הירוקים האירופאים". מאז, המפלגה מזוהה בבירור עם עמדות סביבתיות.[5][6]

בבחירות 1999, זכתה המפלגה בנתח בינוני מהפרלמנט האירופי - ב-48 מושבים. במהלך מערכות הבחירות הבאות (2004 ו-2009) המשיכה המפלגה לשמר את כוחה פחות או יותר, וזכתה במספר דומה של מושבים.[7]

תוצאות בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הברית החופשית של הירוקים האירופאים בבחירות לפרלמנט האירופי לאורך השנים
בחירות מושבים אחוז
1999
626/48
7.7%
2004
732/42
5.7%
2009
736/55
7.5%

מפלגות לאומיות תומכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגות בפרלמנט האירופי, הם למעשה התאגדויות של מפלגות לאומיות מהפרלמנטים הלאומיים של מדינות האיחוד. ברשימה זו, מוצגים המפלגות המרכיבות את מפלגת הברית החופשית של הירוקים האירופאים.

מדינה מפלגה לאומית
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה מפלגת הירוקים
בלגיהבלגיה  בלגיה אקולו
בלגיהבלגיה  בלגיה מפלגת הירוקים
בלגיהבלגיה  בלגיה הברית הפלמית החדשה
דנמרקדנמרק  דנמרק מפלגת העם הסוציאליסטית
פינלנדפינלנד  פינלנד הליגה הירוקה
צרפתצרפת  צרפת אירופה אקולוגית - הירוקים
צרפתצרפת  צרפת המפלגה הלאומית הקורסיקאית
גרמניהגרמניה  גרמניה מפלגת הירוקים
יווןיוון  יוון הירוקים האקולוגים
איטליהאיטליה  איטליה הפדרציה של הירוקים
לטביהלטביה  לטביה למען זכויות אדם בלטביה
לוקסמבורגלוקסמבורג  לוקסמבורג מפלגת הירוקים
הולנדהולנד  הולנד השמאל הירוק
ספרדספרד  ספרד מפלגת אקו
ספרדספרד  ספרד השמאל הרפובליקני של קטלוניה
ספרדספרד  ספרד היוזמה למען קטלוניה הירוקה
ספרדספרד  ספרד הגוש הגליסיאני הלאומי
שוודיהשוודיה  שוודיה מפלגת הירוקים
שוודיהשוודיה  שוודיה מפלגת הפיראטים של שוודיה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה המפלגה הירוקה של אנגליה וויילס
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה המפלגה הלאומית הסקוטית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Peterson; Michael Shackleton (22 במרץ 2012). The Institutions of the European Union. Oxford University Press. עמ' 341–. ISBN 978-0-19-957498-8. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2013. 
  2. ^ Andreas Staab (24 ביוני 2011). The European Union Explained, Second Edition: Institutions, Actors, Global Impact. Indiana University Press. עמ' 67–. ISBN 978-0-253-00164-1. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2013. 
  3. ^ http://archive.greens-efa.eu/cms/default/dokbin/168/168507.statutes_of_the_parliamentary_group_the@en.pdf
  4. ^ Alexander H. Trechsel (13 בספטמבר 2013). Towards a Federal Europe. Taylor & Francis. עמ' 72–. ISBN 978-1-317-99818-1. 
  5. ^ Who we are on greens-efa.eu
  6. ^ Development of Political Groups in the European Parliament
  7. ^ Europe Politique: Parlement européen (in French)