הברקים של קאטאטומבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברקי קאטאטומבו

הברקים של קאטאטומבו אלו ברקים המופיעים במשך למעלה מחצי שנה מסביב לשפך נהר קאטאטומבו לאגם מרקאיבו במערב ונצואלה.

סופות הברקים פורצות בעיקר בלילות ומגיעות לתדירות של 280 פעמים בשעה במשך 10 שעות. הברקים נשארים בגובה 2-10 ק"מ מעל פני האדמה, מגיעים לעוצמה הגבוהה פי 10 מברקים רגילים ומייצרים יותר אוזון מכל אירוע בודד אחר על פני כדור הארץ. ימאים משתמשים בברקים הנראים למרחוק כמגדלור טבעי, אותו הם מכנים "המגדלור של קאטאטומבו".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד ראשון לתופעה נמצא בכתבי המחזאי הספרדי בן המאה ה-17, לופה דה וגה. בפואמה "הדרגנוטה", דה וגה מתאר כי סופות הברקים של קאטאטומבו האירו את שמי הלילה וחשפו את ספינותיו של סוחר העבדים האנגלי פרנסיס דרייק שניסה לכבוש את האזור.

בשנת 1823 התרחש סיפור דומה: תוך כדי מלחמת העצמאות של ונצואלה, הברקים חשפו את ספינות הצי הספרדי ועזרו לסימון בוליבאר להוביל את צבאו לניצחון בקרב.

שבט האינדיאנים המקומי הווארי רואה את הסופות בתור ריקוד של מיליוני גחליליות המביעות תודה לאבי הבריאה. שבטים אחרים, כגון היופה והוואיו, טוענים שמדובר ברוחות אינדיאנים מתים המתגלות כהבזקי אור להעביר מסרים סודיים לבני עולמנו.

חוקר הטבע הפרוסי בן המאה ה-19, אלכסנדר פון הומבולדט, היה הראשון לתת הסבר מדעי לתופעה אותה תיאר כפיצוצים חשמליים הדומים לאש גופרית, אך עד היום המדענים חלוקים מהו ההסבר הנכון. יש שטענו כי הזרימה המעגלית של הרוחות מעל האגם היא שגורמת לברקים. אחרים הסבירו שזה דווקא ההתנגשות בין זרמי אוויר קר וחם. הסבר שלישי לתופעה קושר את הסופות למצבורי גז המתאן הנמצאים באזור.

הברקים של קאטאטומבו נכנסו למהדורת 2015 של ספר השיאים של גינס.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]