לדלג לתוכן

הבשורה על פי העברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבשורה על פי העברים
τὸ καθ' Ἑβραίους εὐαγγέλιον
מידע כללי
סוגה Jewish-Christian gospel עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוריגנס - מלומד נוצרי שהרבה בכתביו לצטט מהבשורה אל העברים

הבשורה על פי העבריםיוונית: τὸ καθ' Ἑβραίους εὐαγγέλιον בלטינית: Evangelium Hebraeorum) היא בשורה אפוקריפית אבודה מהמאה ה-2 לספירה, שנותרו ממנה רק קטעים המצוטטים בכתביהם של אבות הכנסייה.[1] הבשורה נכתבה ככל הנראה במקור ביוונית עבור קהילה של יהודים-נוצרים במצרים. בניגוד לבשורות הקנוניות של הברית החדשה, היא שמה דגש על תפקידו של רוח הקודש ועל חשיבותו של יעקב הצדיק, אחיו של ישו.

רקע ומקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידע שבידינו על הבשורה ליהודים מגיע מציטוטים של מחברים נוצרים מוקדמים, ובהם קלמנס מאלכסנדריה, אוריגנס, הירונימוס ואפיפניוס מסלמיס.

במשך שנים רבות חל בלבול בקרב חוקרים בין שלוש בשורות יהודיות-נוצריות שונות:

  1. הבשורה על פי העברים: זו המתוארת כאן, שנפוצה כנראה במצרים.
  2. הבשורה על פי הנצרנים (Gospel of the Nazarenes): גרסה ארמית או עברית לבשורה לפי מתי.
  3. הבשורה על פי האביונים (Gospel of the Ebionites): גרסה הרמונית (סינתזה) של הבשורות הסינופטיות.

המחקר המודרני, החל מהמאה ה-20, נוטה להפריד ביניהן כטקסטים נפרדים שנכתבו עבור קהילות שונות בעלות תפיסות תאולוגיות שונות.[2]

תוכן ומאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקטעים ששרדו עולה כי הבשורה עלפי העברים כללה מסורות ייחודיות השונות מהבשורות הסינופטיות:

  • רוח הקודש כאם: באחד הקטעים המפורסמים ביותר, ישו מתאר את רוח הקודש כאימו: "זה עתה לקחה אותי אמי, רוח הקודש, באחת משערות ראשי ונשאה אותי אל הר תבור הגדול". תפיסה זו נובעת מהעובדה שבשפות שמיות המילה "רוח" היא לרוב בלשון נקבה.
  • מרכזיותו של יעקב הצדיק: לפי הבשורה על פי העברים, ישו הופיע לאחר תחייתו קודם כל בפני יעקב הצדיק (ולא בפני מרים המגדלית או פטרוס). נכתב כי יעקב נדר נדר לא לאכול לחם מיום הסעודה האחרונה ועד שיראה את ישו קם לתחייה.
  • הטבילה: הבשורה מתארת את טבילתו של ישו כאירוע שבו רוח הקודש יורדת עליו ואומרת: "בני, בכל הנביאים חיכיתי לך, שתבוא ואנוח בך".

השוואה לבשורות הקנוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נושאהבשורות הקנוניותהבשורה ליהודים
שפת מקוריווניתיוונית (עם השפעות שמיות)
מעמד רוח הקודשדמות מופשטת / יונהדמות אמו של ישו
הופעה ראשונה לאחר התחייהמרים המגדלית / השליחיםיעקב הצדיק
קהל יעדכלל הנוצרים / גוייםיהודים-נוצרים

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Broadhead, Edwin K. (2010). "The Earliest Communities of Jesus' Followers – 5. Alexandria". Jewish Ways of Following Jesus: Redrawing the Religious Map of Antiquity. Mohr Siebeck. pp. 115–9. ISBN 978-3-16-150304-7.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Klijn, A.F.J., Jewish-Christian Gospel Tradition, Brill, 1992, pp. 27-31.
  2. Ehrman, Bart D., Lost Scriptures, Oxford University Press, 2003.