הג'יגולו הלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הג'יגולו הלבן
Hustler White
בימוי ברוס לה ברוס, ריק קסטרו עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ברוס לה ברוס, ריק קסטרו עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים טוני וורד
Ivar Johnson
גלן מדמור
גרהם דיוויד סמית'
Kevin P. Scott
ברוס לה ברוס
רון אתיי
ואג'ינל דייויס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום James Carman עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Strand Releasing עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה פברואר 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 79 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט להט"בי, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 50,000 דולר[1]
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הג'יגולו הלבןאנגלית: Hustler White) הוא סרט אלט פורן (אנ')-קומדיה שחורה-סאיטרית משנת 1996, העוסק בהומוסקסואלים העוסקים בזנות גברית בשדרות סנטה מוניקה (אנ') שבמערב הוליווד (אנ'), קליפורניה, ובלקוחותיהם. את הסרט כתבו וביימו ברוס לה ברוס וריק קסטרו (אנ') ומככבים בו טוני וורד ולה ברוס. בנוסף להיותו שייך לזרם הקולנוע הקווירי החדש, הסרט הוא הומאז' לקולנוע ההוליוודי הקלאסי. בסרט מופיעים גם ואג'ינאל דייויס (אנ'), גלן מדמור (אנ') וגרהאם דיוויד סמית' (אנ').

עלילת הסרט מזכירה את זו של שדרות סאנסט, אולם מעבירה את זירת ההתרחשות מאחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע ההוליוודי הקלאסי אל עולם הזנות הגברית ותעשיית הפורנו המודרניים. הסרט, כמו כל יצירותיו של לה ברוס, כולל סצינות מין מפורשות בהן סצנת סקס שנויה במחלוקת הכוללת גבר קטוע רגל. הבמאי-השותף ריק קסטרו ליהק לסרט שחקנים חובבים, חלקם עסקו בעבר בדוגמנות ובזנות, בהם טוני וורד.[1][2] הם גם השתמשו בבתיהם האמיתיים כאתרי צילום.[1]

חלקים מהסרט מופיעים בוידאו קליפ של השיר "Misogyny" בביצוע להקת הרוק הקנדית Rusty (אנ'), שהופיעה בערוץ Much (אנ') בשנות התשעים.[3][4]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל עם מונטי וורד (טוני וורד), זונה ממין זכר, שנמצא מת בג'קוזי. לאחר מכן, בוויס אובר (אנ'), מונטי מתאר את הנסיבות שהובילו למותו (זאת כהומאז' לפתיחת הסרט "שדרות סאנסט").

יורגן אנגר (ברוס לה ברוס), סופר מאירופה, מגיע לקליפורניה לצורך תחקיר שהוא עורך לספר העוסק בזנות גברית ופורנוגרפיה בהוליווד. תוך כדי סיור בשדרות סנטה מוניקה (אנ'), הוא פוגש את מונטי המסתובב ברחוב והוא מתאהב בו. לאורך כל הסרט אנו נחשפים אל היבטים שונים של חייו של מונטי, הכוללים מפגשים מיניים מזדמנים רבים. יורגן מחזר ללא הצלחה אחרי מונטי, אך לבסוף מונטי מגיע אל דירתו של יורגן. שם, מונטי מחליק על סבון ומאבד את הכרתו בתוך ג'קוזי. יורגן מוצא אותו ומוציא אותו מהמים בעודו סבור שמונטי מת. הוא מביא אותו לחוף הים כדי לזרוק את גופתו אל תוך הים, אבל מונטי מתעורר. בסופו של דבר, השניים רצים יד ביד על החוף.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוני וורד בתפקיד מונטגומרי "מונטי" וורד
  • ברוס לה ברוס בתפקיד יורגן אנגר
  • אלכס אוסטין בתפקיד אלכס
  • קווין קרמר בתפקיד קווין
  • רון את'י (אנ') בתפקיד סימור קסביאן
  • גלן מדמור (אנ') בתפקיד סטיו בלייק
  • איוור ג'ונסון בתפקיד פיגלט
  • קווין פ. סקוט בתפקיד אייגיל וסטי
  • גרהם דיוויד סמית' (אנ') בתפקיד אמברוז סאפרשטיין
  • מיילס ה. וילדקוק השני בתפקיד פיטר פסטוס
  • באד קוקרהאם בתפקיד באד קוקראם
  • מייקל גלאס בתפקיד גב' גלאס
  • וג'ינאל דייויס (אנ') בתפקיד באסטר בוט
  • חואקין מרטינז בתפקיד ריאן בלוק
  • דריל קרלטון בתפקיד דיביניטי פאדג'
  • טוני פאוורס (אנ') בתפקיד בתפקיד עצמו
  • פול 'סופר-האסטלר' באטמן בתפקיד בילי ריי ג'ייד
  • בארי מורס בתפקיד רוג'ר וי. דים
  • פול בליני (אנ') בתפקיד העוזר של רוג'ר
  • מאט ג'ונסטון בתפקיד נהג הסטודנטים של UCLA
  • מקס מילאן בתפקיד אמריקקה
  • שון מקאנדרו בתפקיד תאום מספר 1
  • ריאן מקאנדרו בתפקיד תאום מספר 2
  • סטיבן מונס בתפקיד האסלר
  • ברנט הובר בתפקיד האסלר
  • מרי מוריס בתפקיד האסלר
  • בילי מאורו בתפקיד האסלר
  • רוקו הייז בתפקיד התינוק של מונטי
  • אנטוניו לי קלאט בתפקיד העבד התלוי בקרסוליים
  • כריס ברי בתפקיד ניצב
  • ריק קסטרו (אנ') בתפקיד צלם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Dominic Johnson (Editor) ‏Pleading in the Blood: The Art and Performances of Ron Athey, עמ' 118, באתר גוגל ספרים
  2. ^ Glyn Davis ‏Far from Heaven (2011), עמ' 27, באתר גוגל ספרים
  3. ^ Salerno, Rob (26 במרץ 2013). "Daily CanCon: "Misogyny" by Rusty — an odd outpost of queerness in Grunge rock". Exit Upstage. נבדק ב-22 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Gormely, Ian. "Rusty Return with Their First Album in 20 Years". 29 June 2018. exclaim.ca. נבדק ב-22 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)