הגביע מעין סמיה
 | |
| הגביע מעין סמיה | |
| פרטי הממצא | |
|---|---|
| חומרים |
כסף  |
| פרטי האתר והחפירה | |
| תאריך גילוי |
1970 |
| התגלה בידי |
זאב ייבין |
| קואורדינטות |
31°59′03″N 35°19′59″E / 31.984166666667°N 35.333055555556°E |
| פרטי הממצא כיום | |
| אוסף |
מוזיאון ישראל |
  | |
הגביע מעין סמיה הוא גביע בגובה 8 ס"מ ובקוטר 25 ס"מ[1] עשוי כסף ומעוטר בריקוע מתקופת הברונזה הביניימית[2] (בסביבות 2300–2000 לפנה"ס[3]) או מתקופת הברונזה התיכונה שנתגלה במערת קבורה בעין סמיה שבשומרון. לפי הצעות שונות מקורו או מסוריה[4] או ממסופוטמיה[5] והוא הובא לכנען או בידי מהגרים מהאזורים הללו בעת ההתפשטות האמורית מערבה[6][7][8][9] על פני הלבנט או כתוצאה ממסחר של האוכלוסייה המקומית בארץ עם גורמים מהאזורים הנ"ל. לדעת חוקרים ממוזיאון ישראל בירושלים היה הממצא, בהתחשב לרמתו הגבוהה ביחס לשאר הממצאים שנתגלו מתקופה זו, "נכס משפחתי" והתיאורים עליו מעידים על ארץ המוצא של הכלי.[3]
לגביע צורת חרוט קטום, ממעטפת הגביע שרדו רק כארבע חמישיות. בחלק התחתון של הגביע ישנם עיטורים גאומטריים בגובה של כ–2 ס"מ. מעל לרצועה זאת מופיעות מספר דמויות היוצרות שתי סצנות אחת מכל צד.[10] הסצנה האחת מתארת שתי דמויות (האחת לא שרדה בשלמותה) הן אוחזות בסרט אותו מעטרים עיגולים קטנים. מעל לסרט ציור סכמטי של ראש וסביבו שנים עשר מעוינים. הדמות שנותרה בשלמותה לבושה בחצאית הקשורה בסרט אל הכתף. בין שתי הדמויות מתואר נחש גדול עם זנב מקופל, עין גדולה, פה ונחיר. קשקשי הנחש מתוארים קווקווים צפופים והצואר בדגם אדרת דג.
בסצנה השנייה מתוארת דמות שחציה אדם חציה בעל שני פרצופים וכובע אחד, ופלג גוף עליון אנושי וערום, כל יד מחזיקה בענף של צמח. פלג הגוף התחתון מתפצל לשניים ונראה כרגלי שוורים הפונות אחת אל השנייה. בין הרגלים שושנה קטנה ולימינה של הדמות מופיע נחש גבוה, ניצב על זנבו ופונה אל עבר הדמות. הנחש שונה מהנחש בסצנה הראשונה בעיטור על גופו – עיגולים קטנים, וחריתות סביב הפה. נראה כי זהו דרקון הנפוץ באמנות מסופוטמית.[דרוש מקור]
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגביע קדום לתרבות הבבלית אך, כפי שהציע יגאל ידין,[11] הסצנות מזכירות את סיפור הבריאה הבבלי "אנומה אליש", בו מסופר על תיאמת[12] שגייסה למלחמתה במרדוך שני תנינים גדולים (לדעת זאב ח' ארליך ייתכן כי מדובר ביצורים דמוי דרקון)[13], והוא נלחם נגדה בצמחי רעל. מרדוך מתואר כבעל ראש כפול. הסצנה הימנית מתארת את הנחש אחרי התבוסה, שוכב על גחונו, תואם את הכתוב "ואז עמד האדון (מרדוך) והביט על פגרה (של תיאמת)".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב ייבין, גביע־כסף מעין־סאמיה, קדמוניות: כתב־עת לעתיקות ארץ־ישראל וארצות המקרא ד', 1971, עמ' 123–124
- יגאל ידין, משמעות הסצינות שעל גביע-הכסף מעין-סאמיה, קדמוניות: כתב־עת לעתיקות ארץ־ישראל וארצות המקרא ד', 1971, עמ' 125–126
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "גביע כסף מעין סמיה", באתר "מקראנט" (הקישור אינו פעיל)
- ^ דברי ימי ארץ-ישראל | מוזיאון ישראל, ירושלים, באתר www.imj.org.il
- ^ 1 2 גביע נדיר, באתר מוזיאון ישראל
- ^ האוניברסיטה הפתוחה, מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, Open University of Israel, 1989. (בiw)
- ^ Z. YEIVIN, A Silver Cup from Tomb 204a at 'Ain-Samiya, Israel Exploration Journal 21, 1971, עמ' 78–81 doi: 10.2307/27925265
- ^ Phyllis Saretta, Asiatics in Middle Kingdom Egypt: Perceptions and Reality, Bloomsbury Publishing, 2016-01-28. (באנגלית)
- ^ Leon J. Wood, The Distressing Days of the Judges, Wipf and Stock Publishers, 1998-07-02. (באנגלית)
- ^ Victor P. Hamilton, The Book of Genesis, Chapters 1 - 17, Wm. B. Eerdmans Publishing, 1995. (באנגלית)
- ^ ARAM SOCIETY, ARAM 26 BW, Lulu.com, 2014. (באנגלית)
- ^ Muzeʼon Yiśraʼel (Jerusalem), Treasures of the Holy Land: Ancient Art from the Israel Museum, Metropolitan Museum of Art, 1986. (באנגלית)
- ^ Dr. Carl Rasmussen, Holy Land Photos, holylandphotos.org
- ^ Marie-Henriette Carre Gates, Casting Tiamat into Another Sphere: Sources for the 'ain Samiya Goblet, Levant 18, 1986-01-01, עמ' 75–81 doi: 10.1179/lev.1986.18.1.75
- ^ זאב ח' ארליך, "וימצא הגביע...", מקור ראשון, י"ג בטבת תשס"ו