הגדת פראג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העמוד הראשון בהגדת פראג

הגדת פראג היא הגדה של פסח שהודפסה על ידי גרשֹם כהן בפראג בשנת רפ"ז-1526. זוהי ההגדה המצוירת המודפסת הראשונה ששרדה, ומאז הופעתה הודפסה מספר רב של פעמים. ההגדה, שהייתה הראשונה שהודפסה במרכז אירופה לאחר גירוש היהודים מספרד בשנת 1492, שימשה כאבטיפוס למהדורות מאוירות שהודפסו אחריה. איוריה נעשו בטכניקה של חיתוכי עץ והיא שייכת לגרסה האשכנזית של ההגדה בה לציור יש קשר ענייני אל הכתוב, ובשל ראשוניותה קבעה את האיורים והנושאים המרכזיים שהופיעו בהגדות שיוצרו אחריה.

עם הנושאים המופיעים בהגדה נמנים האירועים שקדמו ליציאת מצרים ובהם תיאורים מקראיים וטקסיים המתייחסים לעבודות הפרך שנגזרו לבני ישראל, גזרת השלכת הבנים ליאור, תיאור עשר המכות והבריחה ממצרים וחציית ים סוף.

תיאור ההגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגדה יש דגש על הפרטים השונים והאותיות המודגשות. מופיעים בה למעלה מ-60 איורים העשויים מחיתוכי עץ ומתארים טקסים סמליים ואלמנטים תנ"כיים ורבניים ואחרים המקשרים בין העבר לחזון והגאולה העתידית מהגלות. השילוב קיים בבניית ההגדה מבחינה ספרותית, באיוריה, בתוספות, בשירים ובפירושים. בהגדה מוסבר כי בלי הנס בו הוציא אלוהים את בני ישראל ממצרים, צאצאיו של העם היום, עדיין היו נותרים עבדים.

בהגדה מופיעות תיבות מאוירות. שמו של מדפיס ההגדה הוא גרשם בן שלמה הכהן, שבסיוע של אחיו, גרונם כץ, סיים את ההגדה ביום האחרון של שנת 1526, כ"ו בטבת רפ"ז. אמן חיתוכי העץ היה ככל הנראה אדם בשם חיים שחור או שוורץ, שכן האות ש' נמצאת בארבעה מחיתוכי העץ; עם זאת ייתכן שחלקם נעשו על ידי אמנים אחרים.

ההגדה מייצגת את נטיית האמנים למעבר מספר מצויר לספר מודפס. קיימות ארבע קבוצות של חיתוכי עץ, מילים מעוצבות, גבולות של העמודים השלמים, נופים כלליים ודמויות בשוליים. עם זאת האמן חסך במספר חיתוכי העץ על ידי שימוש חוזר של אלמנטים שיוצר תחושת אחידות ועושר של פרטים בהגדה.

אחד הדברים המפורסמים ביותר בהגדה היא הערה שמתייחסת למילה מרור בהגדה, ושאומרת: "יש מנהג בעולם שהאיש מורה על האשה משום שנאמר אשה רעה מר ממות". ישנן גם מהדורות עם ציור של גבר המצביע על אשתו.


בהגדה מעורבבים נושאים יהודים מסורתיים, מוטיבים ואיקונוגרפיה שהתמזגו יחד עם סגנון אופנתי ועכשווי של הצגת תיאורים דתיים על פי טעמו האישי של האמן.

שירי ההגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר חד גדיא, אינו מופיע בהגדה משנת 1526, אך נדפס לראשונה לצד תרגום בגרמנית בהגדה של שנת 1590.[1]

יש הסבורים כי השיר אחד מי יודע נדפס לראשונה בהגדת פראג ש"ן (1590) עם תרגום ליידיש. השיר נכלל בהגדות של שאר עדות ישראל החל מהמאה ה-19.[2]

דפוסי צילום בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגדה של פסח: חקק גרשם בן שלמה הכהן בשתוף אחיו גרונם, תל אביב: סיני, תשי"ד 1954. (במקביל יצאה מהדורת דפוס צילום מוקטן: "הגדה של פסח: הקרויה הגדה של גרשם כהן, היא ההגדה הראשונה שיצאה לאור בדפוס")
  • הגדה של פסח: מבית דפוסו של גרשם כהן: פראג, ה'רפ"ז / The Haggadah of Passover: A Facsimile of the Prague Haggadah, 1526, ניו יורק: האחים שולזינגר, תשכ"ד.
  • הגדה של גרשם כהן: ההגדה הראשונה שיצאה בדפוס בעיר פראג בשנת רפ"ז (1527), ירושלים: משרד השיכון; תל אביב: אורצל, תשכ"ה. (דפוס צילום מוקטן, בתוספת מבוא)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף תבורי, 'אומנות הדפוס והציורים בהגדת פראג', אוהב ספר (כתב עת לתולדות הדפוס העברי) 1 (תשמ"ז), יג–כא (המאמר הופיע באותו קובץ גם באנגלית, וגרסה נוספת בתוך שנה בשנה תשס"א.)
  • מלכה רוזנטל, 'האמן כפולמוסן', בספרה: פולמוס ורוחניות באמנות היהודית ועוד, ירושלים: אקדמון, תש"ס, 45–51.

Charles Wengrov, Haggadah and Woodcut: An Introduction to the Passover Haggadah completed by Gershom Cohen in Prague, Sunday, 26 Teveth, 5287 (Dec. 30, 1526), New York: Shulsinger Bros., 1967. ("Published to accompany its fasimile edition")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חד גדיא, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
  2. ^ יעל לוין, אחת מי יודע? פורסם במוסף 'שבת' - 'פסח' 'מקור ראשון', י'א בניסן תשע"א, 15.4.2011