הגהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגהה היא שלב בתהליך ההוצאה לאור של יצירה כתובה, שבו עוברת היצירה, לאחר סידורה ועימודה, קריאה קפדנית, שמטרתה איתור שגיאות טכניות שנפלו בה: שגיאות כתיב, טעויות העתקה וטעויות דפוס, כדי לעשותה ראויה לדפוס.

העברת הספר לסדר היישר ממעבד התמלילים של הכותב, כמקובל החל משלהי המאה העשרים, מבטיחה שכמעט לא ייווצרו טעויות העתקה וטעויות דפוס במהלך הסידור, אך בכל זאת יש לבדוק את הסדר, בין היתר כדי לגלות שיבושים שקרו בתהליך זה, כגון בחירה שגויה של גופן, סידור לא נכון של קטעים מורכבים כגון טבלאות, נוסחאות וסימנים מיוחדים ועוד. בספר המסודר, שאיכות הדפסתו גבוהה משל מעבד תמלילים מצוי, מתגלות גם טעויות שחמקו מעין המחבר בהגיהו את כתב היד.

עם תום העימוד יש לבצע הגהה נוספת, שבה יש לוודא בעיקר שלא חל שיבוש בעימוד. שיבושי עימוד כוללים:

  • טעות במספור העמודים
  • טעות בכותרת ובסיומת של הדף
  • טעות בסדר העמודים או בסדר הפסקאות
  • היעלמות של דף או פסקה.

לצורך ההגהה מופקת טיוטת הגהה של הספר המסודר. לשם תקשורת תקינה וחד-משמעית בין המגיה לסדר, הוגדרו סימנים מיוחדים לסימון דפי ההגהה: ביטול אותיות, הוספת אותיות וכדומה. ניתן לבטל את הצורך בתקשורת זו כאשר ההגהה נעשית ישירות על הטקסט המעומד המוצג בפורמט WYSIWYG בתוכנת הסידור והעימוד.

למרות ההגהות החוזרות ונשנות שעובר הספר עלולות בכל זאת לחמוק שגיאות מעיני המגיה. במהדורה אנגלית של התנ"ך, שנדפסה בשנת 1631, נשמטה המלה "לא" מהדיבר השביעי "לא תנאף". בדרך כלל שגיאות הדפוס קלות יותר, כאלה שלא יפגמו ביכולת הקורא להבין את הטקסט. אף-על-פי-כן אין לזלזל בהן, כפי שאמר מארק טוויין: "הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות – אתה עלול למות משגיאת דפוס".

ההגהה היא לרוב מלאכה חדגונית, ופעמים רבות נמצאת במקום נמוך בסולם העדיפויות של המו"ל הישראלי. חשיבותה של ההגהה ניכרת בעיקר כאשר היא נכשלת, כפי שעולה מביקורתו של יורם ברונובסקי:

Cquote2.svg

אף שיש לשבח את היוזמה להוציא אסופה של כתבי האברמאס, מלאכת התרגום וההגהה רחוקה מלהלהיב. הרישול פועל כאן פעולה המבטלת כמעט כליל את ערכו של הספר. לפעמים זו אשמת ההגהה, אם הייתה כזאת בכלל. בספר רוב השמות הלועזיים והמושגים הפילוסופיים המוקשים ההגהה חשובה ביותר. כאן הרישול שולט בכל, עד שנדמה שהעורכים לא חשבו כלל על האפשרות שקורא כלשהו יעיין אי-פעם בספר הזה, ואם כך – למה לטרוח?

Cquote3.svg
– יורם ברונובסקי, "הארץ", 13 במרץ 1992

לתיקון טעויות שחמקו גם בשלב ההגהה משמש דף אראטה המצורף לספר, אם כי השימוש בו אינו נפוץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגהה בוויקישיתוף