הגל השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגל השלישיאנגלית: The Third Wave) היה ניסוי ידוע, שנועד להדגים את פגיעותן של חברות דמוקרטיות לפאשיזם.[1][2]

את הניסוי ביצע רון ג'ונס, מורה אמריקאי להיסטוריה, על תלמידי כיתה י' שהשתתפו בשיעורי ההיסטוריה שלו[1] כחלק מלימודים אודות גרמניה הנאצית.[3] הניסוי נערך בבית הספר התיכון "Cubberlay" בפאלו אלטו, קליפורניה, במהלך השבוע הראשון של אפריל 1967. ג'ונס, שלא הצליח להסביר לתלמידיו כיצד האוכלוסייה הגרמנית טענה לבורות בכל הנוגע להשמדת היהודים בתקופת השלטון הנאצי בארצם, החליט להדגים להם זאת.[3] הוא הקים תנועה פיקטיבית בשם "הגל השלישי", ואמר לתלמידיו שמטרת התנועה היא לבטל את הדמוקרטיה.[1] הטענה לפיה הדמוקרטיה מעדיפה את האינדיבדואליזם על פני החברה נחשבה כנקודת תורפה של הדמוקרטיה, וג'ונס הדגיש נושא זה בניסוח המוטו של התנועה שלו:

כוח בעזרת משמעת, כוח בעזרת קהילה, כוח בעזרת פעולה, כוח בעזרת גאווה.

Strength through discipline, strength through community, strength through action, strength through pride.[1]

הניסוי לא תועד היטב בזמן אמת. מבין המקורות בני התקופה, הניסוי הוזכר בקצרה רק בשני גליונות של עיתון התלמידים של בית הספר, "The Cubberley Catamount".‏[4][5] גיליון נוסף של העיתון מכיל מאמר ארוך יותר על הניסוי, לאחר שזה הסתיים.[1] ג'ונס עצמו כתב תיאור מפורט של הניסוי לאחר כתשע שנים,[3] ואחר כך הופיעו מאמרים נוספים, חלקם כוללים ראיונות עם ג'ונס ועם כמה מהתלמידים.[2]

מהלך הניסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס כתב שהוא התחיל את היום הראשון של הניסוי בהוראות פשוטות, כגון ישיבה ראויה. הוא תרגל את התלמידים עד שהם הצליחו להיכנס לכיתה ולהתיישב בצורה ראויה תוך 30 שניות ובשקט מופתי.[3] לאחר מכן התקדם לאכיפת משמעת נוקשה בכיתה, על ידי גילום דמות סמכותנית ושיפור דרמטי של יעילות התנהלות הכיתה. היום הראשון לניסוי הסתיים עם מספר מועט של כללים, שכן הניסוי אמור היה להימשך יום אחד בלבד. התלמידים נדרשו לשבת לפני הצלצול השני, נדרשו לעמוד על מנת לשאול שאלה או על מנת לענות לשאלת המורה. כל פנייה למורה הייתה צריכה להתחיל ב"מר ג'ונס", והפנייה צריכה להיות מנוסחת בשלוש מילים או פחות.[3]

במהלך היום השני לניסוי, ג'ונס הצליח לעצב את הכיתה לכדי קבוצה מגובשת בעלת תחושת קהילתיות ומשמעת חזקה.[3] ג'ונס קרא לתנועה "הגל השלישי", בהתייחס למיתוס לפיו הגל השלישי בסדרת גלים באוקיינוס הוא האחרון והחזק ביותר.[3] ג'ונס המציא הצדעה, הדומה להצדעה הנאצית[1] והורה לתלמידיו להצדיע זה לזה אף מחוץ לכיתה. כל התלמידים צייתו להוראה זו.[3]

נראה שהניסוי החל להתנהל מעצמו, כאשר תלמידים מכיתות אחרות החלו להצטרף לתנועה. ביום השלישי לניסוי, כיתת ההיסטוריה גדלה מ-30 תלמידים במקור ל-43. כל התלמידים הראו שיפור משמעותי ביכולות הלימודיות ומוטיבציה גבוהה. כל תלמיד בתנועה קיבל "כרטיס חבר" וכל חבר קיבל משימה מיוחדת (לדוגמה, עיצוב כרזת הגל השלישי, מניעת לא-חברים מכניסה לכיתה). ג'ונס הנחה את התלמידים כיצד לגייס תלמידים חדשים, ועד סוף היום היו בתנועה מעל 200 חברים.[3] ג'ונס הופתע כאשר חלק מהתלמידים החלו לדווח לו כאשר תלמידים אחרים עברו על הכללים שלו.[3]

ביום חמישי, היום הרביעי לניסוי, ג'ונס החליט לבטל את התנועה מאחר שהרגיש שהוא מאבד עליה שליטה. התלמידים הפכו יותר ויותר מעורבים בתנועה, והמשמעת והנאמנות שהפגינו היו יוצאים מגדר הרגיל. ג'ונס הודיע למשתתפים שהתנועה היא חלק מתנועה עולמית, ושלמחרת מנהיגה ייחשף. הוא הורה לתלמידים להשתתף בעצרת בצהרי יום שישי על מנת לצפות בהודעה.[3] במקום נאום טלוויזיוני של המנהיג כביכול, התלמידים צפו במסך טלוויזיה עם רעש לבן. לאחר מספר דקות המתנה, ג'ונס הודיע לתלמידים שהם לקחו חלק בניסוי בפאשיזם, ושהם יצרו במודע את תחושת העליונות שחשו אזרחים גרמנים בתקופה הנאצית. אז הוא הציג סרט על אודות המשטר הנאצי, על מנת לסיים את הניסוי.[3]

שנתיים לאחר ניסוי זה, ג'ונס פוטר מבית הספר. הניסוי לא צויין כסיבה לפיטורין, אך בית הספר גם לא הכחיש שהניסוי הוא סיבה.[6]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס מסר תיאור מלא של הניסוי במהדורת 1980 של "The Next Whole Earth Catalog" (עמ' 374–377).

האירועים בניסוי שימשו בסיס לסרט טלוויזיה בשם "הנחשול" (1981) ולספר נעורים בשם "הגל" מאת טוד סטרסר (Todd Strasser), שפורסם בשם העט "מורטון רו". ספר זה הומחז בקצרה במסגרת תוכנית הטלוויזיה קריאת כיוון של הטלוויזיה החינוכית בישראל. הסרט הגרמני "Die Welle" ‏(2008) העביר את ההתרחשות לגרמניה המודרנית, וזכה לביקורות חיוביות.

בשנת 2010, ביים ג'ונס מחזה מוזיקלי בשם "The Wave", אשר נכתב בשיתוף עם כמה מהתלמידים מהכיתה.[7]

ב-10 באוקטובר 2010, הוצג בפסטיבל הסרטים "Mill Valley" הסרט הדוקומנטרי "Lesson Plan", אשר מתאר את סיפור הגל השלישי דרך ראיונות עם התלמידים והמורה. [8] הסרט הופק על ידי פיליפ ניל, אחד מתלמידיו של ג'ונס.

המחזה "The Wave" הוצג בניו דלהי, הודו בשנת 2012.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dawson, Jeff (31 August 2008), "The Wave shows how to turn children into Nazis", Sunday Times.
  • כתבה בעלון בית הספר לאחר עצרת הגל השלישי, הכוללת תיאור של העצרת ושמותיהם של חלק מהמעורבים. 21 באפריל 1967. Klink, Bill "The Third Wave presents inside look at Fascism",The Cubberley Catamount, כרך 11, גיליון 14, עמוד 3.
  • Leler, Robin and Sakuma, Bernice. ‏ (7 באפריל 1967)
  • The Cubberley Catamount, כרך 11, גיליון 13, עמוד 2. "Through the Tiger Eye". טור בעלון בית הספר המתייחס בקצרה לאירועי הגל השלישי.
  • Strasser, T. (1981). The Wave. New York: Dell Publishing Co. ‎
  • Williams, Sylvia Berry. (1970) Hassling. New York: Little, Brown. עמוד 51 פרק 7 "A Bill of Particulars on the USM".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 The Catamount, Vol 11., No 14., page 3
  2. ^ 2.0 2.1 מאמר באנגלית עם ציטוטים מהמשתתפים
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 מאמרו של רון ג'ונס אודות הגל השלישי (Internet Archive)
  4. ^ The Catamount, Vol 11., No 13., page 2
  5. ^ The Catamount, Vol 12., No 6., page 6
  6. ^ Sam, Whiting. "'Wave' of lingering lessons." San Francisco Chronicle 30 Jan. 2010: E1. Newspaper Source Plus. Web. 19 Sept. 2012.
  7. ^ In 'The Wave', ex-teacher Ron Jones looks back (San Francisco Chronicle)
  8. ^ Ducey, Patricia. "Experiment in Fascism at an American High School: The Lesson Plan @ The Newport Beach Film Festival". Libertas Film Magazine. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2011. 
  9. ^ Wings Cultural Society