הגסיפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגסיפוס
תאריך לידה 110 בערך
תאריך פטירה 7 באפריל 180 בערך
קדוש עבור נצרות מזרחית קדומה
נצרות קתולית
חג 7 באפריל

הגסיפוס הקדושיוונית: Ἅγιος Ἡγήσιππος; ‏110 - 7 באפריל 180 לערך) היה כרוניקן קדום של הכנסייה הנוצרית. נולד בארץ ישראל בתקופה הרומית, ייתכן שלמשפחה יהודית. כל כתביו המקוריים אבדו, אולם הוא מצוטט על ידי אוזביוס, שציין אותו כמקור המהימן ביותר לאחר שנים עשר השליחים, ואחרים, בהם הירונימוס ואפיפניוס מסלמיס.

תולדות חייו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזביוס, בספרו היסטוריה כנסייתית[1][2], טוען שהגסיפוס נולד למשפחה יהודית, היה בקיא בכתבי הקודש היהודיים וידע עברית, אולם עקב הידע המצומצם מאד של אוזביוס לגבי היהדות, אמירה זו אינה יכולה להתקבל כפשוטה. החוקר וויליאם טלפר מראה כי ככל הנראה לא ידע הגסיפוס עברית, משום שהוא מסתמך על תרגום השבעים ולא על התנ"ך בעברית[3]. אוזביוס מספר כי מותו והאלהתו של אנטינואוס, מאהבו של אדריאנוס, שאירעו בשנת 130, התרחשו בימי חייו של הגסיפוס. כן מספר אזוביוס שבתקופת האפיפיור אניקטוס (155-166) נסע הגסיפוס מארץ הקודש, דרך קורינתוס כשמגמת פניו רומא, אליה הגיע בימי אנקיטוס וחי בה עד ימי יורשו, אלאוטריוס (174-189)‏[4].

לפי אוזביוס חיבר הגסיפוס "ספר זכרונות" (בלטינית:Hypomnemata או Memoranda; ביוונית: Ὑπομνήματα) בחמישה ספרים. לדברי הירונימוס כתב הגסיפוס חיבור העוקב באופן כרונולוגי אחר האירועים מייסורי ישו (הפסיון) ועד לתקופתו-שלו. חיבוריו לא היו היסטוריה גרידא אלא שימשו כדרשה לביסוס הנרטיב המקובל וכללו גינוי נגד המינות (בעיקר הגנוסיס וסיעת מרקיון).

מבין החומרים ההיסטוריים הייחודיים שניתן למצוא בציטוטי הגסיפוס, תיאור מותו של יעקב הצדיק, אחי ישו, אותו מצטט אוזביוס מספר הזכרונות החמישי[5]; רשימת בישופי ירושלים הראשונים ורשימת האפיפיורים הראשונים (המקבילה בחלקה ושונה בחלקה מרשימותיהם של אירנאוס וסקסטוס יוליוס אפריקנוס); הזכרת צאצאי יהודה, אחי ישו החיים ברומא בימי הקיסר דומיטיאנוס[6] ותיארוך הגעת הכופר ולנטינוס, מתלמידי מרקיון, לרומא בימי האפיפיור אניקטוס.

פסאודו הגסיפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה הרביעית תורגם ספרו של יוספוס פלביוס, "מלחמות היהודים" ללטינית, תוך עיבוד וקיצור. עיבוד מקוצר זה, ממנו תורגם לעברית "ספר יוסיפון, נקרא "ספר הגסיפוס". זאת בשל שגיאת תעתיק שמו של יוספוס שהובילה לזיהויו השגוי של יוספוס עם הגסיפוס[7]. מחברו העלום של "ספר הגסיפוס" נקרא פסאודו-הגסיפוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוזביוס, היסטוריה כנסייתית, ספר 4, פרק 8; עמ' 334 ב-PDF
  2. ^ אוזביוס, היסטוריה כנסייתית, ספר 4, פרק 22; עמ' 378–382 ב-PDF
  3. ^ W. Telfer, ?Was Hegesippus a Jew בתוך: Harvard Theological Review / Volume 53 / Issue 02 / April 1960, pp 143-153
  4. ^ אוזביוס, היסטוריה כנסייתית, ספר 4, פרק 11; עמ' 343 ב-PDF
  5. ^ אוזביוס, היסטוריה כנסייתית, ספר 2, פרק 23; עמוד 195–200 ב-PDF
  6. ^ אוזביוס, היסטוריה כנסייתית, ספר 3, פרק 20; עמ' 254–255 ב-PDF
  7. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תרגום: ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס, הוצאת כרמל, ירושלים 2009, עמ' 16 במבוא