הדד האדומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הֲדַד הָאֲדֹמִי (נקרא גם "אֲדַד"[1]) היה איש ממשפחת המלוכה האדומית בתקופת מלכות דוד ושלמה, שנודע על פי המקרא כאחד המורדים החיצוניים בשלמה.

על פי המתואר במקראספר מלכים א' פרק י"א), ממלכת אדום נכבשה על ידי דוד, שציווה אז להרוג את כל הזכרים אשר באדום. הריגת הזכרים באדום הופקדה בידי יואב בן צרויה שר הצבא של דוד ונמשכה שישה חודשים, שבמהלכם הצליח הדד לברוח עם פמלייתו למצרים לאחר שעברו בארץ מדיין ובמדבר פארן.

פרעה מלך מצרים (מהמסתבר בהמשך הפרק היה זה פרעה שישק שלימים יעלה למלחמה בישראל ויהודה) נתן להדד מקלט לגור בו. הדד שמצא חן בעיני הפרעה חותן על ידו עם גיסתו (""אחות תחפניס הגבירה"" (מלכים א יא יט) - תחפניס הוא שמה של אשת הפרעה הנ"ל) של פרעה, ממנה נולד לו בן שגדל ביחד עם בני הפרעה כאחד מבני האצולה.

כאשר שמע הדד שדוד ויואב מתו, ביקש את רשות הפרעה לחזור לאדום, הפרעה מתרצה ושולח אותו לדרכו. הדד חוזר לארצו כמלך וניסה להתנקם בשלמה ונקרא "שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' י"א, יד). המקרא לא מספר על תוצאות המרידה שהנהיג הדד בישראל אך מהמשתמע בהמשך הפרק מסתבר שהצליח הדד להדוף את שלטון ישראל מעל ממלכתו ואף להרע לשלמה (מלכים א', פרק י"א פסוק כ"ה).

הערות שוליים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מלכים א' פרק י"א, פסוק י"ז.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.