הדודה שלי מרחוב הנביאים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יורם טהרלב |
| איורים | יורם טהרלב |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספרי ילדים |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת עם עובד |
| תאריך הוצאה | 1979 |
| מספר עמודים | 24 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 000875526 |
הדודה שלי מרחוב הנביאים הוא ספר ילדים מאת יורם טהר-לב.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מספר על דודה מרחוב הנביאים אשר ילדים הם הדבר האהוב עליה. אהבתה לילדים מתבטאת לאור העובדה שהיא נשארה רגועה ואופטימית לאחר הנזקים שעשו ילדיה בבית ולאור העובדה כי במקום לכעוס היא פשוט הולידה ילדים נוספים, גם זאת ללא כעס.
הילדים, אשר לכל אחד מהם ניתן שם של נביא (שהרי מדובר ברחוב הנביאים), גרמו נזק רב בבית, כל ילד בדרכו: ירמיהו קרע ספרים. ישעיהו רחץ עם אחיו באמבט בחוסר-זהירות תוך כדי משחקים בעייתיים. שמואל נהג לייבב ללא הפסק. ליחזקאל היה תיאבון יתר. אלישע ואליהו חיבלו בתקליטים והשתעשעו עם הפטיפון. "הקש ששבר את גב הגמל" היה לאחר הנזקים שגרמה דבורה, הבת היחידה בין השבעה, שיחד עם אחיה חיבלו בבגדי האם למען התאמתם למידתה.
המשימה שהטילה האם על ילדיה הייתה תיקון הנזקים שגרמו. הם הסכימו לתקן בכוחות משותפים אולם למעשה הם רק החמירו את המצב. האם חשבה כי העבודה שעשו מוצלחת אולם הסתבר לה כי היא שגתה כאשר מצאה תחתונים במקרר בבואה לחלק גלידה לילדיה. היא לא ידעה כיצד להגיב עד החלטתה לנשקם וזאת מפני שניסו וזה העיקר. זוהי הוכחה נוספת כי ילדים הם הדבר האהוב ביותר על הדודה הזאת. בסוף הספר היא נותנת עצה: לתת לאם הכועסת לקרוא ספר זה ולהיווכח כי מה שעשה/עשו הילד/ילדים אינו נורא במיוחד. ובנוסף ניתנת עצה לבקש מן האם להביא אח נוסף.