הדוויג אלאונורה מהולשטיין-גוטורפ

הדוויג אלאונורה מהולשטיין-גוטורפ
Hedwig Eleonora von Schleswig-Holstein-Gottorf
	הדוויג אלאונורה מהולשטיין-גוטורפ
לידה	23 באוקטובר 1636; טירת גוטורפ, דוכסות הולשטיין-גוטורפ
פטירה	24 בנובמבר 1715 (בגיל 79); סטוקהולם, ממלכת שוודיה
מדינה	גרמניה, שוודיה
מקום קבורה	כנסיית רידרהולם
בן זוג	קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה
שושלת בית הולשטיין-גוטורפ
תואר	מלכת שוודיה
אב	פרידריך השלישי, דוכס הולשטיין-גוטורפ
אם	מריה אליזבת, דוכסית סקסוניה
צאצאים	קרל האחד עשר, מלך שוודיה
חתימה

הדוויג אלאונורה מהולשטיין-גוטורפ (בגרמנית: Hedwig Eleonora von Schleswig-Holstein-Gottorf; ‏23 באוקטובר 1636 - 24 בנובמבר 1715), הייתה אשתו של קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה, ושימשה למעשה כגברת הראשונה במשך 61 שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוויג אלאונורה נולדה ב-23 באוקטובר 1636 בטירת גוטורפ, לפרידריך השלישי, דוכס הולשטיין-גוטורפ ולמריה אליזבת מסקסוניה, בתם של יוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה ומגדלנה זיבילה, דוכסית פרוסיה.

ב-24 באוקטובר 1654 התחתנה הדוויג אלאונורה עם קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה, על מנת לחזק את היחסים בין שוודיה להולשטיין-גוטורפ כנגד דנמרק. לזוג נולד רק בן אחד, קרל האחד עשר, מלך שוודיה, ובשנת 1660 מת לפתע בעלה קרל העשירי.

על פי צוואתו של קרל העשירי, הוטל התפקיד לנהל את האימפריה השוודית בתקופה בה היה בנו קטין על הדוויג אלאונורה, הן כעוצרת רשמית והן כיושבת ראש של חבר העוצרים. אחד מחברי גוף זה היה פר ברהה. בנוסף, השאיר קרל העשירי את הפיקוד על הצבא ומושב במועצת העוצרים לאחיו הצעיר, אדולף יוהאן. סעיפים אלה בצוואה, בנוסף לאחרים, גרמו לשאר חברי המועצה המלכותית לקרוא עליה תיגר. ב-14 בפברואר, יום לאחר מותו של קרל העשירי, שלחה הדוויג אלאונורה מסר למועצה בו היא הצהירה שהיא מודעת להתנגדותם לצוואה וכי היא דורשת מהם לכבד אותה. המועצה השיבה שראשית יש לדון על הצוואה בפרלמנט ובכינוס הבא של המועצה במועצה, שהתקיים ב-13 במאי בסטוקהולם, ניסתה המועצה למנוע מהמלכה האלמנה מלהשתתף בו. הפרלמנט העלה את השאלה אם יהיה זה טוב לבריאותה של המלכה להשתתף בדיוני המועצה. תשובתה של הדוויג אלאונורה הייתה שהמועצה רשאית להתכנס בלעדיה, אך עליה רק להקפיד ליידע אותה אם הם רואים את השתתפותה ראויה ונחוצה. אדישותה לכאורה של הדוויג אלאונורה לפוליטיקה, היוותה הקלה גדולה לחברי מועצת העוצרים.

בשנת 1661 הציעו להדוויג אלאונורה להינשא לצ'ארלס השני, מלך אנגליה, אולם היא סירבה כי רצתה לשמור אמונים לבעלה המת.

הדוויג אלאונורה נותרה העוצרת הרשמית עד שקרל הגיע לבגרות ב-18 בדצמבר 1672, אך היא לא נזהרה דייה לא לערב את עצמה יתר על המידה בתככים הפוליטיים. במהלך הופעתו הראשונה של קרל בפרלמנט, הוא פנה לממשלה דרכה. הוא היה לוחש את התשובות באוזניה, והיא הייתה שואלת אותן בקול רם.

בשנת 1697 מת בנה קרל האחד עשר, מלך שוודיה, ונכדה קרל השנים עשר, מלך שוודיה עלה במקומו לשלטון, והדוויג אלאונורה שוב מונתה לעוצרת בשמו עד לבגרותו. הדוויג אלאונורה אהבה מאוד את נכדתה הבכורה הדוויג סופיה משוודיה, ותמכה במינויה ליורשת העצר, ולאחר מותה בשנת 1708 תמכה הדוויג אלאונורה במינויו של נינה קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ, בנה של הדוויג סופיה, ליורש העצר השוודי. בשנת 1713 תמכה הדוויג אלאונורה בנישואי נכדתה אולריקה אלאונורה משוודיה לפרידריך, נסיך הסן-קאסל, בתקווה שעל ידי כך תתרחק משוודיה, ולא תאיים על זכויותיו של קרל פרידריך.

ב-24 בנובמבר 1715 מתה הדוויג אלאונורה בסטוקהולם, והיא בת 79 שנים.