הדוכסות הגדולה של באדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדוכסות הגדולה של באדן
Großherzogtum Baden
דגלסמל
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
שפה נפוצה גרמנית שוואבית
עיר בירה קרלסרוהה
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה שדרוג נסיכות הבוחר לדוכסות גדולה
תאריך 1806
פירוק מלחמת העולם הראשונה
תאריך 1918
ישות קודמת נסיכות הבוחר מבאדן
ישות יורשת רפובליקת באדן
שליטים בולטים קרל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן
פרידריך השני, הדוכס הגדול של באדן

הדוכסות הגדולה של באדן הייתה מדינה ששודרגה על ידי נפוליאון בשנת 1806 מנסיכות הבוחר מבאדן. הדוכסות התקיימה כמדינה עצמאית, ולאחר מכן כמדינה בקיסרות הגרמנית, עד לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1771 אוחדו מרקיזויות באדן-באדן ובאדן-דורלאך תחת קרל פרידריך, מרקיז באדן-דורלאך למרקיזות באדן המאוחדת.

בשנת 1792 הצטרפה המרקיזות למדינות הקואליציה הראשונה במלחמתם נגד צרפת המהפכנית, וכתוצאה מכך איבדה בשנת 1796 את שטחיה בגדה השמאלית של הריין.

בשנת 1803 סופחו למרקיזות שטחי הבישופות של קונסטנץ, ושטחים מנסיכות הבוחר מפפאלץ, והיא שודרגה למעמד של נסיכות הבוחר. בשנת 1805 הצטרפה באדן לנפוליאון במלחמותיו כנגד מדינות הקואליציה השלישית, וכהוקרה על כך שודרגה הנסיכות בחוזה פרסבורג למעמד של דוכסות גדולה, וסופחו אליה עוד שטחים שהשתייכו לבית הבסבורג. בשנת 1806 הצטרפה הדוכסות לקונפדרציה של הריין, ובשנת 1809 קיבלה הדוכסות בשלום וינה שטחים שהשתייכו לממלכת וירטמברג.

בשנת 1811 מת קרל פרידריך, ובמקומו עלה לשלטון נכדו קרל, הדוכס הגדול של באדן. קרל היה נשוי לסטפני דה בוארנה, בת דודה של ז'וזפין דה בוארנה אשתו הראשונה של נפוליאון. קרל נלחם לצידה של צרפת, עד לאחר קרב לייפציג, שאז עבר לצד מדינות הקואליציה השישית.

בשנת 1817 התברר שצאצאיו של קרל פרידריך מאשתו הראשונה, מתים בזה אחר זה, בלא שייוותר יורש אחריהם. אמנם, קרל פרידריך קודם חתונתו עם לואיזה קרולינה פון הוכברג, חתם יחד עם שלושת בניו על מסמך, שילדיה של לואיזה קרולינה יהיו אף הם זכאים לרשת את השלטון, לאחר צאצאיו מאשתו הראשונה. קרל פרידריך אף החשיב את הנישואים כנישואים שוויוניים, ולא כנישואים מורגנטיים. בשנת 1806 עם פירוק האימפריה הרומית הקדושה, אישר קרל פרידריך שוב את זכותם של ילדיו מלואיזה קרולינה לרשת את השלטון. בשל כך, כשראה קרל, הדוכס הגדול של באדן שאין לו ילדים, ואף לדודו לודוויג אין ילדים, אישר אף הוא ב-4 באוקטובר 1817 את זכות הירושה של צאצאי לואיזה קרולינה, ואף דאג שאספת הנסיכים של באדן תאשר זאת ב-20 בנובמבר 1818, זמן קצר קודם מותו.

אולם בקונגרס וינה טענו אוסטריה ובוואריה לזכותם על חלקים מבאדן, ובנוסף מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה היה נשוי לקרולינה מבאדן, ובשל כך טען לזכות ירושה על באדן. בשל כך הוחלט בשנת 1818 לוותר על מחוז ורטהיים לממלכת בוואריה, ובנוסף התחתן בנה של לואיזה קרולינה לאופולד עם סופיה, נסיכת שוודיה, שהייתה נינה של קרל פרידריך מאשתו הראשונה, על מנת לחזק את טענתו לכתר. ב-10 ביולי 1819 אישרו אוסטריה, צרפת, בריטניה, פרוסיה ורוסיה, את זכותו של לאופולד לרשת את השלטון בדוכסות הגדולה של באדן.

בשנת 1830 מת לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של באדן, ובמקומו עלה לשלטון אחיו החורג לאופולד, הדוכס הגדול של באדן.

בשנת 1866 הצטרפה הדוכסות לאימפריה האוסטרית במלחמת אוסטריה–פרוסיה, אך לאחר התבוסה האוסטרית, לא נאלצה באדן לשלם פיצויים גבוהים בעקבות קשרי המשפחה של פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן עם וילהלם הראשון, מלך פרוסיה. בשנת 1870 הצטרפה הדוכסות לפרוסיה במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה, יחד עם שאר המדינות בגרמניה. .בשנת 1871 הפכה באדן למדינה בתוך האימפריה הגרמנית, אבל שמרה על השליטה שלה בתחומי הדואר, הטלגרף ומסילות ברזל. כמו כן, היו לה גם זכויות מיוחדות בתחום המיסוי והצבא.

לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, נאלץ פרידריך השני, הדוכס הגדול של באדן להתפטר מתפקידו ב-22 בנובמבר 1918, והמדינה הוכרזה כרפובליקה.

שליטי באדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]