דוצ'ה (תואר פשיסטי)
 | |
 | |
| דרכי מינוי | אישור המועצה הפשיסטית העליונה |
|---|---|
| תחום שיפוט | איטליה הפשיסטית |
| מעון |
ארמון ונציה  |
| ייסוד המשרה | 23 במרץ 1919 |
| איוש ראשון | בניטו מוסוליני |
| איוש אחרון | בניטו מוסוליני |
| תאריך ביטול המשרה | 28 באפריל 1945 |
  | |
דוצ'ה (באיטלקית: Duce) הוא תואר באיטלקית, שמקורו במילה הלטינית Dux (אנ') (מנהיג) וקוגנט של "duke" (דוכס).
התואר ניתן למנהיג המפלגה הפשיסטית הלאומית בניטו מוסוליני כבר ב-1919, כאשר הקים את מפלגת ברית הלוחמים האיטלקית, שבהמשך הפכה למפלגה הפשיסטית. מוסוליני החזיק בתואר זה במקביל להיותו ראש ממשלת איטליה (בדומה לבן בריתו מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר, שהיה גם פיהרר וגם קנצלר גרמניה). בהמשך קיבל מוסוליני תארים נוספים ובהם "מייסד האימפריה", מאחר שקידם את הגדלת האימפריה האיטלקית. למעשה, תוארו המלא היה "ראש הממשלה, מנהיג הפשיזם ומייסד האימפריה".
המונח היה חלק ממספר שמות שנתנו לעצמם מספר מנהיגים פשיסטים בתחילת המאה ה-20. כך למשל, קנצלר גרמניה אדולף היטלר שהיה מנהיג המפלגה הנאצית נתן לעצמו את התואר "פיהרר" והשתמש בו בכל שנות שלטונו בגרמניה הנאצית. גם ראש ממשלת ספרד שהקים את המדינה הספרדית לאחר מלחמת האזרחים בספרד נתן לעצמו את התואר "אל קאודיו". גם מייסד תנועת האוסטאשה הפשיסטית הקרואטית אנטה פאבליץ' שהקים את המדינה העצמאית של קרואטיה השתמש בתואר "פוגלבניק".
היסטוריה של המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]
התואר היה נמצא בשימוש כבר בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס באיטליה והוא היה נקרא דוג'ה. התואר הוענק במקור למנהיגים נבחרים של מדינות במספר רפובליקות-מלוכניות באיטליה, כגון ונציה, ג'נובה, אמאלפי וסנאריקה. כך למשל, במשך יותר מאלף שנים שלט ברפובליקה של ונציה דוג'ה אשר נבחר לתפקיד לתקופת חיים והיה מוגדר כ"ראשון בן שווים". בדרך כלל הדוג'ה הנבחר היה ממכובדי זקני ונציה. הדוג'ה היה השליט העליון של הצבא, הכנסייה והמדינה ברפובליקה. עם זאת הדוג'ה היה מחויב בבקרה ודיווח שוטפים על פעולותיו למועצה הגדולה של ונציה והשתכר משכורת צנועה יחסית למעמדו. כמו כן, חל איסור על הדוג'ה למנות את בני משפחתו לתפקידים לצידו או לבחור לעצמו יורש עצר.
עם כיבוש איטליה על ידי נפוליאון ב-1797, הופסק השימוש בתואר ונשלל מעמדו.
רק 130 שנים לאחר מכן החלו שוב להשתמש מנהיגים איטלקים בתואר "דוצ'ה" אך לרוב זנחו את השימוש בתואר תוך שנים בודדות. אחד מהם היה ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה שבמהלך מלחמת העולם הראשונה התייחס אל עצמו כ"דוצ'ה". גם המשורר האיטלקי גבריאלה ד'אנונציו שהקים את המדינה העצמאית ממלכת קרנארו האיטלקית השתמש בין היתר בתואר "דוצ'ה". עם זאת, המנהיג היחיד שהשתמש בשם הזה לאורך רוב חייו הפוליטיים היה הרודן הפשיסטי שהפך בהמשך לראש הממשלה האיטלקי. התיעוד הראשון של המונח בהתייחסות למוסוליני היה במשתה שנערך לכבודו ב-1912, לאחר שחגג עם חבריו ומשפחתו את תפקידו החדש כעורך העיתון אוואנטי![1]. מוסוליני בחר בשם כדי להידמות לשליטי ונציה וג'נובה מן העבר.
לאחר המצעד על רומא, נבחר מוסוליני לתפקיד ראש ממשלת איטליה (בדומה לבן בריתו הגרמני, אדולף היטלר שהיה גם פיהרר וגם קנצלר גרמניה) והנהיג אותה בתקופת מלחמת העולם השנייה (בה פתחה איטליה במלחמת איטליה–יוון, המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה ועוד מספר חזיתות). עם זאת, לאחר כישלונות צבאיים רבים בכל החזיתות מוסוליני הודח על ידי המועצה הפשיסטית העליונה ביולי 1943 וזאת לאחר כ-21 שנות שלטון. בחסות הגרמנים, שכבשו את צפון איטליה בעקבות כניעתה לבעלות הברית, הקימו מוסוליני והגרמנים את הרפובליקה של סאלו שהייתה למעשה ממשלת בובות גרמנית. מוסוליני המשיך להשתמש בתואר "דוצ'ה" והיה ראש הממשלה של המדינה עד שבסוף המלחמה ניסה מוסוליני להימלט לאוסטריה, נתפס על ידי הפרטיזנים, ונורה למוות ליד אגם קומו.
לאחר מלחמת העולם השנייה ונפילת הפשיזם התואר "דוצ'ה" נקשר לפשיזם ולכן כבר לא נמצא בשימוש, מלבד התייחסויות היסטוריות. בגלל הסנטימנט האנטי-פשיסטי שיש למרבית האיטלקים, דוברי איטלקית משתמשים במילים אחרות ל"מנהיג".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gallo, Max (2019-10-10). Mussolini's Italy: Twenty Years of the Fascist Era (באנגלית). Routledge. ISBN 978-0-429-65543-2.