הדיאלוג הים-תיכוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדיאלוג הים-תיכוני
Mediterranean Dialogue
דגל נאט"ו
דגל נאט"ו
תחום שיתוף פעולה למען השלום
שפה רשמית אנגלית
חברים

ארגון נאט"ונאט"ו  נאט"ו ו-7 מדינות

שנת הקמה 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הדיאלוג הים-תיכוני (או הדו-שיח הים-תיכוני) הוא שמה של מסגרת של שיתוף פעולה למען השלום, שנוצרה על ידי נאט"ו בשנת 1994. זוהי מסגרת של שיתוף פעולה בילטרלי בין נאט"ו למדינות שותפות, המהווה מרכיב אינטגרלי של הגישה הקואופרטיבית לביטחון, שאומצה על ידי הברית הצפון אטלנטית לאחר סיום המלחמה הקרה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום התכנס לראשונה בפברואר 1995, בעיקר ביוזמת מדינות איטליה וספרד, שהן קרובות יותר ממדינות מערב אירופיות אחרות למדינות המוסלמיות של צפון אפריקה, במטרה לחזק את הקשרים עם מדינות אגן הים התיכון. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בוטלו כל המפגשים המתוכננים.[1]

ב-9 בינואר 2002 התכנסו 19 שגרירי המדינות החברות בברית נאט"ו, יחד עם שגרירי שבע מדינות הפורום במטה נאט"ו בבריסל. כמו כן הוזמן צה"ל לראשונה להשתתף בתרגיל נאט"ו. מאז ישראל השתתפה במספר תרגילי חילוץ והצלה של נאט"ו בים התיכון במעמד של "שותפה", אך לאחר 2010, בעקבות אירועי המשט לעזה הטילה טורקיה וטו על המשך השתתפות ישראל בפעילות נאט"ו.[2] בעקבות הסכם הפיוס נחתם בין ישראל לטורקיה ביוני 2016,[3] בנובמבר 2016, הוזמנה ישראל להשתתף בתרגיל שנקרא "הר שחור" שנמשך שלושה ימים והשתתפו בו 680 איש מ־32 מדינות.[4]

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994 - הדיאלוג הים-תיכוני יוצא לדרך: מצרים, ישראל, מאוריטניה, מרוקו ותוניסיה מצטרפות לדיאלוג
  • 1995 - ירדן מצטרפת לדיאלוג
  • 1997 - התוויית תוכנית עבודה שנתית ראשונה לדיאלוג
  • 1999 - גיבוש צעדים לחיזוק הדיאלוג במסגרת פסגת וושינגטון
  • 2000 - אלג'יריה מצטרפת לדיאלוג
  • 2002 - העצמת הממדים הפוליטיים והמעשיים של הדיאלוג במסגרת פסגת פראג
  • 2004 - במסגרת פסגת איסטנבול מוזמנות השותפות לדיאלוג למסד מסגרת עבודה רחבה לקראת שיתוף פעולה ממשי ביניהן (ולא רק מול נאט"ו)
  • 2010 - בעקבות אירועי המשט לעזה טורקיה מטילה וטו על המשך השתתפות ישראל
  • 2016 - לאחר שנחתם הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה, ישראל הוזמנה שוב להשתתף

עקרונות מנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעלות משותפת: מטרת הדיאלוג איננה כפיית דעות על מדינות אחרות, אלא לקיחה בחשבון של ההקשרים האזוריים, התרבותיים והפוליטיים הייחודיים של השותפות כדי למסד מערכת יחסים של שיתוף פעולה המבוסס על אינטרסים הדדיים.
  • אי אפליה והבחנה עצמית: לכל השותפים מוצע בסיס זהה לדיון ופעילויות משותפות, אך רמת ההשתתפות משתנה ממדינה למדינה בהתאם לצרכיה ולאינטרסים שלה.
  • השלמות: הדיאלוג מהווה השלמה ליוזמות בינלאומיות רלוונטיות אחרות, כמו אלה שאומצו על ידי האיחוד האירופי, הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה וארגון המדינות המתועשות.
  • פרוגרסיביות: אופיו ההדרגתי של הדיאלוג מאפשר לשדרג באופן שוטף את הממדים הפוליטיים והמעשיים שלו, ולהגדיל את מספר המדינות הנוטלות בו חלק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]