הדיוויזיה השביעית "מירוט" (צבא הודו הבריטית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייג'ור גנרל ג'ורג' יאנגהאזבנד - מפקד הדיוויזיה בתקופת מלחמת העולם הראשונה
חיילים הודים מהדיוויזיה בשוחה בתקופת המערכה במסופוטמיה
מקלענים הודים ובריטים מהדיוויזיה השביעית "מירוט" במערכה על מסופוטמיה כשבידיהם המקלעים ויקרס ולואיס
חיילי הנדסה של הדיוויזיה בטריפולי שבלבנון

הדיוויזיה ה-7 "מירוט" (Meerut) הייתה דיוויזיה של צבא הודו הבריטית שהוקמה באמצע המאה ה-19 ושילבה יחידות הודיות ובריטיות. חיילי הדיוויזיה היו מעורבים במרד ההודי הגדול ב-1857. בתקופת מלחמת העולם הראשונה לחמו במספר חזיתות.

לפני מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה באמצע המאה ה-19 כגוף אדמיניסטרטיבי טריטוריאלי שבעיקר נועד לפקח על הבריגדות שהיו פזורות בתחנות ומחנות באזור העיר מירוט.

ב-1857 פרץ המרד ההודי הגדול שאחד ממרכזיו היה במירוט. חלק מהחיילים ההודים של הדיוויזיה הצטרפו למורדים ונלחמו בחיילים הבריטים של הדיוויזיה. לאחר סיום המרד נבנתה הדיוויזיה מחדש.

ב-1890 החל פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון ברפורמה של צבא הודו ובמסגרת זו נערך שינוי בדיוויזיה. ב-1902 החל הלורד הוריישו קיצ'נר ברפורמה מקיפה של הצבא וב-1904 ניתן לדיוויזיה מספרה "ה-7" והיא הוכפפה לפיקוד המערבי.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלחה הדיוויזיה לחזית המערבית באירופה כחלק מכוח A של חיל המשלוח ההודי[1]. בגלל חשש מפעילות הצי הגרמני באוקיינוס ההודי התעכבה הגעת הדיוויזיות ההודיות לאירופה ורק באוקטובר 1914 נחתו החיילים במרסיי בצרפת. ההגעה לחזית התעכבה עוד בגלל הצורך לצייד את חיילי הדיוויזיה בכלי נשק מודרניים.

הדיוויזיה השתתפה, בשלהי 1914, בקרבות הבאים: קרב לה-בסה (שהיה חלק מקרב המרוץ אל הים), קרב מסין וקרב ארמנטייר (אנ'). בספטמבר 1915 השתתפה הדיוויזיה בקרב לוס והיה זה הקרב האחרון בו השתתפה הדיוויזיה לפני העברתה.

המערכה במסופוטמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1915 ביקש גנרל ג'ון ניקסון, מפקד המערכה במסופוטמיה, לתגבר את כוחותיו בזירה זו. באוקטובר אושרה העברת 2 דוייוזיות מחזית צרפת למסופוטמיה (הדיוויזיה השביעית והדיוויזיה השלישית "לאהור")[2]. בתחילת נובמבר יצאו הדיוויזיות מקו החזית לכוון נמל מרסיי על מנת להפליג לבצרה בתחילת דצמבר אולם בגלל פעילות ערה של צוללות נדחתה ההפלגה לסוף דצמבר. בתחילת 1916 הגיעה הדיוויזיה השביעית לבצרה וצורפה ל"כוח חידקל" שניסה לפרוץ את המצור על כות. במסגרת מערכה זו השתתפה הדיוויזיה בסדרת קרבות במעלה החידקל וביניהם קרב שייח' סעד, קרב ואדי, קרב אום-אל-האנה וקרב דוג'יילה.

לאחר נפילת כות ומינוי לוטננט גנרל סטנלי פרדריק מוד (אנ') למפקד חיל המשלוח ההודי במסופוטמיה קיבלה הדיוויזיה הזדמנות למנוחה ותגבור הכוחות לקראת השלב הבא. בתחילת 1917 הייתה הדיוויזיה מעוורבת במערכה השנייה לכיבוש בגדאד ולאחר קרב כות השני השתתפה בכיבוש בגדאד.

המערכה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש ירושלים בתחילת דצמבר 1917 החליט הפיקוד הבריטי לחזק את כוחותיו בחזית המערבית באירופה ובהתאם לכך הוצאו יחידות בריטיות מחזית ארץ ישראל והוחלפו ביחידות הודיות. במסגרת תהליך זה נבחרה הדיוויזיה השביעית להצטרף למערכה בסיני ובארץ ישראל בפיקודו של אדמונד אלנבי. בדצמבר 1917 עברה הדיוויזיה לארץ ישראל וצורפה לקורפוס ה-21 בפיקודו של לוטננט גנרל אדוארד באלפין תוך שהיא מחליפה את הדיוויזיה ה-52 "לאולנד" שנשלחה לאירופה.

במהלך קרב מגידו, בספטמבר 1918, תקפה הדיוויזיה את מורדותיהם המערביים של הרי השומרון לכוון טולכרם ושכם. בהמשך המערכה הגיעה הדיוויזיה עד לבנון שם סיימה את המלחמה באוקטובר 1918.

ב-1920 פורקה הדיוויזיה.

סדר הכוחות והפיקוד על הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פעילותה עברה הדיוויזיה שינויים רבים מבחינת היחידות שהרכיבו אותה. עד הרפורמה של קיצ'נר היוותה הדיוויזיה מפקדה מנהלית למספר רב של יחידות טריטוריאליות ורק לאחר הרפורמה עוצב מבנה הדיוויזיה במתכונת הצבא הבריטי:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barker, A. J. The Bastard War: The Mesopotamian Campaign of 1914–1918. New York: Dial Press, 1967. תבנית:Oclc
  • Wilcox, Ron (2006) Battles on the Tigris. Pen and Sword Military.
  • Bullock, David L. (1988). Allenby’s War: the Palestine-Arabian Campaigns 1916–1918. London: Blandford. ISBN 0-7137-1869-2. 
  • Edmonds, Brig-Gen Sir James E. (1995) [1st. Pub. Macmillan:1925]. History of the Great War: Military Operations, France and Belgium, 1914. Volume II: Antwerp, La Bassee, Armentieres, Messines, and Ypres, October–November 1914. London: Imperial War Museum. ISBN 1-870423-55-0. 
  • Edmonds, Brig-Gen Sir James E.; Wynne, Captain G.C. (1928). History of the Great War: Military Operations, France and Belgium, 1915. Volume II: Battle of Aubers Ridge, Festubert, and Loos. London: Macmillan. 
  • Falls, Captain Cyril (1930). History of the Great War: Military Operations: Egypt and Palestine. Volume II: From June 1917 to the End of the War (2 Parts). London: HMSO. 
  • Haythornthwaite, Philip J. (1996). The World War One Source Book. London: Arms and Armour Press. ISBN 1-85409-351-7. 
  • Moberly, Brig-Gen F.J. (1924). History of the Great War: Military Operations: The Campaign in Mesopotamia II. London: HMSO. 
  • Moberly, Brig-Gen F.J. (1927). History of the Great War: Military Operations: The Campaign in Mesopotamia IV. London: HMSO. 
  • Perry, F.W. (1993). Order of Battle of Divisions Part 5B. Indian Army Divisions. Newport: Ray Westlake Military Books. ISBN 1-871167-23-X. 
  • David, Saul (2002). The Indian Mutiny of 1857. London: Viking. ISBN 0-670-91137-2. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאר היחידות בכוח A היו הדיוויזיה הרכובה ה-1, הדיוויזיה הרכובה ה-2 והדיוויזיה ה-3 "לאהור"
  2. ^ גורם מרכזי באישור הבקשה היה הקשיים של ההודים להתמודד עם החורף באירופה