הדיוויזיה השביעית (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 5 בספטמבר 1818 – 20 ביוני 1919 (100 שנה) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
הדיוויזיה השביעית (בגרמנית: 7. Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מלחמת צרפת–פרוסיה ובמלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הוקמה במגדבורג בנובמבר 1816 כחטיבה, וב-5 בספטמבר 1818 הפכה לדיוויזיה ה-7. חיילי הדיוויזיה גויסו מפרובינציית סקסוניה, ובפרט מאזור מגדבורג. בשנת 1866 לחמה הדיוויזיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה והשתתפה בקרב קניגרץ, ובמלחמת צרפת-פרוסיה היא לחמה בקרבות בומון, סדאן והמצור על פריז.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-4 בפיקוד פרידריך זיקסט פון ארמין, אשר היה חלק מהארמייה הראשונה. הדיוויזיה נטלה חלק בקרבות מונס, לה קאטו ובקרב על המארן. בשנת 1915 נטלה הדיוויזיה חלק בקרב ארטואה השני ובקרב ארטואה השלישי, ולאחר מכן לחמה בקרב לוס, ובשנת 1916 היא לחמה במהלך הקרב על הסום. בשנת 1917 היא לחמה בקרב אראס, קרב מסין ובקרב פשנדל, ובשנת 1918 היא לחמה במתקפת האביב הגרמנית ולאחר מכן השתתפה בלחימה כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, וב-20 ביוני 1919 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדולף אדוארד פון תילה (1830–29 במרץ 1838)
- אוגוסט, נסיך וירטמברג (6 באפריל 1854–4 באוגוסט 1856)
- קרל אברהרד הרווארת פון ביטנפלד (5 באוגוסט 1856–11 ביוני 1860)
- אלברכט פון זידוב (12 ביוני 1860–12 במרץ 1861)
- וילהלם פון שמידט (13 במרץ 1861–14 באפריל 1862)
- בוגיסלב פון צ'יסילסקי (15 באפריל 1862–10 בנובמבר 1862)
- קונסטנטין ברנהרד פון ווייץ-רץ (24 בינואר 1863–16 באוקטובר 1864)
- אדוארד פון פרנצ'קי (21 בנובמבר 1864–10 ביולי 1870)
- יוליוס פון גרוס (11 ביולי 1870–22 בספטמבר 1873)
- ריכרד פון מירוס (27 במרץ 1874–14 באוקטובר 1874)
- לואיס פון רוטמלר (15 באוקטובר 1874–24 במאי 1875)
- קרל יוהאן פון שמידט (25 במאי 1875–25 באוגוסט 1875)
- גוסטב פון שטילה (28 באוקטובר 1875–17 באוגוסט 1881)
- לודוויג פון זלמות (18 באוקטובר 1881–2 ביולי 1887)
- אדוארד פון ינה (16 במאי 1891–18 בדצמבר 1893)
- יוהנס פון דיטינגר (22 בדצמבר 1893–21 במרץ 1895)
- ורנר אוטו (19 באפריל 1896–14 ביוני 1899)
- קונרד פון הוגו (15 ביוני 1899–25 במרץ 1902)
- ארמנד ליאון פון ארדן (1 באפריל 1902–14 באפריל 1904)
- פרידריך פון ברנהרדי (24 באפריל 1904–19 בדצמבר 1907)
- אדולף פון אופן (19 בדצמבר 1907–4 בנובמבר 1911)
- בוגיסלב פון שוורין (5 בנובמבר 1911–1 באפריל 1913)
- יוהנס רידל (2 באפריל 1913–24 בנובמבר 1916)
- הנס פון דר אש (24 בנובמבר 1916–3 בנובמבר 1918)
- קרל נהבל (4 בנובמבר 1918–26 בינואר 1919)
- יוהנס פון מלאכובסקי (27 בינואר 1919–21 בפברואר 1919)
- קרל פון שטומף (22 בפברואר 1919–20 ביוני 1919)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
