הדיוויזיה ה-26 (ארצות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדיוויזיה ה-26
Yankee Division.svg
תג הכתף של הדיוויזיה
פרטים
כינוי "הדיוויזיה הינקית"
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
שיוך Emblem of the United States Department of the Army.svg צבא ארצות הברית
סוג דיוויזיה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1917
1947
פירוק היחידה 1945
1993
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה

הדיוויזיה ה-26 הייתה דיוויזיה של צבא ארצות הברית אשר לחמה במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, ופורקה ב-1993.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה ב-18 ביולי 1917, שלושה חודשים לאחר כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה. כמפקד הדיוויזיה מונה קלרנס רנסום אדוארדס. הדיוויזיה כונתה "הדיוויזיה הינקית" (Yankee Division), ובהתאם לכך, תג הכתף שלה הוא מונוגמרה של ראשי התיבות YD. הדיוויזיה נשלחה לחזית המערבית כחלק מחיל המשלוח של ארצות הברית בפיקודו של ג'ון פרשינג. הדיוויזיה נחתה בצרפת ב-21 בספטמבר 1917, והייתה בכך לדיוויזיה השלמה הראשונה של צבא ארצות הברית שהגיעה לחזית המערבית. כיוון שמרבית חיילי הדיוויזיה היו טירונים, הם הועברו לנופצ'טו שם אומנו בידי קצינים צרפתים מנוסים. בינואר 1918 נכללה הדיוויזיה במסגרת הקורפוס הראשון, והועברה לחזית. הדיוויזיה לחמה בקרב סן-מייל ובמתקפת מז-ארגון, וב-3 במאי 1919 הוחזרה לארצות הברית ופורקה. כ-1,587 מחיילי הדיוויזיה נהרגו בקרבות, וכ-12,077 נפצעו.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה של בין שתי מלחמות העולם הדיוויזיה נותרה פעילה במסגרת המשמר הלאומי. לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, עברה הדיוויזיה אימונים בקמפ קמבל, קנטקי, ובאוגוסט 1943 מונה כמפקדה ויליארד סטיוארט פול אשר פיקד עליה עד סוף המלחמה. הדיוויזיה הוקצתה לקורפוס ה-3 אשר היה חלק מהארמייה ה-9 בפיקודו של ויליאם סימפסון. באוגוסט 1944 נשלחה הדיוויזיה לצרפת בלי לעצור קודם לכן בבריטניה, ונחתה בחוף יוטה. בתחילה היא שימשה ככוח סיור ולא לקחה חלק בקרבות. באוקטובר של אותה שנה הועברה הדיוויזיה לקורפוס ה-12 אשר היה חלק מהארמייה השלישית של ג'ורג' פטון. ב-20 בנובמבר כבשה הדיוויזיה את דיאז מידי הגרמנים, ב-5 בדצמבר הגיעה אל קו מאז'ינו אשר הוחזק בידי הגרמנים, וב-8 בדצמבר נכנסה לסארגמין. לאחר מכן הוחזרה הדיוויזיה לקורפוס ה-3.

הדיוויזיה הועברה לתקופת מנוחה במץ, אולם זו נקטעה ב-16 בדצמבר כיוון שהגרמנים פרצו במתקפת הארדנים. ב-19 בדצמבר הועברה הדיוויזיה ללוקסמבורג והשתתפה בהתקפה על הבליטה הגרמנית בארדנים. בחג המולד כבשה הדיוויזיה את ארסדורף לאחר כבר כבד. בתחילת ינואר הועברה הדיוויזיה למנוחה, אולם כבר ב-20 בינואר חזרה לחזית וחצתה את הנהר וילץ. בסוף החודש הועבר הדיוויזיה לקורפוס ה-20 והוצבה בעמדות מגננה ממזרח לסאר. ב-21 במרץ 1945 הגיעה הדיוויזיה אל הריין, וחצתה אותו ב-26 במרץ באזור אופנהיים. הדיוויזיה השתתפה בפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה, וסייע בכיבוש פולדה ומיינינגן. בהמשך הוחזרה הדיוויזיה לקורפוס ה-12 וב-25 באפריל הגיעה לנהר הדנובה. ב-26 באפריל חצתה הדיוויזיה את הדנובה דרומית-מערבית לרגנסבורג ונכנסה לאוסטריה, וב-4 במאי השתתפה בכיבוש לינץ. לאחר מכן הופנתה הדיוויזיה לעבר פראג, אולם אז נכנעו הגרמנים ב-8 במאי. יחידות מהדיוויזיה סייעו בשחרור מאוטהאוזן. כ-1,850 חיילים מהדיוויזיה נהרגו במהלך המלחמה. שניים מחייליה עוטרו במדליית הכבוד, ו-38 עוטרו בצלב השירות המצוין. הדיוויזיה הוחזרה לארצות הברית ופורקה ב-21 בדצמבר של אותה שנה.

המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 באפריל 1947 הוקמה הדיוויזיה פעם שנייה בבוסטון. הדיוויזיה הוצבה במסצ'וסטס כחלק מהמשמר הלאומי. לאחר התפרקות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה, החלו בתהליכים לצמצם את הדיוויזיה. היא צומצמה לגודל של בריגדה ונכללה כחלק מהדיוויזיה ה-29, ופורקה רשמית ב-1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדיוויזיה ה-26 בוויקישיתוף