הדיוויזיה ה-80 (ארצות הברית)
 | |
| תג הכתף של הדיוויזיה | |
| בלו רידג' | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שיוך |
 צבא ארצות הברית |
| סוג | דיוויזיה |
| בסיס האם |
ריצ'מונד  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1917 1921 – 1919 פעילה |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה |
  | |
הדיוויזיה ה-80 (באנגלית: 80th Infantry Division) היא דיוויזיה של צבא ארצות הברית שלחמה במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הוקמה בספטמבר 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה. החיילים היו בעיקר מפנסילבניה, וירג'יניה ומערב וירג'יניה. ביוני 1918 נחתה הדיוויזיה בצרפת, שם נפרסה עם חיל המשלוח האמריקאי על הסום נגד הגרמנים בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר. חיילי הדיוויזיה ה-80 נותרו בעתודה במהלך קרב סן-מייל. תחת הנהגתו של מייג'ור גנרל אדלברט קרונקייט, השתתפה הדיוויזיה במתקפת מז-ארגון לאחר מכן, עד סוף המלחמה. בשלב האחרון של המלחמה חצתה הדיוויזיה ה-80 את כביש בומון - סטונטה והגיעה לפרמה לה הרנוטרי עם המשמר הקדמי. לאחר תום המלחמה בנובמבר צעדה הדיוויזיה ה-80 לתוך גרמניה ונשארה באזור קובלנץ כחיל כיבוש לפני שהושבתה במאי 1919. בסך הכל נפלו במהלך המלחמה 880 חיילי הדיוויזיה, בעוד 5,149 נפצעו או נעדרו. הדיוויזיה הורכבה מהבריגדה ה-159 שהורכבה מהרגימנטים ה-317 וה-318, ומהבריגדה ה-160 שהורכבה מהרגימנטים ה-319 וה-320.
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הוקמה מחדש כחלק מהמשמר הלאומי ב-24 ביוני 1921, והוקצתה למדינות וירג'יניה, מרילנד ומחוז קולומביה.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 ביולי 1942 הופעלה הדיוויזיה מחדש באופן רשמי. ב-5 באוגוסט 1944, היא הגיעה לצפון צרפת כחלק מהארמייה האמריקאית השלישית. הדיוויזיה נלחמה בתחילה בסן-מייל, שאלון וקומרס. לאחר מכן, בסתיו, היא הקימה קו הגנה על הגדה המערבית של סייל, שהוגן בהצלחה מפני התקפות גרמניות. בתחילת נובמבר, ניתן היה להתקדם לעבר זארבריקן לצד דיוויזיית השריון ה-6 לפני שהאמריקאים נהדפו לאחור על ידי מתקפת הארדנים של הוורמאכט. לאחר עשרה ימים של התרעננות, נלחמה הדיוויזיה בלוקסמבורג ובמזרח בלגיה.
בחג המולד 1944 פרצה דיוויזיית הרגלים ה-80 עם דיוויזיית השריון ה-4 בבסטון אל הדיוויזיה המוטסת ה-101, שכותרה שם. הדיוויזיה נאלצה להילחם בהתנגדות גרמנית חזקה ובחורף הקשה. בתחילת 1945 הצליחה הדיוויזיה להתקדם מעבר לגבול הגרמני ולכבוש את ולנדורף ב-7 בפברואר. במהלך מבצע נימה, דיוויזיית הרגלים ה-80 כבשה את קייזרסלאוטרן ב-20 במרץ. כמה ימים לאחר מכן היא חצתה את הריין במיינץ. בהתקדמות הנוספת לצפון-מזרח הייתה הדיוויזיה מעורבת בקרבות על קאסל. ב-11 באפריל הגיעה הדיוויזיה לינה, שהופגזה על ידי ארטילריה ונכבשה ב-13 באפריל. גם ב-11 באפריל הם נכנסו לוויימאר לצד דיוויזיית השריון ה-6. מ-12 באפריל סייעו חיילים מהדיוויזיה לטפל באסירים המשוחררים של מחנה הריכוז בוכנוואלד, שכבר נמצאו על ידי דיוויזיית השריון 6 יום קודם לכן. ב-12 באפריל נכבשה גם ארפורט לאחר קרבות רבים בסביבה. ב-13 באפריל, באזור העירוני המערבי של גרה נתקלו לוחמי הדיוויזיה בהתנגדות. עם תמיכה של מטוסים ותותחים קלים, גם ההתנגדות הזאת נשברה וגרה נכבשה לבסוף ב-14 באפריל. ב-21 באפריל הגיעה הדיוויזיה לנירנברג, שזה עתה נכבשה, כדי לסייע בה בתפקידי חיל המצב, וב-27 באפריל לרגנסבורג. חלקים אחרים של הדיוויזיה התקדמו לגבול צ'כוסלובקיה ולאוסטריה עילית, שם שוחרר מחנה הריכוז אבנזי ב-6 במאי. החיילים האמריקאים מצאו כ-16,000 אסירים. יומיים לאחר מכן, ב-8 במאי, הסתיימה המלחמה.
במהלך המלחמה נהרגו 3,038 חיילי הדיוויזיה ו-12,484 נפצעו. ארבעה מלוחמי דיוויזיית הרגלים ה-80 קיבלו את עיטור הכבוד, כאשר רבים אחרים קיבלו עיטורים גבוהים. בינואר 1946 הושבתה הדיוויזיה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הופעלה מחדש בדצמבר 1946 ואורגנה מחדש כהדיוויזיה המוטסת ה-80. עם זאת, לא נעשה בה שימוש והיא הוסבה חזרה לדיוויזיית חי"ר רגילה ב-1952. במרץ 1959 הפכה הדיוויזיה לדיוויזיה ה-80 (אימונים). בשנים 1990–1991 לקחה הדיוויזיה חלק במבצע מגן המדבר וסערת המדבר. משנת 1992 הייתה הדיוויזיה פעילה רק כיחידת מילואים ואימונים. משנת 2004, היחידה שירתה באפגניסטן כדי לתמוך בעבודות השיקום, והחיילים גם היו מעורבים בקרבות. הדיוויזיה פעילה כפיקוד ההדרכה ה-80 משנת 2008.
