לדלג לתוכן

הדף היומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוגה הדף היומי הרב מאיר שפירא מלובלין

הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי בדפוס וילנא – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של כ-7 שנים וחצי. בשבעת המחזורים הראשונים היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים של מסכת שקלים בדפוס סלאוויטא שבה ישנם 12 דפים. החל מהמחזור השמיני עברו לחלוקה של 21 דפים.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו 100 שנה לדף היומי, פורטל הדף היומי

רעיון הדף היומי הוכרז על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין, לאחר שנועץ בחפץ חיים, והאדמו"ר מגוראמרי אמת).

ההכרזה הייתה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה, כינוס רבנים מרכזי של תנועת אגודת ישראל. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי ה'תרפ"ד (11 בספטמבר 1923). לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" עד שהתקבלה דחיפה משמעותית ליוזמה מכיוון האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז בליל ראש השנה "אני הולך ללמוד דף יומי".[3]

כבר בחודש אב תרפ"א פרסם רבה של דז'יאלושיצה הרב משה מנחם שפיבק בביטאון דגלנו רעיון זהה תחת הכותרת "הצעה נכבדה",[4] אך הוא לא זכה לחשיפה ציבורית נרחבת עד להכרזתו של הרב שפירא בכנסייה הגדולה.[5][6][7]

מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השלושה-עשר היה ביום ז' בטבת ה'תש"ף. לימוד המחזור ה-14 החל למחרת, ביום ח' בטבת ה'תש"ף.

היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפי יהודים, ומתקיימים אלפי שיעורים יומיים על הדף היומי. עם השנים הוקמו ארגונים במטרה להפיץ את לימוד הדף היומי, בהם מאורות הדף היומי המפעיל מגידי שיעור לדף היומי; מערכות טלפוניות כמו קול הדף, המפיצות שיעורים מוקלטים, וכן האתר פורטל הדף היומי המרכז תוכני עזר ללומדים. בעקבות המפעל נוסדו יוזמות דומות של לימוד ספרי יהדות, כמו משנה יומית (כהשלמה לדף היומי על מסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי, או בלי קשר אליו) והלכה יומית, אך הפופולריות שלהן פחותה.

מחזורי הלימוד של הדף היומי במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר המסכתות הנלמדות על־פי הדף היומי
סדר מסכת מספר דפים
זרעים ברכות 63
מועד שבת 156
עירובין 104
פסחים 120
שקלים (ירושלמי) 21 (בעבר 12)
יומא 87
סוכה 55
ביצה 39
ראש השנה 34
תענית 30
מגילה 31
מועד קטן 28
חגיגה 26
נשים יבמות 121
כתובות 111
נדרים 90
נזיר 65
סוטה 48
גיטין 89
קידושין 81
נזיקין בבא קמא 118
בבא מציעא 118
בבא בתרא 175
סנהדרין 112
מכות 23
שבועות 48
עבודה זרה 75
הוריות 13
קדשים זבחים 119
מנחות 109
חולין 141
בכורות 60
ערכין 33
תמורה 33
כריתות 27
מעילה - קינים - תמיד - מידות 36
טהרות נדה 72

‏ היום מסכת בבא בתרא, דף י"ח (ריענון)

מחזור תאריך התחלה תאריך סיום
1 א' בתשרי ה'תרפ"ד ט"ו בשבט ה'תרצ"א
2 ט"ז בשבט ה'תרצ"א כ"ח בסיוון ה'תרצ"ח
3 כ"ט בסיוון ה'תרצ"ח י"ד בכסלו ה'תש"ו
4 ט"ו בכסלו ה'תש"ו כ"ח בניסן ה'תשי"ג
5 כ"ט בניסן ה'תשי"ג י"ג באלול ה'תש"ך
6 י"ד באלול ה'תש"ך כ"ח בטבת ה'תשכ"ח[8]
7 כ"ט בטבת ה'תשכ"ח י"ד בתמוז ה'תשל"ה
8 ט"ו בתמוז ה'תשל"ה ח' בכסלו ה'תשמ"ג
9 ט' בכסלו ה'תשמ"ג ב' באייר ה'תש"ן
10 ג' באייר ה'תש"ן כ"ו באלול ה'תשנ"ז
11 כ"ז באלול ה'תשנ"ז כ' באדר א' ה'תשס"ה
12 כ"א באדר א' ה'תשס"ה י"ד באב ה'תשע"ב
13 ט"ו באב ה'תשע"ב ז' בטבת ה'תש"ף
14 (הנוכחי) ח' בטבת ה'תש"ף ב' בסיוון ה'תשפ"ז
15 ג' בסיוון ה'תשפ"ז כ"ו בחשוון ה'תשצ"ה

רחוב על שם דף היומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב מעלות הדף היומי בבני ברק

ב-5 ערים בישראל: ירושלים, תל אביב-יפו, ביתר עלית, בני ברק וחיפה, קיים רחוב בשם רחוב הדף היומי או מעלות הדף היומי.

סיומי הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיומי הש"ס נחגגים בטקסים גדולים, המלווים בתעמולה לחזק את לימוד הדף היומי ולהוסיף עוד שיעורים.

מאז הסיום שבסוף המחזור השני והלאה נהוג לערוך בסיום הטקס תפילת אל מלא רחמים לרבי מאיר שפירא, שנפטר ללא ילדים. מאז הסיום השלישי, נהגו לערוך גם תפילת אל מלא רחמים על נרצחי השואה.[9]

הסיום הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיום הראשון נערך בליל ט"ו בשבט תרצ"א בישיבת חכמי לובלין. רבי מאיר שפירא ערך את הסיום ואמר הדרן על הש"ס בדרך פלפול ואגדה. תלמידי הישיבה חיברו שיר על המילים 'הדרן עלך כל הש"ס' והחוגגים רקדו עד אור הבוקר.

בירושלים נערך סיום הש"ס בישיבת מאה שערים בהשתתפות של כ-6,000 איש. הרב יוסף חיים זוננפלד סיים את הש"ס, והרב פנחס אפשטיין אמר הדרן.

הסיום השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך סיום היה ביום ב', כ"ח בסיוון תרצ"ח. קודם לכן היו ספיקות אם לערוך את הסיום עקב הפרעות ביהודי גרמניה, האנשלוס באוסטריה ורדיפת היהודים בפולין. לבסוף הוחלט לקיים שוב את החגיגות, על אף המצב הקשה, בישיבת חכמי לובלין. כבר בשבת הגיעו יהודים רבים אל לובלין, בהם האדמו"רים רבי משה פרידמן מבויאן-קראקא, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב והרב מנחם זמבה. הרבי מבויאן-קראקא סיים את הש"ס ואמר הדרן ורבי אריה צבי פרומר, ראש הישיבה, התחיל את המחזור החדש. נאומים ודברי ברכה הושמעו על ידי רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן למברג, רבי דב בריש וידנפלד מטשיבין ועוד. לאחר האירוע נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת רבי מאיר שפירא. האדמו"ר ממודז'ץ כובד באמירת פסוקי "לדוד מזמור" ובסיום האמירה הלחין במקום מרש על פרק זה. להערכות העיתונים השתתפו בחגיגות כ-20,000 איש.

הסיום הרשמי בירושלים נערך בבית הכנסת המרכזי בשערי חסד. בפתיחתו נאמרה תפילה להצלת שלמה בן-יוסף. את ההדרן אמר הרב יוסף צבי דושינסקי. משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל בירושלים, נשא נאום ובו העלה זכרונות מרבי מאיר שפירא. למחרת נערך באותו מקום טקס תחילת לימוד המחזור השלישי על ידי הרב זליג ראובן בנגיס. חגיגות הימים הבאים נערכו בצמצום עקב העוצר שהוכרז על ידי הבריטים מחשש למהומות עקב הוצאתו להורג של בן יוסף.

תגובות למיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה, היא כי לימוד מעין זה גורם לכך שישנם שמסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה המעשית. טענה נוספת, היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד אינו מעמיק דיו ואינו מאפשר זכירה משמעותית של החומר הנלמד.[דרוש מקור]

רבנים בהונגריה וגליציה התנגדו ללימוד הדף היומי, גם מחמת זיקתו לאגודת ישראל. בהם: הרב חיים אלעזר שפירא, הרב ישכר דב רוקח (הזקן) והרב יואל טייטלבוים.

בחסידות תולדות אברהם יצחק הוחל בשנת ה'תש"ס, על פי קריאתו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן, בלימוד "דף הקהילה", בקצב של דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע, וימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע. כשנה וחצי לאחר מכן החל בחסידות תולדות אהרן לימוד של עמוד יומי (ולא דף). גם אחד משני אדמו"רי סאטמר, רבי אהרן טייטלבוים, הנהיג בקרב חסידיו לימוד במתכונת דומה ל"דף הקהילה".

"לימוד תורה יומי" בספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מארון הספרים היהודי. מסגרות אלו לא קיבלו תהודה ציבורית כמו הדף היומי, אם כי הן מקובלות בחוגים מסוימים. בהן:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב מעלות הדף היומי בבני ברק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מאמרו של הרב יאיר הופמן (באנגלית). מה שכתוב שם שבש"ס סלאוויטא מסכת שקלים הייתה 14 דפים איננו נכון; כפי שאפשר לראות בסריקה פה, מסכת שקלים מסתיימת בדף יג, ומכיוון שאין דף א, יש 12 דפים במסכת שקלים לפי הדפסה זו.
  2. ^ לוח הדף היומי שעל ידי כולל עיון הדף
  3. ^ האדמו"ר מגור קרא לחסידיו ללמוד דף גמרא מדי יום כבר בשנת תרס"ח (אוסף מכתבים מהאדמו"ר האמרי אמת, באתר tablet.otzar.org, ירושלים תשס"ח, עמ' יד)
  4. ^ "הצעה נכבדה" - ביטאון דגלנו, באתר Hebrew Books, ‏אב תרפ"א
  5. ^ הקדמת הספר "מטה משה" (עמודים ח-י) - מאת בנו ישראל אריה שפיבק, באתר אוצר החכמה
  6. ^ קריאתו של הרב משה מנחם מנדל ספיבק הי”ד משנת תרפ”א לייסד לימוד קבוע של דף יומי, ‏2.9.2021
  7. ^ הראל שפירא, מי יזם את רעיון "הדף היומי", באתר פורטל הדף היומי, ‏ג' אייר תשע"ב
  8. ^ קול התורה, חוברת כח, עמ' קנד
  9. ^ מחבר:רב יונה שטנצל/יזכור ליום השואה – ויקיטקסט, באתר he.m.wikisource.org
  10. ^ לוח למחזור התשיעי בתלמוד הירושלמי
  11. ^ לוח דף היומי של עוז והדר.