הדרכת חתנים וכלות

הדרכת חתנים וכלות היא הדרכה הלכתית הניתנת לחתנים וכלות טרם נישואיהם. ההדרכה כוללת את עיקרי הלכות טהרת המשפחה ולעיתים גם הדרכה ביחס לקיום יחסי האישות, היחס לחיי הנישואים בראי היהדות והדרכה זוגית. על פי תקנות הרבנות הראשית לישראל כלות נדרשות לקבל שיעורי הדרכה טרם נישואיהן מרבנית (אשת רב) או מדריכה מוסמכת. על חתנים חובה זו אינה חלה, אך בציבור הדתי והחרדי גם רוב החתנים פונים למדריכים.

רקע

היסטוריה

לאורך ההיסטוריה נמסרה הדרכה בנוגע לאופן קיום יחסי מין וטהרת המשפחה באופן אישי לחתן ולכלה. חז"ל עוסקים בנושאים אלה בתלמודים ובמדרשים, אולם עד לתחילת תקופת הראשונים לא היו קיימים חיבורים מיוחדים לנושא זה.

עם השנים גבר הצורך בקיומם של חיבורים כאלה, בין השאר בעקבות ניתוק המסורת שעברה בעל פה בין אם לבתה ובן אב לבנו. הראב"ד כותב בספרו "בעלי הנפש", בתחילת שער הקדושה: "והוא (יחסי אישות) מהעניינים שרוב בני האדם נכשלים בהם... ועל זה ראיתי להציע בהם עד שיהיו פשוטים ומבוארים לכל דורשיהם".

מטרות

מטרתה המרכזית של ההדרכה היא הקניית ידע בהלכות טהרת המשפחה. כלות מחויבות לעבור הדרכה זו כדי שהזוגות הנישאים על פי ההלכה יוכלו לשמור על הלכות אישות. פרטי ההלכות דורשים הכנה ולימוד אותם מעבירים המדריכים המוסמכים לכך. נוסף לפרטי ההלכות הנושאים עוסקים גם בהשקפת היהדות על חיי הזוגיות, משמעותם של ימי הנידה, הריחוק בין בני הזוג בימים אלו ועוד.

ההדרכה מתבצעת בדרך כלל באופן אישי, כלה עם מדריכה וחתן עם מדריך. בקרב כלות חילוניות המתחתנות ברבנות מקובל לקיים שתי פגישות.

לבד מחשיבותה של ההדרכה העוסקת בפרטי הלכות טהרת המשפחה, קיימת, בציבורים מסוימים, חשיבות להדרכה כמקור רשמי המפרט לראשונה את אופן קיום יחסי מין.

גורמים בציבור החילוני טוענים כי הכרחת החפצות להינשא בהדרכה כלה היא בגדר כפייה דתית. המרכז לפלורליזם, המהווה את הזרוע המשפטית של התנועה הרפורמית בישראל, עתר בנושא זה לבג"ץ וטען לביטול החובה בשם הזכות לחופש הדת והחופש מדת.

לצד זאת, קיימת תופעה בה נשים חילוניות שבאו לשיעורי הדרכת כלה שלא מתוך כוונה לקיים את הנאמר בה קיבלו על עצמם לקיים חלק מההלכות.

בציבור החרדי

בציבור החרדי, ניתן דגש רב על ההדרכה לחיי זוגיות והכרת טבעו של המין השני. המדריכים מרבים לדבר על הבנת צורכי בן הזוג, ועל ההכרה בשוני בין בני הזוג, ונושא זה מהווה את חלקה הגדול של ההדרכה.

ברוב הישיבות, מלבד ההדרכה הפרטית לחתנים, נמסרים שיעורים במתכונת מצומצמת (המכונים "ועדים") על ידי משגיח הישיבה או דמות חינוכית אחרת, על צורת הבית היהודי ועל היחס הראוי שבין איש לאשתו. בנוסף, בציבור החרדי ישנם ספרי וחוברות הדרכה רבים לחיי זוגיות, כמו "זכו" מאת הרב נחום דיאמנט, לקט "ועדים" מהרב וולבה ועוד. לבנות נמסרות הדרכות אלו על ידי המדריכה.

הבנות לומדות את ההלכות בפרוטרוט על ידי המדריכה, ואילו אצל הבנים הנושא בדרך כלל חלוק בין המגזרים. במגזר החסידי על פי רוב ההלכות נלמדות לאחר החתונה וביום החתונה או מספר ימים לפניו נמסרים לחתן רק הפרטים הנוגעים למעשה לימים הראשונים. לעומת זאת במגזר הליטאי, נמסרים בישיבה שיעורי הלכה רגילים, המקיפים את כל ההלכות.

ההדרכה לקיום יחסים נעשית בדרך כלל במפגש האחרון בין המדריך לחתן והכלה, בדרך כלל כשבוע לפני החתונה. מכיוון שהן הבנים והן הבנות מחונכים לצניעות מגיל צעיר ולהפרדה בין המינים. לחלק מסוים מהנערים והנערות המגיעים להדרכה תהיה זו הפעם הראשונה אשר הם שומעים בצורה ישירה על אופן קיומם של יחסי מין. במגזר החסידי נהוג לערוך את ההדרכה הזאת רק ביום החתונה או מספר ימים לפניו.

ההדרכה לקיום יחסים שונה ממגזר למגזר בהתאם למנהגו, לגבי אופן קיום היחסים, תדירותם וההנהגות שבין הבעל לאישה. למשל - במגזר החרדי ליטאי, ההדרכה תשא אופי פתוח יחסי בנושא ורחבת קצוות, ואילו בחסידות גור קיימות תקנות בעלות אופן שמרני שהנהיג האדמו"ר החמישי בחסידות, ישראל אלתר (ה"בית ישראל").

נוסף לכך, תוכני ההדרכה השתנו עם השנים. לדוגמה, בעבר נושא הנאת האישה מקיום היחסים לא היה חלק מתכני ההדרכה^{[דרוש מקור]}, כיום זהו נושא לו מוקדש זמן הן אצל הדרכת החתנים והן אצל הדרכת הכלות, בהתאם לאופי ההדרכה ובמגזר בה היא נערכת.

עקב השוני בין סדרי ההדרכה בין שני המינים, בנים נפגשים עם המדריך בדרך כלל 3 פגישות, ואילו בנות נפגשות כ-10 פגישות.

קישורים חיצוניים

• אילנה שטוטלנד, ‏"הדרכת הכלות ברבנות כפויה, בלתי שוויונית ופולשנית", באתר מעריב אונליין, 24 ביוני 2018