ההגדה לבית פורסיית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוזן המפשייר ואריק פורטר, מגיבורי הסדרה בגרסתה הטלוויזיונית, 1967

ההגדה לבית פורסייתאנגלית: The Forsyte Saga) היא סדרה של שלושה רומנים ושני קטעי ביניים מאת ג'ון גולסוורתי. הסדרה מתעדת את תהפוכותיהם של בני משפחת פורסיית המובילים בחברה הבורגנית הגבוהה בבריטניה. רק כמה דורות לאחר שאבותיהם היו חקלאים, חברי המשפחה מודעים לכך שמעמדם נחשב כ"כסף חדש". הדמות הראשית, סומס פורסיית, רואה את עצמו כ"איש בעל רכוש" בשל יכולתו לצבור דברים חומרניים – אך הדבר לא מצליח לתת לו סיפוק.

קטעים יחידים מהסאגה וכן הסיפור הארוך כולו, עובדו למסך הקולנוע. הספר הראשון "בעל נכסים" עובד לקולנוע ב-1949 תחת השם "האישה לבית פורסיית". צוות השחקנים כלל את גריר גרסון, ארול פלין, וולטר פידג'ן ורוברט יאנג. הבי בי סי גם הפיק סדרה פופולרית ב-1967. ב-2002 "גראנדה טלוויזיון" הפיקה שתי סדרות בשביל ITV בשם: "ההגדה לבית פורסיית" ו"ההגדה לבית פורסיית: עומד להשכרה".

הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל נכסים (1906)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומן הראשון בסאגה, לאחר הצגת בני משפחת פורסיית הוותיקים והמרשימים שבראשם עומדת הדודה אן, גולסוורתי מתמקד בתשוקה של סומס פורסיית כלפי אשתו היפהפייה איירין פורסיית (לשעבר היירון) אשר אינה אוהבת אותו. הוא מתכנן לעבור לגור איתה בכפר, הרחק מכולם, אך היא מתנגדת לכך ומתאהבת בפיליפ בוסיניי הארכיטקט חסר המעמד, אך בוסיניי הוא ארוסה של חברתה ג'ון פורסיית, בתו של בן דודו של סומס, ג'וליאן.

קיץ הודי של פורסיית (1918)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטע ביניים קצר לאחר "בעל נכסים", גולסוורתי מתעמק בחברות החדשה בין ג'וליאן הזקן (סבה של ג'ון) ואיירין, אשר עזבה את סומס. הקשר הזה נותן לג'וליאן הזקן עונג, אך מתיש אותו. הוא משאיר לאיירין רכוש בצוואה שלו עם ג'וליאן הצעיר כאפוטרופוס.

הצ'נסרי (1920)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעיות בחיי הנישואין של סומס ואחותו ויניפרד הן הנושא העיקרי ברומן השני. הם נוקטים צעדים על מנת להתגרש מבני זוגם, איריין ודארטי, בצורה מכובדת. אך בזמן שסומס אומר לאחותו להתמודד עם העובדה שהיא תצטרך לפנות לבית המשפט, הוא לא מוכן לעבור את הגירושים בעצמו. במקום זאת הוא רודף ומטריד את איריין, עוקב אחריה בחו"ל, ומבקש ממנה ללדת את בנו. לבסוף סומס מתגרש מאיירין ומתחתן שנית עם נערה צרפתיה בשם אנט, הצעירה ממנו בשנים רבות, אשתו החדשה יולדת את בתו היחידה, פלר.

איריין יורשת כסף מג'וליאן הזקן. בנו ג'וליאן הצעיר, וגם בן דודו של סומס, דואג לענייניה הכספיים. כאשר היא עוזבת לראשונה את בעלה הוא מציע את תמיכתו. כאשר בנו של ג'וליאן הצעיר מת, הוא ואיירין מפתחים חברות אמיצה. הם מנהלים רומן והיא יולדת את בנו לאחר שהם מתחתנים.

התעוררות (1920)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא העיקרי בקטע הביניים השני הוא סגנון החיים הנאיבי והחיוני של ג'ון פורסיית בן השמונה. הוא אוהב ונאהב על ידי הוריו, איריין וג'וליאן. יש לו ילדות אידיאלית, כל בקשה שלו נענית.

עומד להשכרה (1921)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומן זה מסכם את ההגדה לבית פורסיית. פלר וג'ון פורסיית נפגשים ומתאהבים, לא מודעים לעבר של הוריהם. ברגע שסומס, איריין וג'וליאן הצעיר מגלים את הרומן, הם אוסרים על ילדיהם להיפגש שוב. ג'וליאן מזהיר את בנו שברגע שימות, אין אף אחד שיוכל לגונן על איריין מבעלה הקודם. ג'ון מתענה בין אהבתו לפלר והעבר. למרות אהבתה לג'ון לפלר יש מחזר מאוד הולם, מייקל מונט, יורש לברונט. אם הם יתחתנו פלר תרומם את מעמדה של משפחתה מ"כסף חדש" לאריסטוקרטיה.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים עיקריים ברומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חובה מול תשוקה - ג'וליאן הצעיר היה פעם המועדף של המשפחה עד שהוא עזב את אשתו למען האומנת של בתו. הוא התנזר מהחברה ומשבט פורסיית על מנת ללכת אחרי לבו. לסומס, למרות שנראה כאילו הוא ההפך הגמור מג'וליאן, יש אותן נטיות לעשות את מה שהוא חושק בו. לדוגמה, במקום למצוא אישה עשירה, הוא מתחתן עם איריין ואנט שאין להן לא כסף ולא מעמד. כאשר הוא לוקח את איירין להצגה על אישה נשואה ומאהבה, הוא מזדהה בצורה אירונית עם המאהב ולא הבעל. למרות זאת רוב ההחלטות שלו הולכות אחרי החובה.
  • דורות ושינוי - הדורות הרבים של שבט פורסיית מזכירים לכולם מה קרה במהלך השנים. כאשר הדור הוותיק מתחיל למות, אנשים יכולים לשנות. לדוגמה, לאחר כמה דורות העובדה שהם "כסף חדש" לא חשובה כמו פעם. זה גם המקרה עם הבעיות בנישואין של סומס ואיירין. ברגע שהם מזדקנים, וילדיהם יכולים להתגבר על העבר של הוריהם, סומס יכול לבסוף להשתחרר מהעבר. תמותה היא סוגיה חשובה מפני שהיא מכריחה אנשים להשתחרר.

המשכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולסוורתי כתב המשך לסאגה בין השנים 1924-1928 בשם "קומדיה מודרנית". הדמויות הראשיות הן פלר ומייקל והסאגה מסתיימת עם מותו של סאמס בשנת 1926. זה גם הסיום של הסדרה מ-1967. גולסוורתי כתב עוד טרילוגיה שמספרת על בת דודתו הצעירה של מייקל, דיני צ'רל.

ב-1994 סולייקה דווסון כתבה המשך לסאגה בשם: ההגדה לבית פורסיית: הסאגה ממשיכה. פלר, בתו של סומס, כעת ליידי מונט, היא הדמות הראשית.

ספרי הסדרה בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דזשון גאלסוורתי, ההגדה של בית פורסייט; תרגם מאנגלית י"ל ברוך, 6 כרכים, ברלין–תל אביב: א. י. שטיבל, תר"ץ-תרצ"א. (מהדורה ב: 6 ספרים ב-3 כרכים, תל אביב: נ' טברסקי, תש"ז)
    • א–ב. בעל הנכסים, תר"ץ–תרצ"א;
    • ג–ד. שלהי קיץ; בקולר;
    • ה–ו. יקיצה; עומד לשכירה.
  • ג'והן גלסוורתי, ההגדה לבית פורסייט; עברית: פ’ דן, 12 כרכים, מהדורה ב, תל אביב: רמדור, 1970. (החל בספר ד' חתום המתרגם בשמו פנחס דנציגר)
  • ג’ון גולסוורתי, מעבר לנהר; מאנגלית: טלה בר, תל אביב: אור-עם, תשמ"ו 1985. (Over the River)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]