ההיפותזה הקורגנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקטנה (5 תמונות)

ההיפותזה הקורגניתאנגלית: Kurgan hypothesis), היא אחת מההשערות המקובלות למקורן של שפות הודו-אירופיות מוקדמות הגורסת כי אנשי "התרבות קורגנית" (מושג המקבץ את בני תרבות יאמנה ואבותיהם הקדמוניים) ששכנו בערבה הפונטית-כספית (ערבה המשתרעת בין הים השחור לים הכספי ומצפון להם לאורך הוולגה) דיברו, ככל הנראה, שפה פרוטו-הודו-אירופית. מקור השם שאוב מהמילה הרוסית "קורגן", שהושאלה מטורקית לציון רוגם (תל עפר ואבנים המורמים מעל קבר).

בשנות ה-50 הציעה לראשונה מריה גימבוטאס את היפותזה הקורגנית. גימבוטאס הגדירה את "התרבות קורגנית" כבעלת ארבעה שלבים עוקבים שראשיתם (התרבות הקורגנית הראשונה) בתרבויות סמארה (אנ') וסרוגלאזובו (Seroglazovo) שהתקיימו במהלך התקופה הכלקוליתית באזור הדנייפר והוולגה בראשית האלף ה-4 לפנה"ס. על פי ההיפותזה, בראשית האלף ה-3 לפנה"ס התפשטו עמים נוודים אלו ברחבי הערבה הפונטית-כספית ואף חדרו למזרח אירופה.

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.