השיטפונות בערי חוף בישראל (2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההצפות בערי חוף בישראל (2020)
משאית צבאית מסיעה אזרחים שנלכדו בעקבות השיטפונות בנהריה, ינואר 2020
משאית צבאית מסיעה אזרחים שנלכדו בעקבות השיטפונות בנהריה, ינואר 2020
סוג שיטפון
תאריך התרחשות דצמבר 2019ינואר 2020
הרוגים 7
נזק אין אומדן רשמי
שוטרים מפנים תלמידי בית ספר באמצעות משאיות
חילוץ רכב ששקע בשיטפון
פעילות כוחות הביטחון בחורף 2020

בחורף בישראל במהלך החודשים דצמבר 2019 וינואר 2020 נרשמו אירועים חריגים ובהם שיטפונות. בעוד בדרום נמדדו דווקא כמויות משקעים נמוכות מן הממוצע החודשי, בצפון ובמרכז נרשמו כמויות גבוהות במיוחד וחריגות. מזג האוויר התבטא בעיקר ברוחות חזקות וגשמים רבים, ותשתיות עירוניות לקויות וחוסר מוכנות של מוקדי החירום וההצלה גרמו לנזק רב בערי ישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי הגשם קרו בין ה-25 בדצמבר עד ל-10 בינואר. והם ברום התחלקו בין 3 פרקי גשם. בעוד באזור גוש דן והשרון ירד הגשם לפרקים קצרים יחסית, וכלל הפוגות משמעותיות ודי ארוכות, בגליל ירד גשם מתמשך וכמעט ללא הפוגות. תנודתיות זו, פגעה בשני המחוזות - הגשם במרכז ירד אמנם לפרקים אך היה מסיבי וקשה, והגשם בצפון כמעט ולא פסק לרדת במשך שעות רבות לאורך ימים. מערכות הביוב והניקוז הוצפו ורחובות רבים הוצפו במים, וכתוצאה מכך הפכו בתים ללא ראויים למגורים ומכוניות רבות הושבתו. על אף ההתייחסות התקשורתית והציבורית לחודש ינואר כאילו בו פקדה המערכת החורפית את ישראל, למעשה החלה המערכת כבר באמצע חודש דצמבר, אז נמדדו כמויות משקעים גבוהות ומאפיינים חורפיים קשים.[1]

נזקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנזקים המשמעותיים ביותר ניכרו בנהריה, בה עלה נחל געתון על גדותיו והציף רחובות רבים באזור מרכז העיר. ב-8 בינואר, בשיא השיטפונות, ביקש ראש העיר רונן מרלי מהתושבים שלא לצאת מבתיהם.[2] כתוצאה מהשיטפונות, נלכדו מאה תלמידי בית ספר בעיר בתוך בית ספרם, וחולצו מספר שעות לאחר תום הלימודים בסיוע לוחמי צה"ל.[3]. ביום למחרת, ה-9 בינואר, בוטלו הלימודים בעיר, מחשש לשיטפונות נוספים. מרלי העריך את עלות הנזקים בין 200 ל-300 מיליון שקלים.[4]

הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחד מבסיסי חיל האוויר בנגב, על אף קרבת הבסיס לנהר והחשש להצפתו, לא פונו מטוסי הקרב מההאנגרים בהם אוחסנו ואלו התמלאו מים והשביתו את המטוסים. הצנזורה הצבאית מנעה את פרסום הידיעה לעיתונות ולכלי התקשורת, אך זו פורסמה לבסוף ועוררה דיון ציבורי נרחב בדבר המחדל.[5]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל נגרמו כתוצאה מהמערכת 7 קורבנות בנפש בכל רחבי ישראל, כולם כתוצאה מאירועי טביעה.

השפעות חיוביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף נזקיה ברכוש ובחיי אדם, היו למערכת היו גם תוצאות מועילות - הגירעונות שנוצרו בכמויות הגשם בעקבות חודשי אוקטובר ונובמבר השחונים ב-2019 הצטמצמו לחלוטין ואף עלו על הממוצע, וכמעט כל מאגרי המים בצפון ישראל ובבקעות השונות התמלאו לחלוטין.[1][6] כמו כן, עלה מפלס הכנרת, והתקרב לקו האדום העליון: מתחילת המערכת החורפית באמצע דצמבר, עלה המפלס ב-2.37 מטרים, מהם 1.27 מטרים בחודש ינואר לבדו, כשב-8 בינואר עלה ב-23 ס"מ תוך יממה אחת בלבד. בסך הכל עלה מפלס האגם לגובה הרב ביותר מזה 15 שנים. בחודש מאי היה מפלס הכנרת 10 סנטימטרים בלבד מהקו האדום העליון לאחר שתי שנים עתירות גשמים (2018/19, 2019/20), שבאו לאחר 5 שנות בצורת קשות.[7] נוסף על כך, שלג רב ירד בחרמון, רמת הגולן ובכמה מהרי המרכז והצפון.[6]

גם בנחלים נרשמו ספיקות גבוהות. למשל, נחל השופט זרם בספיקה של 19 מ"ק לשנייה. דבר דומה קרה גם בנחל הקישון ונחל תנינים.[8] הזרימה החריגה חידשה את ימיהן של ביצות ואגמים באזור.[9]

למרות מיעוט הגשמים בנגב, עלו הכמויות על הממוצע הרב שנתי בעקבות אירועי גשם נוספים בפברואר ומרץ. עונת הגשם 2019/20 הסתיימה כעונה עתירת גשמים עם כמויות של 130% במרחב ארצי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]