ההרים הכחולים (טולקין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ההרים הכחוליםאנגלית: "The Blue Mountains") או 'ארד לוין' (Ered Luin), הידוע גם בשם "ארד לינדון" (Ered Lindon), הוא רכס הרים בדיוני מהלגנדריום של טולקין שנמצא במערב הרחוק של אריאדור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העידנים המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרים הכחולים נוצרו זמן קצר לאחר מלחמות הולאר במלקור[1]. בימים הראשונים הללו, ההרים הכחולים היו ממוקמים בין הים הגדול של בלגיר לבין ים הלקר שנוצר גם הוא זמן לא ארוך לפני כן. ההרים הכחולים היו מחוברים לגבעות הברזל מצפון ולהרים האדומים במזרח שהיוו שרשרת הרים אחת גדולה הידועה בשמות שונים. ההרים האפורים העתיקים הופרדו מדרום לפער גדול[2].

עידני העצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עידני העצים ושינת יבנה, ההרים הכחולים היוו מחסום המהווה גבול ברור בין אריאדור לבלריאנד. שבעה נהרות זרמו בצידם המערבי, והאדמה שבה זרמו נהרות נקראה אוסיריאנד (בסינדרין: "ארץ שבעת הנהרות".), שלימים נקראה גם לינדון, ולכן ההרים נקראו לפעמים ארד לינדון. כשהתעוררו הגמדאים משנתם הארוכה בידי אילובטר, חלקם נדד והגיע להרים הכחולים ושקעו בערים שבנו: בלגוסט ונוגרוד ויצרו קשר וברית עם הסינדר תינגול[3].

העידן השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו האמצעי של הרכס שקע תחת הגלים במלחמת החרון, ואיפה שהרכס שקע נכנס הים, ויצר לשון ים שבו נקבע מפרץ לון. באמצע המפרץ, שם פגשה נהר לון את הים, נבנו הנמלים האפורים של מיתלונד, מממלכת העלפים של לינדון. כאשר הוא נקבע כגבול לינדון, נקראו ארד לוין ארד לינדון.

העידן השלישי והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העידן השלישי, יערות לינדון, מלבד של יעראפל, היו הגדולים ביותר בארץ התיכונה. בחלק האחרון של העידן השלישי, הגמדאים שוב יישבו את ההרים הכחולים כאשר תראין השני ובנו ת'ורין ושורדי הגמדאים ממשיסת ארבור עברו מדונלנד והקימו שם יישוב משגשג[4]. לאחר מלחמת הטבעת ותבוסתו של סאורון, העלפים המשיכו לנסוע מערבה ללינדון דרך מפרץ לון, שם התכוונו בסופו של דבר להפליג בדרך הישרה לארצות הדמדומים של אמן[5].

תושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמדאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד מורגות נכלא בהיכלי מנדוס, והארץ התיכונה נותרה באור כוכבים, הגמדאים הראשונים הגיעו מערבה אל ההרים הכחולים שגבלו בבלריאנד. מקורם של הגמדים הללו אינו ברור, אך נראה שהם התפתחו משניים מאבות הגזע שלהם, שנחצבו מתחת להרים על ידי יוצרם: הולא אולה. משני האבות הללו התפתחו שני שבטים, שכל אחת מהם הקים עיר לתפארת בצד המזרחי של ההרים הכחולים. בלשון הגמד ערים אלו היו ידועות בשם גבילתול וטומונזהאר, אך ההיסטוריה זוכרת אותן בשמות העלפיים שלהן: בלגוסט ונוגרוד.

מערי ההרים שלהם, גמדאי ההרים הכחולים ירדו לבלראינד כדי לסחור עם העלפים (בעיקר אלו של ממלכת דוריאת.). הם מילאו חלק גדול בהקמת האולמות של תינגול במנגרות, ומאוחר יותר סייעו בחציבת וייסוד נרגותרונד אשר לצד הנרוג. בנוגרוד בתקופה זו, רב האומן טלכר יצר את הנשק והשריון אשר שמם יתפרסם בהיסטוריה של הארץ התיכונה, כולל נרסיל, החרב שתישבר ותזכה להיאחז מחדש בידו של אראגורן בעתיד.

לאחר חזרתו של מורגות לארץ התיכונה, הגמדאים באו בברית עם העלפים במלחמות בלריאנד שבאו לאחר מכן. הם לחמו בנירנת ארנודיאד, שם אזאגאל מבלגוסט הצליח להניס את גלאורונג משדה הקרב, אך הוא עצמו נהרג. לאחר הנירנת התקררו היחסים בין העלפים לגמדאים: גמדאי נוגרוד הרגו את תינגול וגנבו את הנאוגלמיר, אחרי זמן זה גברו האיבה וחוסר האמון בין שני העמים.

בסוף העידן הראשון, מלחמת החרון גרמה להרס בלריאנד וארצותיה השכנות. נוגרוד ובלגוסט הושמדו על ידי הים הגולש, ואנשיהם ברחו מזרחה. רבים הגיעו לקהזד-דום והצטרפו שם לארוכי-הזקן, אך תקופת שגשוגם של גמדאי ההרים הכחולים הגיעה לסיומה.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ההוביט

עם חלוף אלפי השנים, גמדאי קהזד-דום שקיבלו את פני הפליטים מנוגרוד ובלגוסט, גורשו בעצמם מביתם ונדדו רבות בארץ התיכונה. יותר מששת אלפים שנה לאחר שהמצודות הישנות של הגמדאים אבדו, הגמדאים הנודדים הללו מבני שבט דורין, תחת המלך תראין השני, חזרו לארד לוין. מקום מושב המלכים שלהם נשאר שם רק במשך דור - בנו של תראין, ת'ורין, החל להתגעגע להר הבודד שבמזרח הרחוק - אך לזמן מה פטישי הגמדאים שוב צלצלו בין ההרים הכחולים, כפי שהיה בימי קדם. בימי אלו אז, קבוצה קטנה של גמדאים יצאה למסע להשיב את מולדתם שנלקחה מהם. עם זאת, גמדאי ארד לוין המשיכו לשכון ולשגשג באזור הוא, עד לסוף מלחמת הטבעת וסיומו של העידן השלישי ותחילתו של העידן הרביעי.

עלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאמר כבר בתחילת ההוביט כי עלפיו של קירדן חרש הספינות חיו בתוך הגאיות והיערות של ההרים הכחולים, ככל הנראה חלקו את הארץ עם הגמדאים. לעלפים אשר חיו שם התווספו במרוצת השנים הסינדר, העלפים הירוקים ואולי אפילו חלק מהאוורי.

זרם מתיישבי העלפים החדשים זינק לאחר תום העידן הראשון וחי תחת המלך הגבוה גיל גלד בעידן השני[6][7]. לאחר נפילת גיל-גלד במצור על ברד דור, הפכו מרגלות ההרים הכחולים לחלק מלינדון בו התגוררו העלפים באופן זמני עד שעזבו לארצות הדמדומים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אז היה נקרא מלקור, לפני שפאנור נתנהו את השם "מורגות"-"השר האפל של העולם"
  2. ^ The Atlas of Middle-earth, The First Age, The Elder Days, "Introduction"
  3. ^ The Silmarillion, Quenta Silmarillion, Chapter X: "Of the Sindar"
  4. ^ Unfinished Tales, Part Three: The Third Age, III: "The Quest of Erebor"
  5. ^ The Atlas of Middle-earth, The Lord of the Rings, "The Road Home"
  6. ^ The Atlas of Middle-earth, Thematic Maps, "Population"
  7. ^ The Atlas of Middle-earth, The Second Age, "Refugee Relocation"