ההתנגשות האווירית בברוקלסבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ההתנגשות האווירית בברוקלסבי
Two Avro Ansons (L9162 and N4876) "piggyback" in a paddock near Brocklesby 2.jpg
מראה שני המטוסים הלכודים יחד לאחר נחיתת האונס
תאריך 29 בספטמבר 1940
מיקום ברוקלסבי, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה
גורם טעות אנוש
קואורדינטות 35°48′00″S 146°41′00″E / 35.8°S 146.683333°E / -35.8; 146.683333
הרוגים 0
פצועים 1
ניצולים 4
המעורבים באסון
כלי טיס 1
כלי טיס אוורו אנסון
מספר זנב N4876
מוצא בסיס חיל האוויר פורסט היל
מפעיל חיל האוויר המלכותי האוסטרלי
אנשי צוות 2
הרוגים 0
פצועים 0
ניצולים 2
כלי טיס 2
כלי טיס אוורו אנסון
מספר זנב L9162
מוצא בסיס חיל האוויר פורסט היל
מפעיל חיל האוויר המלכותי האוסטרלי
אנשי צוות 2
הרוגים 0
פצועים 1
ניצולים 2
WhenAnsonLandsOnAnson1940.jpg

ההתנגשות האווירית בברוקלסבי התרחשה ב-29 בספטמבר 1940, כאשר שני מטוסי אימון צבאיים מדגם אוורו אנסון התנגשו בשמיים מעל הכפר ברוקלסבי במדינת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. לאחר ההתנגשות נותרו שני המטוסים לכודים יחד זה מעל זה ללא אפשרות להשתחרר. מנועיו של המטוס התחתון המשיכו לפעול, ואילו טייס המטוס העליון נוכח שהוא מסוגל לשלוט בתנועת המטוסים באמצעות הדשים והמאזנות שלו, וערך נחיתת אונס מוצלחת של שני המטוסים בשדה חקלאי. כל אנשי הצוות של המטוסים שרדו, והמטוס העליון תוקן והוחזר לשירות.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס חיל האוויר המלכותי האוסטרלי פורסט היל שבמדינת ניו סאות' ויילס החל לפעול ביולי 1940 קורס טיסה מתקדם. היה זה אחד מן הקורסים שהפעילה אוסטרליה במסגרת תוכנית אימוני האוויר של חבר העמים הבריטי. השתתפו בו חניכים שכבר סיימו את הכשרתם במסגרת קורס טיסה בסיסי. הם הגיעו אל הקורס המתקדם כדי ללמוד טיסת מכשירים, טיסת לילה, ניווט לטווח ארוך, טיסה במבנה ועוד. האימון נערך באמצעות מטוסי אנסון מתוצרת בריטניה.

ב-29 בספטמבר המריאו מן הבסיס שני מטוסי אנסון ובהם חניכים שיצאו לטיסת אימון ארוכה לרוחב מדינת ניו סאות' ויילס. בצוות המטוס מספר N4876 היו הטייס לאונרד גרהם פולר (Leonard Graham Fuller), בן 22, והנווט איאן מנזיס סינקלייר (Ian Menzies Sinclair), בן 27. במטוס השני (L9162) היו הטייס ג'ק אינגליס יוסון (Jack Inglis Hewson), בן 19, והנווט יו גאווין פרייזר (Hugh Gavin Fraser), בן 27.

בעת שנמצאו בגובה של 300 מטר מעל הכפר ברוקלסבי ערכו שני המטוסים פנייה הצידה. אז איבד הטייס פולר את קשר העין עם המטוס השני. מיד לאחר מכן התנגשו שני המטוסים באוויר, כשמטוסו של פולר מצוי מעל מטוסו של יוסון ומעט אחורה וימינה ממנו. שני המטוסים נלכדו יחד כאשר הצריח העילי במטוס התחתון תקוע בשורש הכנף השמאלית של המטוס העליון והגה הכיוון של המטוס התחתון נוגע בהגה הגובה של המטוס העליון. מדחפי מנועי המטוס העליון נתקעו בגוף המטוס התחתון וחדלו לפעול, אך מנועי המטוס התחתון המשיכו לפעול במלוא העצמה.

הטייס פולר במטוס העליון הורה לנווט שלו לנטוש אותו ולצנוח. הוא ראה את טייס המטוס התחתון, שנפצע ממדחפי המטוס העליון שחדרו לתא הטייס, נוטש את מטוסו. גם הנווט השני נטש את המטוס. פולר נוכח כי הוא מסוגל לשלוט בתנועת שני המטוסים באמצעות הדשים והמאזנות של מטוסו. הוא החליט שלא לנטוש את המטוס כדי ששני המטוסים הדבוקים יחד לא יפגעו באזור מיושב, והחל לחפש אחרי אתר לנחיתת חירום.

פולר הטיס את המטוסים הלכודים יחד למרחק של כשמונה קילומטרים ממקום ההתנגשות ואז ערך נחיתת גחון בשדה חקלאי מדרום מערב לברוקלסבי. המטוסים נגעו בקרקע, נעו כ-180 מטרים לרוחב השדה ואז נעצרו. מבחינת פולר הייתה הנחיתה מוצלחת יותר מן הנחיתות שתרגל בבסיסו ביום הקודם.

קפטן להק ארתור מרפי (Arthur Murphy), המפקח על תאונות אוויר בחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, הגיע לאתר התאונה ותיחקר את הטייס פולר. פולר אמר לו כי נהג כפי שלמד לעשות במקרה של נחיתת חירום - נחת לתוך הרוח בקרבת מקום יישוב או חווה. הוא הוסיף שהגאי המטוס "היו די כבדים".

לאחר התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייס פולר בלונדון ב-1941 בחברת הנציב העליון של אוסטרליה בבריטניה סטנלי ברוס

התאונה יוצאת הדופן משכה את תשומת לבם של כלי התקשורת באוסטרליה ומחוץ לה. פולר זכה לשבח לא רק על כך שנחת מבלי לפגוע באזור מיושב אלא גם על כך שהציל את שני המטוסים, ששוויים היה כ-40 אלף לירות. שני המטוסים תוקנו. המטוס העליון הוחזר לשירות בטיסה, ואילו המטוס התחתון שימש לאימונים על הקרקע.

ארבעת אנשי צוותי המטוסים סיימו את קורס הטיסה המתקדם. הטייס יוסון התקדם לקצונה ושוחרר משירות ב-1946, וכך גם הנווט סינקלייר. הנווט פרייזר הוצב בבריטניה. ב-1 בינואר 1942 התנגש מטוסו בעץ במהלך טיסת אימון והוא ושני אנשי צוות נוספים במטוס נהרגו.

פולר קודם לדרגת סמל לאחר התאונה. הוא נענש בריתוק לבסיס ובקנס לאחר ששוחח עם עיתונאים על התאונה ללא קבלת רשות. עם זאת צוין לשבח על ידי חיל האוויר על תפקודו במהלך התאונה. לאחר סיום הקורס המתקדם הוא הוצב בזירת המזרח התיכון ולאחר מכן באיטליה. ב-1942 עוטר במדליית הטיסה המצטיינת על תפקודו שם. לאחר מכן הוסמך כקצין והוצב במדינת ויקטוריה באוסטרליה כמדריך טיסה. ב-18 במרץ 1944 פגע בו אוטובוס בעת שרכב על אופניו ליד בסיסו והוא נהרג.

ב-1990 הציבו תושבי ברוקלסבי שלט באתר נחיתת האונס לציון מלאת 50 שנה להתרחשות התאונה. בשנת 2007 הוצבה בעיירה אנדרטה למאורע בדמות מנוע של מטוס אוורו אנסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]