ההתקפה על אוטובוס 2094

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט הנצחה בתחנת הדלק בצומת נחלים, בקרבת המקום בו נורו היריות הראשונות במלחמת העצמאות
ההתקפה על אוטובוס 2094
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area.svg
 
ההתקפה על אוטובוס 2094
ההתקפה על אוטובוס 2094

אוטובוס 2094 היה אוטובוס "אגד" שהותקף על ידי ערבים סמוך לכפר פג'ה, בהתקפה המאורגנת הראשונה על היישוב במלחמת העצמאות מספר שעות לאחר ההחלטה באו"ם על תוכנית החלוקה.

פרטי האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפה בוצעה כשלושה קילומטרים מדרום לכפר פג'ה, כפר ערבי שהיה ממזרח לפתח תקווה (כיום עומדת במקום תחנת דלק בכניסה למושב נחלים).

ב-30 בנובמבר 1947, בשעה 7:30 בבוקר, למחרת ההצבעה באו"ם וההחלטה על תוכנית החלוקה יצא אוטובוס של "אגד", עם מספר לוחית הרישוי 2094, מנתניה לירושלים, ובו 21 נוסעים ונהג.

בשעה 8:12 ראה הנהג, אריה הלר, ערבי לובש מעיל אירופי, מנופף בידו. הוא הבחין בתת מקלע המוסתר תחת כנף מעילו. הנהג לא עצר את האוטובוס והערבי שלף את התת-מקלע וירה בו. הלר ניסה להאיץ את הנסיעה ואז הושלכו על האוטובוס רימוני יד אחדים. אחד מהם התפוצץ בתוך האוטובוס ואש תת-מקלע נורתה על האוטובוס מצד חזיתו. הנוסע יוסף שטרן, תושב נתניה, שישב לצד הנהג הצליח להשתלט על ההגה היטה את האוטובוס לצד ימין והאוטובוס שקע בצד הדרך ונעצר. מהירי נהרגו חמישה מהנוסעים ותשעה אחרים נפצעו. הנהג ושניים מהנוסעים יצאו מהרכב ותפסו מחסה מאחורי אחד הגלגלים. אחד התוקפים נכנס לאוטובוס ולקח את תיקו של הנהג ובו 19 לא"י. בראותו את אחד הנוסעים מנסה לעזור לאשתו הפצועה, התוקף ירה בבעל והרגו ואז נמלטו התוקפים. חמישה אנשים נהרגו. הייתה זו ההתקפה המאורגנת הראשונה על היישוב במה שהוגדר מאוחר יותר להיות "מלחמת העצמאות".

חיילים מהלגיון הערבי, בני עבר הירדן, בפיקוד בריטי ניגשו לאוטובוס וסירבו לעזור לנפגעים. יהודי בעל משאית שהובילה חצץ שעברה במקום פינה חלק מהפצועים לבית החולים בילינסון בפתח תקווה. הנוסעים שיכלו ללכת ברחו דרך השדות ונאספו על ידי עגלה עם סוס.

אחרי 25 דקות תקפה הכנופיה אוטובוס אחר, שנסע מחדרה לירושלים, והרגה שני נוסעים. אסתר זכאי, תושבת עומר, נסעה באותו היום באוטובוס שנסע מחדרה, וסיפרה כי אוטובוס זה עקף בדרכו את האוטובוס שיצא מנתניה, ולכן נפגע ראשון מהירי של התוקפים, והאישה שישבה בו ונהרגה מהירי היא נטקה (נחמה) הכהן, בת 46, חברת השירות הרפואי של "ההגנה" בעיר העתיקה בירושלים, שחזרה מביקור בבנימינה. למעשה נחמה היא החלל הראשון של מלחמת העצמאות[1][2].

מניעי הכנופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המידע של שרות הידיעות של ההגנה (ש"י), מארגן ההתקפה היה ערבי תושב העיר יפו בשם אבו כישכ, שהיה אחראי לשלושים וחמש פעולות רצח ושוד באזור גוש דן, ובהן הרצח בגן הוואי. מניעי ההתקפה על שני האוטובוסים של אגד לא ברורים, דעת הרוב בשירות הידיעות, שהסתמכה על כרוז שהודבק ביפו, גרסה כי מדובר בהתקפת נקמה, שבוצעה בעקבות פיגוע שביצע ארגון הלח"י עשרה ימים קודם לכן בבית של אנשי השבט, ובמהלכו הרגו חמישה גברים מבני השבט[3]. סברה אחרת גרסה שמדובר במתקפה למטרת שוד וכי הכוונה הייתה לעצור את האוטובוסים ולשדוד את הנוסעים. ברם, מכונית שיטור בריטית שהזדמנה לכביש מנעה מהם לבצע את זממם. הפעולה הוצגה בכלי התקשורת כתגובה ערבית על החלטת האו"ם להקים מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל המנדטורית. מפקד הש"י, דוד שאלתיאל, הציע להגדיר את האירוע כפלילי ולא כפוליטי. בדעתו היה לפגוע בראש הכנופיה, שעסקה בפלילים ולא לגמול לערבים אחרים[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלידע בר שאול, הבחורות ההן, באתר ערוץ 7
  2. ^ תום שגבהחלל הראשון, באתר הארץ, 7.12.2007
  3. ^ בני מוריס, 1948, עמוד 94
  4. ^ אורי מילשטיין, סף מלחמת העצמאות

קואורדינטות: 32°03′52″N 34°54′11″E / 32.0643829°N 34.903146°E / 32.0643829; 34.903146