הו!

הו!

שער הגיליון הראשון של הו! שיצא בינואר 2005
תדירות	חצי שנתי
סוגה	כתב עת ספרותי
מו"ל	הוצאת אחוזת בית, הוצאת הקיבוץ המאוחד
מייסד	דורי מנור
עורך ראשי	דורי מנור
תאריכי הופעה	2005–הווה (כ־20 שנה)
שפה	עברית
מדינה

הוֹ! הוא כתב עת ספרותי עברי בעריכת המשורר והמתרגם דורי מנור, שהחל לצאת לאור בישראל משנת 2005 בהוצאת אחוזת בית. חברי מערכת כתב העת הם סיון בסקין ומשה סקאל. מאז 2014 כתב העת מופץ בהוצאת הקיבוץ המאוחד. "הו!" נחשב לכתב העת המרכזי והמשפיע בעולם הספרות הישראלי כיום. נכון למרץ 2025 ראו אור 28 גיליונות של "הו!". מאחורי כתב העת ניצבת העמותה "הו! עמותה לספרות עברית". יושבת ראש העמותה היא המשוררת והמתרגמת סיון בסקין.

רקע

לאחר שירותו הצבאי כעורך ומפיק בגלי צה"ל, הקים דורי מנור עם חבריו אורי פקלמן וגל קובר את כתב העת לשירה "אֵב", שזכה לביקורות משבחות. מערכת "אב" פעלה בין השנים 1993–1996 ופרסמה שלושה גיליונות. עם זאת, כאשר שניים מעורכיו, מנור ופקלמן, עזבו את ישראל ללימודים בצרפת, פסקה פעילות כתב העת. במהלך תקופת פעילותו של "אב", התגבשה סביבו חבורה ספרותית, שכללה, בין השאר, את רועי גרינולד, לי שיר, בני מר, אנה הרמן ואחרים. עשור לאחר סגירת "אב", הוכרזה במרץ 2004 הקמתו של "הו!" – כתב עת לספרות ולשירה עברית, ביוזמת מייסדת הוצאת אחוזת בית שרי גוטמן, שגייסה את בוגרי "אב", מנור והרמן, לשמש כעורכים ראשיים. הגיליון הראשון יצא לאור בינואר 2005. לימים, המשיך מנור לשמש כעורך הראשי של כתב העת.

בתחילת דרכו של כתב העת, הסביר מנור כי עיקר ייעודו של "הו!" הוא השבת החרוז והמשקל לשירה העברית, ברוח חבורת "יחדיו" והתנגדות למשקל החופשי. עם זאת, לאחר פרסום גיליונו הראשון של כתב העת פרץ פולמוס, שרובו התחולל מעל דפי מוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ". מבקר וחוקר הספרות אריאל הירשפלד פרסם מאמר ביקורת על הגיליון הראשון שבו טען כי מדובר באפיגוניה (פואטיקה של חיקוי) ובשירה לא חיה ואנכרוניסטית הקרובה לקיטש ולחרזנות. במאמר תגובה האשים דורי מנור את הירשפלד ומבקרים נוספים בהיותם "שומרי סף", מייצגים של "מהפכה מתמדת" ו"אוונגרד תשוש בן חצי מאה ויותר". מנור הוסיף להתייחס לביקורות שנשמעו נגד "הו!" גם בגיליון השני. שם הסביר כי מאבקו של "הו!" אינו כרוך בחזרה לחרוז ולריתמוס, כי אם בפתיחת הספרות העברית להשפעות קלאסיות, השבת השירה למקומה הבכיר בתרבות העברית והדגשת היסוד האמנותי ביצירה השירית. הגיליון השני יצא לאור ביוני 2005, וזכה כמו קודמו לשורה של מאמרי ביקורת, אך רובם היו אוהדים.

ביקורות שהופנו כלפי "הו!" הוסיפו להגיע גם בגיליונות הבאים. כך למשל, בראיון למוסף התרבות של עיתון "מעריב" ביקר בני ציפר, עורך מוסף "תרבות וספרות" של "הארץ" (שבו פרסמו קודם לכן מנור והרמן בקביעות) את כתב העת "הו!", ואמר: "אני רואה בהו! שמרנות שאותי היא ממש מזעזעת. לעיסה של דברים ישנים לגמרי, בלי שום חידוש". מנור הגיב על כך במקומון "העיר": "סוף סוף נפטרנו מחיבוק הדוב של בני ציפר".

חרף הביקורות נגדו, עם הזמן, הובטח מקומו של "הו!" ככתב העת המרכזי והמשפיע בעולם הספרות הישראלי.

בפתח הדבר לגיליון השביעי שיצא לאור בינואר 2009 הסביר מנור את פשר השם "הו!": "המילה 'הו!' היא הזמנה להפוגה מן היומיום הבלתי-שירי ולקריאה נרגשת יותר, מְחָרֶפֶת-נפש יותר, בשירה. כתב העת 'הו!' הוא פתיחת פתח לחידוש האופציה הרהוטה, העשירה והקוסמופוליטית בספרות העברית, ליצירה מתוך התכתבות מתמדת עם קולות של יוצרים לא עבריים, מתוך הסתכלות ביקורתית ומפוכחת על הישראליוּת ומתוך מוּדעוּת לקולותיה של העברית האחרת: הרב-תרבותית, העל-זמנית, הטרום-צברית".

מאפיינים מרכזיים, מדורים וכותבים בולטים של כתב העת

שירת מקור ומסות בענייני שירה וספרות

בכתב העת מתפרסמת בעיקר שירת מקור בשפה העברית וכן מסות בענייני שירה וספרות. מבין המסות הבולטות שראו אור ב"הו!" ניתן לציין לדוגמה את מאמרו של דן מירון על ספרות בלשית ומקומה בתרבות הישראלית שפורסם בגיליון השלישי וכן את גיליון 20 של כתב העת, שהוקדש לשאלה "מהי ספרות?", שעליה השיבו כ-95 סופרות וסופרים, משוררות ומשוררים, חוקרות וחוקרים במסות קצרות על מהות הספרות בעיניהם. בין המשתתפים: פרופ' זאב שטרנהל במאמרו האחרון, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין ואחרים.

במרוצת השנים, פרסמו ב"הו!" כותבים ויוצרים בתחום הספרות והתרבות העברית. מביניהם ניתן לציין את הבאים: מאיה ערד, אורי הולנדר, רחל אלבק-גדרון, רועי חן, אפרת מישורי, רויאל נץ, מרחב ישורון, ננו שבתאי, שלומי שבן, יהושע קנז, דן מירון, דן דאור, נסים קלדרון, רונית מטלון, יובל שמעוני, דרור משעני, יעקב ביטון, שמעון אדף, נורית גרץ, עמרי שרת, יוסף סדן, יוסי גמזו, מעין רוגל, שמעון בוזגלו, מתן חרמוני, רוברט וייטהיל-בשן, אלמוג בהר, חמוטל בר יוסף, עודד כרמלי, אבידב ליפסקר, שחר-מריו מרדכי, תמר מרין, לילך נתנאל, מנחם פרי, זמירה פורן-ציון, ז'יל רוזיֶה, יערה שחורי, דורית שילה, נוית בראל, רונה קינן, אלון חילו, אברהם ב. יהושע, אילנה ברנשטיין, חדוה הרכבי, נורית זרחי, ראובן נמדר, אילנה ברנשטיין, מיכל בן-נפתלי, דודו בוסי, סמי ברדוגו, והמתרגמים שמעון זנדבנק, בני מר, נילי מירסקי, ניצה בן ארי, רונן סוניס, אלכס בנדרסקי ואחרים.

נוסף לכך, במשך הזמן נתפס "הו!" גם כחממה בולטת לטיפוח משוררים צעירים וכבמה ליצירות ביכורים של משוררים אלה, שעבורם הפרסום ב"הו!" היה לפרסומם הראשון. כך למשל, הגיליון התשיעי, שיצא לאור באפריל 2013, כלל מבחר שירים של משוררים צעירים ובגיליון 21 משנת 2021 נערך רב-שיח עם משוררים ילידי שנות השמונים והתשעים שמרבים לפרסם בכתב העת. בין המשוררים הבולטים שלהם הפרסום ב"הו!" היה פרסום ראשון בדפוס ובכתב עת ספרותי בפרט, ניתן למנות את רועי שניידר, עומר ולדמן, עמרי לבנת, אורין רוזנר, אוהד אוחיון, צור גואטה ומיכאל קגזנוב.

גיליונות "אסופה משירת העולם"

לצד שירת מקור, רואה אור ב"הו!" מאז היווסדו שירה מתורגמת לעברית, ממגוון רחב של שפות. פעמים רבות, חלק נכבד מהשירה המתורגמת בכתב העת מהווה פרסום ראשון של היוצר (ואף של השפה עצמה) בעברית. כיום, שירה מסוג זה מתפרסמת מדי כמה גיליונות, בדרך כלל כחלק מגיליון נושאי המוכתר "אסופה משירת העולם". בגיליונות אלה הופיעו עד כה תרגומים לשירה פלסטינית ושירת יידיש וכן תרגומי שירה לעברית משפות כמו תאית, אינדונזית, סינית, אנגלית, איטלקית, פרסית, ערבית, לטינית, רוסית ושפות אחרות. נוסף לכך, ראו אור תרגומי שירה לשפות קדומות כמו אכדית, יוונית עתיקה ואוגריתית. את הגיליונות הללו עורכת בדרך כלל חברת המערכת סיון בסקין.

גיליונות ומדורים נושאיים

נוסף לגיליונות התרגום, מעת לעת, מקדיש "הו!" את גיליונותיו לנושאים מסוימים או מייחד מדורים סביבם. בין הנושאים הללו ניתן לציין גיליונות שהוקדשו לנושאים כמו הגירה, פוריות, יורדי ים, דמות השטן בשירה ובספרות, יצירה לסבית, דרמטורגיה, יומנים אישיים ועוד.

לעיתים הוקדשו מדורים ליוצרים בולטים. בכלל זאת, ניתן למנות את המשוררות הישראליות לאה גולדברג, חדוה הרכבי ואנה הרמן, המשוררת הרוסייה מרינה צבטייבה, התנועה הפוטוריסטית בשירה, חבורת אוליפו ועוד.

מדורים אחרים הוקדשו לשירה בעלת מאפיינים ייחודיים. למשל, מדורים צורניים שעסקו בסונטות קלאסיות, ב"סונטות על סונטות" (מטה-סונטות), במרובעים פרסיים ומודרניים, במסות ארס-פואטיות קלאסיות ובחבורת אוליפו האוונגרדיסטית והמצאותיה הצורניות.

מדור נוסף שרואה מעת לעת ב"הו!" הוא "מן העיזבון", שבו מתפרסמות לראשונה בדפוס יצירות שנמצאו בעיזבונם של משוררים נודעים, הודות לעבודת ארכיון מאומצת. במרוצת השנים, ראו אור מעל דפי "הו!" יצירות מהעיזבון של דליה רביקוביץ, לאה גולדברג, זלדה, אבות ישורון, זלדה ואברהם בן יצחק וכן דיגומים של המשורר דוד אבידן לשירים מאת נתן אלתרמן, שייקספיר (בתרגום אברהם שלונסקי) ורחל בלובשטיין, שנמצאו בארכיונו ועוד.

"הו!" עסק לא פעם גם בקשר שבין מוזיקה לבין שירה. לצד משוררים, סופרים ומתרגמים נודעים, פרסמו ב"הו!" מוזיקאים כדוגמת הזמר שלומי שבן שפרסם שיר פרי עטו בגיליון הרביעי וכן הזמרת נעמי חשמונאי, שלימים אף הוציאה לאור ספר ביכורים בשם "בסוד החשמל", שכמה משיריו פורסמו בנוסח מוקדם ב"הו!". גיליון 17 של "הו!" הוקדש לקשר שבין שירה לבין מוזיקה וכלל 19 מסות בנושא זה.

גיליונות בעריכת עורכים-אורחים

את מרבית גיליונות "הו!" עורך דורי מנור, לצד חברי המערכת סיון בסקין ומשה סקאל. עם זאת, בשנים האחרונות החל "הו!" לייחד גיליונות נושאיים בעריכה של עורכים-אורחים. ננה אריאל ולילך נתנאל ערכו את גיליון 23 בנושא "קרנבל", שיוחד לטקסטים ממסורות הצחוק והאימה, ואת גיליון 29 שעוסק בנושא מיתוס ערכו נדב ליניאל וסיוון בסקין.

עמותת "הו!" והוצאת הספרים "ה-21"

בשנת 2007 התאגד כתב העת כעמותה רשומה, אשר מקדישה את פעילותה לקידום הספרות והיצירה העברית. יושבת ראש העמותה היא חברת מערכת כתב העת, סיון בסקין. מנכ"ל העמותה הוא אבי דאול.

כחלק מהתרחבות פעילותה הספרותית, הקימה עמותת "הו!" בשנת 2021 את הוצאת "ה-21", במטרה לפרסם ספרים נגישים שיחשפו לקורא העברי תרגומי קלאסיקות ותיקות וחדשות, מבחרי שירה ייחודיים, פרוזה תיעודית-אמנותית ומסות. ספרי ההוצאה רואים אור בשיתוף פעולה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת אפרסמון ועורכי ההוצאה הם דורי מנור וסיון בסקין. בהוצאה ראו לאור (נכון ל-2025) ארבעה ספרי מקור ושבעה ספרי תרגום:

• השחף מאת אנטון צ'כוב (מרוסית: רועי חן)
• זר שלגים, מבחר משירת יידיש (ערך ותרגם: בני מר)
• המקוללים בעריכת דורי מנור (מצרפתית: מתרגמים שונים)
• שבעה ימים אביב בשנה - ממואר מאת סיון בסקין
• המועדים - מאת בני מר
• אַתְּ כל הרצון - מבחר שירה לסבית עברית עכשווית (בעריכת אורית נוימאיר-פוטשניק)
• הכפפה של יד שמאל - מבחר משירי אנה אחמטובה ומרינה צווטאייבה (מרוסית: סיון בסקין וריטה קוגן)
• עולם חצוף וחשמלי - מבחר משירי יעקב גלאטשטיין. עורך: בני מר (מיידיש: מתרגמים שונים)
• תפרחת של עלטה - מבחר משירת איטליה במאה העשרים (מאיטלקית: אסף בנרף)
• הברכה של בבל - מחשבות על שירה ועל שפה מאת דורי מנור
• מעבר בטוח מאת בוריס פסטרנק (מרוסית: סיון בסקין)

קישורים חיצוניים

• ארכיון הו! באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
• על "הו!" באתר הרשמי של דורי מנור
• דפנה שחורי, שגעת מכונות הדפוס, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2006
• דרור בורשטיין, מה צריך כתב-עת לשירה, באתר הארץ, 12 בפברואר 2007
• אלי הירש, על גיליון הו! 6, ידיעות אחרונות 27/12/2007
• אורי הולנדר, הריאקציונריות המהפכנית של כתבי העת "הו!" ו"דחק", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2013
• נוית בראל, המפץ של כתב העת "הו!", באתר הארץ, 5 בפברואר 2017
• הו! עמותה לספרות עברית, באתר "גיידסטאר ישראל"