הוא הלך בשדות (פסל)

**הוא הלך בשדות**
מידע כללי
פַּסל	יגאל תומרקין
תאריך יצירה	1967
טכניקה וחומרים	יציקת ברונזה (מהדורה של לפחות 3 עותקים)
ממדים בס"מ
רוחב	48 ס״מ
גובה	175 ס״מ
עומק	46
נתונים על היצירה
מיקום	מוזיאון תל אביב לאמנות; תל אביב-יפו שבישראל

"הוא הלך בשדות" (1967) הוא פסל מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין. הפסל, בגובה של 175 ס"מ, עשוי יציקת ברונזה, צבועה בחלקה, שהוכנה בשלושה עותקים. אחד מן העותקים נמצא באוסף מוזיאון תל אביב, עותק שני נמצא באוסף האמן. עותק האמן נמצא כיום באוסף פרטי של משרד עורכי דין.^[1] ועותק נוסף, צבוע ברובו בצבע ירוק-חאקי, נמצא באוסף פרטי.^[2] לציין, כי יש הנוקבים במספר עותקים גדול יותר.^[3]

העבודה עשויה כאסמבלאז' המורכב מיציקות גופו של האמן בברונזה שחורה עם חלקי נשק, וצבועה בצבע אדום ולבן. הדמות, אשר מכנסיה מופשלים ואיבר מינה חשוף, מופיעה כחסרת זרועות, פיה פעור ומבטנה הקרועה מגיחים קני רובים וכן כדור פגז עגול. היא נועלת נעליים צבאיות גבוהות.

מקור שמו של הפסל, הוא בספרו של משה שמיר "הוא הלך בשדות" (1947), המתבסס בעצמו על שורות מתוך שירו של נתן אלתרמן - "האם השלישית ": "בני גדול ושתקן / ואני פה כותונת של חג לו תופרת / הוא הולך בשדות. הוא יגיע עד כאן. / הוא נושא בלבו כדור עופרת". דמותו של גיבור הספר, אורי, תרמה רבות לעיצוב דמותו של הצבר המיתולוגי, "יפה הבלורית והתואר". באותה שנה שבה נוצר הפסל (1967), עובד ספרו של שמיר לסרט בכיכובו של אסי דיין, לאחר שכבר הוצג פעמיים כמחזה על בימת התיאטרון.

העבודה מציגה דגם אלטרנטיבי לישראלי ההרואי ה"צבר". הטכניקה הפיסולית משלבת בין ביטוי אקספרסיבי עם צורות אמנותיות מודרניסטיות אשר זוהו עם תרבות מחאה ברוח אמנות הדאדא, הסוריאליזם והפופ ארט. הוא "מהווה תקדים להתרסה פוליטית, בעיקר בפן הגופני-פסיכולוגי שלה - וזאת תוך פנייתו אל יצירות ספרותיות ושימוש אינטנסיבי בגוף כמקום של מאבק, פגיעות, אלימות".^[4]

ב-30 באוקטובר 2021 נמכר עותק של הפסל במכירה פומבית בעבור 34,000 דולר (40,120 דולר כולל עמלות).^[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הלך בשדות באתר מוזיאון תל אביב לאמנות
הוא הלך בשדות באתר מפגשים מהסוג החזותי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ נכון לשנת 2008.
^ עותק זה הוצג בתערוכה "נער הייתי וגם זקנתי - 50 שנות יצירה" בגלריה זיסמן בת"א, 26.2.2009-29.3.2009.
^ למשל, גדעון עפרת מציין עותק מקור באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות ועוד חמישה עותקים נוספים. ראה: גדעון עפרת, יגאל תומרקין, הוצאת קרן לוין לאמנות ישראלית, 2019, עמ' 148 - 150.
^ גינתון, אלן, "העיניים של המדינה": אמנות חזותית במדינה ללא גבולות, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1998, עמ' 28.
^ ראו: הוא הלך בשדות, תירוש, מכירה פומבית 182 חלק א' אמנות ישראלית ובינלאומית, 30 באוקטובר 2021, פריט 110.

[1] נכון לשנת 2008.

[2] עותק זה הוצג בתערוכה "נער הייתי וגם זקנתי - 50 שנות יצירה" בגלריה זיסמן בת"א, 26.2.2009-29.3.2009.

[3] למשל, גדעון עפרת מציין עותק מקור באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות ועוד חמישה עותקים נוספים. ראה: גדעון עפרת, יגאל תומרקין, הוצאת קרן לוין לאמנות ישראלית, 2019, עמ' 148 - 150.

[4] גינתון, אלן, "העיניים של המדינה": אמנות חזותית במדינה ללא גבולות, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1998, עמ' 28.

[5] ראו: הוא הלך בשדות, תירוש, מכירה פומבית 182 חלק א' אמנות ישראלית ובינלאומית, 30 באוקטובר 2021, פריט 110.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

יגאל תומרקין
פיסול	שעון בארוקי (1957) • דיוקן האמן כלוחם צעיר (1965) • דיוקן האמן כפילוקטטס צעיר (1966) • אנדרטת השלום (1966) הכניסיני תחת כנפך (1966) • הוא הלך בשדות (1967) • סדרת האסטרונאוטים • מצפור ערד (1968) • קצבים (1969-1968) • עידן המדע (1969) • מלנכוליה (פסל) (1972) • גן שעוני השמש (1972) • התרחשויות (1972) • קיר רפלקטיבי (1978-1975) • השיר על האדמה (1978) • מחווה לרוברט קאפה (1985) • שבת של מכשפות (1988) • ?Macht Arbeit Frei ‏(1992) • שבעת עמודי החכמה שלי (1992)
ציור והדפס	פאניקה אודות מכנסיים (1961) • דיוקן עצמי 1975 (1975) • פייטה, פייר פאולו פאזוליני (1979) • קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט (1979) • מחווה לקולנוע (1979) • שר היער - מחווה למישל טרונייה (1986-1985) • סוס העץ מיכאל (1987)
אנדרטאות	ביג צ'יף (1968) • אנדרטת הבקעה (1972) • אנדרטה לנופלים (אשקלון) (1972) • אנדרטה לשואה ולתקומה (1975) • אנדרטה לזכר חללי המשחתת אילת (1994)