הוברטוס פון פילגרים
.jpg) | |
| לידה |
24 באוגוסט 1931 (בן 92) ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת היידלברג |
| תחום יצירה |
פיסול |
| הושפע על ידי |
אריך הקל, ברנרד הייליגר |
| יצירות ידועות |
Konrad Adenauer head (Bonn) |
| פרסים והוקרה |
מסדר ההצטיינות הבווארי עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה |
| חתימה |
 |
  | |
הוברטוס פון פילגרים (בגרמנית: Hubertus von Pilgrim; נולד ב-24 באוגוסט 1931) הוא אמן גרמני.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון פילגרים, יליד ברלין, למד היסטוריה, ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת היידלברג בין השנים 1951-1954. באותה תקופה למד פיסול אצל אריך הקל (אנ'). בין השנים 1954-1960 למד פיסול אצל ברנהרד הייליגר (אנ') באוניברסיטה לאמנויות בברלין. כמו כן למד דפוס שקע בפריז אצל סטנלי הייטר (אנ'). בין השנים 1963-1977 לימד באוניברסיטה לאמנות בבראונשווייג. משנת 1977 עד 1995 היה פרופסור באקדמיה לאמנויות במינכן (אנ').
תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון פילגרים הוא פסל, דפס וטובע מדליות.
פון פילגרים היה סגן נשיא פור לה מריט בין השנים 2009-2013.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין יצירותיו הידועות:
- מטבע עם תבליט דיוקנו של הרמן הסה.
- פסל של צעדת המוות מדכאו, הפסל מנציח את 7,000 אסירי צעדת המוות שיצאו ב-26 באפריל 1945 מדכאו לפהרנוולד - מחנה משנה של דכאו ששכן בעיר וולפראצהאוזן (אנ'). המקור הוצב בגאוטינג (אנ') ב-1989 לאחר שבעבודת מחקר של תלמיד תיכון בעיר נחשף סיפור צעדת המוות. בעקבות פרסום המחקר יזמה עיריית גאוטינג תחרות פסלים. מתוך 60 פסלים שהשתתפו בתחרות נבחרה יצירתו של פון פילגרים. שמונה עותקים של הפסל קיימים בכפרים ובעיירות בדרום גרמניה, בהם עברה צעדת המוות. ב-1 בנובמבר 1992 הוצב עותק תשיעי של הפסל ביד ושם.
- תבליט לקפלה של הלמוט שטריפלר (Helmut Striffler).
- פרוטומה של קונראד אדנאואר המוצגת בארמון שאומבורג (אנ') בבון. הפרוטומה עוצבה בהשפעת התרבות הטולטקית (אנ') של מסו-אמריקה.
עבודתו של פון פילגרים שמורה ומוצגת במוזיאון ברוקלין לאמנות ובמכון האמנות של שיקגו.
פרסים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פור לה מריט, 1995.
- עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, 1997.
- עיטור מסדר ההצטיינות הבווארי (אנ'), 2005.
- עיטור יוהאן וייט דל (גר'), 2008.
