הוגו סוטיל
 | ||||
| סוטיל (משמאל), 1973 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
18 במאי 1946 (בן 77) איקה שבפרו | |||
| שם מלא | הוגו אלחנדרו סוטיל ירן | |||
| גובה | 1.69 מטר | |||
| עמדה | חלוץ, קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
הוגו אלחנדרו סוטיל ירן (בספרדית: Hugo Alejandro Sotil Yerén, נולד ב-18 במאי 1946[1] באיקה שבפרו) הוא כדורגלן עבר פרואני ששיחק בעיקר כחלוץ אך גם כקשר. סוטיל, שהקריירה שלו התחילה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 והסתיימה באמצע שנות ה-80, הוא אחד מהשחקנים הבולטים בפרו בתקופתו והוא עזר לנבחרתו לזכות בקופה אמריקה 1975, ובנוסף, ייצג את מדינתו במונדיאל 1970 ו-1978. במקביל לקריירת הנבחרות עם פרו, ייצג מספר מועדונים בפרו, בראשם דפורטיבו מוניסיפל, וכמו כן שיחק מספר שנים במדי ברצלונה הספרדית, שם, לצדו של יוהאן קרויף, זכה באליפות בעונת 1973/1974.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוטיל עשה את צעדיו המקצועיים הראשונים ב-1968 במדי דפורטיבו מוניסיפל, ששיחקה אז בליגה השנייה בפרו. באותה שנה עזר לקבוצתו להעפיל לליגה הראשונה. סוטיל הוביל את התקפת הקבוצה ובזכות יכולתו נחשב לאחד מהשחקנים הטובים בדרום אמריקה. במשחק שנערך ב-1973 בין קבוצת הכוכבים של דרום אמריקה לזו של אירופה פתח סוטיל בהרכב ואף הבקיע את השער הראשון במשחק. במשחק השתתפו שחקנים נוספים כגון יוהאן קרויף, פרנץ בקנבאואר, רוברטו ריבלינו וטאופיליו קוביאס. המשחק הסתיים בניצחון הקבוצה הדרום אמריקאית בדו-קרב בעיטות עונשין.
באותה שנה, לאחר שיכולתו נחשפה לעיני הכדורגל האירופי, עבר לברצלונה הספרדית, שם חבר לשחקנים כגון קרויף, חואן מנואל אסנסי וקרלס רשאק. סוטיל שיחק בחוד ההתקפה ולבש את החולצה מספר 10. ב-22 באוגוסט ערך את הופעת הבכורה בקבוצה בגביע גאמפר, בו ניצחה ברצלונה את בורוסיה מנשנגלדבך בדו-קרב בעיטות עונשין, אחרי ש-90 הדקות הראשונות הסתיימו בתיקו 2-2 וסוטיל הבקיע את אחד מהשערים. בעונת 1973/1974 זכתה ברצלונה באליפות ספרד, אליפות ראשונה מזה 14 שנים עבור הקבוצה. סוטיל הבקיע 11 שערי ליגה באותה עונה, כולל השער החמישי במשחק בו הביסה ברצלונה בקלאסיקו את ריאל מדריד 5-0 ב-17 בפברואר 1974 וכן שלושער בניצחון 6-2 על ריאל אוביידו ב-21 באפריל. בגביע אופ"א הודחה ברצלונה כבר בסיבוב הראשון נגד ניס. סוטיל הבקיע בגומלין, אך לא הצליח לעזור לקבוצתו להפוך הפסד 3-0 מהמשחק הראשון.
בקיץ 1974 הובא לברצלונה יוהאן ניסקנס ההולנדי, שמילא את מכסת השחקנים הזרים המותרים בקבוצה. בשל כך, הוצא סוטיל מסגל הקבוצה למשך כל עונת 1974/1975 והוא לא לקח חלק באף משחק. ברצלונה הגיעה בעונה זו למקום השלישי, ולאחר לא מעט תמיכה מקהל אוהדי הקבוצה, הוחזר סוטיל להרכב בעונה שלאחר מכן. חזרתו הייתה מוצלחת, כשכבר במשחק הליגה הראשונה לעונת 1975/1976 הבקיע צמד בניצחון 3-2 על אלצ'ה, ושבוע לאחר מכן כבש שער נוסף בניצחון על סלמנקה. אולם, עד סוף העונה לא הצליח לכבוש אף שער בליגה. ברצלונה סיימה כסגנית האלופה ובגביע אופ"א הודחה בחצי הגמר על ידי ליברפול. העונה הבאה הייתה אף פחות טובה מקודמתה. סוטיל כבש שער בודד ב-8 הופעות בליגה ובגביע אופ"א, והוא עזב את ברצלונה בקיץ 1977.
סוטיל שב לפרו והצטרף לאליאנסה לימה, שם חזר להציג יכולת טובה. כבר בעונתו הראשונה עמם היה משמעותי בזכייתם באליפות פרו עם 17 שערים שכבש ב-30 הופעות. ב-1978, זכה עם הקבוצה באליפות שנייה ברציפות, תוך שהוא מבקיע 8 שערי ליגה ב-15 משחקים בהם שותף, ובמקביל היה חלק משמעותי של העפלת קבוצתו לשלב הבתים השני של גביע ליברטדורס. לאחר מכן עזב את פרו ועבר לאינדפנדיינטה מדיין שמקולומביה. תקופתו שם הייתה פחות מוצלחת וב-33 משחקים הבקיע רק 8 שערים, מה שהביא אותו לשקול פרישה מכדורגל. אף על פי כן, הוא שב לקבוצת נעוריו דפורטיבו מוניסיפיל, וב-1981 עזר לה לסיים כסגנית האלופה. בהמשך היה שחקן-מאמן לפרקים קצרים בקבוצות הקטנות לוס אספרנטוס ודפורטיבו חונין, לפני שפרש באופן מוחלט ב-1986.
קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 בפברואר 1970 ערך סוטיל את הופעת הבכורה במדי נבחרת פרו, במשחק ידידות נגד בולגריה שנערך בלימה. סוטיל הבקיע שלושער ונבחרתו ניצחה 5-3. בהמשך השנה השתתף עם הנבחרת במונדיאל 1970 שהתקיים במקסיקו. במהלך הטורניר בישל מספר שערים, בעיקר לטאופיליו קוביאס. במשחק הפותח נגד בולגריה נכנס כמחליף בדקה ה-51, כשקבוצתו בפיגור 2-1, ועזר לנבחרתו לנצח 3-2. בשני המשחקים הבאים, בניצחון על מרוקו ובהפסד למערב גרמניה, פתח בהרכב. ברבע הגמר נגד ברזיל נכנס כמחליף במחצית השנייה, אך נבחרתו הפסידה 4-2 והודחה מהטורניר.
סוטיל היה חלק מהנבחרת הפרואנית שזכתה בקופה אמריקה 1975, אף על פי שהוא השתתף רק במשחק הגמר מכיוון שקבוצתו, ברצלונה, לא אפשרה לו לנסוע במהלך עונת המשחקים שלה. הוא הגיע לקראקס, שם התקיים משחק הגמר, וניגש מיד משדה התעופה לאצטדיון האולימפי. במשחק, נגד קולומביה, הבקיע סוטיל את השער היחיד במשחק, וכך זכתה נבחרתו באליפות אמריקה הדרומית השנייה בתולדותיה. במוקדמות מונדיאל 1978 סיימה פרו במקום הראשון בביתה, אחרי שתי תוצאות תיקו ושני ניצחונות על אקוודור וצ'ילה. בניצחון על צ'ילה כבש סוטיל שער ובישל אחד נוסף לחואן קרלוס אובליטס. במונדיאל עצמו, שנערך בארגנטינה, לקח סוטיל חלק בשניים משלושת משחקי שלב הבתים הראשון, בו סיימה פרו במקום הראשון, מעל הולנד. אף על פי כן, בשלב הבתים השני הפסידה פרו את כל משחקיה והיא הודחה מהטורניר. סוטיל לא הצליח לכבוש שער אחד במהלך הטורניר.
בסך הכול הופיע סוטיל 62 פעמים במדי נבחרת פרו והוא הבקיע 18 שערים.
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מועדון | עונה | ליגה | גביע | יבשתי | אחר | סך הכול | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| Division | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | ||
| דפורטיבו מוניסיפל | 1968 | הליגה הפרואנית השנייה | 18 | 10 | - | - | - | - | - | - | 18 | 10 |
| 1969 | הליגה הפרואנית | 18 | 10 | - | - | - | - | - | - | 18 | 10 | |
| 1970 | 26 | 12 | - | - | - | - | - | - | 26 | 12 | ||
| 1971 | 30 | 11 | - | - | - | - | - | - | 30 | 11 | ||
| 1972 | 29 | 14 | - | - | - | - | - | - | 29 | 14 | ||
| סך הכול | 121 | 57 | - | - | - | - | - | - | 121 | 57 | ||
| ברצלונה | 1973/1974 | הליגה הספרדית | 34 | 10 | 0 | 0 | 2 | 1 | 14 | 6 | 50 | 17 |
| 1974/1975 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 11 | 4 | 11 | 4 | ||
| 1975/1976 | 19 | 2 | 2 | 1 | 5 | 1 | 8 | 2 | 34 | 6 | ||
| 1976/1977 | 5 | 1 | 0 | 0 | 3 | 0 | 3 | 1 | 11 | 2 | ||
| סך הכול | 58 | 13 | 2 | 1 | 10 | 2 | 36 | 13 | 96 | 29 | ||
| אליאנסה לימה | 1977 | הליגה הפרואנית | 30 | 17 | - | - | - | - | - | - | 30 | 17 |
| 1978 | 15 | 8 | - | - | ~10 | 5 | - | - | ~25 | ~13 | ||
| סך הכול | 45 | 25 | - | - | ~10 | 5 | - | - | ? | ~30 | ||
| אינדפנדיינטה מדיין | 1979 | הליגה הקולומביאנית | 22 | 6 | - | - | - | - | - | - | 22 | 6 |
| 1980 | 10 | 2 | - | - | - | - | - | - | 10 | 2 | ||
| סך הכול | 32 | 8 | - | - | - | - | - | - | 32 | 8 | ||
| דפורטיבו מוניסיפל | 1981 | הליגה הפרואנית | 10 | 4 | - | - | - | - | - | - | 30 | 17 |
| 1982 | 10 | 3 | - | - | ~6 | 0 | - | - | ~16 | 3 | ||
| סך הכול | 20 | 7 | - | - | ~6 | 0 | - | - | ~26 | 7 | ||
| לוס אספרנטוס | 1984 | קופה פרו | ? | ? | - | - | - | - | - | - | ? | ? |
| 1985 | הליגה הפרואנית | 10 | 4 | - | - | - | - | - | - | 10 | 4 | |
| סך הכול | ? | ? | - | - | - | - | - | - | ? | ? | ||
| דפורטיבו חונין | 1988 | הליגה הפרואנית | ? | ? | - | - | - | - | - | - | ? | ? |
| סך הכול | ? | ? | - | - | - | - | - | - | ? | ? | ||
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברצלונה
- אליפות ספרד (1): 1973/1974
- אליאנסה לימה
- אליפות פרו (2): 1977, 1978
- האליפות המטרופוליטנית (1): 1978
- לוס אספרנטוס
- קופה פרו (1): 1984
- נבחרת פרו
- תארים אישיים
- כדורגלן השנה בפרו: 1973, 1974
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- Hugo "El Cholo" Sotil באתר arkivperu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אין הסכמה חד משמעית לגבי תאריך הולדתו של סוטיל. מספר תאריכים מופיעים במספר מקורות, כולל ספרים המתמקדים בהיסטוריה של ברצלונה, ובהם: 18 בספטמבר 1949, 8 במרץ 1949, 18 במאי 1949 ו-18 במאי 1946. בראיון שנערך בשנת 2008 טען סוטיל שהוא בן 61, משמע שנת הלידה שלו היא 1946 או 1947. לכן תאריך הלידה הקרוב ביותר, 18 במאי 1946, הוא כנראה הנכון מבין האפשרויות.