הווארד קוץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הווארד קוץ'
Howard Koch
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 בדצמבר 1901
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 1995 (בגיל 93)
קינגסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין לאמנים וודסטוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Peter Howard עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג
  • Anne Green (1944–?)
  • Lucie Van Tuyl (1925–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (1942) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הווארד קוץ'אנגלית: Howard Koch; ‏2 בדצמבר 190217 באוגוסט 1995) היה תסריטאי ומחזאי אמריקני, אשר לאחר הצלחה גדולה בברודוויי ברדיו ובקולנוע הוחרם על ידי "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית" בעת ציד המכשפות של הסנאטור ג'וזף מקארתי, ונאלץ לגלות לבריטניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוץ' נולד בשנת 1902, והחל בקריירת כתיבה בגיל צעיר. כבר בשנת 1929 עלה מחזה ראשון שלו על הבמה בברודוויי. בשנות ה-30 השתלב במסגרת "פרויקט התיאטרון הפדרלי" – פרויקט שהקים הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט במסגרת ה"ניו דיל", והניסיונות למצוא עבודה לאנשי תיאטרון מובטלים. במסגרת זו עבד גם אורסון וולס. וולס הקים את "תיאטרון מרקיורי" במסגרתו העלה תסכיתי רדיו והזמין את קוץ' לכתוב עבור התיאטרון.

ב-30 באוקטובר 1938 העלה התיאטרון את התסכית "מלחמת העולמות" על פי ספרו של ה. ג'. וולס. על פי הנחיות שקיבל קוץ' מאורסון וולס, העביר קוץ' את זירת העלילה מבריטניה של סוף המאה ה-19 אל ארצות הברית של שנות ה-30, והנחית את החייזרים ממאדים בניו ג'רזי. לתסכית ניתן אופי של שידור חדשות אמיתי, וזאת לראשונה בתולדות הרדיו. לחדשנות זו של קוץ' וולס תפקיד באירועים שבאו בעקבות שידור התשדיר.

מששודר התשדיר ברדיו, החלה פאניקה המונית ברחבי ארצות הברית. המאזינים ששמעו את התסכית, וחלקם הפסידו את הפתיחה שבישרה כי מדובר באירוע דמיוני, סברו כי הם אכן עדים לפלישה אמיתית ממאדים. העיירה גרובר'ס מיל בניו ג'רזי, בה, כביכול, נחתו החייזרים, ננטשה מתושביה, אך אלפי שוטרים, חיילים וסקרנים נהרו אליה. אירועים אלו הפכו למיתוס בתולדות תקשורת ההמונים.

בשנת 1940 עבר קוץ' לתחום הקולנוע, והחל לכתוב עבור אולפני האחים וורנר. בין היתר היה אחראי לתסריטם של סרטים כדרמת המלחמה "סרג'נט יורק", נץ הים" ו"המכתב".

בשנת 1942 היה בין צוות כותבי הסרט "קזבלנקה". התסריט עובד ממחזה שנכתב על ידי צמד כותבים אלמונים בשם מורי ברנט וג'ואן אליסון. צמד כותבים בשם האחים פיליפ וג'וליוס אפשטיין נשכר לעבד את המחזה לסרט, ובשלב מאוחר יותר הצטרף אליהם קוץ'. קוץ' הוסיף נופך פוליטי לתסריט, והוסיף את הסצינות המתרחשות בפריז בעת הכיבוש הנאצי, תוך שהוא מעבה את אופיו של ריק בליין (המפרי בוגרט), והופך אותו ללוחם למען מטרות אבודות (כמו הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד). הסרט זכה בהצלחה, וקוץ' בצוותא עם האחים אפשטיין זכו לפרס האוסקר על תסריטם.

בשנת 1943 פנה הנשיא רוזוולט אל אולפני וורנר, וביקש יצירת סרט שיסייע בקשרים הנרקמים עם ברית המועצות שעתה הייתה שותפה עם ארצות הברית במאבק כנגד הנאציזם. קוץ' נרתם למאמץ, וביחד עם הבמאי מייקל קורטיז, עמו עבד על "קזלבנקה", עיבד את ספרו של שגריר ארצות הברית לברית המועצות ג'וזף דייוויס לכלל סרט שנקרא "שליחות למוסקבה". הסרט תואר על ידי הביקורת כ"עירוב של ניו דיליזם עם סטליניזם קערת בורשט מקופסה בשווי של שני מיליון דולר", אך לימים יעלה ליוצריו ביוקר רב.

לאחר מלחמת העולם השנייה המשיך בקריירה התסריטאית, ובשנת 1948 עיבד את יצירת המופת של שטפן צווייג "מכתב מאישה אלמונית" לתסריט שבויים על ידי הבמאי מקס אופולס. סרט זה נחשב כיום ליצירת מופת.

בשנת 1952 בעת ציד המכשפות של הסנטור ג'וזף מקארתי, צץ ועלה נושא ה"שליחות למוסקבה". הסיוע התעמולתי שנתנו אנשים כקוץ' לברית המועצות לא נראה עתה כמאבק כנגד אויב משותף, אלא כתמיכה באויב החדש – הקומוניזם הבינלאומי. קוץ' סומן כקומוניסט, ונאסר עליו לעבוד בהוליווד. כרבים אחרים גלה לבריטניה שם המשיך בעבודתו, תחת השם הבדוי "פיטר הווארד".

בשנת 1956 שיתף פעולה עם הבמאי ג'וזף לוסי ליצירת המותחן "זר אינטימי" (ידוע גם כ"אצבע האשמה"), בו מפיק אמריקני באנגליה נרדף על ידי נערה מסתורית הטוענת כי היא מאהבתו מן העבר. הסרט הוקרן אף בארצות הברית, כאשר קוץ' מסתתר תחת השם פיטר הווארד, ולוסי, הקומוניסט המוצהר נקרא "ג'וזף וולטון".

קוץ' המשיך בעשיית סרטים לאורך שנות השישים ומעט לאחריהן.ב-1964 השתתף בכתיבת התסריט לסרט טייסת 633. ב־1967 כתב את התסריט לסרט "השועל", עיבוד קולנועי לספרו של ד. ה. לורנס אשר כלל סצינות מיניות מפורשות.

באחרית ימיו שב קוץ' והשתקע בוודסטוק, ניו יורק, והיה מעורב בהפקות תיאטרון מקומיות.

בשנת 1995 מת מדלקת ריאות. לאחר מותו נמכר פרס האוסקר שקיבל עבור "קזבלנקה" במאה שמונים וארבעה אלף דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]