הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-dialog-question.svg
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך בידי עורכת או עורך בעלי זכות הצבעה, מלבד יוצר/ת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה בתאריך 4.08.2020).
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה
גוף פרלמנטרי הכנסת
ייסוד הוועדה 18 בינואר 2016
פירוק הוועדה 27 ביוני 2016
יו"ר רועי פולקמן (כולנו)
תחומי שיפוט ישראל
חברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה היא ועדה מיוחדת שהוקמה בכנסת העשרים על מנת לבחון את יישום הרפורמה בשירות המדינה. הוועדה הוקמה ב-18 בינואר 2016 ופעילותה הסתיימה ב-27 ביוני 2016.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החלטת ממשלה 3993 מנובמבר 2011, על הנציבות לשירות המדינה הוטל ליישם את הרפורמה בתחום ההון האנושי בשירות המדינה[1]. הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "עמוד השדרה הניהולי" בשירות המדינה ובמסגרתה בין היתר שונו הדברים הבאים: ניהול זמני הגיוס, טיפול מותאם בסגל בכיר, קצובת כהונות של אנשים העובדים בשירות המדינה מספר כהונות, חידוש המבחנים לעובדים אשר מתקבלים לעבודה, הקלה על כניסתם של מועמדים חדשים לשירות הציבורי ומניעת עיכובים הנגרמים מצד משרדי הממשלה. כמו כן, יש צורך הייתה בה התייחסות למניעת מינויים פוליטיים, קליטת סטודנטים במכרזים ציבוריים ואף שיפור השירות לאזרח.

פעילות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפני הוועדה, מטעם נציבות שירות המדינה, דיווח ראש מטה יישום הרפורמה בשירות המדינה רון צור, ואליו צורפו מעת לעת בעלי תפקידים שונים בהתאם לנושא הדיווח. במסגרת פעילות הוועדה התקיימו דיונים שונים אשר הובילו לשינוי או תיקון של דברים בשירות המדינה בהם בין היתר מתן האפשרות לסטודנטים אשר עובדים בשירות המדינה להתמודד על תפקידים קבועים במכרזים פנימיים במקום העבודה שלהם. לפני כן לא היו משתלבים הסטודנטים בשוק העבודה עם סיום העסקתם ב"תקן סטודנט", והם נאלצו לעזוב את מקום עבודתם חרף הידע והניסיון שצברו בדרך[2], מלבד זאת דובר בוועדה על קידום פיילוט שיקודם על ידי נציבות שירות המדינה עד סוף 2016 ובמהלכו יתקיימו וישופרו מבחני המיון בהתאם לצורכי המשרד הספציפי[3], בישיבה נוספת דובר על פערי השכר בין נשים לגברים העובדים בשירות המדינה, חוסר הייצוג של עובדים יוצאי אתיופיה ועוד[4] בדיו אחר שאירע בוועד על מתווה אשר גיבשה הממשלה לגבי מינויי משרות אמון ופיטורים של בכירים בשירות המדינה (על פי המתווה בכל משרד ממשלתי המונה מעל 150 עובדים, יכהן משנה למנכ"ל כמשרת אמון מקצועית, וסיום העסקתו יהיה לפי שיקול דעת מנכ"ל אותו המשרד. מנכ"ל המשרד גם יוכל למנות לתפקיד המשנה למנכ"ל עובדים מקרב משרדו ובתום הכהונה הם יוכלו לחזור לתפקידם או לתפקיד אחר בשירות המדינה)[5].

בישיבה נוספת דובר על החלטת הממשלה בעניין מינוי סמנכ"לים על ידי שרי המשרד, דבר אשר גורר מינויים פוליטיים ואף מערער את אמון האזרחים בעובדי השירות הציבורי[6].

יושבי ראש הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסת יושב ראש תמונה סיעה
הכנסת העשרים רועי פולקמן חכ רועי פולקמן בנאום בתיכון בליך.jpeg כולנו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]