הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור (ידועה גם בתור "ועדת השקיפות") היא ועדה בכנסת, שהוקמה בכנסת ה-20. תחומי עיסוקה של הוועדה הם "יישום המידע הממשלתי ברוח חופש המידע; בחינת סוגי המידע העומדים לרשות הציבור או לעיונו; גיבוש עקרונות של שקיפות ודיווח של גופי הממשל". קביעת תחומי העיסוק של הוועדה תואמה עם יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת המדע והטכנולוגיה, שחששו תחילה כי הוועדה תנגוס בסמכויות הוועדות שבראשן הם עומדים[1]. יושבת ראש הוועדה היא חברת הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה אינה ועדה סטטוטורית, הקבועה בתקנון הכנסת או בהוראות חוק אחרות והיא מוגדרת כוועדה מיוחדת המוקמת למשך תקופת כהונתה של כנסת מסוימת. זאת, בדומה לוועדה המיוחדת לפניות הציבור, הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, לוועדה לזכויות הילד ולוועדות מיוחדות נוספות.

הוועדה הוקמה בעקבות יוזמתה של חברת הכנסת סתיו שפיר, שפנתה בתחילת הכנסת ה-20 ליושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, בבקשה להקצות ועדה מיוחדת לנושא השקיפות[2]. זאת בעקבות מאבקה של שפיר במהלך הכנסת ה-19 בוועדת הכספים לחשיפת מנגנון ההעברות התקציביות, שלדבריה הסתיר מהציבור את החלוקה האמיתית של תקציב המדינה[3].

תחום עיסוקה של הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן רשמי, נקבע כי סמכויות הוועדה יכללו: "יישום המידע הממשלתי ברוח חופש המידע; בחינת סוגי המידע העומדים לרשות הציבור או לעיונו; גיבוש עקרונות של שקיפות ודיווחיות של גופי הממשל"[4]. בפועל, רובה ככולה של עבודת הוועדה נוגע לפיקוח על עבודת הממשלה, יחידות הסמך והרשויות המקומיות. הנושאים המרכזיים בהן עסקה הוועדה נוגעים לפרסום ההתקשרויות והחוזים שעורכת המדינה מול גורמים חיצוניים, שקיפות בתקציבי הרשויות המקומיות והתנהלותן, מעקב אחר תוכניות ממשלתיות עתירות תקציב, הגברת השקיפות של הכספים הקואליציוניים ועוד.

כשנה לאחר הקמת הוועדה עלתה ביקורת שאותה מצד יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, לפיה שפיר מנהלת את הוועדה "כמו ועדת חקירה"[5]. זאת, בשל דיונים רבים המתקיימים בנושא תקציב המדינה ואשר דורשים את התייצבותם של פקידים רבים ממשרד האוצר וממשרדי ממשלה אחרים.

חשיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-20 קיימה הוועדה דיונים הנוגעים לשקיפות המידע ביניהם נחשפו פערים בנושאים:

  1. התוכנית האסטרטגית לפיתוח הצפון - התגלה העדר שקיפות בתקציבים שיעדו לתוכנית.
  2. התקשרויות משרדי הממשלה עם חברות ייעוץ - התגלה כי תפקידם של אנשי המקצוע המיומנים במשרדי הממשלה הופרט כך שדרך קבלת ההחלטות במשרדי הממשלה, אופן איסוף המידע וגיבוש העמדות, נעשה בחלק גדול מהמקרים על ידי חברות ייעוץ ואסטרטגיה פרטיות שאינן חבות נאמנות לציבור, אשר המידע אודות ההתקשרויות עמן חלקי או לא קיים כלל.
  3. תוכניות העבודה של משרד החוץ לשנת 2017 - התגלה בעקבות החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו״ם, והתנהל דיון לראשונה בפומבי, בניגוד לשאר הדיונים שמתקיימים על הנושא בדלתיים סגורות.
  4. מנהלת תנופה האמונה על טיפול במפוני גוש קטיף - נחשף כי לאחר שהמנהלת נסגרה הועברו אליה כספים נוספים, הטיפול שלה במפונים התעכב הרבה מעבר למצופה, ונפתחה חקירת מבקר מדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]