הוועדה להגברת התחרותיות במשק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוועדה להגברת התחרותיות במשק (מכונה: ועדת הריכוזיות או ועדת התחרותיות) היא ועדה שהוקמה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר באוקטובר 2010 כדי לטפל בבעיית הריכוזיות במשק הישראלי באופן שיגביר את התחרותיות במשק וכתוצאה מכך גם את הצמיחה ויגדיל את השוויון בחלוקת ההכנסות.

הוועדה הוקמה על ידי ראש הממשלה ושר האוצר בשל התחושה המתמשכת כי הריכוזיות מונעת תחרות וגורמת לעליות מחירים במגוון ענפי המשק וכן בשל ממצאי בנק ישראל בדו"ח לשנת 2009 והצעת החוק שהוגשה בעקבות הדברים (הצעת חוק הגברת התחרותיות וצמצום סיכונים בפעילות קבוצות עסקיות, התש"ע–2010).[1] הוועדה הייתה אמורה להגיש את מסקנותיה הסופיות בתוך ארבעה חודשים מעת מינויה בתאריך 1 במרץ 2011, אך מועד הגשתן נדחה שוב ושוב.

חברי הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר הוועדה היו אייל גבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה וחיים שני מנכ"ל משרד האוצר במשותף, אולם בקיץ 2011 סיימו שניהם את תפקידם והוועדה נותרה ללא יושבי ראש. בהמשך ביקש השר שטייניץ מחיים שני להמשיך ולכהן כיו"ר יחיד לוועדה על-מנת שתוכל להמשיך בדיוניה ולהגיש את הדו"ח הסופי. חברי הוועדה היו:

כמו כן ייעץ לוועדה פרופ' אריה בבצ'וק שכתב עבורה חוות דעת בנושאי עבודתה.

המלצות ביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בספטמבר 2011, כמה חודשים לאחר תחילת המחאה החברתית בישראל 2011, פרסמה הוועדה את טיוטת המלצות הביניים שהתגבשו, כדי לקבל את הערות הציבור בנוגע להן.[2] בתגובה להמלצות הביניים אמר ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, כי הוא תומך בהמלצות הוועדה בקריאתה להפרדת החזקות ריאליות מפיננסיות, וטען ש"זה לא מספיק" ויש להרחיב את ההגבלות. הדבר מעודד את התחרותיות ומונע את המונופולים. לטענתו אף יש לשקול חקיקה שבעלי החברות הגדולות לא יוכלו להיות גם בעלים של כלי תקשורת מה שיכול "לפגוע במשטר הדמוקרטי" בארץ.[3] בינתיים סיימו מנכ"ל משרד רה"מ והאוצר את תפקידם והוועדה נשארה ללא יושבי ראש. לפיכך ביקש השר שטייניץ מחיים שני באורח חריג להמשיך להוביל את עבודת הוועדה עד לסיומה.

המלצות סופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בפברואר 2012 פרסמה הוועדה את המלצותיה הסופיות, והן עתידות להיקבע בחוק עד לתום מושב החורף של הכנסת. עיקרי ההמלצות:

  • הפרדה בין גופים ריאליים משמעותיים (מכירות או צריכת אשראי בישראל בלמעלה מ-6 מיליארד ש"ח בשנה) לבין גופים פינסיים משמעותיים (גופים המנהלים למעלה מ-40 מיליארד ש"ח). ההפרדה תתבצע בתוך 4 שנים.
  • השטחת מבנה פירמידות עסקיות ("חברות פער"), איסור יצירת פירמידות חדשות וחיזוק הרגולציה עליהן.
  • דירקטור לא יכהן בגופים ריאליים ופיננסיים משמעותיים במקביל. האיסור יחול בעוד שנתיים.
  • בהקצאת נכסי מדינה לגופים פרטיים יישקלו שיקולי ריכוזיות.

התגובות על המלצות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרי הוועדה צופים כי תוצאות יישומן המלא של מסקנות הוועדה בעיקר בנושא השטחת הפירמידות העסקיות צפויות לגרום לזעזוע רבתי בשוק ההון, שכן לדעתם, כלל לא ברור מה יעלה בגורלן של הרבה מן החברות ללא תמיכתן של החברות מעליהן בקבוצת השליטה ועל כן צפויים אנו להיות עדים לפעילות ערה של מכירת חברות בדומה לזו שנבעה מדו"ח הרפורמה בשוק ההון (רפורמת בכר). עם זאת כלכלנים מדגישים שיישום מסקנות הוועדה יביאו להאצה של פיתוח וחדשנות עסקית ותחילתו של גל השקעות חדש במשק הישראלי אשר יוביל בסופו של יום להורדת יוקר המחיה ויצירת מקומות עבודה חדשים.

תוצאות המלצותיה של הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מתנאי הסף שהציב נפתלי בנט ערב כניסתו לממשלה היה קידום המלצות הוועדה ועם הקמתה מונה לתפקיד השר האחראי על ענייני יוקר המחיה בנוסף למינוי לשר הכלכלה והמסחר. ב-21 באפריל 2012 אישרה הממשלה פה אחד את המלצות הוועדה. נקבע כי על שר האוצר להכין תזכיר חקיקה על מנת להביא ליישום המלצות הוועדה בהקדם האפשרי.[דרושה הבהרה] לבסוף הגיש שר האוצר שטייניץ את הצעת החוק לכנסת. בדבריו עם הקריאה הראשונה אמר השר שטייניץ: "לחקיקה בנושא הריכוזיות השפעה דרמטית על המבנה הכלכלי של המשק ועל יצירתה של כלכלה בריאה יותר הבנויה על יסודות יציבים ואיתנים יותר. לחוק תהיה גם תרומה דרמטית לחיזוקה של הדמוקרטיה". החוק עבר בקריאה ראשונה ביוני 2012 ובקריאה שנייה ושלישית ב-9 בדצמבר 2013, אחרי שעבר הכנה ממושכת של חודשים בוועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קישור להצעת החוק https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=369994; ההצעה הוגשה על ידי קבוצת ח"כים בראש ח"כ עינת וילף וחיים אורון ונכתבה על ידי פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית ועו"ד דרור שטרום (לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים)
  2. ^ טיוטת ההמלצות באתר משרד האוצר.
  3. ^ CFO TV:ריאיון עם ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת - 28 נובמבר 2011