האגודה למען החייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הוועד למען החייל)
האגודה למען החייל
סמליל הארגון מנובמבר 2022
סמליל הארגון מנובמבר 2022
שמות קודמים הוועד למען החייל, קרן לב"י, יחד למען החייל[1][2]
פעילות גיוס תרומות
התאגדות עמותה רשומה
תחום גיוס תרומות לרווחת חיילי צה"ל
שפה רשמית עברית
מדינה ישראל
מטה הארגון ויצמן 60 תל אביב-יפו
מקום פעילות ישראל
מייסדים יוסף ברץ, הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי, הוועד הארצי למען החייל
יושב ראש יורם יאיר
מנכ"ל ירון בארי
אנשי מפתח יורם יאיר יו"ר הארגון
שרי כרמל מנכ"לית קרן האגודה למען החייל
ירון בארי מנכ"ל הגוף התפעולי
צביקה גולדברג מנכ"ל רשת כוורת
עובדים כ-420 נכון לשנת 2022
תקופת הפעילות 1942–הווה (כ־82 שנים)
מוטו נותנים הכל לחיילים
https://www.ufis.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיילים בבית הוועד למען החייל בתל אביב, 1969
הפילנתרופ פרד מונוסון בבית החייל בבאר שבע, 1951, לצד סמל הוועד למען החייל
סמליל יחד למען החייל לאחר המיזוג בין האגודה למען החייל וקרן לב"י בשנת 2015 וזאת עד נובמבר 2022
סמליל האגודה למען החייל משנת 1982 לאחר החלטה על שינוי שם הארגון מהקמתו בשנת 1942 בשם הוועד למען החייל היהודי
סמל הוועד למען החייל
סיכת המתנדבים

האגודה למען החייל היא מוסד ללא כוונת רווח לתועלת ורווחת חיילי צה"ל. מקורות ההכנסה של האגודה הם תרומות הנאספות במסגרות שונות בישראל ומחוצה לה.

בשנת 2016 הוחלט לאחד את האגודה עם קרן לב"י, ולקרוא לגוף החדש "יחד למען החייל"[3]. בנובמבר 2022 הוחלט על שינוי שם וסמליל הארגון בחזרה ל-"האגודה למען החייל".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האגודה למען החייל" הוקמה על ידי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי בשנת 1942 כ"וועד הארצי למען החייל היהודי", לצורך מילוי צורכי הרווחה של חיילים אלה הן בארץ ישראל של טרום מדינה והן בחזיתות מלחמת העולם השנייה. הוועד הקים מעון מיוחד שבו שהו ילדי החיילים, שיגר לחזית באירופה שמיכות וביגוד חם, סידורים, תשמישי קדושה, ספרים ועלונים ובהם חדשות מארץ ישראל, ואף חילק לחיילים כתבי עת תרבותיים. בין מקימי הוועד נמנה יוסף ברץ. לאחר קום המדינה כבר מנה "הוועד למען החייל היהודי" עשרות סניפים ברחבי הארץ. עם פרוץ מלחמת העצמאות והקמת צה"ל, הוסבה התשתית הארגונית הארצית והמקומית לסייע לחיילי צה"ל. מאז שונה שמו של "הוועד הארצי למען החייל היהודי" והפך ל"הוועד למען החייל", ובשנת 1982 שונה שמו באופן רשמי ל"האגודה למען החייל".

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות העניקה האגודה למען החייל כ-200 מיליון ש"ח, מדי שנה, לחיילי צה"ל, באמצעות תחומי פעילות רבים. הארגון מקיים פרויקטים רבים לרווחת חיילים בודדים וחיילים נזקקים, מנהלת רשת "בתי חייל" ודירות ברחבי הארץ להלנת חיילים. כמו כן מתכננת ומקימה מבנים ואולמות בבסיסי צה"ל, מקיימת פעילות לחיילי המילואים, מארחת מדי שבוע גדודי לוחמים ותומכי לחימה, מאמצת גדודים לוחמים, מפעילה ברחבי הארץ מזנוני דרכים לרווחת החיילים, מקיימת ימי כיף לחיילים בודדים, מקיימת פעילות רווחה למשפחות אלמנות ויתומי צה"ל, בעלת רשת שק"ליות של חברת "ש.י.ר.ן" החל מ-2002, ומפעילה את "מועדון יותר" מועדון ההטבות לחיילי החובה בצה"ל.

הפעילויות מתקיימות ומתופעלות באמצעות מתנדבי ועובדי האגודה למען החייל הפועלים בשלושה מרחבים: מרחב צפון המשתרע מקריית שמונה ועד חדרה, ובו כ-28 סניפים. מרחב מרכז, המונה כ-40 סניפים, ומרחב דרום בין יבנה לאילת. המרחבים נמצאים בקשר עם יחידות צה"ל ומסייעים להן ככל שניתן. כמו כן מתנדבים רבים, המכונים "הדודות", פועלים למען החיילים במסגרת הסניפים הפרוסים ברחבי הארץ.

אחד מיעדיה המרכזיים של האגודה למען החייל הוא טיפול בחיילים בודדים, חיילים ממשפחות מצוקה ועולים חדשים. האגודה עושה זאת תוך מתן תשומת לב מיוחדת לצרכיהם המשתנים של החיילים. בשנים האחרונות נרשמה עליה משמעותית בבקשות לסיוע מטעם האגודה למען החייל לאוכלוסיות אלו בתחומים שונים.

האגודה מקיימת פעילות מיוחדת בעתות חירום. במהלך מבצע "צוק איתן" גייסה האגודה למען החייל תרומות בהיקף כ-16 מיליון ש"ח והעבירה לחיילים למעלה מ-140,000 חבילות וערכות היגיינה, הלבשה תחתונה ודברי מתיקה. התרומות הגיעו מהארגונים הפועלים בשיתוף פעולה עם האגודה בעולם (ארגון ידידי צה"ל בארצות הברית ובפנמה FIDF, ידידי האגודה למען החייל באנגליה - AWIS UK, האגודה למען החייל מקסיקו - HLH) וכן מחברות, ארגונים ואנשים פרטיים.

חיילים בודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה למען החייל מממנת מדי שנה כ-1000 טיסות לחיילים בודדים (שמשפחותיהם מתגוררות בחו"ל) במסגרת פרויקט 'מתגעגעים הביתה', לביקור הוריהם בחו"ל. כל חייל בודד זכאי למימון טיסה מלא לארץ מוצאו, פעם אחת במהלך שרותו הצבאי.

האגודה מארחת מדי שנה בחג הפסח את ליל הסדר המרכזי לחיילים בודדים ועולים חדשים בהשתתפות מאות חיילים. החיילים שוהים במתקני האגודה למען החייל למשך כל החג ונהנים מפעילות מגוונת.

חיילים נזקקים ובני משפחותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה האחרונה טיפלה האגודה למען החייל באלפי פניות חיילים לתוכנית הסיוע. הסיוע ניתן במספר דרכים: קרן הסיוע, אשר מספקת ציוד חשמלי, ריהוט, ביגוד ותווי קניה הנדרשים לחיילים שידם אינה משגת לרכישת מוצרים אלה.

תווי מג"ד – תווי קניה למפקדי יחידות לוחמות לפתרון מיידי למצוקות חיילים, ותווי שי לחיילים בודדים ולחיילים ממשפחות מצוקה המוענקים סמוך לראש השנה ופסח.

האגודה למען החייל מאבזרת ומפעילה מחסני "תנאי שירות" (ת"ש) בבסיסי הכשרה של חיל החינוך בצה"ל. מחסני הת"ש מכילים פריטי לבוש, ציוד בסיסי, כלי מיטה ופריטי מזון, המחולקים לחיילים נזקקים המשרתים ביחידות.

טיפול בחיילים מאושפזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה למען החייל מסייעת לחיילים אשר במהלך שרותם הצבאי מאושפזים בבתי חולים. הם זוכים לביקור של מתנדבי האגודה למען החייל והענקת סיוע ככל שניתן, שי מיוחד וחיבור לטלוויזיה למשך כל ימי האשפוז, ללא תשלום.

דירות לחיילים בודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מכ-150 הדירות אותן מחזיקה האגודה למען החייל

האגודה למען החייל שוכרת עבור חיילים בודדים כ-150 דירות בכל רחבי הארץ, בהן מתגוררים מאות חיילים. הדירות מאובזרות בריהוט הנדרש, ציוד חשמלי, טלוויזיה מחוברת ללווין וכבלים, במטרה להעניק לחיילים אורח חיים הולם ולספק להם תחושת בית אמיתי ככל הניתן. החיילים המתגוררים בדירות זוכים לביקורי אנשי האגודה למען החייל, סניפיה ומתנדביה לאורך כל ימות השנה.

פעילויות רווחה נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נופש לגדודים לוחמים

בכל שבוע, כל השנה, מארחת האגודה למען החייל גדוד לוחם לנופש מיוחד. הנופש המבצעי הוא שבוע נופש שבו זוכות היחידות הלוחמות בהפוגה מהפעילות השוטפת בכפר הנופש של האגודה למען החייל באשקלון. במהלך השבוע נהנים החיילים מפעילות בידור ותרבות, הופעות של אמנים מובילים בארץ, בריכת שחיה, סאונות, חדר קולנוע, חדר גלישה באינטרנט, מגרשי ספורט, משחקים, טיולים והפתעות נוספות.

נופש משפחת השכול

האגודה למען החייל מקיימת מדי שנה, במשך מספר חודשים, מחזורי נופש למשפחות השכול. הנופש מתקיים בכפר הנופש של האגודה בגבעת אולגה. לנופשים מתוכננות פעילויות רבות ומגוונות, הופעות של האמנים המובילים בארץ, סדנאות העשרה ופנאי, טיולים משותפים ואירוח.

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלות האגודה חברת בת פרטית "נכסי חייל נח בע"מ". החברה משכירה את נכסי האגודה לגורמים עסקיים. למשל היא משכירה את אולם בית החייל בתל אביב כאולם מופעים, את חדר האוכל וחדרים לשבת חתן בבית החייל בבאר שבע, מסעדות, בריכות שחייה וגגות להצבת אנטנות סלולריות במתקנים. בשנת 2019 נאמדו הכנסות החברה 127 מיליון שקל מתוכם 8 מיליון שקל הכנסות מלינת חיילים. החברה אינה חושפת את דוחותיה לציבור הרחב.

פעילות למען חיילי המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבי ועובדי האגודה למען החייל בפעילות לחיילי המילואים
כפר הנופש אולגה על הים

בשנים האחרונות פועלת האגודה למען החייל אינטנסיבית לקידום הטבות הרווחה הניתנות למערך המילואים. האגודה מקימה תשתיות רווחה בבסיסי האימונים של מערך המילואים בעשרות מיליוני שקלים (כדוגמת מל"י צאלים, בא"פ לכיש, בא"פ אליקים), מאבזרת מועדונים המיועדים לחיילי המילואים, מסייעת לחיילי מילואים מאושפזים, ומקיימת פעילות מתנדבים בבסיסי ההכשרה של המילואים וחלוקת ציוד לבוש ואוכל.

מתקני האגודה למען החייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאגודה למען החייל 16 מתקנים ברחבי הארץ, לרווחת חיילי צה"ל: 2 כפרי נופש, באשקלון ובגבעת אולגה. 6 קריות חינוך: הר לבנים, חוות השומר, בית גולדמינץ, בית פלדמן, שערי אברהם והר גילה. וכן בתי חייל בפריסה ארצית: בית החייל בחיפה, בית החייל בטבריה, בית החייל בקרית שמונה, בית החייל בבאר שבע, בית החייל בירושלים, בית החייל רמת גן, בית החייל קלימיאן הממוקם גם הוא בעיר ברמת גן, בית החייל בית השריון, בתל אביב ובית החייל ברחוב ויצמן 60 תל אביב-יפו (ללא לינה) המשמש כמטה הארגון ובו אולם המופעים של הארגון[4].

חיילי צה"ל מכל החילות זכאים ללינה בבית החייל בשלושה מצבים: לינת קבע - חיילים בודדים, חיילים המשרתים בבסיסים בהם אין מקומות לינה, או חיילים הגרים במרחק הגדול מ-60 ק"מ ממקום שירותם, זכאים למגורים קבועים בבית החייל על-חשבון הצבא. לינת בודד - חייל הנשלח לביצוע משימה שלא באזור של יחידה צבאית כלשהו ולא באזור מגוריו, יכול לפנות לקצין העיר ויקבל הפניה להתארח בבית החייל ללילה אחד (לדוגמה: מש"קית ת"ש או מפקד שעשו ביקורי בית באזור רחוק). נופש - חייל שמעוניין להתארח בבית החייל (או במתקנים אזרחיים שבהסדר עם צה"ל) בזמן חופשתו, יכול לפנות באופן פרטי ולשלם על האירוח מכספו (במחירים מסובסדים של האגודה למען החייל). לעיתים כמות מקומות הלינה בבית החייל איננה מספיקה על מנת להלין את כל החיילים, במקרים כאלו, החיילים מקבלים שוברים ללינה במקומות לינה באזור אשר יש להם הסדר עם צה"ל.

מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין האודיטוריום והספרייה במחנה רעים שהוקם באמצעות האגודה בשנת 2009

בניה בבסיסי צה"ל - האגודה למען החייל מתכננת ובונה בבסיסי צה"ל מבני רווחה, מועדונים, אולמות מופעים וספורט, חדרי כושר, בריכות שחיה, חדרי אינטרנט, כיתות לימוד, בתי כנסת ועוד. מדי שנה מקימה האגודה עשרות מבנים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

מבנים ניידים - האגודה מספקת ליחידות לוחמות מבנים ניידים שישמשו את החיילים במעברם ממקום למקום, במסגרת הלחימה. מבנים אלה משמשים כחדרי כושר, בתי כנסת ומועדוני פנאי ורווחה. מכולות הכושר מצוידות ב-10 מכשירים לשיפור הכושר הגופני. המועדון הנייד מצויד בטלוויזיה, וידאו, פינת ישיבה, ספרים ומשחקי חברה.

מועדון "יותר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו מועדון 'יותר'-מועדון ההטבות לחיילי החובה

האגודה למען החייל הקימה את "מועדון יותר", מועדון ההנחות וההטבות לחיילי החובה. חבר במועדון הוא חייל בשירות חובה המחזיק כרטיס אשראי עם סמל המועדון המקנה לו הנחות והטבות בעשרות בתי עסק בתחומים השונים: צרכנות, תרבות הפנאי, רווחה, לימודים וסלולר. החברות במועדון אינה כרוכה בתשלום. מועדון יותר[5] אף מפיק את כנסי המשתחררים בשיתוף צה"ל והיחידה להכוונת חיילים משוחררים שלוש פעמים בשנה ומקיים את פסטיבל 'יותר' - מסיבת הגיוס הגדולה בישראל המעודדת גיוס בקרב בני נוער.

כל המתגייסים לצה"ל זוכים לקבל שי מיוחד מהמועדון במהלך שרשרת החיול בבקו"מ. השי מכיל דברי מתיקה, מוצרי טיפוח מוצרי היגיינה ועוד, אשר יסייעו בידי המתגייסים במהלך הטירונות והשירות.

פרויקט "אמץ לוחם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט אמץ לוחם של האגודה למען החייל מקשר בין חברות עסקיות ותורמים מהארץ ומחו"ל לגדודי לוחמים. הפרויקט הוא פרויקט משותף לאגודה למען החייל ול"קרן לידידות". מדובר באימוץ ערכי, תומך ומסייע שמטרתו לעזור למערך הלוחם הסדיר בצה"ל. סכום התרומה השנתי הוא כ-100,000 ש"ח, תוך התחייבות לשלוש שנים. הסכום מיועד לרווחת החיילים ולפעילויות מגוונות. כיום, מאומצות במסגרת הפרויקט כ-200 יחידות.

ביקורת על האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות הושמעה ביקורת רבה על כך שתקציב המנהלה של האגודה גבוה מאוד ושאחוז משמעותי מהתרומות אינו מגיע לחיילים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2007 העלה אי סדרים רבים בתפקוד האגודה. כך למשל העסיקה האגודה בין השנים 1995 ל-2004 חברה פרטית שהפעילה את מוקד ההתרמות הטלפוני תמורת עמלה של 50% מהתרומות הנכנסות. נכתבה ביקורת על אי קיום מכרזים כנדרש, אי העברת תרומות ליעדן ועוד. ביקורת ציבורית רבה הושמעה על משכורות הבכירים באגודה.

מתוך דוח מבקר המדינה לשנת 2009: במאי 2006 התקשרה האגודה למען החייל עם מר יעקב ברדוגו, מנכ"ל מפעל הפיס בעברו, בהסכם למתן "ייעוץ וסיוע בקבלת תמיכה והגרלות", שעל פיו יקבל מר ברדוגו עמלה מכל סכום שאותו תקבל האגודה מכל גורם שהוא "כתוצאה ישירה משירותיו". לאחר חתימת הסכם חדש בין מפעל הפיס לבין האגודה, שילמה האגודה לחברה שבבעלות מר ברדוגו 1,200,000 ש"ח. נמצא כי נושא ההתקשרות עם מר ברדוגו לא הובא לדיון בוועד המנהל של האגודה. בנוסף, בביקורת לא נמצאה כל עדות לשירותים שהעניק ברדוגו בפועל לאגודה, ולכן לכאורה לא הייתה הצדקה להתקשרות מולו, בפרט כאשר לא שררו חילוקי דעות מהותיים בין האגודה לבין מפעל הפיס שהצריכו את שירותיו של ברדוגו.

יושבי ראש האגודה למען החייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה
ראובן ברקת (בורשטיין) 19401946
יוסף ברץ 194830 ביוני 1964
אהרן זאב 1 ביולי 196410 באוקטובר 1968
יעקב פרי (פרולוב) 1 בינואר 196914 ביוני 1979
נתן (נת'קה) ניר 14 ביוני 198012 בנובמבר 1984
יוסף נבו 1984–1990
רמי דותן[6] 19902003
יצחק איתן 20032007
אביגדור קהלני 2007–2015
יורם יאיר 2016 - הווה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האגודה למען החייל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שונה שמו של הוועד הארצי למען החייל, דבר, 29 בדצמבר 1965
  2. ^ לא עוד "הוועד הארצי" אלא - "האגודה למען החייל", על המשמר, 3 בינואר 1968
  3. ^ לילך שובל, "יחד למען החייל" - האגודה למען החייל וקרן לב"י מתאחדות, באתר ישראל היום, 3 במאי 2016
  4. ^ ניתן לצפות בכל מתקני האגודה למען החייל בקישור זה.
  5. ^ מועדון 'יותר'
  6. ^ לא מדובר בתא"ל רמי דותן שהורשע בקבלת שוחד