הוועד נגד המלחמה בלבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוועד נגד המלחמה בלבנון היה ארגון שניהל מחאה ציבורית בישראל נגד מלחמת לבנון הראשונה החל מהימים הראשונים לפריצתה ב-6 ביוני 1982 והמשיך בארגון אירועי מחאה שונים נגד הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה[1] ובהמשך נגד הכיבוש הצבאי הישראלי של חלקים מלבנון ובקריאה לנסיגה מלאה של הצבא הישראלי מארץ זו.

הרקע להקמת הוועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שאיפשר את התארגנות הוועד נגד המלחמה בלבנון מיד בימים הראשונים למלחמה היה קיומו ופעילותו קודם לכן של "הוועד לסולידאריות עם ביר זית" שהיה קואליציה רחבה של גורמי השמאל הרדיקאלי, ביניהם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ופעילים מארגונים שונים כמו "מצפן" ו"ברית הפועלים". מבחינות רבות היה הוועד נגד המלחמה בלבנון המשך ישיר של אותה קואליציה תחת כותרת שונה בשל השינוי בסדר היום הפוליטי. סיבה נוספת להקמת הוועד הייתה העובדה שתנועת "שלום עכשיו" לא לקחה עמדה פומבית נגד מלחמת לבנון הראשונה בימים הראשונים לפריצתה.

פעילות בשבועות הראשונים של המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בימים הראשונים של המלחמה עסק הוועד בתל אביב, בירושלים ובחיפה בפרסום כרוזים המאשימים את ממשלת ישראל באחריות למלחמה ובפרסום טענות שווא כדי להצדיק מלחמה זו. ההפגנה הראשונה בישראל נגד המלחמה התקיימה ביוזמת הוועד מול הכנסת בירושלים כבר במהלך השבוע הראשון למלחמה בהשתתפות מאות אנשים. ההפגנה ההמונית הראשונה התקיימה שבועיים לאחר פרוץ המלחמה בכיכר מלכי ישראל הסמוכה לעיריית תל אביב. המארגנים טענו כי בהפגנה השתתפו 20,000 איש[2].

פעילות במשך השנים הבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר, לאחר שתנועת שלום עכשיו יצאה כנגד המלחמה, היה תפקיד הוועד נגד המלחמה בלבנון משני יחסית, אולם הוא המשיך בפעילותו במשך מספר שנים, בקריאה לנסיגה מלאה של הצבא הישראלי מלבנון. חודש לאחר הטלת רימון יד בהפגנה של שלום עכשיו בירושלים ורצח אמיל גרינצווייג[3][4], ביקש הוועד נגד המלחמה בלבנון לארגן צעדת מחאה בירושלים באותו מסלול בו אורגנה ההפגנה שהותקפה. מפקד המחוז הדרומי במשטרת ישראל סירב לקיום התהלוכה בטענה כי קיים חשש לשלום הצועדים. הוועד פנה לבג"ץ[5], ובפסק בג"ץ לוי נגד מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל אישר את התהלוכה וקבע כי אין להיכנע לאיומים באלימות[6][7].

ביוני 1983 קיים הוועד צעדת מחאה לציון שנה למלחמת לבנון. ההפגנה, שיצאה משדרות בן-גוריון בתל אביב, עברה ברחובות פרישמן ודיזנגוף לוותה בכוח משטרה גדול והצטרפה אל העצרת המרכזית שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בהשתתפות כ-200,000 משתתפים[8].

באפריל 1984 קיים הוועד את "התוכנית הקטנה" של מופע מחאה, בגן הפעמון בירושלים שמטרתו הייתה לעורר את הציבור נגד המלחמה בלבנון. המופע התקיים בעקבות התערבות בג"ץ וזאת לאחר התנגדותם של עיריית ירושלים ומשטרת ישראל[9][10].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 זכה הוועד נגד המלחמה בלבנון בפרס שלום מטעם מועצת הכנסיות החופשיות של שוודיה[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]