הוזייר
 | |
| הוזייר בהופעה בטרובדור, 2014 | |
| לידה |
17 במרץ 1990 (בן 35) בריי, מחוז ווילו, אירלנד |
|---|---|
| שם לידה | אנדרו הוזייר-בירן |
| שם במה |
Hozier  |
| מדינה |
אירלנד |
| מוקד פעילות |
אירלנד |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות | מ-2008 |
| עיסוק | מוזיקאי, זמר-יוצר |
| סוגה | אינדי רוק, סול, בלוז |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | שירה, גיטרה, גיטרת בס, פסנתר, סינתיסייזר |
| חברת תקליטים | רוביוורקס, איילנד רקורדס, קולומביה רקורדס |
| פרופיל ב-IMDb | |
| www.hozier.com | |
  | |
אנדרו הוזייר-בירן (באנגלית: Andrew Hozier-Byrne; נולד ב-17 במרץ 1990), הידוע יותר בשם הבמה שלו הוזייר (Hozier), הוא מוזיקאי וזמר-יוצר אירי. ב-2013 הוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, "Take Me to Church". את המיני-אלבום השני, "From Eden", הוציא ב-2014. אלבום הבכורה שלו, "Hozier", יצא באוקטובר 2014.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הדרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוזייר נולד בבריי, מחוז ויקלו, בנו של מוזיקאי. הוא החל ללמוד לתואר במוזיקה בטריניטי קולג', דבלין, אך נשר מהלימודים באמצע שנת הלימודים הראשונה שלו כדי להקליט דמואים עבור יוניברסל מיוזיק גרופ. בזמן שלמד בטריניטי, הפך לחלק מהתזמורת של טריניטי. הוא היה חבר בקבוצה Anúna בין השנים 2008 ל-2012, וקיבל תפקיד סולו בתקליט של הקבוצה משנת 2012 "Illumination", כששר את "La Chanson de Mardi Gras". הוא השתתף בסיבוב ההופעות הבינלאומי של הקבוצה כולל הופעות בנורווגיה והולנד.
2013–2017: פריצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוזייר כתב את השיר "Take Me to Church" ב-2013 בין במות פתוחות בדבלין; הדמו המחוספס הביא לכך שהוא חתם בחברת התקליטים העצמאית רוביוורקס רקורדס. הוזייר הוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, שנקרא גם Take Me to Church, ב-3 ביולי. הוא הופיע בבילבורד 200. הוא הקליט תחילה גרסאות דמו של רצועות באולפן בעליית הגג שלו לפני שעבד על התקליט עם המפיק רוב קירוואן. הסינגל יצא בספטמבר 2013. הקליפ, שרמז לנושאים של הומופוביה, יצא באותו חודש, לאחר שנוצר ב"תקציב זעום" וצולם כולו בשחור-לבן. הקליפ שותף על ידי השחקן האנגלי סטיבן פריי, מה שעזר לו להגיע לעמוד הראשון ב-Reddit ובהמשך להפוך לויראלי. "Take Me to Church" הובילה לפריצה הגדולה של הוזייר, כשהשיר נכנס למגוון מצעדים ברחבי העולם וקיבל תוארי פלטינה מרובים; השיר גם זכה לשבחי המבקרים על הליריקה והמסרים שלו. שיר הסיום של המיני-אלבום, "Cherry Wine", הופיעה בסרטו של זאק בראף, "הלוואי והייתי כאן".
בשנת 2014 הוציא הוזייר את המיני-אלבום השני שלו, From Eden. הוזייר הוציא את האלבום, Hozier, ב-19 בספטמבר 2014, כולל רצועות משני המיני אלבומים הראשונים שלו. האלבום שאב השראה ממוזיקת פולק, R&B ובלוז. האלבום זכה להצלחה ביקורתית והגיע למקום הראשון באירלנד ולמקום השני בבילבורד 200 בארצות הברית. האלבום הוא פלטינה כפולה בבריטניה ובארצות הברית. לאחר יציאת "Take Me to Church", האלבום הוציא חמישה סינגלים שיצאו מ-2014 עד 2016: "From Eden", "Sedated", "Work Song", Someone New", "Jackie and Wilson" ו-"Cherry Wine", שהופיעו כולם במצעד הסינגלים האירי. בקליפים של "From Eden", "Someone New" ו-"Cherry Wine" הופיעו השחקניות קייטי מקגראת', נטלי דורמר וסרשה רונאן, בהתאמה. הוא יצא לסיבוב הופעות אמריקאי ואירופאי כדי לקדם את האלבום.
"Take Me to Church" היה מועמד מאוחר יותר בטקס פרסי הגראמי ה-57 לשיר השנה בשנת 2015. בטקס, הוא ביצע את השיר עם אנני לנוקס, ואחר כך בטקס פרסי הבילבורד לשנת 2015. ב-12 בנובמבר 2015, הוא זכה בפרס VH1 של השנה, פרס שנבחר על ידי מעריצים. בטקס הוא ביצע את "Take Me to Church" ואת "Blackbird" של הביטלס עם הזמרת טורי קלי.
ביוני 2016 הוציא הוזייר את השיר "Better Love" כחלק מפסקול "האגדה של טרזן". הוזייר לקח לאחר מכן הפסקה של שנה מעבודתו.
2018–2021: Nina Cried Power ו-Wasteland, Baby!
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2018, הוזייר חזר עם הוצאת המיני אלבום Nina Cried Power. האלבום כולל שיתוף פעולה עם מייביס סטייפלס בשיר הנושא. הוא הוציא את הסינגל המוביל של אלבום האולפן השני שלו, "Movement", ב-14 בנובמבר, לצד קליפ.
אלבומו השני של הוזייר, Wasteland, Baby!, יצא ב-1 במרץ 2019, כולל רצועות מהמיני אלבום הקודם שלו. האלבום הגיע היישר אל ראש מצעד האלבומים האירי ובמצעד הבילבורד 200. האלבום מאז קיבל תואר כסף בבריטניה וזהב בארצות הברית. לאחר יציאתו של האלבום, הוזייר יצא לסיבוב הופעות ברחבי צפון אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד ואירופה כדי לקדם את האלבום.
האלבום הוציא שני סינגלים נוספים שיצאו ב-2019: "Almost (Sweet Music)" ו-"Dinner and Diatribes"; הקליפ של השיר האחרון כולל הופעה של השחקנית אניה טיילור-ג'וי.
במרץ ואפריל 2020, הוזייר ערך מספר הופעות בשידור חי בפלטפורמות המדיה החברתית אינסטגרם ופייסבוק כדי לגייס כסף ומודעות עבור האגודה האירית למניעת אכזריות לילדים (ISPCC) במהלך מגפת הקורונה.
ב-29 באוקטובר 2021 הוציא הוזייר את הסינגל "Tell It to My Heart" בשיתוף עם מדוזה.
2022–הווה: Unreal Unearth ו-Eat Your Young
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-31 בדצמבר 2021, הוזייר הכריז על אלבומו הבא. הוא הוציא קטעי מילים משני שירים עתידיים ברשתות החברתיות, "De Selby" ו-"Rob the Goddess". הוא הוציא את הסינגל "Swan Upon Leda" ב-7 באוקטובר 2022, עם השראתו מהפמיניסטית המצרית מונה אלטחאווי, כמו גם פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון בארצות הברית וההפגנות באיראן ב-2022. "Blood Upon the Snow" יצא ב-9 בנובמבר, כשיתוף פעולה עם המלחין בר מק'רירי עבור משחק הווידאו "God of War: Ragnarök".
ב-16 במרץ 2023, הוזייר הכריז על סיבוב ההופעות של האלבום Unreal Earth. הוא הוציא את המיני אלבום Eat Your Young ב-17 במרץ 2023. המיני אלבום כולל שלושה שירים: "Eat Your Young", "All Things End" ו-"Through Me (The Flood)". Unreal Unearth יצא לאור ב-18 באוגוסט 2023.
ב-22 במרץ 2024 יצא לאור המיני אלבום השישי שלו, Unheard, שכלל את השיר "Too Sweet" שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 והיה אחד מעשרת השירים המושמעים ביותר בשנת 2024.[1][2] בדצמבר 2024, הוכרז כי הוזייר יחזור ל"סאטרדיי נייט לייב" להופעתו השנייה כאורח מוזיקלי ב-21 בדצמבר, בפרק שיונחה על ידי מרטין שורט. הופעתו תגיע לאחר יציאת האלבום המורחב שלו Unreal Unearth: Unending ב-6 בדצמבר.[3]
באפריל 2025 נכלל ברשימת "טיים 100" לשנת 2025 בזכות "יצירתו המוזיקלית הייחודית והמעוררת השראה, המאופיינת בעומק רגשי, סמליות עשירה והשפעה תרבותית חובקת עולם".[4]
הוזייר צפוי להוביל את פסטיבל Governors Ball (אנ') לשנת 2025 שיתקיים בניו יורק ביוני 2025.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2014: Hozier
- 2019: Wasteland, Baby!
- 2023: Unreal Unearth
מיני-אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2013: Take Me to Church
- 2014: From Eden
- 2015: Live in America
- 2018: Nina Cried Power
- 2023: Eat Your Young
- 2024: Unheard
- 2024: Unaired
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | פרס | קטגוריה | עבור | תוצאה | מקור |
|---|---|---|---|---|---|
| 2024 | פרס הווידאו קליפים של MTV | האלטרנטיבי הטוב ביותר | "Too Sweet" | מועמדות | [5] |
| שיר הקיץ | מועמדות | ||||
| פרס המוזיקה של MTV אירופה | האלטרנטיבי הטובה ביותר | הוזייר | מועמדות | [6] | |
| האמן הטוב ביותר בבריטניה ואירלנד | מועמדות | ||||
| פרס המוזיקה של בילבורד | אמן רוק מוביל | מועמדות | [7] | ||
| אלבום רוק מוביל | Unheard (EP) | מועמדות | |||
| שיר רוק מוביל | "Too Sweet" | מועמדות |
הופעות ברשימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הוזייר (באנגלית)
הוזייר, ברשת החברתית פייסבוק
הוזייר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הוזייר, ברשת החברתית אינסטגרם
הוזייר, ברשת החברתית טיקטוק
הוזייר, ברשת החברתית VK
הוזייר, סרטונים בערוץ היוטיוב
הוזייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הוזייר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
הוזייר, באתר ספוטיפיי
הוזייר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
הוזייר, באתר Last.fm (באנגלית)
הוזייר, באתר AllMusic (באנגלית)
הוזייר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הוזייר, באתר דיזר
הוזייר, באתר Discogs (באנגלית)
הוזייר, באתר Songkick (באנגלית)- הוזייר, באתר Genius
הוזייר, באתר בילבורד (באנגלית)
הוזייר, באתר טיידל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kaitlynn Peres, REVIEW: Hozier enchants listeners once again with new addition ‘Unheard’, The Sunflower
- ^ Chris Willman, With His No. 1 Smash ‘Too Sweet,’ Hozier Went From Literary-Minded Album Artist to Pop Idol, Variety, 2024-12-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Hannah Dailey, Gracie Abrams & Hozier to Serve as Musical Guests on ‘Saturday Night Live’, Billboard, 2024-12-02 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Hozier: The 100 Most Influential People of 2025, TIME, 2025-04-16 (באנגלית)
- ^ Dan Heching, MTV VMAs 2024: See who won, CNN, 2024-09-12 (באנגלית)
- ^ Here are all the winners from the 2024 MTV Europe Music Awards, euronews, 2024-11-11 (באנגלית)
- ^ Katie Atkinson, Here Are the 2024 Billboard Music Awards Winners: Full List, Billboard, 2024-12-13 (באנגלית אמריקאית)