הולדת שביל החלב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
פטר פאול רובנס  |
| תאריך יצירה |
שנות ה־30 של המאה ה־17 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
244 סנטימטר |
| גובה |
181 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
P001668 (מוזיאון הפראדו) |
  | |
הולדת שביל החלב (בהולנדית: De geboorte van de Melkweg) הוא ציור מיתולוגי של האמן הפלמי פטר פאול רובנס, שנוצר בשנת 1636 במסגרת סדרה רחבת היקף של סצנות מהמיתולוגיה הקלאסית. הציור מתאר את היווצרות שביל החלב לפי מיתוס יווני-רומי הקשור בדמותו שלהרקולס ובאלים יופיטר והרה.
הרקע המיתולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מציג פרשנות ויזואלית למיתוס על הרקולס, בנם הבלתי חוקי של יופיטר (זאוס) ואלקמנה, בת תמותה. יופיטר התחזה לבעלה של אלקמנה, אמפיטריאון, והוליד עמה את הרקולס. מאחר שנולד לאם אנושית, הרקולס לא היה בן אלמוות. יופיטר ביקש להקנות לו חיי נצח ולכן הבריח את התינוק להר האולימפוס והניחו על שדיה של יונו (הרה), אשתו האלוהית, בזמן שישנה. הרקולס ינק בעוצמה, אך כאשר נשך בחוזקה, העיר את יונו משנתה. יונו דחפה אותו מעליה, וזרם חלב פרץ לשמיים ויצר את שביל החלב.[1]
יצוג נשי ומשמעות סמלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור של רובנס אינו מהסס להציג את הסצנה במלוא גשמיותה וממדיה הארוטיים. חלב האם - מוטיב חוזר ביצירתו – מוצג כאן ככוח אלוהי ויצירתי. בתקופת הבארוק נחשב חלב אם לתרופה רבת עוצמה גם עבור מבוגרים, ולכן מעשה ההנקה נתפס גם כפעולה רפואית ומחייה. האישה המופיעה כדמותה של יונו הייתה, ככל הנראה, אשתו של רובנס, הלן פורמן, ששימשה כמודל לשורה של ציוריו.[1]
הקשר היסטורי ותרבותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הולדת שביל החלב" צויר כחלק ממחזור ציורים מיתולוגיים שהוזמנו על ידי פליפה הרביעי, מלך ספרד, בשנת 1636, עבור לודג' הציד המלכותי "טורה דה לה פרדה" (Torre de la Parada). רובנס, שקיבל את ההזמנה הגדולה ביותר במסגרת הפרויקט, התבקש ליצור שישים ציורים. הוא עבד באנטוורפן עם צוות אמנים שביצע את העבודות על בסיס רישומיו. תוך חמישה־עשר חודשים בלבד הושלמו 56 מהציורים. רבים מהם, כולל ציור זה, מצויים כיום במוזיאון הפראדו במדריד.[1]
תגובות ופרשנויות בתקופתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרדינל-אינפנטה פרננדו מאוסטריה, אחיו של המלך והמושל של ארצות השפלה הספרדיות, ביקר את תהליך העבודה והסתייג מכמות העירום ביצירות. רובנס, שהיה דיפלומט מיומן, טען שכבר מאוחר לשנות את הקומפוזיציות, ושלח את העבודות למלך. פליפה הרביעי לא הביע התנגדות. בניגוד לעבודות מוקדמות יותר של רובנס, הדגש בציורים המאוחרים לא הושם על האופי הארוטי אלא על עומק רגשי וסיפורי. הדמויות הגדולות והעירומות נושאות אופי מונומנטלי שמביע חיוניות ובריאות – לא תאווה.[1]
תכנים מיתולוגיים ואמנותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שהתמה המרכזית בסדרת הציורים הייתה מבוססת בעיקר על יצירתו של אובידיוס "מטמורפוזות", סיפור זה ככל הנראה מקורו ב־Geoponica - חיבור ביזנטי מהמאה העשירית העוסק בידע חקלאי ואסטרונומי. רובנס שילב במלאכתו אלמנטים פסיכולוגיים עשירים, מחוות דרמטיות וקומפוזיציה אחידה, שנחשבים לשיא בשפתו האמנותית הבשלה, זמן קצר לפני מותו ב־1640.[1]
השוואה לציור "מקור שביל החלב"
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובנס התבסס על מסורת חזותית קודמת, ובראשה ציורו של טינטורטו, מקור שביל החלב, שנוצר בסביבות 1580. בעוד טינטורטו התמקד ברגע הדרמטי של התעוררות האלה והחלב הניתז, ויצר קומפוזיציה סוערת ורבת סמלים, רובנס הציג את הדמויות באידיאליזציה קלאסית ובסגנון בארוקי המאופיין בגופים מלאים, אור רך ופאתוס רגשי. שתי היצירות מציעות פרשנויות שונות לאותו מיתוס, המשקפות את סגנונם האישי של האמנים ואת רוח התקופה שבה פעלו.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 The Birth of the Milky Way [Peter Paul Rubens | Sartle - Rogue Art History], www.sartle.com, 2018-03-05 (באנגלית)
- ↑ Origin of the Milky Way by Tintoretto, every-picture (באנגלית)
