הולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הולנד
בהולנדית: Nederland (ארץ השפֵלה)
Flag of the Netherlands.svg Royal Coat of Arms of the Netherlands.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אני אשמר
המנון לאומי: שירו של וילהלמוס
מיקום
יבשת אירופה
שפה רשמית הולנדית (וגם פריזית בפריזיה)
עיר בירה אמסטרדם ‏‏[1]
52°21′N 4°52′E
העיר הגדולה ביותר אמסטרדם
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלך
- ראש הממשלה
מלך
וילם-אלכסנדר
מארק רוטה
הקמה

- תאריך
מלחמת שמונים השנה
26 ביולי 1581
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
41,543 קמ"ר[3]
135 בעולם
18.41%
אוכלוסייה[4]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
16,877,351 נפש[3] 
65 בעולם
406.26 נפש לקמ"ר
27 בעולם
תמ"ג[5]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
696,300 מיליון $ 
23 בעולם
41,256 $
24 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[6]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.921 
4 בעולם
מטבע אירו ‏‏[7] ‏ (EUR)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .nl
קידומת בינלאומית 31+

הולנד היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת בים הצפוני, בגרמניה ובבלגיה. הולנד היא החלק העיקרי והגדול ביותר בממלכת ארצות השפלה, הכוללת גם כמה איים בים הקריבי. הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר באירופה ובעולם כולו.

השם הולנד השגור בעברית הוא שמם של שניים מהמחוזות הגדולים במדינה (צפון הולנד ודרום הולנד). שמה הרשמי של המדינה הוא נידרלאנד (Nederland), שמשמעו בעברית "ארץ השפלה". עם זאת, בחלק מהשפות, ובכלל זה עברית, מכונה המדינה "הולנד" עקב מרכזיות שני מחוזות אלה במדינה.

אמסטרדם - העיר הגדולה במדינה - היא בירת הולנד, אולם תפקידה כעיר בירה הוא סמלי. רוב מוסדות המדינה והשגרירויות מרוכזים בעיר האג (Den Haag). גם ארמון המלוכה נמצא בהאג.

ביאטריקס, מלכת הולנד, פרשה בסוף אפריל 2013 מן הכס אחרי 33 שנים, והעבירה את התפקיד לבנה, וילם.‏[8][9]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של הולנד

הולנד הוקמה בשם איחוד שבעת המחוזות ב-1581, במהלך מלחמת שמונים השנה (1568 - 1648). בתקופה ההיא, הייתה הולנד תחת שלטונו של קרל החמישי, מלך ספרד, אך רק עם סיום המלחמה הכיר בה פליפה השני (בנו ויורשו של קרל החמישי) כישות מדינית עצמאית. המדינה החדשה הלכה והתפתחה במאה ה-17 למעצמת סחר ימית, הקימה קולוניות וקיימה קשרי מסחר עם אזורים מרוחקים מאירופה. תקופה זו נזכרת עד היום כתור הזהב של הולנד.

לאחר שנכבשה על ידי צרפת בתקופת נפוליאון, עצמאותה הוחזרה לה ב-1815, בתוספת יתרת ארצות השפלה האוסטריות (ממלחמת הירושה הספרדית), והמהוות כיום את בלגיה ולוקסמבורג. בלגיה קיבלה את עצמאותה מהולנד כבר ב-1830. לוקסמבורג לעומתה קיבלה עצמאות מלאה רק ב-1867. אף על פי שהמהפכה התעשייתית של המאה ה-19 לא פסחה על הולנד, היא התפתחה באיטיות ביחס למדינות מערב אירופה האחרות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הולנד שמרה על נייטרליות ולא הצטרפה ללחימה, אך במלחמת העולם השנייה היא נכבשה על ידי גרמניה הנאצית כבר במאי 1940. הולנד הייתה המדינה בה אחוז היהודים שגורשו ונרצחו היה הגבוה ביותר במערב אירופה (יותר מ-80%). קהילת יהודי הולנד, שהייתה גדולה יחסית, וכללה יהודים ספרדים ואשכנזים, נכחדה כמעט לגמרי במהלך המלחמה. שנים רבות לאחר המלחמה חקרה ממשלת הולנד את החשד שההשמדה היעילה נבעה גם משיתוף פעולה רב עם הנאצים מצד אזרחים וגורמים שונים. בראש החקירה עמד החוקר, ההיסטוריון היהודי ז'ק פרסר, שהגיע למסקנות מטרידות ביותר בנושא. יחד עם זאת, בהולנד היה מספר גדול יחסית של חסידי אומות העולם. הולנד שוחררה על ידי בעלות הברית רק ב-1945. לאחר המלחמה הולנד שיקמה את עצמה במהירות. היא הייתה בין המדינות שהקימו את איחוד המכס בנלוקס (בלגיה-נדרלנד-לוקסמבורג), הקהילה הכלכלית האירופית ונאט"ו. הולנד הייתה גם בין המדינות שהקימו את האיחוד האירופי ב-1992.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה ב-1581 ועד שנכבשה על ידי נפוליאון ב-1806 הייתה הולנד רפובליקה. מאז שזכתה שוב בעצמאות (1815) ועד היום הולנד היא מונרכיה חוקתית. בראש המדינה עומד המלך וילם, שאחראי באופן רשמי על מינוי הממשלה. בפועל, לאחר שנודעות תוצאות הבחירות לפרלמנט מתחילים מגעים קואליציוניים, ולאחר שהורכבה ממשלה בעלת רוב היא ממונה באופן רשמי על ידי המלך.

הפרלמנט מחולק לשני בתים - הבית התחתון (Tweede Kamer, החדר השני) בו מכהנים 150 חברים הנבחרים בבחירות כלליות מידי ארבע שנים (או פחות), והסנאט (Eerste Kamer, החדר הראשון) בו מכהנים 75 חברים הנבחרים מתוך הפרלמנטים של המחוזות השונים מידי ארבע שנים, לאחר הבחירות המחוזיות. שני הבתים ביחד נקראים Staten Generaal (הרובע Staten Island בניו יורק קרוי על שם הפרלמנט ההולנדי).

בנוסף לשני בתי הפרלמנט, הקבינט והמלך, קיים ארגון שנקרא מועצת המדינה. המועצה מתמנה על ידי המלך ושרי הממשלה, ומשמשת כגוף מייעץ לממשלה בעניינים שונים. המועצה כוללת כ-25 חברים (מספרם משתנה משנה לשנה). תפקידיה העיקריים הם: מתן עצה או דעה לגבי חקיקת חוקים חדשים או תיקונים לחוקים קיימים וייצוג שאלות הנוגעות לקונפליקטים שבין האזרח או גופים פרטיים לבין המדינה.

תדמית הולנד כמדינה ליברלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד נחשבה ועדיין נחשבת למדינה ליברלית ביותר. האיסור על שימוש בכמה סמים הנחשבים "קלים" אינו נאכף, בשל מדיניות רשמית של העלמת עין. הזנות במדינה ממוסדת, היחס לפורנוגרפיה הוא סובלני. ממשלת הולנד הייתה ראשונה להנהיג נישואים חד-מיניים, והחוק בה מאפשר המתות חסד (באופן מוגבל).

הליברליות ההולנדית הייתה ידועה גם בעבר, והביאה פילוסופים ידועים כמו דקארט לפרסם את ספריהם באמסטרדם, מתוך הנחה שבמקומות אחרים הם יצונזרו. גם הפילוסוף ההולנדי היהודי שפינוזה נהנה מחופש יחסי בהבעת רעיונותיו שנחשבו אז שנויים מאוד במחלוקת.

מדיניות הסובלנות כלפי סמים קלים בהולנד שנויה במחלוקת; הולנדים רבים מביעים אי-נחת מכניסת זרים שכל מטרתם עישון סמים.

החל מ-1 בדצמבר 2008 נאסר בהולנד על מכירת פטריות הזיה המכילות פסילוציבין (חומר מעורר הזיות).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד מנהלת כלכלה משגשגת, והתערבות הממשלה בשוק ההון היא מתונה, ופוחתת בהדרגה מאז שנות השמונים של המאה ה-20. התעשייה מפותחת בעיקר בתחומי עיבוד המזון, כימיה, עיבוד נפט ומיכון חשמלי. החקלאות מתבססת על מיכון חקלאי ומועסקים בה פחות מ-4% מכוח העבודה, אך למרות זאת החקלאות מספקת את רוב צורכי המזון של המדינה ואף מייצאת את העודפים למדינות אחרות. ההולנדים ממוקמים במקום השלישי בעולם בייצוא חקלאי, אחרי ארצות הברית וצרפת.

בתור אחת מהמדינות שהקימו את גוש האירו, הולנד החליפה ב-1 בינואר 1999 את הגילדן באירו, המטבע האחיד של מדינות האיחוד האירופי, שהפך להיות המטבע הרשמי של המדינה. בפועל הוחלפו השטרות והמטבעות הישנים באלו החדשים רק ב-1 בינואר 2002.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד נמצאת במערב אירופה וגובלת בים הצפוני, בבלגיה ובגרמניה. שטחה הכולל של הולנד הוא 41,526 קמ"ר, ומתוכם 33,883 הם אדמה והיתר מים. אורך הגבולות היבשתיים הכולל של הולנד הוא 1,027 ק"מ, מתוכן 450 עם בלגיה ו-577 עם גרמניה. אורך קו החוף של המדינה הוא 451 ק"מ. המשאבים הטבעיים העיקריים של הולנד הם גז טבעי, נפט ואדמה למטרות עיבוד.

הולנד נחלקת לשני חלקים:
האזור הנמוך, בצפון ובמערב המדינה - אזור שחלקים ניכרים ממנו יובשו מהים ומאדמת ביצות והם נמוכים מפני הים.
האזור הגבוה, בדרום ובמזרח המדינה - זהו אזור מישורי ברובו, ורק בחלקו הדרומי מעט גבעות.

בשטחה של הולנד זורמים ארבעה נהרות גדולים - הריין, הוואל, המאס והסכלדה, שכולם נשפכים אל הים הצפוני.

הולנד היא ארץ שטוחה למדי - כמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא למעשה מתחת לפני הים. הנקודה הגבוהה ביותר, הוואלסרברג, שהיא גם הנקודה הדרומית ביותר במדינה ונקודת מפגש של שלוש מדינות, נמצאת בגובה של 321 מטרים מעל פני הים. רוב האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם. רבים מן האזורים האלו הם למעשה אזורים שההולנדים "כבשו", היו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.

יחסי הולנד וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי הולנד-ישראל

בין ישראל והולנד ישנם יחסי ידידות קרובים וחמים. הולנד היא אחת מהידידות הקרובות ביותר של מדינת ישראל. ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, ידוע בתור תומך נלהב של ישראל. שגרירות ישראל בהולנד נמצאת בעיר האג ואילו שגרירות הולנד בישראל שוכנת ברמת גן ויש לה משרדי מידע בירושלים ושתי קונסוליות כבוד בערים אילת וחיפה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דמוגרפיה של הולנד

הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם יותר מ-400 תושבים לק"מ רבוע. ההולנדים ידועים כאנשים סובלניים, וידועים בעיקר בזכות קשרי מסחר, טחנות הרוח, הפרות ההולנדיות, הגבינות וקבקבי העץ. בעשורים האחרונים התפרסמה הולנד גם בזכות המדיניות הליברלית שלה בנושאי סמים וזנות. אמסטרדם במיוחד נחשבת לעיר ליברלית. בניגוד למה שנטען לעתים, אין בהולנד נישואין מיוחדים לזוגות חד-מיניים; חוק הנישואים הקיים הורחב כך שלא חל רק על בני שני מינים שונים. יחד עם זאת, היא איננה מחייבת מדינות אחרות להכיר בנישואין בין בני אותו המין המתקיימים בשטחה, כמתחייב מאמנת האג.

בהולנד שתי שפות רשמיות כלליות, הולנדית ופריזית, שתיהן שפות גרמאניות מערביות (לקבוצה זו שייכות גם אנגלית, גרמנית, יידיש ואפריקאנס). הולנדית היא השפה הרשמית בכל המדינה, ופריזית מדוברת בנוסף להולנדית במחוז פריסלנד. בנוסף להולנדית ופריזית, הוכרו לאחרונה שתי שפות אזוריות: סאכסונית ולימבורגית. ניבים סאכסוניים שונים מדוברים במזרח ובצפון-מזרח הולנד. הלימבורגית מדוברת במחוז לימבורג שבקצה הדרום-מזרחי של הולנד ובמחוז בעל שם זהה לחלוטין בבלגיה, ממערב ללימבורג ההולנדית.

קיימת שפה אזורית שלישית, זילנדית, שמדוברת בדרום-מערב הולנד ופלמית מערבית שמדוברת במערב בלגיה, שניהם ניבים מאותה שפה. אלא שרוב התושבים של אזורי תפוצה של שפה זו - בהולנד ובבלגיה - מדברים בניב הולנדי מקומי ולא בשפה האזורית. על כן, השפה לא הוכרה כשפה אזורית. שפה זו היא שפת-בת של הולנדית, כמו האפריקנית ובניגוד ללימבורגית, הסאכסונית והיידיש שהן שפות-בת של הגרמנית. השפה הפריזית היא אחות להולנדית, לאנגלית ולגרמנית.

הפלמית הכללית, שמדברים בה מרבית תושבי בלגיה, אינה שפה אלא ניב של השפה ההולנדית. גם במחוז צפון בראבנט, שבדרום הולנד, מדברים בניב הולנדי שמזכיר את הניב הפלמי.

הולנד היא המדינה הצפופה באירופה: כ-400 נפש לקמ"ר.

בשנות ה-2000 הוקשחו מדיניות ההגירה והפיקוח על הפשע ומתקיים שיח ציבורי נגד ההגירה, בעיקר על ההגירה המוסלמית.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית של הולנד משנת 2004, 51% מאוכלוסיית הולנד הם נוצרים - 30% קתולים ו- 21% פרוטסטנטים, 5.8% מוסלמים, 0.6% בני דת ההינדו ו-1.6% בני דתות אחרות. 41% מן ההולנדים לא משייכים עצמם לדת כלשהי. במחוזות הדרומיים ניכרת נוכחות רבה יותר לקתולים, בעוד שבמחוזות הצפוניים מרבית האוכלוסייה אשר מגדירה את עצמה כנוצרית היא פרוטסטנטית. מרבית הפרוטסטנטים בהולנד הנם "רפורמיסטים" (המונח בשימושו ההולנדי ולא הכללי) הרפורמיסטים הם הזרם הפרוטסטנטי-קלוויניסטי של הכנסייה הנוצרית, זרם שראשית דרכו הייתה בשווייץ על ידי הולדריך צווינגלי).

הלשכה הסטטיסטית ערכה סקר במסגרתו התבקשו התושבים לדרג את מידת מעורבות הדת בחייהם, ובו עלה כי 11% הולכים לכנסייה (או משתתפים באסיפות בעלי אופי דתי או פילוסופי) לפחות פעם בשבוע, 4% הולכים לכנסייה פעמיים או שלוש פעמים בחודש, 4% פעם בחודש, 9% פחות מפעם בחודש, 72% השיבו כי אינם פוקדים כנסיות או אסיפות דתיות כלל.

יהדות הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות הולנד

התעודה הראשונה על אודות היהודים בהולנד היא מהמאה ה-12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים אך למרות זאת תעודות מתקופה זו מבטאות עוינות כלפיהם. במאה ה-17 נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל וספרד, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמאר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואפילו נבחר לה רב. בשנת 1619 החליטה הולנד שכל עיר רשאית לחוקק חוקים ייחודיים ליהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת 1635.

אף על פי שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית ההולנדית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, ביניהם ענף היהלומים (עם הזמן נוצר מונופול יהודי בענף זה).

בשנת 1626 הקים מנשה בן ישראל דפוס עברי באמסטרדם ולימים הייתה העיר למרכז של הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים. במאה ה-17 התחוללו בקהילה היהודית מספר משברים בן המתבוללים לאורתודוקסים, אשר הידועות שבהן היא פרשת אוריאל ד'אקוסטה ופרשת החרמתו של שפינוזה. במאה ה-18 הורע מצב היהודים והיקף המסחר שלהם הידרדר בעקבות הכיבוש הצרפתי. באותה תקופה, 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה. רבים ביהדות הולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי.

ב-1796 הוכרז שוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה. בשנת 1810 היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים וכ-5,000 יהודים ספרדים. המלך וילם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים. בתקופה המודרנית היגרו להולנד יהודים ממדינות אחרות. הולנד הייתה מדינה ליברלית בה נהנו היהודים מתחושת שויון.

יהודי הולנד בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מלחמת העולם השנייה היו בהולנד 140,000 יהודים ועליהם נוספו 30,000 פליטים יהודים מגרמניה הנאצית. מיד לאחר כניסת הכוחות הגרמנים אל הולנד במאי 1940, הוטלו על היהודים צווים והגבלות. כ־2,000 מהם ברחו וחלק מהאחרים הסתתרו. רבים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה ואל למחנות השמדה במזרח אירופה. בהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל של הוורמאכט, הצבא הגרמני.

מרבית ההולנדים היו בעלי מסורת ליברלית והיו עוינים לנאצים ולמדיניותם. ב-24 בפברואר 1941 הוכרזה שביתה כללית בעיר אמסטרדם במחאה על מדיניותם של הנאצים כלפי היהודים. אלפי הולנדים סייעו ליהודים להסתתר מפני הנאצים. על פי הערכות שונות כ-16 אלף יהודים בהולנד ניצלו מידי הנאצים הודות לסיוע זה. בהולנד תועדו מקרים רבים במיוחד של מסירות נפש למען היהודים. כך למשל, היחס בין מספר חסידי אומות העולם ההולנדים לבין גודל האוכלוסייה גבוה לאין ערוך מבכל מדינה אחרת. ראוי לציין במיוחד את הכפר ניולנדה, שאנשיו הסתירו יהודים באופן מאורגן.

הנאצים הקימו מספר מחנות ריכוז אליהם גורשו היהודים: במזרח הולנד ובצפונה במחנה וסטרבורק (הולנדית: Westerbork) ליד העיר חרונינגן (Groningen) אליה גורשו היהודים על ידי "המשטרה הירוקה" (Groene Politie). רובה של יהדות הולנד נספתה בשואה - 101,800 נפש, על פי האומדנים האחרונים.

כיום מתגוררים בהולנד כ־30,000 יהודים.

חלוקה למחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחצו כדי להקטין חזרה
אוטרכט חלדרלנד צפון בראבנט זיילנד דרום הולנד צפון הולנד לימבורג פריסלנד פלבולנד פלבולנד פלבולנד אובראיסל אובראיסל חרונינגן דרנתה שטחי מדינת בלגיה שטחי מדינת גרמניה הים הצפוניNetherlands map small HE.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מחוזות הולנד. למידע על מחוז, לחצו עליו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות הולנד

הולנד מחולקת ל 12 מחוזות (פרובינציות):

כל מחוז מחולק לרשויות מקומיות (gemeenten), ובסך הכול הולנד מחולקת ל-483 רשויות מקומיות.

ממלכת הולנד כוללת גם מספר איים בים הקאריבי, הקרויים האנטילים ההולנדיים, שהיו בעבר קולוניות הולנדיות, וכיום הם מחוזות אוטונומיים: ארובה, בונייר וקורסאו והאי סן מרטן.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהולנד נולדו ציירים מפורסמים רבים. מבין ציירי המאה ה-17, תור הזהב של הרפובליקה ההולנדית, התפרסמו רמברנדט, יאן ורמיר, ואן סטין ואחרים. במאות ה-19 וה-20 התפרסמו וינסנט ואן-גוך, פיט מונדריאן, מוריץ קורנליס אשר והאן ואן מיגרן. פילוסופים מפורסמים כוללים את ארסמוס מרוטרדם וברוך שפינוזה. אף רנה דקארט התגורר בהולנד כמה עשרות שנים.

חגים
תאריך שם עברי שם מקומי הערות
1 בינואר תחילת השנה החדשה Nieuwjaar  
מרץ/אפריל פסחא Pasen ממנהגי החג: משחק בביצים צבועות ואכילת שוקולד. הנוצרים הדתיים מקיימים טקסים מיוחדים בכנסיות.
30 באפריל יום המלך Koninginnedag יום חג לכבוד מלך הולנד. זהו יום חופש שבו נושא המלך נאום לאומה. מקובל ביום זה לקיים ירידים ולפתוח שוקי רחוב עממיים.
4 במאי יום הזיכרון Dodenherdenking יום השנה לכיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית (1940). זהו יום הזיכרון לחללי מלחמת העולם השנייה.
5 במאי יום השחרור Bevrijdingsdag יום השנה לשחרורה של הולנד מהכיבוש הנאצי בידי בעלות הברית (1945). בחצות הלילה מסתיים האבל של 4 במאי ומתחילות חגיגות לציון השחרור.
40 יום לאחר הפסחא יום העלייה Hemelvaartsdag  
שבעה שבועות לאחר הפסחא פנטקוסט Pinksteren רק הולנדים נוצרים חוגגים את פנטקוסט (שבועותא) (יומיים).
5 בדצמבר חג סינטרקלאס Sinterklaas חג מתנות/ילדים מקומי. נוצרים אדוקים מעדיפים לוותר על החג הזה ולשלב את מנהגיו בחג המולד.
25 - 26 בדצמבר חג המולד Kerstmis חג מרכזי בקרב ההולנדים הנוצרים. יתר ההולנדים מציינים אותו בצנעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמסטרדם היא הבירה אך הממשלה יושבת בהאג.
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ 3.0 3.1 כולל האיים הקריביים בונייר, סנט אוסטתיוס, סאבא; לא כולל קוראסאו, ארובה, סנט מארטן
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  7. ^ ‏לפני שנת 1999 - גילדן.‏
  8. ^ מלכת הולנד פורשת אחרי 33 שנה, באתר nrg מעריב, 28 בינואר 2013
  9. ^ הולנד חוגגת את הפיכתו של "נסיך הבירה" למלך, באתר הארץ, 30 באפריל 2013


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה