הומא סרשאר
 | |
| לידה |
1946 (בת 80 בערך) שיראז, איראן  |
|---|---|
| מדינה |
איראן |
| השכלה |
|
  | |
הומא סרשאר (בפרסית: هما سرشار; נולדה ב-1946) היא סופרת ועיתונאית איראנית-אמריקאית.[1] היא נולדה למשפחה יהודית בעיר שיראז, גדלה בטהראן[2] ולאחר המהפכה האיראנית עזבה את איראן ועברה לארצות הברית.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרשאר סיימה תואר ראשון בספרות צרפתית באוניברסיטת טהראן ותואר שני בניהול תקשורת באוניברסיטת דרום קליפורניה.[3]
יצירות ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1964 הצטרפה סרשאר למשפחת העיתונות כשהחלה לכתוב במגזין "זן רוז". לאחר מכן עבדה ככותבת מאמרים וכתבת בעיתון "קייהאן", ושימשה גם כמפיקה, כותבת ומגישת התוכנית "צ'האר דיווארי" ("ארבעה קירות") ברדיו והטלוויזיה הלאומית של איראן. לאחר המהפכה של 1979 עבדה מחוץ לאיראן כעיתונאית פרילנסרית ושיתפה פעולה עם מרבית כלי התקשורת האיראניים (בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה וברדיו) ועם מספר כלי תקשורת אמריקאיים. עד היום הוציאה העיתונאית 11 ספריה, ככותבת, מתרגמת ועורכת. בהם גם קלטת שמע "בסמטאות הגלות" (בפרסית: در کوچه پسکوچههای غربت) וכן סדרת סרטים תיעודיים תחת הכותרת "רגע עם...".[4]
עד שנת 1983 שימשה סרשאר כעורכת הראשית של הירחון "שופר" ושל הירחון של פדרציית היהודים האיראנים. בין השנים 1982–1990 הייתה כותבת ומפיקה של תוכניות ברדיו "אמיד" וברדיו וטלוויזיה "אמיד איראן" ששידרו מלוס אנג'לס, ובמשך חמש שנים עבדה כמתרגמת עבור בתי דין גבוהים לענייני הגירה ומשפט פדרלי ועבור המנהל לאכיפת הסמים. בשנת 1989 הצטרפה לקרן מחקר נשים באיראן, ארגון שהיה אז בחיתוליו, ועד לשנת 1996 ארגנה בכל שנה סמינר בינלאומי להעלאת המודעות לנושאים של נשים איראניות. משנת 1995 החלה להקים מרכז להיסטוריה שבעל-פה של היהודים האיראנים, במטרה לשפוך אור על זוויות נסתרות בהיסטוריה בת זמננו של איראן באמצעות ראיונות עם קשישים מהקהילה היהודית.
סרשאר כתבה את הספר "שעבאן ג'עפרי", המבוסס על מאמציה ועל ראיונותיה עם דמות בולטת בהפיכה של ה-28 במורדאד.[5] יצירה ידועה נוספת שלה היא "ההיסטוריה של יהודי איראן".[6][7]
בנוסף, יחד עם קבוצת איראנים משפיעים נוספים, עסקה בגיוס כספים לטובת האנציקלופדיה איראניקה.[8]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ביטא, 2023
- מדליית הכבוד של אליס איילנד בשנת 2013[9]
- פרס עיתונאות של אנציקלופדיית איראן בשנת 2003
- פרס ידידות התקשורת של איראן וארצות הברית בשנת 1996
- פרס הוקרה מטעם העיר לוס אנג'לס כעיתונאית מצטיינת בשנת 1994
- "אשת השנה" מטעם ארגון הנשים היהודיות האיראניות בלוס אנג'לס בשנת 1991
- תעודת הוקרה על עבודה התנדבותית באולימפיאדת לוס אנג'לס בשנת 1984
- העוזרת המצטיינת למחקר באוניברסיטת דרום קליפורניה בשנת 1980
- מלגה ופרס כספי כסטודנטית מצטיינת מאוניברסיטת טהראן בשנת הלימודים 1972–1973
- פרס לסיקור ולדיווח הטובים ביותר מטקסי "2,500 שנה לאימפריה הפרסית" מטעם מגזין "זן רוז" בשנת 1971
- מדליית זהב להגנה על זכויות נשים מאת ארגון הנשים האיראניות בשנת 1969[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הומא סרשאר, ברשת החברתית אינסטגרם
הומא סרשאר, ברשת החברתית פייסבוק
הומא סרשאר, ביישום טלגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Aaron Schrank, HomeLAnd: From Tehran to Tehrangeles, Homa Sarshar Has A Voice, LAist.com (באנגלית)
- ↑ آشنایی با هما سرشار - آشنایی با هما سرشار, iran-dokht.ir (בפרסית) (ארכיון)
- ↑ شانه به شانه: گفت و گويی با هما سرشار - 2002-05-01, صدای آمریکا, 2002-05-01 (בפרסית)
- ↑ Sarshar, Homa (Spring 2002). Shaban Jafari . Los Angeles: Nab Publishing. p. 485.
- ↑ Shaban Jafari in Tehran again, www.bbc.co.uk (ארכיון)
- ↑ The Iranian-Kalimani Community in Los Angeles, www.bbc.com
- ↑ Israel News: Updates on Israeli Politics, Security & Diplomacy | The Jerusalem Post, www.jpost.com
- ↑ LONG ISLAND GALA, CENTER FOR IRANIAN STUDIES, Fall 2004
- ↑ مدال افتخار معتبر الیس آیلند برای روزنامه نگار، کوشنده حقوق بشر و فعال خیرخواه ایرانی، هما سرشار - Javanan Magazine, www.javanan.com (באנגלית בריטית) (ארכיון)
- ↑ هما سرشار – سامانهٔ رسمی (בפרסית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הומא סרשאר".